צבע ירוק ||| זה היה סיפור של חורף, לא יותר. המציג אינו צלם

לא הכל צבע אדום אצלנו.
לא במובן של אזעקות וממ"דים ולא במובן של כלניות ו"דרום אדום".
וגם לא הכל תלמים, שדות צהובים ו-וואדיות חומים, כפי שאפשר היה להתרשם מהרשומה על האסם והממגורות והחקלאות הנגבית.
יש לנו גם ירוק! והרבה. ועוד רגע (טוב נו, עוד חודש-חודשיים) הוא יופיע, עם החורף.
כבר הוצאנו את שמיכת הפוך הסינתטי מהמדף הגבוה. המטריות (יש לנו 8, מותאמות לממטרים וסערות בעוצמות שונות) כבר מחכות בכניסה לבית. בדקנו ווישרים (זאת אומרת המוסך בדק, אני מקווה), אמנם את התנור עוד לא הוצאנו (בכל אופן, עוד לא ממש קר) אבל אנחנו מוכנים לחורף. ואתם?

לכבוד החורף הזה, הצפוי להיות גשום מהממוצע, או שלא, מי יודע מה יילד יום (אצלנו גם ימים יולדים, לפעמים) קיבצתי בעזרת פיקאסה (על עזרתה הרבה ותמיכתה ביצרני ואספני תמונות בלתי סיסטמטיים עוד אכתוב פעם) כמה תמונות ירוקות מהחורפים שהיו.

מתוך אלפי התמונות שהמצלמות הדיגיטליות מאפשרות לנו ללכוד על כרטיסי הזיכרון, הבאתי רק קומץ. כדי שהעין השטופה לא תתעייף יותר מדי, וקיבצתי אותן במקבצים עם קשרים רופפים בין התמונות. כל התמונות צולמו ברדיוס של קבוצת ההומו סאפיינס שהמחבר משתייך אליה ועימה הוא נודד, בעונות המעבר, בחפשו אחר מזון. פיזי ורוחני. (כרגיל – חובבי שדות וטבע יכולים להגדיל, ואולי יזכו לראות גם ציפורים נודדות, או גמלים).

חלק מהתמונות צולמו על-ידי אשתי היקרה (עם אותה מצלמה. יש לנו מצלמה זוגית, פיתוח מיוחד של קנון למשפחות מרובות-טיולים).



ולפעמים קורה שהמהפכה החקלאית מתערבת בטבע. התוצאה? תלויה בעיני המתבונן.


 

יש שהטבע והעצים משתלטים בחזרה על הציוויליזציה והדרכים, כמו בשתי התמונות הראשונות כאן.
ולפעמים קורה אפילו שעולם החי משתלב בעולם הצומח, או בשמיים. ככה זה אצלנו. משונה.



ולפעמים יש בטבע "שלנו" אורחים מעולמות אחרים. אבל אנחנו לא מתלוננים. להיפך, בואו בהמוניכם. יש מקום לכולם, והירוק הזה הוא כולו בתוך הקו הירוק, אם במקרה לא ידעתם.

 

והערת המלבה"ב (המביא לבית הבלוג): המחבר אינו מתיימר להיות צלם. אין לי סבלנות לכל הכפתורים והצמצמים. אני מצלם בהגדרה של צילום אוטומטי (הירוק!). זאת אומרת אוטומטי במובן של מצבי הצילום האינסופיים האפשריים. בהחלט לא אוטומטי במובן של מה נכנס לפריים, ומה נבחר מתוך אלפי הפריימים. תסתכלו בעצמכם, ואין לי ספק שגם לכם יש מאות תמונות לא פחות יפות. בשביל זה הרי המציאו את פייסבוק. חחחחח.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טבע ונוף, ישראל, קיבוץ, תמונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על צבע ירוק ||| זה היה סיפור של חורף, לא יותר. המציג אינו צלם

  1. רביב גדיש הגיב:

    אמנם המציג אינו צלם, אך יש לו עין של צלם

  2. ארנון אבני הגיב:

    יש כאן תמונה של עץ שיטה, מדברי שכזה, כמו סככה. הוא מזכיר לי את עץ השיטה שעליו בנה דוד לב מנירים (מוכר לך מבצלאל) את סמל הקיבוץ שלנו. העץ ההוא כבר בעולם שכולו גשם (כתוצאה מדליפת סולר שיטתית לידו). אולי זה העץ… איפה הוא צולם ומתי?

  3. igalz הגיב:

    העץ צולם בדרך הבשור. הוא עדיין שם, עד כמה שידוע לי. ליד תל שרוחן, לא רחוק מעין הבשור (צילמה: אשתי)

  4. סמדר הגיב:

    ככה, בלי שום מצעד? בלי לדרג את עשרת הירוקים הגדולים?
    טוב, כולם היו ירוקיך/ינו, ובאמת קשה לבחור.
    בכל זאת, אני בוחרת את העץ הנדיב שנטוע באמצע השביל בטון שליד שביל הבטון, ליד החורבה שליד הביצורים שליד מכרות הגופרית (תמונה ראשונה ושנייה במקבץ השני מהסוף).
    יש לו אמירה חזקה, ללא מילים. יש לו גם אחיזה חזקה בכביש. יש לו את זה, ביג טיים.
    אבל גם כל השאר… היטבתם ללכוד את הקסם בעין המצלמה, היטבתם לראות את היופי בעיניכם המתבוננות.

    כן, אני מוכנה לחורף (כבר מהקיץ). אני מוכנה שיהיה פה חורף כל השנה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s