אייקון פצצה! ||| סטטיסטיקות, פיקטוגרמות ועצרות או"ם עם קו אדום בארטליין

לקראת סוף השבוע הרביעי לקיום הבלוג שלנו (אני רואה אתכם קוראי הנאמנים והמגיבים חלק מרכזי מהבלוג – בלעדיכם הייתי נשאר, עם השרטוטים שלי, במגירה או בארון) חשבתי לעסוק בבלוג שחותם את השבוע (שהוא גם הבלוג ה-20!) בסטטיסטיקות ודיבור על מה ואיך הן מייצגות. יש לי דווקא הרבה חומרים. אתמול שברנו את שיא הצפיות. כבר אמרתי לכם שוורדפרס, פלטפורמת הבלוגים שלי, מאפשרת גם לבלוגר המתחיל, צפייה בנתונים מרתקים כמו כמה צפיות, ואיזה תגובות ומהו הפוסט הפופולארי ובאיזה ארץ יש לנו רייטינג גבוה (אנחנו חזקים בארה"ב, קנדה והולנד, חוץ מישראל, כמובן. עם נגיעות בספרד, גרמניה, אנגליה, צרפת ותאילנד). ואפילו נכנסנו לרשימת 100 הבלוגים הפופולאריים בישראל. לרגע אחד היינו אפילו במקום ה-42, בין 50 הגדולים (אולי עוד יקראו לנו לכוכב נולד או לצינור לילה).

רציתי להתפאר פה בסטטיסטיקה ולשתף אתכם, ורציתי להפנות אתכם למלבן הקטן "להרשם", משמאל למעלה שהוספנו לנוחיותכם, כדי שתוכלו לקבל עידכון במייל, כל פעם שיתפרסם פוסט חדש. הרי התדירות של הופעת הפוסטים תשתנה בהמשך, כשההתלהבות הראשונה תפוג. אז אם תרצו – "צרפונו אליכם" (בכפתור משמאל למעלה, תוכלו להצטרף ל-7 עוקבי החלוצים).

כל אלה היו תוכניותי, עד שבא ביבי עם מופע הפצצה שלו בעצרת האו"ם (שכבר זכה ברשת לכינויים "ביבי-בום", "נאום הקו האדום", ״דה מרקר״ ובטח מישהו כבר חשב לפני גם על "מר קו") וטרף את הפוסט. המופע שלו ודאי יגרור 23,785 טוקבקים, מימין ומשמאל, מ"ביבי מלך!!!!!!!!!!!!!1" ועד "ביבי הטיל פצצת סרחון" או משהו דומה. אבל גם הבלוג הזה שהגדרת עיסוקו בייצוג הויזואלי של מציאות חיינו אינו יכול להתעלם מהמופע הספקטקולרי של רה"מ. נשאיר לבעלי ה"ממים" השונים להתבטא ברחבי הרשת ולאתרי סיקור הרשת ול"צינור לילה" לערוך השוואות והתחכמויות ואנחנו בבלוג "הטיפוגרפי-היסטוריוסופי" הזה, יכולים רק להביע הערצה, כי לאיזו עוד מדינה יש ראש ממשלה סטנדפיסט, המסוגל לשלוף בכזו נון-שלנטיות כרזת פצצה כל כך חיננית, ולא רק זאת, גם להוציא בדרמטיות, בדיוק ברגע הנכון, עט ארטליין 90 אדום ולסמן בתנופה ובבטחון קו אדום עבה, בדיוק במקום הנכון!

 

הנושא רציני מדי מכדי לצחוק עליו, אבל "כמו שאני תמיד אומר": אי אפשר לעשות רצינות מכל דבר!
הפיקטוגרמה של הפצצה-של-ביבי מובילה את הדיון, בעל כורחי (כשם שתוביל את אובמה, או שלא…) לעיסוק קצר בפיקטוגרמות. דיון שהייתי מגיע אליו ממילא על פי השיחות הממתינות שקבעתי. אלא שבניגוד לאובמה, כנראה, אצלי ביבי שינה באמת את האג'נדה.

הפעם נעסוק בנושא בקיצור רב, כי לא נותר מקום, וגם אנחנו צריכים ללכת להכין את הממ"ד וגם להשיג מסכות (אבל בלי רעשנים, שירים וריקודים).
נתחיל, שוב, מהאדם הקדמון. ציורי המערות שנמצאו המתארים דמות אנוש עם נשק כלשהו (בדרך כלל קשת או כידון, עדיין לא פצצה!) ואובייקט ציד כלשהו (שור, יחמור, דישון) היו העבודות הגרפיות הראשונות שהאנושות מכירה. באמצעות הציורים הנציחו קדמונינו את גבורתם, כמורשת קרב למען הדורות הבאים ואולי גם כעזרי לימוד לבן-הקדמון.


מהציורים האלה הגיעה מהפכת הכתב. הציור הפך תחילה לכתב פיקטוגרפי, בו כל ציור שיקף בדיוק את מה שהוא מתאר (ציפור=ציפור, מקל=מקל ועץ הוא עץ). כך היו הכתבים הפיקטוגרפיים הראשונים (היתדות והחרטומים למיניהם). ויש גם הכתב האידיוגרפי, בו סמל מבטא מושג שלם, ומאוחר יותר הכתב הפונטי, בו כל אות מסמלת תנועה או עיצור. (בכל קישור תוכלו לראות דברים קצת יותר מדויקים מהתקציר שלי).

