ילדה קטנה עם ספר זהב ||| על יוּקילֶלי, יוּקילילי או יוּקה: השלמות ותיקונים, הרחבות וביאורים

רציתי להעלות היום את המשך הפוסט על "שמירת חפצים", בהקשר לדברים שמצאתי בארון עליית הגג, אבל תגליות מפתיעות בנושא ספרון-הזהב על "יוקיללי הקטנה והבובה החדשה שלה" מחייבות אותי לתת זכות קדימה לילדה הפולינזית.

ובכן, אתחיל מכך שהספר הזה על הילדה הפולינזית המתוקה והבובה הקולוניאליסטית שקיבלה, עורר, כאן אצלנו בבלוג, תגובות חמות במיוחד. למרות שהספר איננו, בשום צורה סיפור-דיסני קלאסי, כזה המשכפל את נסיכותיו הוורודות והזהובות על כל דבר שאפשר למכור: תיקי-תלמידות-חדשות-בכיתה-א', קלמרים ומחברות, טי-שירטס וכריות ומה לא.

כריכה פנימית ושער הספר המקורי באנגלית (מס' 7 בספריית המחבר, כפי שתוכלו לראות)

למרות שאיננו כזה בכלל, הוא ישב לי בראש חזק והייתה לי תוכנית לסרוק את כל דפי הספר – שראה אור באנגלית ב-1951, ועותק מכורסם ומוכתם שלו נמצא בידי, כאמור (כולל התרגום הילדותי שלי מכיתה ו') – ולהעלותם לבלוג כפוסט מיוחד. ופתאום ממגירות מוחי גדושות-פריטי-הטריוויה, נזכרתי שהייתה גם גרסה עברית לספר. פניתי לגוגל ובחיפוש של 2 שניות הוא מצא לי את "יקה השחרחורת ובובתה החדשה" בבלוג "לונדון קולינג" של בועז כהן, עם הגירסה העברית המלאה של הספר שכתבה קלרה לואיזה גרנט ואייר קמפבל גרנט. גרסה שהודפסה בספרית פז של הוצאת אריה, בשנות ה-60 כנראה (מומלץ להיכנס לקישור). התרגום שם הוא של המשוררת הידועה אנדה עמיר-פינקרפלד, וגם בבלוג ההוא הוא עורר תגובות חמות ודיונים עמוקים. עשיתי עוד כמה גוגלים עליה וגיליתי שגם אצלנו הספר שלה הוא פריט נדיר השומר על ערך כספי גבוה (220 ₪ לעותק עברי ישן, ועד 2,999 דולר לעותק מקורי אנגלי מלא – אם להיות לרגע "מבוגר" חנווני ולהתעלם מהבוז שהנסיך הקטן רוכש לדיבורים כלכליים שכאלה).


עטיפת "יוּקה השחרחורת ובובתה החדשה" מהבלוג של בועז כהן

וזה תקציר העלילה הקצרה והסימבולית למען קוראי שאינם ממהרים להיכנס לשטחים וללינקים בלתי מוכרים:
יוקיללי (יוּקה) היא ילדה באחד האיים במשולש פולינזיה (איזה אי בדיוק – בהמשך). היא גרה עם משפחתה בבית-קש ומשחקת בחולות האי האקזוטי עם בובת העץ שגילף אביה, רוחצת אותה באמבט צדף ומאכילה אותה עוגות-חול. אחרי הארוחה המשפחתית הפולינזית, עם הוריה ואחיה הגדול (שכבר ציינתי, בפוסט הקודם, שהילד ההוא זה אני…) היא מחבקת את בובת העץ והולכת לישון על מחצלת-קש. יום אחד מגיעה אוניית-סוחרים (הדוּרה! על פי אנדה עמיר) לסחור עם הילידים (מעשייה קולוניאליסטית קלאסית, כאמור). אחד המלחים, וזו ההזדמנות לתקן את טעותי – זה לא היה הקפטן, אלא מלח רגיל במכנסיים רחבים עם פסים אדומים (רמז לדגל האמריקאי?), כובע אימפריאליסטי ישן וחרב מוזהבת ארוכה, נותן לה מתנה בובת חרסינה מהודרת ומגונדרת, "דיסנאית" מאד במראה שלה.
יוּקה מנסה לשחק עם הבובה הבלתי-משתלבת בחול, אבל היא מגלה במהרה שהיא איננה מתאימה לתנאי האי, והיא הולכת לישון, בסוף הספר, עם בובת העץ הילידית הפשוטה והמקורית.

