תמרורי חיינו ||| השלטים שבצדי הדרכים

השלטים שבצדי דרכינו הם נושא נוסף הראוי להתייחסות בבלוג קטן זה העוסק בצד הויזואלי שבחיינו. יש לי הרגל מוזר שכזה של הסתכלות על נופי ארצנו (ולעתים רחוקות גם על נופי ארצות אחרות, קרובות או רחוקות) גם דרך מסננת השלטים.

בשחר ההיסטוריה האנושית, סביר להניח שלא היו שלטים: האדם הקדמון הגיע למערה שלו בכרמל, בלי שום שלט (ובזכרון לא פנה ימינה, כמאמר השיר) ובכל אופן לא התבלבל (או שכן… מי יודע כיום). על התיבה של נוח לא היה, כנראה, שילוט "א"ק נוח ובניו". בדרך ליריחו, יהושוע לא נתקל בשלט ירוק של מע"צ: 10 ק"מ לים המלח (אני כן נתקלתי פעם, פיזית, בדיוק שם, בשלט כזה. אבל זה סיפור לפעם אחרת…) ואברהם אבינו לא יצא מארם-נהריים אחרי שצפה בשלט עם אותיות מרצדות ומאירות עיניים, שהודיע לו מתי יוצאת הטיסה הבאה לארץ-ישראל (שאז כמובן עוד לא נקראה על שם נכדו). אבל בימינו תופסים השלטים שטח עצום במרחב הציבורי, לפעמים הרבה יותר נרחב מהאובייקט עליו הם מכריזים.

פוסט זה לא יעסוק בצד האסתטי או הפונקציונלי של שילוט נמלי תעופה, קניונים ותמרורי דרכים, אלא ינסה להפנות את תשומת הלב לתופעה שעדיין לא שוּלטה והוארה כראוי וניתן, אולי, לתמצת אותה ברוח ימינו: השלטים שולטיםםםםםםםםםםםם!!!

הגלויה שלמטה היא צילום של פוסטר גדול יותר, שיצא בסידרה "יסודות וכלונסאות" והודפסה במסגרת התערוכה "בוגר בצלאל" במוזיאון ישראל ב-1988. ניתן לראות בה דוגמא של שלט, שרבים דומים לו (פחות או יותר) מפוזרים בכבישי ארצנו. מטוס הריסוס הצהוב מנמיך-הטיסה ומטוסי הקרב והנוסעים המגביהים-טוס, וגם שדרת העצים הדלילה ליד כביש האספלט מתגמדים לנוכח המימדים המונומנטליים של השלט – הגדול בכמה מידות ממידותיה של ארצנו. (ואל תנסו לפתור את התרגיל החשבוני המופיע בשלט, הוא לא בדיוק מדויק, ממש כמו שלטים רבים אצלנו…)

דוגמא נוספת, מ-1985, מינורית הרבה יותר, מוצגת בגלויה הבאה המתארת תחנת אגד בלב הערבה. התמרור כאן הוא האלמנט הויזואלי המודרני היחיד בנוף הקדום והשומם למדי (ואולי גם הצל שהוא מטיל על אדמת הנגב הדרומי). לצפייה בפרטים – לחצו להגדלה.

קרוב עוד יותר לקרקע: דוגמא לשילוט, שהייתי מעורב בתכנונו, זהו פרויקט שילוט עם שמות העצים, שהצבנו בקיבוצנו בט"ו בשבט לפני כמה שנים. שלטים אלה מציגים ליד כל עץ את שמו הבוטני המלא, בהרבה מקרים – שמות שאפילו הוריהם לא היו חושבים עליהם. אין לי מושג מי היא זלקובה זו, אני רק יודע שהעץ שנקרא על שמה, נמצא 20 מ' מזרחה מחלון חדר השינה שלי.

ודווקא השלט הירקרק והקצת-מגוחך הזה, יכול לחבר אותנו, לסיכום הפוסט הזה, למה שהיום מכנים "מציאות רבודה" (Augmented Reality). טכנולוגיה שאולי תאפשר להסיר את כל השילוט המוחשי ממציאות חיינו, ולחבר אותנו, באמצעות המשקפיים המהפכניים של גוגל למשל, למאגרי מידע אינסופיים שלא יצריכו הצבת שום שלט בשטח. האם זה מה שצפוי לנו? האם לא נתגעגע לשלטים של מע"צ ואגד ולזלקובה המשורית, עוד שנים מעטות? מי יודע. בינתיים צפו בסרטון העתידני של דניאל לאזו וערן מירז המוכשרים, שסיימו בצלאל השנה ותראו לאן מובילים אותנו שלטי העתיד.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גלויות, יסודות וכלונסאות, ישראל, ערים, פוסטרים, קיבוץ, שילוט, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s