צחוק בצד ||| מה השתנה בהומור של הטורים הצדדיים בעיתונות הישראלית אחרי 40 שנה

לגמרי במקרה נפל לידי גיליון של "בקיבוץ", ביטאון הקיבוץ המאוחד, ממרץ 1972 (זאת אומרת הוא שכב שם בין יתר ה"מציאות" בבוידעם, ו"נפל" לידי כשפתחתי ארגז נוסף). דפדפתי בין דפיו המצהיבים והאנכרוניסטיים ופתאום הייתה לי "הארה".
מעבר לסיקור של הקיבוצים השונים מהתנועה, כשזו עוד הייתה בשיא תפארתה, ומאמרים אידיאולוגיים במדור "בשולי הימים" ("על מנהיגות רוחנית", "הכחומה פרוצה יהיה חינוכנו?" וכו') מצאתי בעמוד 15 בצד שמאל, את המדור הפופולארי מכולם, בזמנו – "מפי הטף".
זכרתי אותו ואת ההלצות השובבניות שהיו אוספות הגננות בגני הילדים של הקיבוצים ומשגרות למערכת הביטאון, כדי שיצוּטטו – עם כותרת מצחיקה של העורך מעליהם ושם הקיבוץ בתחתית ההלצה – ויביאו גאווה נאיבית-לוקאלית.

מפי הטף בקיבוץ 1972    לא לציטוט הארץ 2012
צחוק בצד: בטאון "בקיבוץ", מרץ 1972 (מימין) ומוסף "הארץ", דצמבר 2012 (משמאל)

אבל אז, בעודי אוחז ביד אחת את "בקיבוץ" הישן מ-1972, נתקלתי בידי השנייה ב"מוסף הארץ" ("עיתון לאנשים חושבים") שבאמת נהייה בזמן האחרון קצת יותר חושב (כך אני חושב). וגם ב"הארץ" (מסוף דצמבר 2012) יש מדור צדדי של בדיחות וציטוטים – "לא לציטוט", בעמוד 9 משמאל (ממש כמו "בקיבוץ").

ניסיתי לקרוא את המדור, וכאן באה לי ה"הארה": מה ההבדל? ארבעים שנה חלפו ואין כמעט שום הבדל! ואם יש הבדל בטקסטים המצוטטים ובכותרות ה"שנונות" המוצמדות מעליהם על ידי העורכים – הוא מצביע על יתרון מסוים דווקא לביטאון הישן משנות השבעים.
אז – היו אלה ציטוטים של ילדי גן בחינוך המשותף, שאמרו, מתוך חוסר מודעות בוגרת, "אמרי שפר", שבעצם לא ממש התכוונו למלוא העומק המיוחס להם, מתוך גישושים ראשונים של הבנת השפה והקשריה.
וכאן, ב"הארץ" 2012 – אלה סלבריטאים, לרוב כוכבניות, זמרים-כוכבים וכדורגלנים או בוגרי ריאליטי (ולפעמים, כמו בציטוט מהשבוע, הם גם יכולים להיות ראשי ממשלה או מועמדים לממשלה – אולי גם הם קצת חסרי-מודעות או לפחות חסרי אירוניה עצמית).
אלה ואלה אומרים "חוכמות" המוצאות מהקשרן על-ידי העורכים ומקבלות כותרת מגחיכה מעליהן, וכך נוצר אפקט היתולי או "הומוריסטי".
ההבדלים המינוריים, נובעים מפערי הזמן של הפרסומים ומהנושאים אליהם מתייחסים גיבורי-הציטוט. וההבדל הקטן הנוסף: אז ב-1972 היו אלה ילדים בני שלוש-ארבע, וב-2012 אלה אנשים בוגרים, כתבי טלוויזיה וראשי ממשלה.
חוץ מזה – אין כמעט הבדל, אולי רק בזה שהביטאון המיושן – קצת יותר מצחיק!

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה גלויות, היסטוריה, ישראל, לשון, פוליטיקה, קיבוץ, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על צחוק בצד ||| מה השתנה בהומור של הטורים הצדדיים בעיתונות הישראלית אחרי 40 שנה

  1. ארנון אבני הגיב:

    ההבדל הוא שהיום כבר אין בדיחות. הכל מציאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.