העצים מתים זקופים ||| על חורשת האקליפטוסים (המתים והחיים) שליד הוואדי

בשבת האחרונה יצאנו לוואדי, לראות הפרחה הכלנית, הנצו האירוסים. ובאמת שני האירועים האחרונים אכן קרו. לפחות באופן חלקי. יש כבר כלניות ראשונות בוואדי, אבל עוד אל "תבואו בהמוניכם". אלה לא המרבדים האדומים של "דרום-אדום" שתיכף יביאו לאיזור שלנו המוני מבקרים. אלה הזורמים לאן שכתבו ב-ynet, או אמרו בתוכניות הבוקר, שצריך ללכת השבת.
אל תדאגו, הכלניות כבודן במקומם, ועוד אכתוב עליהן כשיגיע יומן (בפברואר?). הפעם הנושא הוא עצי האקליפטוס. ובעניין שלהם, אני רוצה להתרכז הפעם באקליפטוסים שאינם איתנו עוד. בעצם, בעצים האלה שאמנם כבר אינם ירוקים, וכנראה שגם אינם חיים – אבל הם איתנו באופן מוחשי בשטח, לא רק כביטוי של זיכרון.

 
5.1.2013, פרחה כבר הכלנית הנצו האירוסים וגם הסביונים

מאחורי האמפי שלנו, ממש ליד ואדי פילים, שתואר כבר בפרטי פרטים (עם חזון-מיזמי לעתיד, שעוד תראו שיתגשם!) ישנם עשרות אקליפטוסים, הפזורים בין השיחים הנמוכים וצמחי הבר המגוונים.
מדי פעם מתלקחת שריפה, או שפוקדת את העצים מחלה מיסתורית, וכך יוצא שחלק גדול מהאקליפטוסים האלה נשארים נטועים במקומם, מתים.

צילמתי את העצים האלה באייפון החדש שלי ("תתחדש!", "סוף-סוף!", "למה לא גלאקסי?", "למה לא לבן?", "יש לך כבר את האפליקציה של השמפליקציה?!", "תיזהר שלא יגנבו לך אותו!") וראיתי פתאום – מה שידעתי גם בלי הצילומים והאייפון – שהעצים מתים זקופים! הם נשארים עוד זמן רב עומדים, בשטח שליד הוואדי, ומוטת-ענפיהם משמשת כציור יפהפה על רקע השמיים, גם אם הם חסרי חיים.

אפשר להתרשם מעץ גם אם הוא כבר לא מלבלב וירוק. יש יופי רב בענפים נטולי העלים, הממשיכים להזמין אליהם ציפורים נודדות ואולי גם זוחלים וחרקים למיניהם. ויש שקורה כמו בתמונה הזאת, שעץ קטן נפל מעוצמת הרוחות ונשען על חברו, שגם הוא כבר יבש, והחבר, המת גם הוא, תומך בו ואינו מאפשר לו  ליפול ולהישבר – ממש כמו במסע-אלונקות-של-עצים.

ולפעמים, כמו אצל בני-האדם, קורה שפתאום עץ שכבר נחשב בר-מינן גמור. מתחיל ללבלב מלמטה, עם ענפים ירוקים חדשים. כנראה השורשים לא יבשו לגמרי. לכן, טוב עושים יערני הקרן-הקיימת שאינם ממהרים לעקור את שלדי העצים המתים, ונותנים עוד צ'אנס להתחיל את הכל מחדש. הלוואי עלינו ככה.

____
לנוחיות הקוראים: מעכשיו ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים: "מי זה?", "מה זה?"
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.