שמאל או ימין – אחרי רבים להטות ||| המשך הסקר על הלוגואים של המפלגות ואיך צריך להטות בעברית

כצפוי, הפוסט על הלוגואים של המפלגות, ובעיקר זווית ההטייה של הפונט, קצר הרבה (יחסית) תגובות. מעבר ל"הלצות השובבניות" שלי על חשבון השמות הדומים של המפלגות והלוגואים שנראים מאותו בית היוצר, עלתה סוגיה טיפוגרפית עקרונית, שהבאתי בקיצור ומהזיכרון האישי, ללא מחקר או חיפוש יסודי – איך ומתי צריך להטות את האות העברית?

האירוניה שבסוגיה היא שדווקא המפלגה ה(כביכול) שמאלית – העבודה, מטה את הלוגו שלה ימינה (או אחורה בתיאור יותר ויזואלי) וכל יתר המפלגות (חלקן הגדול – ימניות) מטות שמאלה (או קדימה מבחינת כיוון זרימת הטקסט).
ניסיתי לעשות ניסיון גרפי "חתרני" – מה היה קורה עם מפלגות הליכוד והעבודה היו משנות את כיוון ההטייה של הלוגו שלהן – כל אחת לפי ההיגיון של המצע שלהן: הליכוד נוטה ימינה והעבודה שמאלה. כך זה היה נראה:

לוגו הליכוד ימינה  לוגו העבודה שמאלה

שימו לב שכשמביאים את המפלגות בצמידות, על פי גודלן הצפוי בסקרי הבחירות הן נוטות (בלוגואים המוצעים האלה) להתרחק זו מזו במין הסתייגות נטויה. האם זה היה משנה את תמונת הבחירות, האם זה משנה למישהו? ואם התשובה היא לא – אז למה לא ללכת ב"דרך הישר" ולשמור על לוגואים זקופים וגאים כמו בדוגמא הזו:

לוגו הליכוד ישר  לוגו העבודה ישר

וככה זה נראה עכשיו (עם הלוגואים האמיתיים), תמונה של אידיליה משפחתית, עם ההתקרבות הנטויה הזו. בבדיקה דקדקנית שלי – הליכוד נוטה שמאלה 19 מעלות, והעבודה ימינה 20 מעלות. האם זה מקרי? האם ביבי ושלי יודעים משהו מבחינה טיפוגרפית (הוא הרי למד ארכיטקטורה והיא סופרת) שאנחנו לא יודעים.

הליכוד לוגו  העבודה

אני יודע שהנושא של הדקדקנות (שלא לומר הקטנוניות) הטיפוגרפית הזו קצת מבלבל. העיסוק הזה בהטיות פונטים וב"שמאל-ימין", וגם בפוליטיקה, הוא לא כל-כך פשוט, וכאן לפחות מדובר על רצון להבין נושא השייך לאופן הייצוג והשיטה הנכונה (אם יש כזאת) לכתיבה והדפסה בעברית.

ואם נחזור לעיסוק טיפוגרפי, בלי כל הבלה-בלה הזה של הפוליטיקה, אביא את הגישות השונות בנושא הטיית הפונטים, כפי שעלו מהדיון המעניין המתקיים בבלוג הזה וגם בלעדיו.

ארנון אבני תיאר בתגובה שלו, בצורה יותר מקצועית, את העמדה שהכרתי, לפיה ההטייה הנכונה היא ימינה (כמו באנגלית) כי זוהי הדרך ה"טבעית" של הכתיבה:
"ההטיה שבאנגלית ובעברית היא ימינה, ולכן באנגלית קדימה ובעברית אחורה, היא תוצאה של הקשת הטבעית שמציירת יד ימין, משמאל למטה – לימין למעלה באנגלית, ומימין למעלה – לשמאל למטה בעברית. אותה תוצאה בסופו של דבר."

לעומתו, יאיר דיקמן כתב לי מייל מעניין המתאר את הגישה ההפוכה: "אם נדקדק בקוצו של ה-י', בהטיית האות וסיבותיה, להלן אוסיף ש-
כאמור, ככתוב וכידוע ההטייה באנגלית היא לימין, עם כיוון הכתיבה.
ההטייה הטבעית בעברית היא לשמאל – מאותה סיבה, רצף הקריאה עם כיוון הכתיבה.
הסיבה שבעברית השתרשה תופעת ההטייה לימין, עם האפקט הויזואלי הנתפש הכאילו עוצרת, היא מסיבה טכנית שהשתלטה על הכוונה העיקרית: במערכות מחשב בו מותקן typeface שלא כלולה בו מערכת אותיות שעוצבו עם הטייה, המחשב בהוראת מערכת ההפעלה יטה באופן מלאכותי את האות מחלקה העליון 12.5 מעלות ימינה, עם כיוון התנועה.
אפשר לראות את התופעה באות a שתקבל עיצוב שונה כאשר היא מוטית אורגנית כחלק מ-font איטלי, בעוד שבהטייה מלאכותית על ידי מערכת ההפעלה האות תשאר עם עיצוב זהה מעוות skewed 12.5 מעלות לימין.
בעברית, ההטייה נשמרה, 12.5 מעלות ימינה מהסיבה הטכנית שלא יוצרו גופנים ייעודיים, ולא מהסיבות של מעקב אחר כיוון הכתב. במקרים שכן יוצרו פונטים ייעודיים ההטייה תהיה 'כמו שצריך' לשמאל.
בנוסף, מקור השם 'איטלי' הוא בלבלרי הכנסייה הרומית באיטליה שהיו כותבים ב"כתב" מוטה לכיוון התנועה."
עד כאן דברי דיקמן.