 
כתב יתדות (מימין) וכתב חרטומים (משמאל)

תיאור עוד יותר תמציתי מציור השור של האדם הקדמון, היה סמל (אייקון) של ראש שור, ומשם קצרה הדרך (כמה עשרות אלפי שנים) לאות שסימל השור (שנקרא גם אלוף) ה-A הלועזי וה-א' העברית. (כמובן שעשיתי לכם תקציר של אלפי שנים במשפט אחד. פרטים קצת יותר מאלפים ומדויקים תקראו בלינקים של ויקיפדיה, ומי שגם זה לא מספיק לו, יכנס משם למקורות על פיהם נכתבו הערכים).בטבלה מוצגת התפתחות הכתב: מציור ראש שור משמאל ל-א' העברי באמצע, ול-A הלועזי מימין

הפיקטוגרמות המודרניות שאנחנו רואים כיום יותר ויותר בכל מקום (בשדות התעופה, בקניונים, במחשב ובעיקר בסמארטפונים) הפכו לכאורה את כיוון ההתפתחות ההיסטורית של הכתב. בשל הגלובליזציה והרב-לשוניות של עמי העולם, המתכנסים יותר ויותר באתרי תיירות, רשתות חנויות ועצרות או"ם – נוצר צורך לחזור לייצוג סימבולי, שאינו תלוי שפה. דוגמאות פשוטות: ציור של מכתב כסימבול למשלוח מייל, סימן של מהדק כרמז לצירוף קובץ, או הנפוץ מכולם, סימבול של גבר ואישה לסימון שירותים (וראו גם את הווריאציה  המשעשעת, שמצאתי בגוגל-תמונות, של גבר המחפש שירותים, אבל מתאפק כי הם תפוסים). "גם איפוק הוא כוח" אמר פעם ראש ממשלה קודם.

עד כאן הסיפור, שהיה ודאי מוכר למי שהתעניין אי פעם בהתפתחות הכתב (ויש עוד הרבה מה לספר בנושא), אבל מי פילל שנזכה לראות את נציגנו הבכיר עומד על הבמה החשובה בעולם עם פיקטוגרמה של פצצה וארטליין אדום(!) ומסביר לגויים, את מה שקשה להם כל כך לתפוס: "פצצה גרעינית זה מסוכן!!! אתה הבנת את זה, מיסטר פרזידנט? ואם לא, בוא תראה יש לי עוד כמה פיקטוגרמות בסמארטפון (וגם 2 אפליקציות של חתול מדבר)".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אינפוגרפיקה, גרפיקה ממוחשבת, טיפוגרפיה, ישראל, צבא וביטחון, תרשימים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אייקון פצצה! ||| סטטיסטיקות, פיקטוגרמות ועצרות או"ם עם קו אדום בארטליין

  1. סמדר הגיב:

    נשבעת לך שאמש, כל זמן נאום הפצצה והקו האדום – הוסחה דעתי מכובד השעה ומחומרת המצב, ורק חשבתי איך רוה"מ משחק לידיך, וכיצד תתאר למחרת את הארוע הטלוויזיוני-ויזואלי-גרפי-היסטורי-ספקטקולרי ההוא כאן, בבלוג הזה, שעניינו המוצהר הוא "ייצוג ויזואלי של מציאות חיינו, כולל מנהיגינו, פצצותינו וארטלייננו"…
    והנה – כמובן שלא איכזבת (אף כי לא היטבתי לנחש שתחבר את איור הפצצה של מר קו ישירות לציורי הקיר של אבותינו הלקטים-ציידים הקדמונים במערת שובה…)
    קבל אייקון של כף יד עם אגודל כלפי מעלה, לאמור: אהבתי! ובלעז מעוברת: לייק! ובפונט הפיקטוגרמי Wingdings – קוד תו 0x43, שתוצרו הויזואלי דומה, עיין במפת התווים.

    נ.ב. – שלא תחשוב ש*אנחנו* בבלוג *שלנו* מוותרים *לך* ככה בקלות על ציון הולם במלאת 30 ימים לבלוג / חגיגות סיום 20 הפוסטים הראשונים / פסטיבל חוה"מ סוכות בבלוגוספרה / וגו'. *אנחנו* מצפים לשקיפות מלאה, כלומר לפוסט נפרד שיוקדש לסטטיסטיקות, שיכלול חשיפה מפורטת של שאר נתוני הבלוג המרשימים באדיבות וורדפרס, ולמען הפיקנטיות והמכירתיות – רצוי להוסיף גם כמה הדלפות של מאחורי הקלעים מוויקיליקס, וכן סרטון פספוסים ביוטיוב.

    עלה והצלח, עלה והגשם עוד ועוד.

  2. igalz הגיב:

    הפוסט על הכתב והפיקטוגרמה היה לי מוכן בספר הסקיצות, אבל בא ביבי עם הפצצה והתפרץ לדלת הממ״ד הפתוחה. מה שגמר אותי היה הארטליין 90 האדום! מאיפה יש לו כזה. לנו יש רק ירוק וכחול.
    ותודה על האיחולים, עליתי כבר קצת, נשתדל להגשים.

  3. וכבר אמרו חכמנו "לא תחסום שור בדישון". מסתבר שהם גם יכלו לעשות שלט יפה עם פיקטגרמות.

  4. igalz הגיב:

    שבת שלום מיכאל שבניכר,
    אם אתה מתכוון ב״הם״ לקדמונינו – הם יכלו לצייר, כמסתבר, כל מה שבא להם למערה. דישונים, שוורים או פצצות.
    אבל ארטליין אדום לא היה להם למסכנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s