סבא אלף בית ||| על אוצרות העיצובים של ה"גראפיקן" הראשון בישראל

לפני מספר שנים סיפרה לי מיכל, מתושבות הכפר שלנו, על סבא-רבא שלה, שלמה ידידיה, ואוצרות עיצוב האותיות והאיורים שלו שנשמרו במשפחתה וחלקם הגדול שמור אצלה. היא הזמינה אותי לראות אותם. הלכתי לביתה – מרחק חמישה בתים ממני בשכונת "אשלים" – ואת  מה שראיתי, שהקסים אותי קסם רב, תיארתי בעיתון המקומי של דפוס בארי, "12 אינטש" שמו (עיתון שעורכו צ' מקפיד על לוח זמנים רנדומאלי של צאתו-לאור, אבל גם על הומור "שובבני" ומדויק). תראו ברשימה גם דוגמא מאלף-בית עשוי צלבים – שהמשלתי אותם שם לפיקסלים – שעיצב ידידיה. לצערי בינתיים לא נמצאה החוברת עם כל האלף-בית (אם תימצא – אוסיף אותה).

vol.17†convert
קטע על שלמה ידידיה ועבודותיו שכתבתי לעיתון דפוס בארי ב- 21.11.2003, ה"ווריקולור" המוזכרת ברשימה היא "מדפסת הצבע הדיגיטלית המהירה בעולם" באותה תקופה, תוצרת חברת "סאיטקס" עליה השלום

עכשיו כשיש לי בלוג משלי ואני הוא העורך הראשי, חלק לא קטן בבלוג תופסות עבודות עיצוב. חלק מהעבודות האלה שאני מציג הן בנות שנים רבות וחשבתי שהגיעה העת לחזור לאוצרות הטיפוגרפיה של מיכל וסבא-רבא שלה, שלמה ידידיה. חשוב (וגם יפה!) שהציבור יראה שנעשו בארץ עיצובים קפדניים, המשלבים אהבה לאות העברית ולתרבות היהודית, כבר בראשית המאה הקודמת.

לקחתי ממיכל את מרבית העבודות שבארכיונה וסרקתי אותן. דוגמאות מהן אציג בפוסט הזה, ואת יתר מעשי האמנות המשובחים האלה – אמסור לבלוג החדש (יחסית) "הלשכה לטיפוגרפיה עברית", שלמרות שמו הכאילו-מוסדי ופורמלי, הוא בלוג שהוקם ומופעל על-ידי מעצב צעיר בשם הכיסוי ירונימוס מקסימוס, ועיסוקו בתיעוד מפורט ומרתק של כל החומרים שניתן למצוא בקשר לאות העברית ולטיפוגרפיה. ירונימוס עושה עבודת קודש סבלנית ומעלה לרשת, עבורכם וגם עבור דור המעצבים הצעיר שלא (תמיד) ידע את יוסף (יוסף בּוּדְקוֹ, צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, אחד ממנהליו של בית הספר לאמנות "בצלאל החדש" לאחר פתיחתו בשנת 1935), ובטח שלא שמע על שלמה ידידיה, למשל. אני ממליץ על הבלוג הזה המלצה חמה, לכל מי שהאות העברית ותולדות עיצובה מעניינות אותו (וגם העברתי לו כמה דוגמאות מארכיון סדריית-הבלט של דפוס בארי, שנתגלגלו לידי).

כהרגלי, סטיתי מהנושא העיקרי ואחזור מייד ל"סבא אלף בית" – שלמה ידידיה (זילנפרוינד), שנולד בהונגריה בשנת 1875 ועלה לארץ ב-1921. ידידיה היה מראשוני החבורה שייסדה את אגודת האמנים העברית בירושלים בשנת תרפ"ב, 1922 (עוד לפני שנת תרפפ"ו!) לפי הוויקיפדיה האגודה נוסדה כבר ב-1920, אבל מה זה שנתיים בשבילנו, כיום. כשעלה לארץ הוא היה כבר אמן ידוע בתחומו בהונגריה, אמן שעיסוקו העיקרי, גם שם בגולה, באות העברית ובמישלבות (מונוגרמות) הנובעות מאופייה הייחודי של האות העברית.
ביטאון "הד הדפוס" מ-1955 (שמצאתי אצלנו במקרה) תיאר אותו, במלאות לו 80 שנה כך:

שלמה ידידיה הד הדפוס 1955 עמ 62

שלמה ידידיה הד הדפוס 1955 עמ 63
מאמרים לכבוד יום הולדתו ה-80 של שלמה ידידיה, "הד הדפוס" 1955 – מומלץ להגדיל ולקרוא!

