חברים שאלו אותי (יותר נכון את אשתי): "מאיפה יש לו כל כך הרבה נושאים לכתוב עליהם?".
אז אני רוצה להרגיע אתכם (ואולי דווקא להתריע בפניכם) – יש לי עוד הרבה מה לומר (שלא כמו יגאל אחר שזימר לפני שנות דור "אין לי יותר מה לומר"). וככל שיהיה נדמה לי שיש גם מי שיקרא את זה (יש להם גרפים מדויקים מאד של סטטיסטיקות לוורדפרס האלה, אכסניית הבלוגים הזו המארחת אותי בנדיבות) – אמשיך. "ככל שיותיר הזמן", כמובן, עד הפרסומות או "המבצע החברתי" או "המבצע הצבאי" הבא.
ואלה הקווים והנקודות שמחכים עוד להיכתב (בנוסף לרשימה הקודמת שלא הספקתי עדיין להביא מהמרכולית):
||| אילו ציפורים: על דרורים, פשושים, בולבולים(!?) ודוכיפת, וגם על ציפורי האצטרובל של סבא אליהו √
||| חמור נשאר חמור: על "חמוריות פרו" ותוכנות עתידניות אחרות, וגם על החמור הקטן √
||| "אתה מבין עברית": על השפות המדוברות אצלנו, מאידיש, רוסית, ערבית ועברית ועד פייסבוקית
||| "יבורך קהל החוגגים": על סיסמאות של פעם שהיו תלויות בחגים בראש חוצות, ומה קרה להן
||| מי אתה ומה אתה: חבר, אדוני, בחורצ'יק או אחשלי
||| ציורי רנטגן: על ציור מערכות גוף האדם – דם, לב-ריאות, עמוד שדרה (ובלי עצבים) √
||| מה אספר לילד: על ספרי ילדים שעוברים מדור-לדור-לדור וגם ספרי ילדים אחרים √
||| דיסנילנד בהולילנד: על סרטי האנימציה הידנית של דיסני, וגם על ספרים עם תרגום בגוף הספר
||| אנז"ק, חץ שחור, פרהוד ודרך הבנים: על הנצחה במרחבי הנגב המערבי
||| הומו סאפינס בוואדי פילים: על האדם הקדמון ושן של פיל בבתרונות בארי √
||| על יסודות וצינורות בעקבות השריפה: האם אלומיניום הוא יסוד? √
||| כסא ישראלי: סיפור על כסא מבצלאל שהלך לאיבוד, וכמה חבל (ואולי זה לא כל-כך נורא) √
||| הצנטרום של הפיילה: על מפות סובייקטיביות: מדינת תל-אביב וארץ הנגב √
||| אדמה מופרכת: על מכתב אחד של הסבא שצפה את העתיד
||| מעשה בדוב: סיפור על שלושה דובים משלושה דורות וגם על דובונים אחרים
||| רק חול וחול: על הרקע השומם והפתוח בתמונות הילדות של דורנו
||| טיפוגרפיה עתידנית: כיוון הכתב לאן? מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה או לכל הכיוונים
זהו לבינתיים. עכשיו כשאני רואה שיש תגובות לנושאים המופשטים (שלא לומר – המופרכים) שאני מעלה, תוכלו להציע לי במה להתמקד תחילה, כי כפי שהבחנתם, אין לי גבולות (עוד נושא מצוין לפוסט: "הגבול הוא בלב כל חייל: על חיים גבוליים ליד הגבול"). אשמח לשמוע איפה להתחיל. חתימה טובה (גמר, גמר) לכל קוראי ולכל עמישראל (וגם לעמים אחרים).
קווים ונקודות 
בתור מנויה נאמנה, שמקבלת הודעה על [רשומה חדשה] כל בוקר ישר למייל, וממהרת לקרוא עם הקפה הראשון –
אני מודה: התמכרתי.
למקרא רשימתך זו המבטיחה (2), אני מרגישה שיש על מה/מי לסמוך, שהעתיד המתוק הזה מובטח לי, ויסלחו לי כל האברמסונים המצויים בעיצומה של גמילה מפחמימות.
ממש לא משנה לי במה תתמקד תחילה, בתנאי שכל השאר יבוא בהמשך (בקצב של פוסט אחד ליום, ורצוי שניים, בחגים ובחולי מועד).
יישר כוח.
תודה על העידוד. התכוונתי כבר לנוח לכמה ימים על זרי הדפנה והרוזמרין, אבל אחרי התגובה הזאת, הייתי מוכרח להעלות את הפוסט על החמורים, שישב לי במקלדת ובראש מאז הגיעה קבוצת החמורים החדשה למשק הילדים. תבדקי איזה חמור חשוב שכחתי…