בפוסט הנוסטלגי על עתידו של הפרינט, הבאתי, בין היתר, כמה עמודים מהקטלוג המקורי של בית היציקה הגרמני לאותיות ברתולד מ-1924. הבטחתי להביא פעם את הקטלוג המלא, והבטחות צריך לקיים (ככה לימדו אותי בגן – ועל כך ראו בסוף הפוסט).
הקטלוג, שהוא שריד מספריית הסדריה שלנו בדפוס בארי שמור אצלי במשרדי, ומדי פעם אני נוהג לעלעל בעמודיו הישנים, להתרשם ולהתבשם מניחוחות האות העברית המוקפדת, שעשתה אז, בימי הוצאת הקטלוג הזה, את צעדיה התעשייתיים הרחבים הראשונים.
אביא הפעם בגוף הפוסט עוד כמה עמודים, אבל חשוב יותר – אני מצרף קישור לקטלוג כולו, שהעליתי באיכות סבירה (ואולי עוד אעלה באיכות גבוהה עוד יותר, אם יסתדרו העניינים הטכניים).
חובבי האות והטיפוגרפיה העברית יוכלו למצוא כאן אוצרות של ממש: הפונטים פרנק-ריהל ומרים (כאן פראנק-ריהל ומיריאם) בגירסאותיהם הראשונות, אותיות מרובע ומאגאליט ואותיות פותחות (איניציאלים) מסולסלות (ראו בעמודים 66-69 של הקטלוג). מעניינות לא פחות הן כל התוספות והמודעות, העיטורים והאיורים הצבעוניים המדגימים את השימוש באותיות. מה יש לי להוסיף: כנסו-כנסו ולא תרצו לצאת.
עמודים מייצגים מתוך הקטלוג. עוד עשרות הפתעות בקטלוג המלא. כנסו-כנסו…
וכדי שלא תסתמכו על ההמלצה שלי בלבד, אני מצטט כאן את ההקדמה של יוסף טשרקסקי, מנהל המחלקה האורינטלית שבבית יציקת האותיות של ה. ברתולד [תוכלו לראותה גם בעמוד 12 בקישור של הקטלוג וגם לקרוא אותה בשבע(!) שפות שונות]:
"הקטלוג הזה של אותיות עבריות, הראשון במינו, בא למלאות חסרון גדול במעשה הדפוס בישראל עד היום. בקטלוג שלפנינו נכנסו לא אותיות בלבד אלא אף כמה וכמה דוגמאות של דפוס הדור ומיופה ומעוטר, להראות כיצד ראוי להשתמש בהן בספרים ובשאר דברים שבדפוס. והרי זה אוצר של משלים ודוגמאות למדפיס העברי, להקל עליו להתקרב ליפיותה של מלאכת הדפוס המצויה בעמי המערב.
בכל אותן השנים המרובות שהייתי עוסק בבית יציקת האותיות שלי בקיוב לא הגעתי לבצע את משאת נפשי מאז – לשכלל את צורת הדפוס העברי. עד שבאתי בדברים עם הפירמה של ברתולד, בעלת בית יציקת האותיות הגדול שבכל העולם, ובסיועה עלה בידי להביא את מחשבת לבי לידי מעשה, ובמדה מרובה.
ביגיעת שנים רבות בחנתי את אוצרות האותיות שבבית יציקתו של ברתולד, בסיועם של מומחים לאותיות ולמעשה הדפוס, ואני מקוה שעלה בידי למצוא את המשובח ואת המשוכלל ביותר בין בצורות ובין בשמוש הטכני.
וכדי להחזיק טובה לדירקטורים שבבית יציקתנו, לד"ר אוסקאר יוֹלֶס ולמר אֶרווין גראומאן שעמדו לימיני בהצעותיהם הטכניות והספרותיות, אני נותן בתחילת הקטלוג את תמונותיהם. והרי יום צאת הקטלוג מן הדפוס חל ביום חצי היובל, יום מלאות עשרים וחמש שנה לעבודתו של מר ד"ר אוסקאר יוֹלֶס כדירקטור."יוסף טשֶרקַסקי
מנהל המחלקה האוריֶנטלית
שבבית יציקת האותיות של ה. ברתולד
חברת מניותברלין, 5 אפריל 1924
ועוד אני ממליץ לנסות לקרוא את השורות של הדגמת סידור גושי טקסט בגדלי אותיות שונים (המופיעים בעמודים 47-60). אז לא נהגו להשתמש במלל סתמי, כמו "השועל החום הזריז קפץ מעל הכלב
העצלן", אלא הביאו ציטוטים והספדים של אישים בני התקופה, טקסטים המעניינים בפני עצמם.
הכיתובים בקטלוג מופיעים לרוב ביידיש, ועדיין נשאר לי (וגם לכם הקוראים הערניים) לנסות להביא את התרגום המדויק של "אקסידענץ-שמוּק" המופיע בכיתובים רבים. נסיון מעניין לפרש, עשתה נילי בתגובות לפוסט הקודם בנושא – אבל לי זה עוד לא לגמרי ברור.
