בילבולת של חיות ||| על חיבורים בלתי-אפשריים שעוד מעט יתאפשרו: ולפיד עם ש"ס ירבץ ובנט גם

התקופה הזאת בשנה. בה כל מה שמעסיק את התקשורת הוא מה שקרוי "מעשה המרכבה" של הקמת הממשלה החדשה, מביאה אותי באופן אינטואיטיבי לנושא "שעטנז החיות". משחק פופולרי שהיה נפוץ מאד אצלנו בשנות השבעים והשמונים.

בילבולת של חיות
מעשה מרכבה של חיבורים בלתי-אפשריים: "בילבולת של חיות", מאת ג'יימס רידל
(נוסח עברי עטרה אופק), הוצאת אחיאסף, 1978

הקונץ הזה של חיבור שתי חיות שאין שום קשר ביניהן – כמו גמל ונחש, או פרה וארנבת – היה פעם (מי היה מאמין) נושא שהצחיק אותנו מאוד. זה נראה כל-כך מגוחך ובלתי-אפשרי שאפילו עוצבו ספרים המאפשרים לילדים לעשות בעצמם את מעשה המרכבה והשעטנז הזה.
הנה הספר "בילבולת של חיות" של ג'יימס רידל, שנכתב ב-1947 ויצא לאור בישראל ב-1978 בהוצאת אחיאסף, (נוסח עברי עטרה אופק). זהו ספר שדפיו חצויים לרוחבם לשניים ומאפשרים לילד היצירתי להמציא חיות חדשות לפי רצונו ודמיונו. למשל ארנף – הכלאה של אריה וקרנף, כשגם הטקסט המלווה את האיור יוצר חיה משעשעת, שאיננה קיימת במציאות. או ג'ירגרו – הכלאה של ג'ירף וקנגרו – "החיה הגבוהה בעולם! היא בכלל לא מסוכנת ולא יודעת להשמיע קול, והיא נעה ממקום למקום בקפיצות אדירות; לשם כך היא נעזרת בזנבה הענקי ורב-הכוח" כלשון ההסבר. הספר החביב הזה מאפשר כמעט את כל הצירופים האפשריים.

אר-נף

ג'ירגרו - בלבולת

אתם בטח חושבים על חיה כמו "נפתליהו שס-לפידי", שיש לה גם עקרונות של "חלוקת-הנטל" והיא גם "מחזירה עטרה ליושנה", ויש לה אפילו בנט יו"שי חייכני בבטן, וזנב חרדי קטן, וגם שתי ידיים ימניות שבאחת מהן היא אוחזת פצצה!
זאת אפשרות אחת, אבל כמובן שכמו ב"בילבולת של חיות" יש עוד המון אפשרויות אחרות, הכל פתוח ואפשר בהחלט להיות יצירתי כמו הילדים של שנות השבעים. או כמו חיות השעטנז שהמצאנו והדפסנו בעיתון המקומי של הכפר ב-1982. אז זה היה בהשפעת ה"יעז" – מין חיית הכלאה ש"פותחה" בישראל ושילבה (כפי שאנחנו יודעים כל-כך טוב לעשות) את כל החסרונות של היעל והעז ביחד, לתפארת מדינת ישראל.

חיות משונות - תוספתן
חיות מהונדסות, עבודה של המחבר מ-1982, מתוך "תוספתן" הבטאון המקומי של בארי

מי יודע איזה "יעז" או "פרנבת" מבשלים לנו שם בחדרי המגעים הקואליציוניים, במה שפעם כונה "גועליציה", ומיוחס על פי ויקיציטוט לרבין דווקא, ראו בקישור, בסוף הציטוטים הרבים שלו (מוזר חשבתי שזה הרבה יותר מוקדם, אשכול או מישהו כזה).

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, ישראל, ספרי ילדים, פוליטיקה, שעשועים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על בילבולת של חיות ||| על חיבורים בלתי-אפשריים שעוד מעט יתאפשרו: ולפיד עם ש"ס ירבץ ובנט גם

  1. duder216 הגיב:

    נהדר המשל והנמשל גם יחד.
    אולי יש לך תשובה לשאלה –
    מה לגמל ולשלמה שהוא בעצם חגב, ומה לפרה ולמשה רבנו שהיא בעצם חיפושית ?

    • igalz הגיב:

      לגבי ה"גמל" וה"שלמה" אני לא יודע. אבל לגבי הפיל אני יודע ש"אמנם יש לו חוטם, זנב לו קטן / אבל איך לרוץ / הוא ילמד משפן".
      ועל ה"פרה" של "משה רבנו" נאמר: "היא כל-כך רוצה לברוח / אבל אין לה, אין לה כוח".

  2. Vered Mosenzon הגיב:

    מרחיב דעת. וחיוך. תודה

  3. ארנון אבני הגיב:

    אני עדיין עוסק במלאכה המפרכת של שעשוע זאטוטים בחיות 'שמתבלבלות' לי. זה מתחיל בחתול, נניח, שכולם מסכימים על פי פניו המצוירים שהוא בכיוון הנכון, ובסופו הוא עומד על רגל וגוף של חסידה. זה הרגע שהזאטוטים תופשים עלי תחת: אתה בכלל לא יודע לצייר, זו חסידה!!!!
    כאן אני מרים גבות ואומר "חסידה? מי לא יודע לצייר חסידה, אני אראה לכם…" החסידה הופכת לנחש והנחש ל… צריך לוח מחיק, קבוצת זאטוטים בני 4-6, ואם יש לכם יד קלה – אתם תיהנו מאוד. למה רק בשנות ה 80?

  4. סמדר הגיב:

    הכל פוליטי, מה?
    שוב גרמת לי לפרץ צחוק בלתי נשלט (הפעם השפרצתי תה ירוק על המסך, וכל ה-EGCG'ים התפזרו באוויר והתבזבזו).
    זה היה למראה הציטוט השובבני מתוספתן-שלעולם-לא-נס-ליחו:
    "שילוב של צפרדע אילנית ודג פילה" – איפה, איפה ישנם עוד צפרדעים כמו הדג הזה…
    כבר נורא מזמן לא פגשתי אילנית על הדרך.
    ודג פילה?
    היום כולנו נעשינו מומחים לדגים שמכירים כל דג בשמו הפרטי. בשנות השמונים, חשבנו ש"פילה" הוא "סוג" הדג היחיד שקיים, כי זה מה שהיה בארוחת צהריים ביום שלישי (וקציצות דגים ביום ראשון).
    וההכלאה היצירתית בין השניים – היא בכלל נדירה כיום, קשה לאתר אותה אפילו בשלולית הגדולה שבאמפי.
    נדירה ממש כמו שתוספתן היה נדיר בזמנו, אחד מסוגו, שאין כמותו.
    (היו זמנים. דמעה. כאב מקומי חד. אבחנה: מסתמן התקף של אפנדיציטיס אקוטי…).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s