יוקיללי ובובת העץ באמבט הצדף (מימין), אחיה של יוקיללי וחברים משחקים ליד פסלי המואי (משמאל)

אין הרבה מה להוסיף על התקציר הזה. המסקנה ברורה: לא כל מה שזוהר ומקושט וצבעוני, מתאים לנו (בעיקר אם אנחנו עצמנו ילדים של "אי דרומי" אלגורי, עם חולות ורוח מדברית) יותר מהדברים הפשוטים האמיתיים והטבעיים. זהו מסר חתרני-כמעט עבור הוצאת ספרים כמו "גולדן בוּקס" שרבים מספריה היו גירסאות וולט דיסני מתקתקות לאגדות קלאסיות עם נסיכות ונסיכים על סוס לבן, שבשום צורה לא מתאימות למסר הזה. אבל אולי זה מה שמושך כל כך הרבה תגובות בכל מקום שהיא מוזכרת.

עכשיו לעניין השם. באנגלית היא נקראת Ukelele, אצלנו נהגו לבטא את זה יוּקילֶלי ויש המבטאים יוּקילילי (כנראה בהשראת טייגר-לילי הנסיכה האינדיאנית של פיטר פן), או כפי שכתבה לי הדר מפיטסבורג, פנסילבניה, בתגובה מרגשת לפוסט הקודם: יוּקוּלילי, שהוא שם של כלי נגינה מהוואי. בכל אופן בעברית קוצר שמה ליוּקה ונחסכו ההתלבטויות בקשר להיגוי.


נשים פולינזיות בציור של גוגן מטהיטי (מימין) ואמא של יוקיללי, מאי הפסחא, כנראה (משמאל)

ולעניין האי שעליו מתרחש הסיפור המרגש והסימבולי הזה. ברור, לפי הנופים וגם לפי ציורי האנשים שזהו אי פולינזי כלשהו. פולינזיה, כך הבנתי מוויקיפדיה, היא משולש ענק באוקינוס השקט המשתרע בין ניו זילנד במערב, הוואי בצפון ואי הפסחא במזרח. האחרון נמצא קרוב יחסית (3,700 ק"מ בלבד) לדרום אמריקה ומשתייך כיום מוניציפאלית לצ'ילי. בתגובות שקראתי עד עתה הקוראים מנחשים או קובעים שהעלילה מתרחשת בהוואי (בגלל השם שלה, או בגלל אובמה שבאמת נולד שם, למרות תיאוריות גזעניות של מתנגדיו) או בטהיטי (כנראה מכיוון שדמויות משפחתה של יוקיללי מזכירות את הדמויות בציוריו של פול גוגן, הצייר הידוע שחי וצייר על האי מספר שנים בסוף המאה ה-19).
אבל התחקיר האינטרנטי השטחי שלי מצביע על כך שהאי של יוּקה שלנו הוא דווקא אי הפסחא. וזאת בשל הפסלים המונומנטאליים של פני אדם המופיעים גם בספר וגם על האי הזה ומתוארים כפסלי המואי שסיפור יצירתם הוא מרתק במיוחד.


פסלי המואי באי הפסחא (מימין בצילום מוויקיפדיה), מפת אי הפסחא של יוקיללי (מוויקיפדיה גם)

כך או כך, יוּקילילי או יוּקילֶלי או יוּקה שלנו. פסחא או טהיטי – יש לנו כאן ספר נהדר וחכם. הבעיה שהוא אזל, כנראה, מהמדפים. רוצו לקנות עותקים ישנים באתרי הספרים השונים, אם יש לכם 220₪ או 2,999 דולר. או העלו עצומה לפייסבוק של סטימצקי (הבנתי שהם רכשו את הזכויות לספרי ספריית פז בעברית) שידפיסו מהדורה חדשה של רב-המכר, ואז תוכלו לקנות 4 ב-100 ולחלק גם לכל החברים הטובים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גלויות, ספרי ילדים, ספרים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על ילדה קטנה עם ספר זהב ||| על יוּקילֶלי, יוּקילילי או יוּקה: השלמות ותיקונים, הרחבות וביאורים

  1. אני מזועזעת: בקיבוץ כותבים את שם בעל הספר בתוך הספר? חשבתי שהרכוש משותף! 🙂

    • igalz הגיב:

      רוזה, רוזה, ״בקיבוץ? הפלא ופלא! פה אשב, אהיה פועלת״ (הבובה זיוה).
      אמצעי הייצור (חרמש, טרקטור, דפוס) הם המשותפים. הספרים היו פרטיים כבר באמצע המאה שעברה.
      אבל נשארו סטיגמות של עירוניים. ככה זה. גם אנחנו חושבים שכל התל-אביבים היפסטרים.

