עבודת נמלים ||| על הנמלים הטובות שבאו לבקר אצלנו בסלון

אחרי מפעל הבניה העמלני של "פוסט הפוסטים", חזרתי לשגרת הפוסטים המינוריים. זה בדיוק הזמן לחזור לפרופורציות ולדבר על נמלים.
כן, כן, החבר'ה הקטנים האלה הם היצורים היחידים בממלכת החרקים שיש להם/להן תדמית חיובית.
לא כמו לצרעות ולצרצרים, לפרעושים ולפשפשים ובוודאי לא לג'וקים. (ולא נכניס פה את העקרבים והנחשים, רחמנא ליצלן).

ant and cricket_appshopper Antz Dreamworks
הנמלה והצרצר באתר AppShopper – תוכלו לרכוש לאייפד ב-15.9 ש"ח (מימין)
"עבודת נמלים" Antz, הסרט של דרימוורקס שעושה כבוד לנמלים (משמאל)

לנמלה יש מוניטין טובים: היא חרוצה, מתמידה, חברותית. כל הדברים שנהוג לייחס לאנשים חיוביים.
לכן, גם כשהן מתנחלות לך בבית – אתה מתייחס לזה בטבעיות ובסלחנות.
גם הפתגמים והמשלים הם בעד הנמלה: "לך אל הנמלה עצל" (משלי ו', ו') או הסיפור הקלאסי על הצרצר והנמלה, המיוחס לאיזופוס, ובדרימוורקס אפילו עשו עליהן סרט מצויר באורך מלא עם תדמית חיובית ביותר.
אבל מה פירוש "לך אל הנמלה"?, הרי אף פעם לא צריך ללכת אליה. היא כבר באה אליך בעצמה, אפילו בלי שקבעתם פגישה.

עבודת נמלים 3.1.2013 עבודת נמלים קלוז-אפ 3.1.2013עבודת נמלים בסלון 3.1.2013 – משמאל אותה עבודה במבט-על ותקריב

עבודת נמלים 4.1.2013 עבודת נמלים 5.1.2013
עבודת נמלים מתחילת עונת החפירות 30.12.2012 (מימין) ועבודה אחרונה מעודכנת ליום הפרסום (הצילומים של אשת המחבר, הממונה על תיק בע"ח ותיק הצילומים)

הנה למשל, החודש, בחרה קבוצה של נמלים להקים אצלנו קן או מושבה (שימו לב לשמות החיוביים האלה, כאילו זה קן של תנועת נוער או מושבה של הברון). החבר'ה האלה, מתנועת הנוער של הברון, לא מסתפקות בהיותן דיירות משנה בחול שמתחת לבלטות. מדי יום הן מוציאות ערימות של חול, בין חריצי המרצפות למטרה לא ברורה, אבל ברור שיש כאן רמז דק – אנחנו כאן!
(ואשתי היקרה – הממונה אצלנו בבית על תיק בעלי החיים, מחתול ועד נמלה – מתקנת אותי וטוענת שלדעת מומחים החול הזה הוא לא הקן שלהן. הנמלים בחרו דווקא בנו מכל הבתים לבנות את המושבה מתחת לבלטות שלנו – והחול שאנחנו נאלצים לטאטא מדי יום הוא תוצאה של עבודות הניקיון שהן עושות בקן המשפחתי. ומי יכול לבוא בטענות לפועלות ניקיון כל-כך קפדניות).
זה לא שזה כזה נורא. בימים כאלה לתאר ערימת חול מיניאטורית כמטרד או מפגע זה הרי מגוחך. ואפשר גם לראות את הצד החיובי: החבר'ה האלה יודעות לעבוד (אני משתמש בלשון נקבה שנהייתה פופולארית כיום, כי הרי הן נמלים, והזכר שלהן, אם הוא קיים בכלל, הוא בטלן לא קטן שאין לו ערך רב בחיי הנמלים, כפי שקראתי ב"תחקיר" לפני כתיבת הפוסט).
ולמי שמתעצל להיכנס ללינק בוויקיפדיה, הנה הציטוט (תראו שאני לא סתם ממציא):
"הזכרים הם בעלי כנפיים, ונקראים "בטלנים" (drones). ברוב ימי חייהם הם לא עושים שום דבר פרט לאכילה. תפקידם היחידי בקן הוא להפרות את המלכה, על מנת להמשיך את הדור. אצל מינים רבים הזכרים אינם חיים בקן דרך קבע. הם בוקעים לקראת עונת הזיווג, ומתים זמן קצר אחריה".

