חסר לי בורג ||| על ציור "סוריאליסטי" ישן התלוי על הקיר שלי

את הציור המופיע בפוסט הקצר של היום, ציירתי בתקופה שלפני הלימודים בבצלאל. באותם ימים הייתי מושפע מהציורים הסוריאליסטיים המפורטים והוירטואוזיים של שמואל בק: אגסי האבן והמתכת וחלקי הקירות והמבנים עם המנעולים, או המלאכים בעלי כנפי הברזל עם הברגים, שבו את דימיוני, ולא היה נראה לי שיש אמנות גדולה מזו.
עד היום, הווירטואוזיות של ציוריו של בק מרשימה אותי מאוד. מאז, לימדו אותי באקדמיה שבאמנות לא חשובה דווקא הווירטואוזיות והיכולת לצייר דברים הדומים למציאות. ועדיין, עד היום, לא ברור לי בדיוק: מהי אמנות (ולמי הסוגיה הנצחית הזאת כן ברורה?).
אני יודע שאמן גדול כבר לא אהיה בגילגול הזה, כי וירטואוז כמו בק ודומיו ודאי שלא אוכל להיות (זה לא שאני לא יכול לנסות, "פשוט – אין לי זמן!", כמו שאומרים כמה מחברי לעבודה. בעצם רק אחד!), וגם אמן המשרבט בחופשיות ויצירתיות כמה קווים "רגישים" (כמו הסביבון של הנכד, שכבר תועד בפוסט מיוחד) ומוסיף כתמי צבע ספונטניים ורבי-משמעות, לא אוכל להיות – בגלל שכבת הספקנות שנוספה לסקרנות הנערים.

הבורג יגאל זורע

לכן בחרתי לשים היום בפוסט את הציור הזה של הבורג. ציור שציירתי לפני שב"בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים" (זה היה השם הרשמי בתעודות ובפרסומים, בשורה אחת, בלי מקפים ומרכאות ובלי שום פסיקים ושטיקים) נגמלתי מציור פיגורטיבי (במחלקה לעיצוב גרפי).

ומה היה אומר מבקר האמנות הממוצע על הבורג ה"סוריאליסטי" שלי?
אפשר שהיה אומר שחסר לי בורג, שככה לא מציירים, שניכר של"אמן" יש יכולות טכניות "מסוימות", אם כי עליו עוד ללמוד דבר או שניים. ואולי לא היה אומר דבר, כדי לא להביך את ה"אמן" הצעיר. לכן אנסה לתאר במילותי את הפואנטה העמוקה המסתתרת ביצירתי ה"קלאסית" (דבר שאמן אמיתי בדרך כלל לא נוהג לעשות):
אם תתבוננו היטב, תראו שבתחתית הציור, גופו של הבורג החלוד התפרק והתפורר, ונותר רק סליל ההברגה, המעטפת החיצונית. ההברגה הזו היא אמנם תכלית תפקידו של הבורג: להבריג ולהתברג, אבל ברור שללא גוף איתן ויציב שיחזיק אותה – אין לה ערך רב. בהיעדר גוף מוצק סליל ההברגה הוא קישוטי בלבד, לא פרקטי ובלתי מתפקד.

ומהו הנמשל? תחליטו אתם. אני בסך הכל "נגר-של-שבת" (פעם היה תפקיד כזה, אצלנו בכפר) שמצא על הקיר ציור ישן של בורג ורץ לספר לחבר'ה.

___

ומכיוון שברגים הם נושא רציני – הבורג המרכזי, תנועת בורג, ברגי פלדה ובורג ארכימדס – ראוי שאייחד להם פוסט נפרד, בלתי-אמנותי בעליל, המתאר את כל סגולותיהם הנפלאות. ורק שתדעו (גם אני שמעתי על זה רק מוויקיפדיה) ש"המצאת הבורג מיוחסת בדרך-כלל לארכיטס מטאראנטום: פילוסוף, מתמטיקאי, אסטרונום, מדינאי, מצביא וממציא שחי ופעל באיטליה במאה החמישית לפני הספירה". איזה גאון הוא היה, ומה היינו עושים בלעדיו? ומי המציא את המסמר?

ואם כבר "התכתבתי" עם שמואל בק. בין יתר מציאות הבוידעם מצאתי את הציור ה"שמואל-בקי" הזה, שציירתי, הפלא ופלא, בשיעורי הרישום בבצלאל. כך שמסתבר שלא הם אשמים בדיכוי היצירתיות הפיגורטיבית-סוריאליסטית שלי. זה לא הם זה אני.

רישום מנעולים יגאל

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על חסר לי בורג ||| על ציור "סוריאליסטי" ישן התלוי על הקיר שלי

  1. ארנון אבני הגיב:

    מהי אמנות? שאלה בלתי חשובה בעליל. מהי אמנות טובה? שאלה גדולה.
    כנ"ל בלוגים.

  2. מי י קלמר הגיב:

    יגאל היקר הרי זה ברור שהבורג שלך הרב ה יותר אומנותי ושווה ממה שאתה מנסה לתאר
    זה לא שאני כזו מבינה באומנות אבל גם לא כל מבקרי האומנות מבינים
    בינינו הרי מי כמוך יודע שהם רק למדו את המילים הנכונות
    בעניין יחסי ציבור של האגסים של באק ודומיו אני בטוחה שאתה פחות טוב
    אבל הבורג התלוי על קיר סלון ביתך בנסיבות אחרות יכול היה ודאי יכול לפאר איזה קיר של מוזאון מכובד, אמרתי ונשארתי בחיים

  3. סמדר הגיב:

    אל תגיד, אל תגיד. אף פעם לא מאוחר להיות (גם) אמן גדול. ובכלל – למה להגביל את עצמך רק לגלגול אחד?
    האם חשבת, למשל, שתהיה בלוגר – אי אז, בגלגול ההוא של ימי בצלאל הרחוקים?
    הכי לא.
    והנה – אתה הכי כן!
    צריך רק להיפטר מכמה שכבות של ספקנות-סקפטיציזם, פרפקציוניזם, פרגמטיזם, סלף-קריטיציזם, אובר-איזם…
    וכמובן – צריך קצת זמן (במובן של "פשוט אין לי זמן!").
    כי זה לגמרי לא קל
    להיות פה בכלל
    ועוד, עוד ועוד
    בגלגול הזה

  4. אביבית הגיב:

    תגובה על ציור ולא על ברגים. בעיני הרישומים שלך נהדרים ולא בגלל הריאליסטיות שבהם. אני הייתי גם כמה שנים בעסקי הציור. למדתי שנה ב'מימד' שנדמה לי שכבר נסגר. היה שם גם פרקפקציוניזם עד כדי סבל (מנחם מזרחי) ורוחניות על חשבון הציור (הרולד רובין). למזלי נחסכה ממני הבחירה בין שניהם כי לימד שם גם יאן ראווכרגר שלמדתי אצלו גם בהמשך. לו היתה לו תורה או פילוסופיה סדורה שהיה לה כמובן בסיס קלאסי (רוסי, לא?) קשה להסביר אותה אבל אם רואים את הציורים שלו אפשר להבין מהם לא מעט, יש שם כיף ואהבת צבע ויש גם מעבר לזה. נראה לי שמורה כזה היה חסר בתקופתך..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s