שער העיר ||| על שערים מבוצרים ושערים ייצוגיים-דקורטיביים, מימי הביניים ועד ימינו, משדרות ועד פיקסאר

לפני כמה חודשים, בנסיעה בכביש 34 בדרך לצפון, עברתי ליד עיירת המחוז שלנו, שדרות. העיר שהתפרסמה בציבור כעיר הקסאמים, אבל בשבילנו היא גם עיר עם סינמטק איכותי ומרכז קניות אחד או שניים ומכללה גדולה, ויש אפילו כאלה המחשיבים אותה כ"ליברפול של ישראל", על שום הלהקות המצוינות שיצאו ממנה. ובכן, בחולפי על פני העיר גיליתי שער ענק שהוצב בכביש המוביל אליה. השער החדש נראה איכשהו גדול על מידותיה של העיר המחוזית הקטנה וחריג באופן מסוים בנוף הדרומי שלנו. צילמתי אותו כי הוא נראה לי קצת מוזר ולא שייך, מבלי להיות יותר מדי ביקורתי. נדמה היה לי שהחינוך הציוני-הספרטני שקיבלנו גרם לנו לשאוף לקצת פחות בומבסטיות, ושהערים והכפרים אצלנו מכריזים על עצמם מקסימום בתמרור צנוע של קרן היסוד או משהו כזה.

אבל אז בעוברי באוטוסטרדת המידע, שגם בה יוצא לי לשוטט לפעמים, בדרך מערבה, מצאתי את שער הכניסה של אולפני פיקסאר באמריוויל, קליפורניה, לא רחוק מסן פרנסיסקו. ולמרבה ההפתעה נוכחתי שההבדלים בין שתי הערים (שדרות המופצצת ופיקסאר הממוחשבת) הם מינוריים בלבד: פה סלסול ואורנמנט נוסף עם חלוקה טיפוגרפית משונה ושם אותיות בומבסטיות אפילו יותר, כראוי לאמריקאיים-של-סרטים-מצויירים. בקיצור אין הבדל גדול.

ואז בדקתי את עצמי, איזו ביקורת יכולה להיות על עיר שמנסה קצת להתקשט ולהתרומם מעל קשיי היומיום, כשאצלנו המקבילה לשער העיר הוא אותו שער ברזל חשמלי צהוב, סטנדרטי ומגושם הרבה יותר. שער שמצוי ברוב הישובים הקטנים בארצנו, אלא שאנחנו עוד הפכנו אותו ללוח הודעות ואזהרות רב לשוני עם טיפוגרפיה אקלקטית, שלא לומר ביזארית. צילמתי גם אותו ונזכרתי שנוסף לשער חסר-החן הזה, יש לנו עדיין לצידו את המהמורה הזאת ששימשה כאמבטיית חיטוי נגד מחלת-הפה-והטלפיים שהשתוללה ברפתות בארץ. בתקופה שהבור הזה היה פעיל, היו הרכבים הנכנסים לכפר חייבים לעבור דרך האמבטיה הזו ולחטא היטב את גלגליהם, על מנת לא להעביר את המגפה מכפר לכפר.

שער הכפר שלנו, 2012: טיפוגרפיה רב-לשונית ורב-תרבותית, עם צבעוניות רבה ואובר-אינפורמטיביות

בור טבילה לחיטוי בפתח שער הכפר, שנות ה-60 וה-70 (מימין). שלט "הסגר חמור" עם טיפוגרפיה כפרית אותנטית, שנות ה-60 (משמאל)

הסתבר לי (על פי עיון בוויקיפדיה, זה לא שאני כזה היסטוריון גדול) ש"שער העיר" שימש עד העת החדשה כפתח הכניסה המוגן של העיר ובוּצר בדרך כלל במגדלי שמירה ואלמנטים הגנתיים נוספים כמו פיתולים ופניות וגשרים מתרוממים (ממש תיאור של השער שלנו) ומתחילת המאה ה-19 נודעה לשער חשיבות רבה בחיי היום-יום, והוא שימש לפעילות מסחרית, פוליטית ומשפטית (בדיוק כמו אצלנו שלפעמים השליח מביא את הפיצה לשער, או השומר מחליף דעות על הבחירות המתקרבות עם חבורת רוכבי האופניים שיוצאת לרכיבת הבוקר ומתעכבת כי אחד מהקבוצה שכח להתעורר).