הבעיה היחידה היא שלא נעים לחיות עם חול בסלון. אז פנינו לא', ממייסדי הכפר שהוא דוקטור לנמלים. ממש כך, הוא אנטומולוג שלמד וחקר את הנמלים וחברות אחרות שלהן, והוא המומחה מס' 1 לנמלים בנגב, ואולי בארץ כולה (לא "דוקטור" במרכאות, כפי שקורא לעצמו כל מדביר מזיקים מצוי).

Zirgil
ד"ר א' על עגלה עם החמור "זירגיל" בגדרה, לפני 67 שנה! (תמונה שפורסמה כבר בבלוג בסיפור על החמורים)

דוקטור א', שהוא כדרכם של מייסדים, איש חרוץ מאין כמוהו (אפילו יותר מהנמלים) מקפיד לעבוד כל יום, גם בעשור התשיעי לחייו, בחריצות שאפילו הנמלים משתחוות בפניו. הוא מגיע אלינו מתי שרק מבקשים (כלומר אשתי מבקשת), מתקין לנמלים פיתיונות טבעיים. חס וחלילה מלרסס אותן בחומרים רעילים ומזיקים לסביבה. הבנות (הנמלים), שהן אמנם חרוצות אבל לא ממש נבונות (תואר שאנחנו, בני האדם, שומרים לעצמנו), לוקחות אל המלכה שלהן את הפיתיון וזה מעקר אותה. מין דרך הומניטארית להימנע מהתפוצצות-אוכלוסין-של-נמלים-מתחת-לבלטות. ממש כמו שעושה העירייה לחתולים/חתולות.

עבודת נמלים 30.12.2012
עבודת נמלים בסלון, עם פיתיון של דוקטור א'

הבעיה היחידה היא שזה לא עובד!!!
זאת אומרת, עד גבול מסוים יש כאן פתרון. הנמלים באמת מביאות את המנחה הממולכדת של ד"ר א' למלכה, והיא באמת טועמת ממנה ואולי אפילו מפסיקה להביא צאצאות. אבל אז צומח, מתחת לבלטה אחרת, דור שלא ידע את א' ואת שיקוי הקסם שלו וכל מעגל הנמלים והשיירות שלהן מתחיל מחדש.

כשדיווחנו לדוקטור הנמלים היסודי (הוא יקה במקור) על האירועים בשטח, תגובתו הייתה מקסימה וחכמה, ואני מצטט אותה בלי שום טרוניה, כמשל על חיינו כאן על אדמת המולדת: "הן היו כאן קודם!" הוא אמר, וצדק.
ואין כאן שום רמז למאבקים הפוליטיים והזכות שלנו על אדמת ארצנו (וגם אם יש –"הם" אולי היו כאן קודם, כשבאנו עם הציונות שלנו, אבל אנחנו היינו כאן קודם לקודם!). ומבחינה עובדתית, אם נחזור לנמלים, מבחינת ההיסטוריה של עולם החי, ודאי שהנמלים היו כאן קודם, וצריך להתחשב גם בזכויותיהן.

ועכשיו, מה נותר לעשות – לך אל הנמלה ושאל אותה.
או שנלמד לחיות איתן בידידות ובסובלנות – אדם ונמלה. בכל אופן, כדאי לזכור – הן לא ג'וקים!

לנוחיות הקוראים: מעכשיו ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בטג-ליין למעלה, עם כל כותרות העמודים: "ראשי", "מה זה?", "מי זה?" וכו'

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, טבע ונוף, ספרי ילדים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על עבודת נמלים ||| על הנמלים הטובות שבאו לבקר אצלנו בסלון

  1. סמדר הגיב:

    זה לא כיף לחיות עם ערימת חול בסלון, אבל באמת חשוב שחברים ישמרו על פרופורציות, למרות האי-נוחות: בכל זאת, חול זה לא הזיהום הכי חמור שיכול לקרות בבית שממוקם איזה 200 מטר ממנחת כימניר… למעשה, זה שיש נמלים בבית – זה מעיד לטובתו, שהוא נקי ומטוהר, וראוי למגורי אדם, חתול ונמלה!
    והנמלות (הבנות! הנבונות הרבה יותר ממה שכל נבון-זכר יכול להודות) – הן בהחלט היו כאן קודם. ויתרה מזאת, הן גם יהיו כאן עוד הרבה אחר כך, אחרי שאנחנו כבר מזמן נלך בדרך כל בשר, וניכחד כדרך כל הומיניד.
    ולו מסיבות אינטרסנטיות גרידא – שווה לשמור איתן על יחסים טובים, ולטפח את הדו-קיום בשלום הזה.

    תכל'ס, אם שיטת דר' א' לא מספיקה – ישנן שיטות הומניות נוספות שאפשר לנסות, שעובדות על עיקרון שכנוע הנמלים לעשות טרנספר מרצון לאזורים פחות מיושבים, אך אולי לא כאן המקום לפרטן.

