||| גר בדרום וחושב גם על הצפון. ליבי במזרח ואנוכי בסוף הנגב המערבי.
פיד RSS לרשומות-
פוסטים מובילים
- שלא לאהוב אותם איך אפשר ||| השירים של יוסי גמזו לזכרו של הפזמונאי והמשורר
- ״בית ראשון במולדת״: סיפורו של קרוון היסטורי ||| מהעלייה הראשונה ועד ימינו, עולים ה״רוסים״ לארץ ישראל
- אותיות הבחירות 2020 ||| מאיפה הגיעו ה-א׳ וה-ח׳? הסיפור המפותל של ה-מ׳ וה-ל׳ ועוד אותיות מפלגתיות
- ״פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זֶהוּ לֵץ!״ ||| ״וְהַיֶּתֶר – חוֹר מוּל חוֹר – תְּקַבְּלוּ לְפִי הַתּוֹר״: גלגוליו של מעיל 2 (או 3,4,5)
- 2019 – השנה שהיתה ||| בפרוס שנת 2020 סיכומון קטן של השנה שחלפה
תגובות אחרונות
- igalz על ״יש אומץ לפעמים להתערבב״? ||| משרד החינוך מציע להפריד את הבנות והבנים ב״משחקים של פעם״
- שלומית קדם על ״יש אומץ לפעמים להתערבב״? ||| משרד החינוך מציע להפריד את הבנות והבנים ב״משחקים של פעם״
- טל על גלגולו של סימן ₪ ||| סיפור בארבעה פרקים קצרים
- igalz על שלא לאהוב אותם איך אפשר ||| השירים של יוסי גמזו לזכרו של הפזמונאי והמשורר
- igalz על שלא לאהוב אותם איך אפשר ||| השירים של יוסי גמזו לזכרו של הפזמונאי והמשורר
כל הפוסטים הקודמים
- 11 הנקודות
- אגד
- אובמה
- אותיות
- אמריקה
- אפליקציה
- אפרים קישון
- אריק איינשטיין
- בארי
- באר שבע
- בחירות
- בחירות 2019
- בלוג
- בן גוריון
- בנימין נתניהו
- בעלי חיים
- בצלאל
- גוגל
- דבר
- דגל ישראל
- דונלד טראמפ
- דפוס
- האדם הקדמון
- הארץ
- הומו סאפיינס
- הוצאת הקיבוץ המאוחד
- הליכוד
- וורדפרס
- זוטולוגיה
- חיטה
- חיפה
- חלוציות
- חקלאות
- טכנולוגיה
- טנקים
- טרור העפיפונים
- ידיעות אחרונות
- ילדים
- ים תיכון
- ירושלים
- ישראל
- ישראל היום
- כדור הארץ
- לוגו
- מגן דוד
- מים
- מלחמה
- מלחמת יום כיפור
- מפלגות
- משחקי ילדים
- נגב
- נוסטלגיה
- נתניהו
- סבא
- סטטיסטיקה
- סמל המדינה
- עוטף עזה
- עלי מוהר
- עמוד ענן
- עצים
- עתידנות
- פייסבוק
- צבע אדום
- צוק איתן
- צילום
- ציפורים
- קווים ונקודות
- קיפוד
- רצועת עזה
- שלום
- שנה טובה
- שעשועים
- שריון
- שריפה
- תל אביב
קטגוריות
- הבלוג הזה הוא בלוג אישי חוויתי, ואין בכוונתי להפר זכויות יוצרים. אם תרצו להסיר מסמך או פרטים מתוקף זכויות יוצרים או מטעמי צנעת הפרט אנא הודיעו לי ואפעל בהתאם. תודה.
הרשומות והעמודים הנצפים ביותר ב-48 השעות האחרונות
- גלגולו של סימן ₪ ||| סיפור בארבעה פרקים קצרים
- בייגלה בן 70 ||| מסע ברשת בעקבות סיפורו של הכלב בייגלה (פרעצל) וסיפורם של יוצריו
- אילו ציפורים ||| על האדם ועל ציפורי הלילה והבוקר, וציפור אחת קטנה בלב
- ״הודעה דרמטית״ ||| פורסם סמל אירוויזיון 2019 והסמל הישראלי האלטרנטיבי. "Dare To Dream".
- איזו אות אתה הכי אוהב ||| אלף בית של קווים ונקודות: תשובה לשאלה שנשאלתי
יגאל מפקדי היקר
איכשהו נתקלתי בבלוג המקסים שלך ונזכרתי בימים יפים של ויכוחים נוקבים
איפשהו שווה להפגש שוב עם שערות לבנות
עדי מינץ
עדי היקר,
איך מצאת אותי? ואני בכלל לא הנפתי דגל בצריח, ולא הבהבתי עם פנס לאחור. שמח שהגעת ותודה על המחמאה.
ולמרות הויכוחים שנשארו נוקבים (תוכל לראות בחלק גדול מהפוסטים), בסופו של דבר אנחנו שנינו מאותו הטנק (טוב, לא בדיוק. מאותה המחלקה). ואין לנו ארץ אחרת (ועל איזו ארץ, ומהן מידותיה – לא נתווכח כאן).
יגאל
עם ירידת עמוד הענן במדבר עלה עמוד האש, אני מקווה שלא זה מה שמחכה לנו.
אולי באופן מפתיע, ובניגוד לדעת מרבית חברי אני תומך בהפסקת הלחימה יותר בגלל שאיני רואה ערך ו"חומת מגן בעזה" השונה מהותית מיו"ש.