ימינה ימינה
שיר הימינה-ימינה, שמאלה-שמאל של אהרון זאב בן-ישי (מאתר זמרשת): בדוגמא כאן האותיות מוטות לפי ההיגיון המילולי

מאיר סדן, מעצב וטיפוגרף מוכשר, הקדים אותי ופירסם מאמר מעניין, "מבט טיפוגרפי על תעמולת בחירות 2009". המאמר מופיע באתר "העוקץ" (המומלץ) שעוסק בנושאים שונים של טיפוגרפיה. אמנם המאמר לא עוסק ב"הלצות שובבניות" כמו אצלי, אבל הוא מחכים מאד.

בנושא הכיוון הנכון של הטיית האות העברית מפנה אותנו מאיר סדן בראיון שנתן ל-אאא (עוד אתר טיפוגרפי צעיר ומומלץ) אל עבודת הגמר היסודית והיפה שעשה בן נתן, מעצב מוכשר וצעיר בבצלאל. בן עיצב פונט חדש יפה בשם "ימים ולילות" ויצר לו גירסה נטויה (italic) אמיתית כמו בפונטים הקלאסיים הלועזיים, לא כזו שפשוט מטה את הפונט בזווית 12.5 מעלות (כפי שכתב דיקמן). הוא כותב בעבודה שלו (ומומלץ להיכנס ולראות את כל הדוגמאות של הכתב שלו): "הכתיבה העברית הבינונית (חצי-רהוטה) התפתחה מהמאה ה-12 ככתב ספר אלטרנטיבי לכתיבה המרובעת, ששימשה בעיקר לטקסטים דתיים" (תוכלו לראות קטעים מהמחקר ומעבודת העיצוב של בן נתן בתמונות הבאות ואת כל העבודה המעניינת ועיצוב האות שלו – בקישור הזה).

Ben Natan_specimen-2

Ben Natan_specimen-4

ומכיוון שהבלוג שלי הוא הרבה פחות יסודי ומחקרי, אסיים את הסוגיה באימרה היהודית הידועה: "אחרי רבים להטות" (פרשת משפטים, שמות כ"ג ב'), שאמנם מתייחסת לכל סוגיה העולה לדיון והכרעה ביהדות ובכלל – אבל כאן היא מקבלת משמעות כפולה – כלומר איך נכון להטות פונט בעברית?
לפי המחקרים של "הצעירים" – הדרך הנכונה היא שמאלה וקדימה (הפוך מלועזית), ואנחנו "הוותיקים" נמשיך להטות ימינה ואחורה, וגם ביל גייטס (הוותיק) ומערכות ההפעלה של ווינדוס ימשיכו לכפות עלינו (כפי שהם כפו על כל העולם את הפונט אריאל הבלתי-מקצועי) הטיה ימינה ואחורה (כמו ה-Oblique הידוע והבלתי מקצועי). ונדמה לי שאם הכוונה היא לשמור (כפי שכתבתי בפוסט הקודם) על אחידות הדף המשלב עברית ולועזית – יש בכך יתרון מסוים.

זהו זה, התחלתי בסוגיות ההטייה של הלוגואים בבחירות הקרובות וסיימתי בשיעור קצר (לדעתי מאלף, עבור מי שהאות העברית מעניינת אותו). אני לא לגמרי משוכנע שהסוגיות האלה (ואולי גם סוגיות חשובות אחרות) עומדות בראש מעיניהם של מנהלי הקמפיינים של המפלגות השונות. אם כי עניין "הימין-שמאל" שגור מאד בשיח הבחירות. ומכיוון שכבר הכברתי מילים בפונט מוטה ובפונט רגיל, אני רק יכול להציע לכם שוב להתעמק בעבודה האסתטית והמחכימה של בן נתן, ובבחירות לבחור את מה שבא לכם, בלי חשיבות של איזה פונט ולאן הוא נוטה. תצביעו מה שתצביעו – אבל רצוי שזה לא יהיה ימינה מדי.

ואת הניתוח המקיף שהבטחתי על סוגי הפונטים ועל זווית הנטייה בכל לוגו של מפלגה – אשמור כנראה לפייסבוק של הבלוג, או לדיון עם מינה צמח ורביב דרוקר, שבקרוב בוודאי אוזמן אליו.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה גרפיקה ממוחשבת, טיפוגרפיה, ישראל, פוליטיקה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שמאל או ימין – אחרי רבים להטות ||| המשך הסקר על הלוגואים של המפלגות ואיך צריך להטות בעברית

  1. סמדר הגיב:

    וואו, ממש קשה להאמין שמאחורי כל הטייה מסתתרת כל כך הרבה מחשבה וכוונה, ושכל נטייה ימינה/שמאלה מלווה בכזו תשומת לב לפרטים.
    בפוליטיקה-שמעבר-לטיפוגרפיה (אם כבר עשית את ההקשר הזה) – הורגלנו שזה לא באמת משנה לאיזה צד נוטים – ממילא הכל תודבר.
    "לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת – לפי פסוק זה יש להטות את הדין אחרי דעת הרוב, למעט מקרים בהם הרוב מוביל "לרעות" "* – ואידך זיל גמור.
    __________
    *ויקיפדיה, בהדגשת המלבה"ד. "הרוב" = על פי סקרי סופהשבוע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s