      • נו, ככה זה התחיל, קודם הספרים פרטיים, ובסוף נשארים עם משק מופרט והלשון בחוץ.
        (רוזה מרציפן, שהיא קצת קומוניסטית בעצמה)

  2. סמדר הגיב:

    אם הילד הזה הוא אתה – אז מן הסתם, בהתאמה: הילדה הזו היא אני…
    כמובן, בגרסת האי הדרומי האלגורי, אך עדיין עם אותו מוסר השכל בסיסי אנטי-קפיטליסטי/אימפריאליסטי, כמו גם עם אותן שתי בובות סימבוליות, שהיו באמת:
    1. בובת הגומי חסרת התואר וההדר, "'יפוּתה"' (הטייה מוזרה ובלתי-שכיחה של השם יפה/יפית), כשמה כן לא היא, יופייה אינו ידוע ואינו ניכר,
    2. הבובה "'זהבית"' – נסיכה יפהפיה ("חתיכה"), עם שיער כמו-אמיתי זהוב (שאפשר לסרק) ועיניים כחולות (שיודעות להיעצם ולהיפתח עם הטיית הגוף!), מתנדבת אמריקאית משנות השישים, מתנת איזה דודה טובה מן העבר.
    לרוע מזלן של אותן בובות ילדות בלתי-נשכחות – הן היו "'שלי"', ולא "'שלך"', ולכן לא שפר עליהן גורלן להשתמר בשום עליית גג, כך ששתיהן (המשתלבת כמו גם הבלתי, הרחיצה כמו גם המתוחכמת הקשה לתפעול) – נדונו בכל זאת להישכח. כבר מזמן הן צללו אל תהומות הנשייה ביחד עם אבני-הפלא (לפני היות הלגו) ומשחק הממורי (הום-מייד), ונותרה באלבום רק תמונת שחור-לבן אחת של יפותה, אחוזה בידיה של יוקה העברייה בת ה-3 לערך, תחת עץ האקליפטוס, ליד "ניצנים".

    וואחד מחקר מדעי מרתק עשית כאן! נכנסתי לכל לינק וקישור, מה שזרק אותי באופן א-ליניארי ומסתעף ללא בקרה לפינות שונות של הגלובוס/הזיכרון/הידע, מרחיק אותי יותר ויותר מהבנת הנמשל ומהתרכזות בנושא הנדון. עם זאת, כל כניסה הפעילה תא זיכרון אחר, טעון ברגש ומיונן בתובנה נוספת…
    אך תיקצר היריעה, התחלתי ועל כן אסיים באמצע.

  3. igalz הגיב:

    הממורי-הום-מייד מפרסומות מגזין Life ז״ל דווקא שרדו אצלי. את יכולה לבוא לשחק. אבל משחק הזכרון של פלוטו-כלבלב יותר פופולרי אצל הדור השלישי.

    • סמדר הגיב:

      וואלה?! מדהים מה שאפשר למצוא שם, בעליית גג הזאת שלך…
      מבחינתי הממורי הזה שווה פוסט נפרד (תחת קטגוריית "שעשועים", תגיות: "משחקי ילדים, ממורי, זיכרון, זכרונות ילדות, LIFE, חיים…")
      גם פלוטו-כלבלב.

  4. היי יגאל
    נגעת בספר חשוב עד מאד מילדותי
    כאמנית עסקתי הרבה בדימויים מתוך הספר
    הנה קישור לבלוג ישן שלי שנוגע בספר:
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=212&itemID=5731&PHPSESSID=f8d144d8ad975f13ac41376
    ועוד קישור למאמר העוסק בתערוכה שלי עם דימויי הילדות מהספר..
    http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/878/390.html
    גרסת הילדות שלי בעברית לא נשמרה אבל מצאתי לפני שנים בחנות יד שנייה גרסה בצרפתית.

    • igalz הגיב:

      איריס,
      עבודות מאד יפות.
      כשהעליתי פעם ראשונה את סיפורה של יוקיללי, הילדה הפולינזית באנגלית, שהיא יוקה המתורגמת, לא שיערתי כמה היא הייתה פופולרית ואהובה על (בעיקר) כל כך הרבה ילדות. אני, שלא היו לי בובות, התחברתי יותר לאח שלה ששיחק בנהר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s