זהו זה, המהפך הושלם, הכנסת התשע-עשרה יצאה לדרכה. ואל תדאגו, אני לא הולך לספר לכם מה הם הולכים לעשות ואיך "יושלם מעשה המרכבה" של הקמת הממשלה.
זה מעניין אותי (ואולי את רוב הקוראים כאן) כקליפת השום, אם להיטפל דווקא לירק החיוני והסימפטי (אם כי ריחני מדי) הזה.
לאחר עיון מדוקדק של כמה דקות ברשימת חברי הכנסת ה-19, שמתי לב שמהפך-הדורות הושלם. לא שהכנסת נהייתה ימנית יותר, צעירה יותר, דתית יותר או נשית יותר – את כל זה כבר סיפרו לכם כל הפרשנים האלה שרואים רק פוליטיקה (לכולם קוראים נדב או עמית, משום מה).
צילומי הכנסת הראשונה: מימין – יוסף ש', יו"ר ודוד ב"ג, רה"מ, 1949.
משמאל – הממשלה הראשונה (גולדה יושבת משמאל). הצילומים מאתר הכנסת
אבל זה שהשמות התחלפו בצורה שמסמלת את "המהפך הדורי" – זה עוד לא צויין (או אולי צויין איפה שהוא, אבל הייתי כל כך עסוק בלהקשיב לפרשנויות של נדב-או-עמית על "לפיד-בנט" ופיספסתי…) בכל אופן אכתוב את זה כאן, בשביל ההיסטוריה (וגוגל):
בכנסת הראשונה כיהנו: זלמן, פנחס, גולדה, בבה, זרח, אליעזר ואפרים (פופיק) וגם הרבה ח"כים בעלי שם פרטי כפול: דוד-צבי, חיים-משה, אורי-צבי, אהרון-יעקב, שניאור-זלמן ואברהם-חיים.
הכנסת התשיעית: מימין – חברי הליכוד מצביעים בשמחת המהפך ( מי זה מימין בשורה השלישית מלמטה?). משמאל – היו"ר ישראל י׳ מעביר את הפטיש ליצחק ש'. הצילומים מאתר הכנסת
ובכנסת התשיעית (לקחתי אותה באופן שרירותי, כדי למצוא איזו נקודת-אמצע, ואז גיליתי שזו הייתה כנסת "המהפך" של מנחם בגין ב-1977, שכיהנה את מלוא כהונתה וגם הביאה את הסכם שלום הראשון, עם מצרים) כיהנו: אהרון, אליעזר, שולמית, יגאל, אריה, משה, יוסף, חייקה, ירוחם, סעדיה, דוב וגם ג'בר וזיידאן.
מימין: ממשלת מנחם ב', 1977. משמאל: הנשיא אנואר א' מתקבל ע"י משמר הכנסת, 1979 (הצילומים מאתר הכנסת)
והנה הכנסת ה-19 יוצאת לטיול שלה עם שמות שהיו יכולים בהחלט להיכנס גם לגן "חצב" או גן "עירית" בכל כפר ועיר בישראל. אנחנו לוקחים כובעים ומימיות ונעליים גבוהות וקטנות ויוצאים לטיול השנתי (או הדו-שנתי, אולי אפילו ארבע-שנתי, הכל תלוי בילדים) עם ניצן ועדי, עומר ומרב, סתיו, יפעת ואיילת, אופיר ועופר וגם עם גלעד, שלי ורונן. מי היה מאמין? תגידו לי אתם, אלה שמות של חברי כנסת? איפה זלמן וזרח וקלמן וגולדה, שישמרו על הילדים שלא ילכו לאיבוד (והעיקר – "שלא יפריעו במנוחה")?
ושיהיה טיול נעים, להתראות בהפסקה, ואל תשכחו לשתות הרבה מים.
חברי הכנסת התשע עשרה: ניצן ועדי, עומר ומרב, סתיו, יפעת ואיילת בתחילת המסע (מאתר "הארץ")
ואם תרצו לראות אותם בגדול תגדילו את הצילום שלמטה (מאתר nrg)
(אם אתם, במקרה, רוצים להכיר את כל הח"כים החדשים וגם לשמוע מה יש להם להגיד בקיצור – תוכלו להיכנס כאן ל-ynet ולשמוע, אבל זה לא חובה!)
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
איזו הבחנה דקה ומעניינת. וואלה, מרוב פכים קטנים מהכנסת לא שמתי לב למהפכים הגדולים באמת, בכנסת…
♫
ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה…
תביאו ששה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים,
זאת לא בדיחה, הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים!
תביאו תריסר, ולמה לא חי? תביאו עשרים ילדים,
ואם כבר, אז לכו על זה – תביאו מאה ועשרים!
ודווקא בכנסת הראשונה היה ח״כ בשם פופיק. אפרים (פופיק) תבורי. עליו אמרו ״מראשית בואו ארצה ב-1924 קבע את דרכו – דרך פועל, סולל, חופר, בונה ויוצר, כשלעצמו – לא הלך בגדולות, לא התהדר, לא התעטר, אף כי ידיעותיו מרובות ומגוונות ולשונו בפולמוס שנונה וקולמוסו בידו – סגולותיו שהכשירוהו לתפוס עמדה חשובה בציבור"
פעם גם היו המון יגאל בכנסת (כהן אורגד, הורוביץ, ידין, אלון).
אבל צחי היו רק שניים. הנגבי, ואת השני לא זוכרים עד היום.
פוסט מעולה, שמביא לנו סוף-סןף נקודת מבט שונה, יצירתית ומרתקת על פסטיבל הכנסת החדשה.
רק השבוע נרשמתי לכאן, וכבר הרווחתי את המנוי… תודה!
תודה, עידן וברוך הבא. מקווה תמצא כאן כמה דברים שיעניינו אותך, למרות הגוון המקומי-בחלקו של הבלוג.
זה בסדר יגאל, יש לי הבנה מסוימת בענייני המקום (אני יודע שיש לך אחות, שאל אותה…)
היא כבר סיפרה לי. וחוץ מזה אני יודע את הקשר (למקום ולנגב), כמובן.
שלום עידן, מה שלומך, long time…
(אתר חבר'ה, זה כאן?)
(-: