||| גר בדרום וחושב גם על הצפון. ליבי במזרח ואנוכי בסוף הנגב המערבי.
פיד RSS לרשומות-
פוסטים אחרונים
- לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
- ״מגדיר הטבע הישראלי החדש״ לתקופת הקורונה ||| המסכות התכולות תופסות את מקום בקבוקי הפלסטיק והפחיות
- ״לֵך.״, ״אל תלֵך.״, ״מלך!״, ״למך?״ ||| על הלָמֶדֶּגֶל של לוגו הליכוד שמשגע עכשיו את הרשתות
- ולפעמים האלונקה נופלת ||| אוסף סיפורי האלונקות הכמעט־מלא (שלב ביניים)
- "נסיכות עזה החדשה" ||| פתרון נוסף לבעיית רצועת עזה הועלה בקבינט השלום והבידוּד 😉
תגובות אחרונות
- arikbenedek על לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
- igalz על לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
- igalz על לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
- shik100 על לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
- arikbenedek על לו הייתי ברוש (או אקליפטוס) בעוטף ||| חזרה ליער השרוף עם הופעתו של הירוק החדש
כל הפוסטים הקודמים
- 11 הנקודות
- אגד
- אובמה
- אותיות
- אמריקה
- אפליקציה
- אפרים קישון
- אריק איינשטיין
- בארי
- באר שבע
- בחירות
- בחירות 2019
- בלוג
- בן גוריון
- בנימין נתניהו
- בעלי חיים
- בצלאל
- גוגל
- דבר
- דגל ישראל
- דפוס
- דפוס בארי
- האדם הקדמון
- הארץ
- הומו סאפיינס
- הוצאת הקיבוץ המאוחד
- הליכוד
- זוטולוגיה
- חדר אוכל
- חיטה
- חיפה
- חלוציות
- חקלאות
- טכנולוגיה
- טנקים
- טרור העפיפונים
- ידיעות אחרונות
- ילדים
- ים תיכון
- ירושלים
- ישראל
- ישראל היום
- כדור הארץ
- לוגו
- מגן דוד
- מים
- מלחמה
- מלחמת יום כיפור
- מפלגות
- מצעד הפזמונים
- משחקי ילדים
- נגב
- נוסטלגיה
- נתניהו
- סבא
- סטטיסטיקה
- סמל המדינה
- עוטף עזה
- עלי מוהר
- עמוד ענן
- עצים
- עתידנות
- פייסבוק
- צבע אדום
- צוק איתן
- צילום
- ציפורים
- קווים ונקודות
- קורונה
- קיפוד
- רצועת עזה
- שלום
- שעשועים
- שריון
- תל אביב
קטגוריות
- הבלוג הזה הוא בלוג אישי חוויתי, ואין בכוונתי להפר זכויות יוצרים. אם תרצו להסיר מסמך או פרטים מתוקף זכויות יוצרים או מטעמי צנעת הפרט אנא הודיעו לי ואפעל בהתאם. תודה.
הרשומות והעמודים הנצפים ביותר ב-48 השעות האחרונות
- שלט קטן עם שפם ||| גילגולו של שלט בחירות: ״בני אדם לפני הכל?״
- מפת כל הקיבוצים ||| סתם כדי שתדעו על מה ואיפה מדברים (עם קישורים בלחיצה אחת קטנה 🔍)
- אטלס ישראל ה-מ-ג-נ-י-ב-ה-! ||| עדכונים למפת ישראל לקראת הסתיו והחורף שבפתח
- גם אני ספרדי! ||| חוזרים לאילן היוחסין הלאומי - מהאדם הראשון ועד ימינו
- ילדים עם אופי ||| על אהרון והעפרון הסגול וגם על אודי והצנונית (שהיא בעצם גזר)
יגאל מפקדי היקר
איכשהו נתקלתי בבלוג המקסים שלך ונזכרתי בימים יפים של ויכוחים נוקבים
איפשהו שווה להפגש שוב עם שערות לבנות
עדי מינץ
עדי היקר,
איך מצאת אותי? ואני בכלל לא הנפתי דגל בצריח, ולא הבהבתי עם פנס לאחור. שמח שהגעת ותודה על המחמאה.
ולמרות הויכוחים שנשארו נוקבים (תוכל לראות בחלק גדול מהפוסטים), בסופו של דבר אנחנו שנינו מאותו הטנק (טוב, לא בדיוק. מאותה המחלקה). ואין לנו ארץ אחרת (ועל איזו ארץ, ומהן מידותיה – לא נתווכח כאן).
יגאל
עם ירידת עמוד הענן במדבר עלה עמוד האש, אני מקווה שלא זה מה שמחכה לנו.
אולי באופן מפתיע, ובניגוד לדעת מרבית חברי אני תומך בהפסקת הלחימה יותר בגלל שאיני רואה ערך ו"חומת מגן בעזה" השונה מהותית מיו"ש.
אבל באתי לומר משהו אחר בנושא הדגלים.
זה זמן רב שאני חושב שצריך לפעול ב"שניים לפנים" כלומר להניף שני דגלים בצריח ולא באחד לפנים.
הסיכויים שלנו להמשיך ולגדל את משפחותינו בשכונה המטורפת הזו הם רק אם שנינו משני המתרסים של המחלוקת הפוליטית נתקדם יחד לפנים.