    • igalz הגיב:

      ניסינו כבר את כל השיטות, אבל אני בעד דו-קיום בשלום. ובמקרה הזה – נשאר לנו המטאטא.

  2. ravivg הגיב:

    כנראה שגם בחקלאות "הן היו כאן קודם"

    "אוכלי הצמחים – ממה הם באמת ניזונים
    מאת: ד"ר דרור בר-ניר
    פורסם ב"גליליאו" גיליון 117, עמ' 77-74, מאי 2006.

    על נמלים חקלאיות, פטרייה מזיקה וספקי התרופה הסמויים.
    מינים רבים של נמלים (המין הנחקר ביותר הוא הנמלה Atta sexdens) באזורים הטרופיים שבמרכז אמריקה מגדלים כבר 50 מיליון שנה פטריות בקניהם. הפטריות הן ממינים שונים, אך כולן משתייכות למשפחת ה-Lepiotaceae. הנמלים מסלקים את כל מתחריה של הפטרייה ומספקים לה את מזונה – עלי צמחים הרעילים לאוכלי העשב האחרים שביער. הפטרייה גדלה בתוך הקן, והנמלים עצמן ניזונות מחלקי הפטרייה ומהפרשות סוכריות שלה. כאשר מלכת נמלים יוצאת לייסד מושבה חדשה, היא נושאת בפיה פיסת פטרייה שתהווה את הבסיס ל"חקלאות" בקן החדש.

    כאשר מגדלים את הפטרייה במעבדה, בנפרד מהנמלים, מתפתח על הפטריות (שנלקחו מעשרות רבות של קנים) תמיד אותו עובש תוקפני מהסוג Escovopsis. עובש זה אינו נצפה בקנים הפעילים, והחוקרים תהו כיצד הנמלים מצליחות לסלק אותו. הפתרון לתעלומה נמצא כשנחקרה התכולה של חומר לבן, הנמצא על גבן של הנמלים בקן. הסתבר שהחומר הלבן הוא מושבה צפופה של חיידקים מקבוצת האקטינומיצטים, מהסוג Streptomyces. חיידקים אלה מפרישים חומר אנטיביוטי הפוגע ספציפית בעובש התוקפני, ובכך מגן על הפטרייה המזינה את הנמלים.

    אם כך, מסתבר שהנמלים הקדימו אותנו גם בחקלאות וגם בשימוש באנטיביוטיקה בערך ב-50 מיליון שנה."

  3. שמע, הקטע עם העיקור הוא מעולה. אני כבר שנים מחפשת משהו שיעבוד ככה גם על ג'וקים. הדוקטור שלך מבין גם בג'וקים?
    אה כן, הייתי מנסה את זה גם על אנשים.

  4. igalz הגיב:

    רוזה, איפה היית? או שלא היה לך מה להגיד עד שהבאתי את הג׳וקים?
    אני חושב, בלי להתחייב, שהשיקוי מתאים גם לג׳וקים, אבל בני אדם – זה כבר סיפור אחר לגמרי.

  5. אביבית הגיב:

    גם אני מחסידותיו של א' וכשיש לי ביקור כזה של נמלים אני שמה על הקן שלהן תבלין ציפורן, אם שמים מספיק צפוף יש להן בעיה עם הריח ובדרך כלל הן פותחות יציאה חדשה לקן. אני שמה עליה גם ציפורן, הן פותחות מקום חדש וכן הלאה. בסוף מישהו נשבר, לפעמים זה הן.

  6. הבחור הזעצער הגיב:

    הניסיון ללמוד את דרך התנהגות הנמלים ולהשפיע על מסלול הליכתן, ללא שימוש ב K300, מזכיר לי את הניסיונות שערך ריצ'רד פיינמן (1918-1988 , יהודי, פיזיקאי, חתן פרס נובל) בשנות השלושים של המאה ה-20, בזמן שהיה תלמיד באוניברסיטת פרינסטון. כפי שסיפר בספרו המרתק "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן", ראה עמודים -91-95.
    הספר הזה נמצא ברשימת רבי המכר הפרטית שלי.

  7. maps הגיב:

    כשהייתי קטנה מאד אהבתי לעקוב אחרי הנמלים בחצר אך כעת אני מודה שהן כבר לא אורחות רצויות כל כך בבית, אבל עם זאת, חשוב לכבד אותן כמו כל יצור חי אחר ופשוט להפנות אותן החוצה. מעניין המידע על הצפורן, נראה לי אאמצו. בכל מקרה, מפה לא תצא נמלה אחת מתה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s