___
ולסיום – הבטחתי לחזור לגן הילדים שלי: היום יש לבעל הבלוג יומולדת (פייסבוק הכל-כך-ידידותי הזכיר לי). זו לא ממש סיבה לחגיגה "בגילנו", אבל זה כן תירוץ להביא את חוברת הציורים שהכינו לי ילדי הגן-שלי ביומולדת 4 (זה היה די מזמן). במרתפי הנוסטלגיה שלי מצאתי שתיים מהן (או את שרידיהן) והנה דוגמת העטיפה של אחת מהן:
וגם דוגמית מהציורים – אחת של תלמה, שמאז, נסעה לקנדה אבל שומרת על קשר עם הכפר. והשנייה – של בעל השמחה המצייר לעצמו ברכה, כפי שציוותה הגננת.
שימו לב לשימוש השיטתי של האמנים הצעירים בצבעי היסוד, הדומה בסגנונו לציורים של אמני הדה-סטייל (כמו פיט מונדריאן, למשל). נדמה לי שהסיבה הייתה יותר כלכלית, של תקופת הצנע, מאשר בחירה אמנותית.
ואסיים בברכה המסורתית מאז: "שיהיה לך יומולדת שמח, שתקבל הרבה מתנות ושלא תפריע במנוחה…"
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
שיהיה במזל יא חטיאר
תודה, אבל אני לא יודע מה זה חטיאר? זה ביידיש?
ליגאלי בן ה-4, מזלטוב ליומולדת…
מאחלת לך שתביא לידי ביטוי מלא את כל כשרונותיך, שניצניהם מסתמנים כבר עתה, בציור שציירת לעצמך היום, בגיל 4.
עתידות (בזוקה ג'ו וחבורתו):
בעוד 60 שנה תגיע לירח, ותפתח בלוג משובח ופופולארי! (לא יודעת מה זה "בלוג", כיוון שעכשיו רק התחילו שנות החמישים למאה שעברה – אבל אני משערת שזה משהו שיכול להביא לידי ביטוי את כל כישרונותיך הנ"ל).
נ.ב. – האנושות מוסיפה תודה מיוחדת על המתנה שנתת לה ליומולדתך: קטלוג ברתולד, "אוצר למדפיס העברי, להקל עליו להתקרב ליפיותה של מלאכת הדפוס המצויה בעמי המערב".
תודה, מזל טובבבבבב, קולולו…
תודה על הברכות.
הקטלוג הוא כולו של ה. ברתולד, לא שלי. וגם של סדריית הדפוס, תגידי לאנושות.
מזל טוב יגאל, עוד הוכחה חותכת שהאיכות רוכבת על גלי הזמן. מי ייתן והספר או לפחות חלקו יעלה באפליקציה החדשה ויהיה ניתן להוריד תמונות מהעושר והאיכות הנפלאה של ספר זה לשמוש בטקסט כמו שניתן לבחור בWORD.
תודה, רביב. כל הזכויות של הקטלוג שמורות לברתולד, ואולי גם למר טשרקסקי.
אני רק המלבה״ב (מביא לבית הבלוג).
מזל טוב! איפה יש לך מקום לשמור את כל המזכרות האלה מגיל ארבע? אתה ממש רב-ארכיונאי.
תודה, רוזה. לא הכל אני שמרתי, כל הזמן. חלק מהדברים שמרו עבורי, בשלושים השנים הראשונות.
וגם יש לי עליית גג, עם הרבה מקום לעכברים ועש, וגם לספרים ושונות.
איזה כף זה יומולדת וזה דוקא כן ממש סיבה לחגוג בגילנו – כי מגילנו והלאה כל יומולדת מגיעה לנו מדליה על זה שהגענו עד הלום ועדיין בחתיכה אחת. אז "זיי געזונד און שטארק".
זה אולי כיף, אבל לא צריך לעשות מזה טראסק. ביידיש זה אולי יותר מצחיק, הבעייה שאני לא יודע יידיש…
פינגבאק: "אות עברית חדשה" קטלוג תערוכה, חלק ב' | הלשכה לטיפוגרפיה עברית
פינגבאק: קטלוג ברטהולד, 1924, עכשיו להורדה! | הלשכה לטיפוגרפיה עברית
יגאל שלום,
שמי לירון ואני בוגרת שנקר (תקשורת חזותית). בימים אלו אני לומדת תואר שני בעיצוב פונט באוניברסיטת רדינג באנגליה. התרגשתי ושמחתי מאד לראות את הקטלוג שפירסמת, ורציתי לשאול אותך מספר שאלות. איך אוכל לפנות אליך במייל הפרטי שלך? או אשמח אם תוכל לחזור אלי בliron.lavi@gmail.
תודה רבה, ושוב- הבלוג נהדר ואמשיך לעקוב אחריו 🙂
לירון, תודה על התגובה והמחמאה. משמח אותי שעבודת הסריקה לא הייתה לבטלה, ושגם סטודנטית מרדינג, אנגליה מוצאת עניין בחומר בן כמעט 90 השנים. כתבתי לך את כתובתי במייל, אבל אם לא הגיע הנה היא שוב: zoreaigl@gmail.com