מי שירצה לקרוא פרטים נוספים על אמן ייחודי זה – מוזמן להגדיל את סריקות שני העמודים שהוקדשו לו ביום חגו ולהתפעל, בהזדמנות זו, מהשפה העשירה והמליצית של התקופה וגם מהאהבה לאות העברית, שנשבה פה בארץ, עוד לפני שחבילת הפונטים של "אופיס" ומיקרוסופט לימדה כל ילד בגן מהו גופן (ובהזדמנות גם שיבשה לא מעט את דמותם המקורית של הגופנים האלה).

ידידיה דגם לשטיח
שלמה ידידיה: דוגמא לשטיח עם ריקמת צלבים

"שטיח ארבעת הדורות": בין יתר העבודות שראיתי אצל מיכל הייתה דוגמת שטיח העשוי מריקמת צלבים שעיצב שלמה ידידיה ורקמה אותו בתו (סבתה של מיכל) בשנות ה-40 או ה-50 של המאה שעברה. וגם מיכל לא התעצלה ולפי אותה דוגמא של סבא-רבא התחילה (ועוד לא סיימה) לרקום שטיח בחוטים חדשים יותר ובצבעים חזקים, ואולי מישהי (או מישהו) מבנותיה או בניה או נכדיה עוד ימשיך את המלאכה. סיפור מרגש על שטיח בן (לפחות) ארבעה דורות, ואולי חמישה!

ידידיה שטיח דור 2  ידידיה שטיח דור 4
שטיחים רקומים לפי עיצובו של שלמה ידידיה: מימין – עבודה של בתו, משמאל עבודה של נינתו

אחת מגולות הכותרת (לטעמי, הרי יש בסיפור הזה הרבה-הרבה גולות כותרת, ממש כמו חרוזיה הצבעוניים המקסימים של מיכל שירשה מסבא-רבא את הגישה האמנותית) הוא הספר "סבא אלף-בית". ספר מקורי ומקסים, הכתוב מזווית של סבא המספר לבני הדור הצעיר מהו האלף-בית העברי בשבילו. הספר כולל דוגמאות של פונטים בתחתית כל דף, המוקדש לאות מאותיות הא"ב. סיפור אהבה מקורי ומרתק של אמן-אותיות לתרבות הכתובה של בני עמו ולאות העברית.

סבא אלף בית כריכה
שלמה ידידיה: "סבא אלף בית", ספר בהוצאת עם עובד, "ספריה לילד" 1945

אני מביא כאן רק כמה דוגמיות. תוכלו לראות את כל הספר בקישור הזה (וגם להיזכר בפוסט על אהבת האותיות השונות, עם התזכורת לביאליק, בפרק השלישי, כאן בקישור הזה – הכל באותו נושא).

סבא אלף בית 2-3

סבא אלף בית 16-17

סבא אלף בית 18-19

ועוד אוסיף, מתוך האוצר של מיכל וסבא ידידיה, דוגמאות לעיצוב כדים וחפצים נוספים שתכנן האמן. בכולם המוטיב המרכזי הוא האות העברית ומשלבותיה. והגדה של פסח שעיצב ידידיה תוכלו לראות באתר Hebrew Books.

שלמה ידידיה דגם כד  שלמה ידידיה מנורה פרגמנט
שלמה ידידיה: עיצוב עם מונוגרמות לכד ולמנורה

ואחרון אחרון חביב (לפוסט זה, לפחות) הם ראשי הפרקים המאוירים שעיצב שלמה ידידיה לספרים שונים. רבים מהם מצויים באוסף של נינתו ואני מביא כמה דוגמאות הממחישות שלא רק באותיות עסק "סבא אלף-בית", אלא גם באיור, שנשמר כל-כך יפה אצל מיכל.

שלמה ידידיה קנאת העבר  שלמה ידידיה מחזה וסופו
שלמה ידידיה: ראשי פרקים לספרים

אכן, כמו שכתבתי: "מסבא שכזה, באמת-באמת יש נחת!"