ואם כבר פתחתי פוסט מיוחד על שערי עיר, אין לי ברירה אלא להביא שוב את גלוית "שערי ירושלים" שפעם עיצבתי וכבר פרסמתי, ללא הסבר מקיף, בהקשר של "גלויות ערים". בגלויה זו משנות ה-80 עמדנו על כך שבירת ישראל, נוסף להרים סביב לה, היא עיר של חומות ושערים – משער הגיא ועד שער שכם ובנייני האומה, הנכנס אליה עובר שבעה מדורי שערים, לפעמים צרים מאד, עד הגיעו אל המקומות הקדושים, ואפילו אל המוזיאון או קניון ממילא.

ובהזדמנות גם ליקטתי עבורכם מרחבי הגוגל, תמונות ייצוגיות נוספות של שערי ערים שונים ומשונים, עם חומות ובלעדיהן, מקושטים או חמורי סבר. שערים, כפי שמסתבר, הם אף פעם לא רק כניסה פונקציונלית ליישוב, יש להם חשיבות הצהרתית עצומה.

ואם כבר נכנסנו בשער הזה, אוסיף מהפיקאסה שלנו עוד תמונות, שיאפשרו לי, אולי בעתיד הרחוק, לכתוב את הדוקטורט על "התפתחות שערי הכפר בדרום א"י במאה העשרים, בהקבלה לשערי ערים בעולם ולשערי שמיים". הנה התמונות (כרגיל, המעוניינים בפרטים יכולים ללחוץ להגדלה):


שער הכפר בשנות ה-50 עם רקדני חג העומר נושאים חרמשים (מימין). שער הכפר עם בור טבילה לחיטוי בילט-אין, משנות ה-70 (משמאל).


שער הכפר ב-1984 עם ביתן שמירה צנוע ומבנה דפוס חד-קומתי (מימין). "שער לנוף", פסל ב"דרך הפסלים" ליד נחביר, מרגה פישטיין, 1996 (משמאל)

המחקר הזה, כדרכם של המחקרים שלי, איננו מקיף וכולל. לא עמדתי על התפתחות הסגנונות של עיצוב השערים ולא על אופי סידורי האבטחה שהם מספקים. רק נגעתי, בהתאם להגדרת הבלוג, ב"קווים גרפיים ונקודות ויזואליות" ואם הנושא מעניין אתכם מבחינה אדריכלית או ביטחונית – תעברו בבקשה את בור החיטוי, תחכו בסבלנות עד שהשומר יתפנה ממסך הטלוויזיה שלו, ואז תיכנסו בשער או תחכו עד שיבואו האבירים-השומרים בלבוש צבעוני או עם שריון וחרבות, יסירו את מסכת הברזל מפניהם וישאלו אתכם: "אל מי אתם?!". אחרי זה כבר תוכלו להיכנס ולקבל את כל האינפורמציה הדרושה, בתוך העיר או הכפר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גלויות, ישראל, צבא וביטחון, קיבוץ, שילוט, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על שער העיר ||| על שערים מבוצרים ושערים ייצוגיים-דקורטיביים, מימי הביניים ועד ימינו, משדרות ועד פיקסאר

  1. סמדר הגיב:

    טוב שהפנית את תשומת הלב לשער שדרות החדש, אחרת גולשים "זרים" לא היו מבחינים בכלל שיש מאחוריו שדרות.
    ומאחורי אותה שדרות – עולם שלם, פסטורלי ושליו, עם שערים צנועים, ישנים וחדשים. עולם סמוי מן העין, שבו אפשר לנשום אוויר מישורים צלול כיין וריח אורנים, ולשמוע פסקול תמידי של ציוץ ציפורים חסרות דאגה, בין בום לבום, וברקע דבריו של ראש המועצה ח"י, בהתראיינו לחדשות ערוץ 2.