שבת שלום, ד"ש לחזי
עדי
עדי, שלום.
בנושא הזה אני חושב בדיוק כמוך. הלוואי שנדע לחיות ביחד גם בימי שלום. ובוודאי בימי לחימה.
אין לנו ארץ אחרת, וכדאי שנדע לשמור על הרעות בין כל המיגזרים, גם אם יש ויכוח פוליטי.
אמסור ד״ש גם לחזי, התותחן-האקונום שלך.
שבת שלום
כעת, אחרי שכבר כתבתי לך בפייסבוק ראיתי שיש אצלך מקום לכתוב עבור אורחים.
אז שוב:
יש גם אתר, שם תוכל להזין עיניך, בין השאר, גם באילת מהקומונה:
http://www.wegphoto.com
יגאל יקר, אתה מצייר נפלא וכותב נהדר. מענין איך הזיכרון….
גידי, יקירי – תודה.
ודאי שיש לי זיכרון – "יחדיו" צעדנו פעם בחזית העיתונות הקיבוצית לנוער.
זה אתה גידי פלג מימים ימימה??? נחמד לראות לראות ציוץ שלך על הבמה של יגאל זורע…
צבי הרדוף : אין זה עניני, ואיש לא שאל את פי, אבל ודאי איני הראשון שהשם אילאיל מוכר לו מקריאתו, בעבר, את טשרניחובסקי, שאצלו היה זה, מן הסתם, שם-פנוק לאהובה, wishfully צעירה ויפה…
הי צבי.. שם-פינוק זו לאהובה זו הגדרה מעניינת… כך הוא כינה את המאהבת שלו.. שלה הקדיש את "שירים לאילאיל"
פינגבאק: יומבלוג: בלוגדיי 2013 – BlogDay2013 הגיע…!! | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע
אחרון ודאי. ראשית תמסור ד"ש חמה לדב הלר ידידי שלא ראיתי מספר שנים. שנית כיוון שכתבת על פרידל – אם זה היה תלוי בה הייתי עף מבצלאל בשנה ראשונה, אבל זה היה תלוי גם באייזנמן, במילכה, ביוסי שטרן, ברוזוב ובסוף באבנר כץ ולימים נהייתי מורה לרישום!!!! במדרשה. אבל – גם נהייתי ידיד של פרידל – לא אחוק אבל שמחנו להפגש בתערוכות ושוחחנו בחום ובעניין עד שנפטרה. אני מקווה שאני לא יוצר הסטוריה מחודשת אבל – מהי ההסטוריה לעומת הזכרון.
ב"אייזנמן" אתה מתכוון לאייזנשטיין? כי אצלנו לא היה אייזנמן, היה אייזנשטיין שהמשיך ללמד עד השנה. עם השאר נפגשתי כתלמיד (חוץ מיוסי שטרן) בבצלאל ובמקומות אחרים. פרידל הייתה יוצאת דופן בהרבה מובנים, וכשראיתי את "דבר השבוע" עם הקריקטורות בנות ה-60 – החלטתי להקדיש לה פוסט מיוחד.
הי יגאל,
אחרי שלא השתמענו המון זמן, איזה כיף לקרוא את הרשימות שלך. זה רק מראה כמה חזון היה לנו שהשקענו הון עתק במקינטוש מוגבל שחור לבן שידע לעשות בערך כלום. זו התקופה בה כל המודעות בעיתון התהדרו בכותרות על צל ימינה כי זו היתה הבשורה האולטימטיבית…
אני דווקא בכלל לא מכירה אותך, סתם חיפשתי להכיר את בייגלה לחברה עם חור בהשכלה ובכעך, ומצאתי את הבלוג שלך פתאום. איזה כיף! ד"ש למדבר.
יופי של בלוג ותודה
תודה, קובי לידרמן (ולא ליברמן!)
בלוג מאוד מושקע וענייני של ישראל היפה. תודה על תרומתך לבלוגוספירה.
תודה, תרצה, על הדברים המעודדים להמשיך לכתוב בבלוג.
חכם וטוב לב, או רשע חכם דיו להסתיר רשעותו…
סתם…
אותיות!
ישבנו היום, זוגתי ואנוכי, עם ציידת לקוחות של חב' "אפסילון" ע"מ לתכנן את שארית עתידנו.
מדרך הטבע, נכנסתי לגוגל בענין אפסילון.
אז ראשית- היא שתים!
האחת- "אפסילון", כפשוטה.
ואלו השנית היא "איפסילון" ,אלא ש"יש לבטא את ה"אי" כחיריק, "בשפתים מעוגלות"!.
גגלתי הלאה, אל הכתב היווני לדורותיו, והנה- האיפסילון מוצגת מול ה-"ע" שלנו!
ונזכרתי במעשה שהיה בנעורי: המפלגה הפרוגרסיבית, לכשהוקמה, כללה גם את תנועת
יוצאי גרמניה, שסמנה- "ע", ושהייקים כנו "איפסילון" (ובשפתים מעוגלות!).
ומספר שנים לאחר מכן כונו היקים גם "אפסילון"(ים) ושבעים שנה נדרשו לי כדי לדעת מדוע…