מתוך "הד הדפוס", 1955 – לחגיגות הגבורות של שלמה ידידיה (דברי ד.א.):
"בקרוב תמלאנה לשלמה ידידיה שמונים שנה. אמנם בשנים האחרונות אנוס היה להשמיט את החרט מידיו, מחמת שתש כוחו. אבל הכי משום כך מותר להשכיח אותו מן הלבבות? הרי דורות שיבואו, יחפרו את יצירותיו ממטמונים, שכן ידידיה הוא אמן עממי במלוא משמעותה של מילה זו שיצר בשביל ליפות ולעטר את חיי העם, ביום של חולין וביום של חג. והוא יצר כאמן אמיתי, שלא על מנת לקבל פרס, ממש במסירות נפש, באידיאליזם של קדמונים, וראוי שיהיה מופת לצעירי הגראפיקאים בארץ. "

והנה בא האינטרנט וכמאמר החוברת הישנה "חפרתי את יצירתו של ידידיה ממטמונים" והצגתי לכם מקצתה.

ובלי קשר ישיר (ובכל אופן, אולי עם קשר של ממש!) – החודש הוצג לציבור הגופן החדש "אָ‏לֵף", שכבר נזכר כאן באחת התגובות. גופן זה עוצב בהתנדבות על ידי חבורה של מעצבים ומורים לעיצוב, כתרומה לתרבות העברית-ישראלית ומתוך תחושת שליחות (מילים גבוהות אולי, לימינו – ממש כמו הדברים על "הגראפיקאן" שלמה ידידיה – אבל נכונות!) ורצון לעשות תיקון לגופן "הבעייתי" הנפוץ ביותר בתרבות העברית הנוכחית – אריאל. תראו שלא רק "סבא אלף-בית" יש לנו. גם בני-נינים, מוכשרים לא פחות, שאהבת האות העברית זורמת בדמם. כל הכבוד, יישר כוח – והלוואי ויצליחו לשנות את פני האות העברית ברשת ההולכת ומסתעפת. אתם מוזמנים לקרוא את המניפסט של היוצרים, להוריד, להפיץ ולהשתמש.

לנוחיות הקוראים: מעכשיו ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בטג-ליין למעלה, עם כל כותרות העמודים: "מי זה?", "מה זה?" וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, היסטוריה, טיפוגרפיה, ישראל, ספרי ילדים, תרשימים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על סבא אלף בית ||| על אוצרות העיצובים של ה"גראפיקן" הראשון בישראל

  1. צחי דבורי הגיב:

    שאלה שאני חייב לשאול: ולתקן סנדלים הוא ידע הסבא הזה?

    • igalz הגיב:

      הוא אולי לא ידע, אבל הסיפור על הסבא שידע להתאים נעל לכל ילד – עוד יסופר. אולי שמעת עליו.

  2. סמדר הגיב:

    זה מקסים ומרגש, איך האינטרנט בכלל, והבלוג שלך בפרט, מאפשר לכולנו, תושבי הכפר הגלובלי בכלל, והכפר המקומי בפרט, להיחשף לאוצרות הגרפיקה המדהימים האלה בכלל, וליצירות הטיפוגרפיה העברית הקדומה בפרט, בתיווכך הנאמן בכלל, והמפרגן בפרט.
    איך הכל מתחבר כאן לכדי קובץ פיקסלים ענקי ב-256 מיליון גווני צבע בכלל, ולרקמת צלבים אמנותית רב-דורית אחת, בפרט….
    וגו'.

  3. רמי אלחנן הגיב:

    איזה יופי! שמן זית זך בעצמות היבשות והדוויות….

  4. igalz הגיב:

    תודה, רמי. פך שמן לא מצאנו – לכן פתחנו בלוג… בשביל העצמות
    (ראה כאן)

  5. מיכל הגיב:

    מרגש מאוד. תודה

  6. לי רמון הגיב:

    מקסים !
    אנחנו עומדים לעשות תערוכה של יצירותיו,
    אני מבקשת קשר מייל איתך: the.edge.center@gmail.com
    תודה, לי רמון

  7. אורלי הגיב:

    הגעתי רק עכשיו לכתבה המעניינת הזאת
    אני נינה שלו
    יש להורים שלי בבית את הספר 'סבא א-ב' וגם חנוכייה שיצר
    אשמח לשמוע במידה ותהיה תערוכה
    אורלי ידידיה
    orlyyed@gmail.com

    • igalz הגיב:

      אורלי שלום, אף פעם לא מאוחר. נדמה לי שבנהריה כבר נערכה תערוכה של עבודותיו של שלמה ידידיה. תערוכהשעוצבה על ידי המגיבה מעליך, לי רמון. תוכלי לשאול אותה לפי המייל שפירסמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s