אבל באתי לומר משהו אחר בנושא הדגלים.
זה זמן רב שאני חושב שצריך לפעול ב"שניים לפנים" כלומר להניף שני דגלים בצריח ולא באחד לפנים.
הסיכויים שלנו להמשיך ולגדל את משפחותינו בשכונה המטורפת הזו הם רק אם שנינו משני המתרסים של המחלוקת הפוליטית נתקדם יחד לפנים.
שבת שלום, ד"ש לחזי
עדי
עדי, שלום.
בנושא הזה אני חושב בדיוק כמוך. הלוואי שנדע לחיות ביחד גם בימי שלום. ובוודאי בימי לחימה.
אין לנו ארץ אחרת, וכדאי שנדע לשמור על הרעות בין כל המיגזרים, גם אם יש ויכוח פוליטי.
אמסור ד״ש גם לחזי, התותחן-האקונום שלך.
שבת שלום
כעת, אחרי שכבר כתבתי לך בפייסבוק ראיתי שיש אצלך מקום לכתוב עבור אורחים.
אז שוב:
יש גם אתר, שם תוכל להזין עיניך, בין השאר, גם באילת מהקומונה:
http://www.wegphoto.com
יגאל יקר, אתה מצייר נפלא וכותב נהדר. מענין איך הזיכרון….
גידי, יקירי – תודה.
ודאי שיש לי זיכרון – "יחדיו" צעדנו פעם בחזית העיתונות הקיבוצית לנוער.
זה אתה גידי פלג מימים ימימה??? נחמד לראות לראות ציוץ שלך על הבמה של יגאל זורע…
צבי הרדוף : אין זה עניני, ואיש לא שאל את פי, אבל ודאי איני הראשון שהשם אילאיל מוכר לו מקריאתו, בעבר, את טשרניחובסקי, שאצלו היה זה, מן הסתם, שם-פנוק לאהובה, wishfully צעירה ויפה…
הי צבי.. שם-פינוק זו לאהובה זו הגדרה מעניינת… כך הוא כינה את המאהבת שלו.. שלה הקדיש את "שירים לאילאיל"
פינגבאק: יומבלוג: בלוגדיי 2013 – BlogDay2013 הגיע…!! | מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע
אחרון ודאי. ראשית תמסור ד"ש חמה לדב הלר ידידי שלא ראיתי מספר שנים. שנית כיוון שכתבת על פרידל – אם זה היה תלוי בה הייתי עף מבצלאל בשנה ראשונה, אבל זה היה תלוי גם באייזנמן, במילכה, ביוסי שטרן, ברוזוב ובסוף באבנר כץ ולימים נהייתי מורה לרישום!!!! במדרשה. אבל – גם נהייתי ידיד של פרידל – לא אחוק אבל שמחנו להפגש בתערוכות ושוחחנו בחום ובעניין עד שנפטרה. אני מקווה שאני לא יוצר הסטוריה מחודשת אבל – מהי ההסטוריה לעומת הזכרון.
ב"אייזנמן" אתה מתכוון לאייזנשטיין? כי אצלנו לא היה אייזנמן, היה אייזנשטיין שהמשיך ללמד עד השנה. עם השאר נפגשתי כתלמיד (חוץ מיוסי שטרן) בבצלאל ובמקומות אחרים. פרידל הייתה יוצאת דופן בהרבה מובנים, וכשראיתי את "דבר השבוע" עם הקריקטורות בנות ה-60 – החלטתי להקדיש לה פוסט מיוחד.
הי יגאל,
אחרי שלא השתמענו המון זמן, איזה כיף לקרוא את הרשימות שלך. זה רק מראה כמה חזון היה לנו שהשקענו הון עתק במקינטוש מוגבל שחור לבן שידע לעשות בערך כלום. זו התקופה בה כל המודעות בעיתון התהדרו בכותרות על צל ימינה כי זו היתה הבשורה האולטימטיבית…
אני דווקא בכלל לא מכירה אותך, סתם חיפשתי להכיר את בייגלה לחברה עם חור בהשכלה ובכעך, ומצאתי את הבלוג שלך פתאום. איזה כיף! ד"ש למדבר.
יופי של בלוג ותודה
תודה, קובי לידרמן (ולא ליברמן!)
בלוג מאוד מושקע וענייני של ישראל היפה. תודה על תרומתך לבלוגוספירה.
תודה, תרצה, על הדברים המעודדים להמשיך לכתוב בבלוג.
חכם וטוב לב, או רשע חכם דיו להסתיר רשעותו…
סתם…
אותיות!
ישבנו היום, זוגתי ואנוכי, עם ציידת לקוחות של חב' "אפסילון" ע"מ לתכנן את שארית עתידנו.
מדרך הטבע, נכנסתי לגוגל בענין אפסילון.
אז ראשית- היא שתים!
האחת- "אפסילון", כפשוטה.
ואלו השנית היא "איפסילון" ,אלא ש"יש לבטא את ה"אי" כחיריק, "בשפתים מעוגלות"!.
גגלתי הלאה, אל הכתב היווני לדורותיו, והנה- האיפסילון מוצגת מול ה-"ע" שלנו!
ונזכרתי במעשה שהיה בנעורי: המפלגה הפרוגרסיבית, לכשהוקמה, כללה גם את תנועת
יוצאי גרמניה, שסמנה- "ע", ושהייקים כנו "איפסילון" (ובשפתים מעוגלות!).
ומספר שנים לאחר מכן כונו היקים גם "אפסילון"(ים) ושבעים שנה נדרשו לי כדי לדעת מדוע…