    מכל השערים שהבאת, העין נתפסה לי על "שער לנוף" האמנותי – *השער שמוביל לשום מקום*.
    אף פעם לא הייתי טובה באמנות, אבל בכל פעם שאני נתקלת בו, בדרך לכלניות/ואדיות/מכרות/שדות או מה – עולות בי שוב ושוב אותן שו"ת:
    ש: בכניסה של מה הוא עומד, לאן הוא מוביל?
    ת: לשום מקום. אבל אפשר, מזווית מסוימת, לראות דרכו את [[נחביר]], להבין מאיפה באנו, ולשער על פי זה לאן אנו הולכים.
    ש: למה הוא ורוד?
    ת: כדי לסמל שהעתיד הוא בכל זאת ורוד, למרות ה"צבע האדום" ב-5:49 בבוקר.
    ש: איך האבן הראשה* אינה נופלת מעל עמודיו, למרות שהוא די ותיק בשטח, ומיטב שנותיו כבר מאחוריו?
    ת: כי היא נשענת על עמודים חזקים, שנטועים עמוק באדמה, ושורשיהם ניזונים ממורשת אבות של היאחזות עיקשת בקרקע, אף על פי כן ולמרות הכל.

    לך תבין שערים. ואבנים. ואנשים.
    לכולם יש "חשיבות הצהרתית עצומה", בעצם קיומם היומיומי החף מכל הצהרה.

    *"אבן הראשה – האבן העליונה המונחת באמצע קשת בנוייה. ובהשאלה: האבן העיקרית, החשובה ביותר, תשתית הרעיון, שכל השאר תלוי בה".

    • igalz הגיב:

      לי כל שער נושא מזכרת. שער העיתון מאתמול, שער הזהב בסן פרנסיסקו, שער האריות בירושלים ושער הפרדס החסום.
      וגם השער שהבקיע סטלמך בנגיחת ראש לשער של יאשין מרוסיה בהפסד 2:1 ב-1956 באיצטדיון ברמת-גן, וגם ה-ש-ע-ע-ע-ר (מאיר, תרגע) של רובן עטר לרשת הצרפתית (3:2 לישראל שלא שינה דבר…).

  2. אביבית הגיב:

    אם כבר אולי כדאי גם להזכיר את המונומנט דמוי השער שמוביל לשום מקום מול צומת ניר עם. אצלנו בבית טוענים שזו הכנה למקדונלד

    • igalz הגיב:

      את צודקת, זה שער המחייב תיעוד. חיפשתי את צילום המונומנט הזה, ולא מצאתי אצלי. אולי פעם. או אולי ב"מאוורר".

      שער הנגב
      זה השער בשער הנגב. מה מטרתו האם הוא אמור להוביל פעם לאנשהו? התעלומה עדיין בעיינה.

  3. ארנון אבני הגיב:

    יפה, ההברקה הגדולה היא הדמיון בין שדרות לפיקסאר. תגלית מעניינת: האם זה מקרה או שהאדריכל 'שאב רעיונות' מהמקום שהכי הזכיר לו את שדרות…

    • igalz הגיב:

      פיקסאר ושדרות הן ערים תאומות, בשתיהן יש "צעצוע של סיפור", "משפחת סופר-על" ואם לא ימצאו פתרון שתיהן סומכות על "WALL·E".

  4. galizorea הגיב:

    ומה עם שער האש מהבר מצווה וה״צרפונו אליכם״?
    או שזה כבר סיפור מפוסט אחר?

    • igalz הגיב:

      על שערי אש וגם על כתובות אש, ועל יתר המשחקים באש – נדון בפוסט מיוחד, אם נמצא את הגפרור שיצית את הפוסט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.