בואו נדבר על מזג האוויר ||| על גשם, שלג ובוץ ומה שביניהם

"בואו נדבר על מזג האוויר" הוא ביטוי שגור שמשמעו: בואו לא נעסוק בעניינים שנויים במחלוקת (תקציבי מדינה, חלוקת הנטל, בעיות הביטחון, האיראנים או הסודאנים). המשתמש במשפט מנסה להעביר את שיחת-הנימוסין שנתקעה או עלתה לטונים גבוהים למגרש הלכאורה-ניאטרלי של שיחות מזג-האוויר.
שיחות כאלה, נטולות סיכונים, אין להן הרבה משמעות בארצנו. למרות שאנשי תחזית מזג האוויר קיבלו מאז עליית הטלוויזיה המסחרית לאוויר (הקר?) מעמד-על, שווה ואף גבוה ממעמדם של הפרשנים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים.
זו שאלה בפני עצמה: מה יש לפרש ולהציג תחזיות, עם פרומו בתחילת המהדורה, דווקא בנושא זה? שהרי, כמו במחצבים אחרים (נפט, פחם, זהב או סבלנות) לא התברכה ארצנו במי-יודע-מה סוגיות מזג-אוויר. או ש"חם מעל הממוצע בעונה זו", או ש"צפוי איזשהו שקע בכיוון כלשהו" ו"לקראת שעות הלילה תיתכן קרה בעמקים" או זרזיף כלשהו "באיזור החוף לקראת שעות הבוקר המוקדמות" עם אפשרות ל"שטפונות בערבה ובנחל צאלים".

תחזית מזג האוויר חדשות 2  דני רופ ערוץ 10 10.1.2013
חזאי בערוץ 2: גשם מקומי עם שלג בחרמון ושטפונות בערבה (מימין) ודני רופ היום בשלג של ערוץ 10

אבל אחת לכל כמה שנים, קורה שמזג האוויר "משתגע" ומראה לספקנים ומזלזלים כמו מקליד-שורות-אלה את הפוטנציאל האמיתי שלו. ואז ממהרים עורכי החדשות לשלוח את כל צוות השדרנים שלהם, מגולן עד חרמון, מכנרת ועד הרמה (וגם מירושלים ותל-אביב, כמובן) לעמוד ללא מטריה, או כובע צמר אפילו, תחת המטר הסוחף ולדווח בפנים קפואות ועליזות-לכאורה על פגעי מזג האוויר האיומים, על האיילון שהוצף ועל עץ שנפל בנהריה. כל זה בשעה שמגישי המהדורה נשארים באולפנים החמים עם חיוך-של-חתול-שנח-ליד האח-המבוערת (בדיוק כמו החתול[ה] שלנו שדווקא בגשם יוצא[ת] החוצה לחפש את החברים שלו/ה).

הפסקת חשמל

לכבוד ה"מזגאוויר" שהגיע, חשבתי שהגיע הזמן להציג עוד שתי גלויות מהסדרה הישנה שלנו "יסודות וכלונסאות". חשבתי שכבר לא אמצא להן מקום, כי הרי הייתי עסוק בציפורים, פילים, חמורים וסתם בני-אדם – אבל משמיים דאגו לי, והנה באו הפסקות החשמל התכופות ושיחקו לטובת הגלויות הנשכחות.

הגלויה הראשונה ששמה באמת "הפסקת חשמל" עוסקת בתופעה משלימה לנושא החשמל, שתואר בפוסט על אדיסון וזכה לתגובה של סמדר, שציינה שתמיד מפארים את "ממציא החשמל" ולא מדברים על ממציא "הפסקת החשמל", שהמצאתו היא לא פחות משמעותית.
בגלויה מתואר פנס-הכיס האדום ה"קלאסי", הישראלי כל-כך, שפעם היה בכל כיס, הרבה לפני שהאייפון תפס את מקומו. ובאמת הוא היה בערך בגודל ובצורה של האייפון (או לפחות הגלאקסי).
לצערי לא מצאתי את דגם הפנס הזה לא אצלי ולא ברשת "ריקושט", וגם לא תמונה ב"גוגל". מי שימצא צילום – מוזמן לשלוח לי בדף הפייסבוק, כדי שידע דור הסמארטפון על מה מדובר.

בוץ

והגלויה השניה "בוץ", מתארת גם היא מתקן אנכרוניסטי שעבר זמנו – "מנקה הבוץ".
המתקן הזה היה מין מסגרת ברזל שבתחתיתה ברזל זווית, המאפשר לגרד את הבוץ ממגפי הגומי (שפעם כולם הלכו איתם בחורף, לפחות בקיבוצים) לפני שהיו נכנסים למקומות ציבוריים, כמו חדר-אוכל או מחסן-בגדים. הוא היה נפוץ בקיבוצים ואפילו מצאתי מתקן כזה שעדיין שרד והיה פעיל במאה ה-21, ליד משרדי ההשקייה של הפלחים ומתקן אחד כזה נמצא גם ליד "חדר-אוכל-החדש" שנחנך לפני 30 שנה בדיוק. מתקן משלים היה "חולץ המגפיים" – מתקן עץ המאפשר את "טקס החליצה" של המגפיים מלאות הבוץ, בלי להתכופף יותר מדי.
בגלויה נרמז שכמה מתקני חליצה ונקיון שיעבור האדם, הבא מן הבוץ בדרכו אל הבית החמים והנקי – דבר לא יעזור. תמיד חלק מהבוץ שדבק בו יעבור אל הבית החמים והנקי. סימבוליקה שכזו.

2008 מתקן הסרת בוץ  OLYMPUS DIGITAL CAMERA  OLYMPUS DIGITAL CAMERA
מתקן ניקוי מגפיים (מימין) מהכפר שלנו, וחולץ מגפיים (משמאל) כולל שרטוט לבנייה אם תרצו לבנות מתקן כזה (אין בהום-סנטר!) – מהאתר נוסטלגיה אונליין (מומלץ למי שבמקרה לא מכיר)

ועוד ציור חורפי שלי שמצאתי, מהתקופה הטרום-בצלאלית הקדומה שלי, ובו "שיר חורף" שהתבקשתי לחבר כתרגיל באיור-חיבור. אל תתייחסו לא לשיר ולא לאיור ברצינות רבה מדי – המציג איננו משורר (וגם לא ממש מאייר).

שיר גשום

ואסיים בברכת חזאים: סעו בזהירות, הכביש רטוב. נתראה בשש אחרי המבול והשלג, ואל תשכחו לקחת סוודר (ומגפיים).

לנוחיות הקוראים: מעכשיו ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים: "מי זה?", "מה זה?" וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, טבע ונוף, יסודות וכלונסאות, ישראל, קיבוץ, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על בואו נדבר על מזג האוויר ||| על גשם, שלג ובוץ ומה שביניהם

  1. ravivg הגיב:

    מאמר ורשומים נפלאים. ואולי פשוט חבל על החשמל.

    • igalz הגיב:

      תו—- |. דה. היתה באמצע הפסקת חשמל.

      • ravivg הגיב:

        עדכון, "הפסקת חשמל" לא היה מוכר לי ונהנתי ממנו מאוד, חשבתי שאפשר להשתמש המושג "הפסקת חשמל" במקום "חבל על הזמן" בנוסף גשר צאלים נמצא ליד הקבוץ ונחל צאלים נמצא במדבר יהודה.

  2. סמדר הגיב:

    תיסססססלח לי – – – ותרשה לי לחלוק על ידידי המלומד…
    המציג מציג כאן יכולות פואטיות גבוהות מאוד, כמו גם יכולות איור מרשימות-כרגיל, שלא היו מביישות שום משורר-מאייר-מקצוען-מדופלם, שרשום באיגוד אמנים כזה או אחר!
    למשל: "ובבטן הנרדמת מפזם קומקום הקיץ" – תראה איזה דימוי עוצמתי וקולע, שעושה שימוש באמצעים פיגורטיביים אפקטיביים ממטאפורה ועד סינקדוכה, ובמצלולים קליטים כאונומטופאה ואליטרציה, במשקל יאמב או אמפיבראך או בלה-בלה-בלה…
    והוא בכלל לא ידע שהוא כזה, הו פנחס, מה עשו לך העיתונים (ה-Press כאילו?)

    אהבתי גם את הגלויות, הפנס האדום (מה זה, מי זה?), מתקן ניקוי הבוץ, ומתקן החליצה (ייבום).
    אהבתי גם את המזגאוויר! שימשיך ככה מצידי, למרות הבוץ.

    • ארנון אבני הגיב:

      יפה, הבלוג מצליח לשמור על רלוונטיות. אגב פנס, היה לי תמיד אחד כזה בתיק. פעם ביקש יורם רוזוב בשיעור רישום שמישהו יביא פנס, כדי לעשות אפקטים של צל. שלפתי את המתקן הישן הזה וזכיתי למבטי בוז מהברנז'ה, השמורים לכל מיני פלאחים מהשטחים שנכנסים לקניון שבעת הכוכבים עם המגפיים. נו טוב… קיבוצניק

    • igalz הגיב:

      לסמדר, לא הבנתי את כל הביטויים הספרותיים, אבל אני בטוח שהם במקום.

  3. מעולם לא הבנתי למה קריין החדשות לא יכול להקריא גם את המעלות למחר וצריך איש מיוחד בשביל זה.

  4. igalz הגיב:

    זה באמת מוזר. ואם כבר למה אין איש מיוחד שיספר כל יום על מצב הפריחה בשדות.

  5. הבחור הזעצער הגיב:

    נהדר.
    אם ללכת עוד קצת אחורה, אפשר להוסיף את כמויות שבבי העץ שהיו מביאים מהנגריה ומפזרים על רצפת חדר האוכל הישן. וגם הפנס שהילדים היו מייצרים, העשוי מקופסת שימורים מחוררת עם נר קטן בפנים,
    אבל זה כבר באמת פרה-הסטוריה.

    • igalz הגיב:

      נכון, הנסורת על הרצפה בחדר-אוכל היא זכרון רחוק יותר, שלא תועד מספיק, וטוב שהכנסת אותו לזכרון הקיבוצי. עכשיו בעזרת גוגל הוא צרור לנצח נצחים. נסה מחר לחפש נסורת+חדר אוכל ותראה עם עלו על עקבותינו מלאות הבוץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s