מכונת הזמן ||| על עתידו של המין האנושי בסרט בלתי נשכח מ-1960

הסקרנות האנושית מביאה בכל דור פנינה של תחזית על העתיד הצפוי לאדם. היום אלה נביאי-הבנייה-מחדש של המין האנושי, כמו ריי קורצווייל עם ה"סינגולריות" שלו ויובל נוח הררי עם "אדם-העל" שלו, שכבר הזכרתי  בבלוג זה. עיקר תחומי העניין, של הבלוג הם, כידוע – העבר והעתיד (ואת ההווה הוא משאיר ליתר 61,441,781 הבלוגים ברשימה של וורדפרס), לכן אספר הפעם על סרט עתידני נהדר מהעבר הרחוק (1960!).

  
כרזת הסרט "The Time Machine" (מימין) והמכונה-קלנועית של רוד טיילור מתוך הסרט (משמאל)

זהו סרט שראיתי בשנות השישים של המאה הקודמת (הרי תמיד אצלי הכל קורה במאה הקודמת) שלא אשכח גם אם אגיע (בעזרת שידרוגים עתידניים) למאה ה-22.
הסרט הזה הוא "מכונת הזמן" (The Time Machine). הכוונה לא לסרטי "בחזרה לעתיד" ה"חדשים" והמשעשעים ולא לגירסה הפחות חשובה של "מכונת הזמן" מ-2002, אלא לסרט שביים ב-1960 ג'ורג פאל, על פי סיפור עתידני של ה. ג'. וולס מ-1895.
זהו סיפור על עתיד המין האנושי, נושא שבכל תקופה אהבו לעסוק בו, אבל משום מה, מכל סרטי העתיד – "מכונת הזמן" זכור לי, עם רוב פרטיו, טוב מכולם.

רוד טיילור ומכונת הזמן המצחיקה (אבל מאד יעילה כפי שהסתבר) מ-1960

העלילה מספרת על פרופסור אנגלי בשנת 1900 (רוד טיילור האוסטרלי השרמנטי, ה"חתיך" במושגים של שנות ה-60) המתערב עם חבריו ה"פרופסורים" הבריטיים שיוכל לבנות מכונת-זמן שתיקח אותו אל העתיד. אחרי ויכוחים סוערים – ומנומסים, כראוי לאנגלים – הוא באמת מקיים את ההתערבות ונוסע לעתיד, רכוב על מכונה שנראית כמו הכלאה של כיסא נדנדה עם קלנועית.

הטריילר של מכונת הזמן שייקח אתכם לשנת 802,701 בגירסת 1960

ועוד טריילר, אולי יותר יפה אפילו: עם רוד טיילור השרמנטי ואיווט מימיו הנהדרת

הוא עושה כל מיני עצירות בזמן עד שהוא מגיע לשנת 802,701 ואז העניינים מתחילים להיות מעניינים באמת. המין האנושי, על פי הסרט, נחלק לשני חלקים (גזעים?) מנוגדים לגמרי במאפייניהם: המורלוקים השוכנים במערות באדמה, במה שנראה כמו מרתפי השאול ונראים כמו ניאנדרתליים (בלי להעליב), הם אוכלי אדם אכזריים הנוהמים כחיות-טרף ומתנהגים כחיות-אדם.
ובקוטב השני ישנם האילויים – בלונדיניים יפהפיים אפתיים ואטומי-מבט, החיים על פני הקרקע במין "גן-עדן של שוטים" חסר כל עניין, ואין להם שום רצונות משל עצמם.

המורלוקים מ"מכונת הזמן" 1960: גלגול עתידני אפשרי של האדם החושב?

 האילואיים יפי התואר והאפתיים אוכלים ב"חדר אוכל" באדישות שקטה הצופנת סודות בלתי ברורים

אחת הסצינות הזכורות לי ביותר היא הקטע החוזר על עצמו ברוטינה קבועה, בו הבלונדיניים האלה שומעים, בשעה מסוימת ביום, צלצול הקורא להם להתכנס למין היכל ענקי עשוי אבן שקירותיו מתנשאים לגובה עשרות מטרים ושעריו העצומים נפתחים לרגע בעת הצלצול. אז נכנסת שיירת הבלונדיניים אטומי-המבט פנימה. וכשהדלתות הענקיות נסגרות, אלה שלא הספיקו להיכנס סובבים על עקביהם באדישות וחוזרים לעיסוקיהם (או יותר נכון – לאי-עיסוקיהם). האילואיים שנכנסו פנימה להיכל הופכים לטרף בשיניהם החדות של המורלוקים האכזריים והרוטינה הזאת חוזרת כך מדי יום.

רוד טיילור נלחם במורלוקים ומציל את איווט מימיו ואת המין האנושי על פי ספר מ-1895

זה נראה לי תמיד, מבחינת בימוי הסצינה, דומה מאד לתנועה הבלתי-רצונית המשתלטת על הכפר שלנו שלוש פעמים ביום, וכשהיא מופיעה – זורמים כולנו, אנשי הכפר (בלונדיניים ופחות בלונדיניים) לתוך מבנה ענק, הדומה באופן מוזר למבנה של המורלוקים, דלתות המבנה שלנו נפתחות באופן אוטומטי, ממש כמו בסרט, ועל השולחנות מוגשת ארוחת צהריים (או בוקר, או ערב).
כמובן שההשוואה מופרכת לחלוטין. אנחנו לא אפתיים (וגם לא כל-כך בלונדיניים יפהפיים) ובחדר-אוכל לא מחכים שום מורלוקים. אבל ככה זה נראה לי. זה כוחו של דימוי ישן, שלא עוזב אותך גם כשהעובדות מצביעות על כך שאולי אנחנו בכלל המורלוקים (לפעמים) בסיפור הזה.

מבנה "חדר האוכל" של המורלוקים והאילואים הצועדים אל סופם דרך דלתותיו ("מכונת הזמן", 1960)

מבנה "חדרוכל החדש", 1985 – אין שום קשר בין המבנים

רוד טיילור בחדר-אוכל של האילואיים, מנסה להבין לאן התגלגל המין האנושי בשנת 802,701

לאילואיים היפים והאדישים (שהם, בהרבה מובנים, דימוי למין האנושי של ימינו) יש בארכיונים שלהם מיני דיסקיות אבן (חזון עתידני שצפה בסוף המאה ה-19 את הקלטות, הדיסקים ואת גוגל) או משהו דומה, עליהם מוקלטת כל ההיסטוריה של המין האנושי, עד מצב האדישות הכרונית אליה הוא הגיע. אבל הם "שכחו מה זה להיות אנושי" וכל עולמם מתמצה ב"להעביר את הזמן" בנעימים-חסרי-מודעות (אולי עוד נבואת זעם, שאין לה שום קשר לימינו).

כמובן שהדמות הכי חשובה בסרט היא איווט מימיו ! היא הייתה שחקנית הוליוודית שמוצאו של אביה מצרפת, ומכאן שמה, המתקשר בזיכרון עם בריג'יט ברדו, הכוכבת הצרפתייה הגדולה מכולן.
ואיווט שלנו (בלי שום קשר לאיווט ההוא), נסיכת-ילדותנו-הבלונדינית-הענוגה, מגלמת בסרט את ווינה. בת השבט האילואי האפתי, שהייתה כל כך אצילית ויפה עד שרוד טיילור מתאהב בה עד קצה תסרוקתו המסודרת (ביחד עם כל ילדי הנגב שצפו בסרט). הוא מציל אותה מציפורני המורלוקים… ואת הסוף לא אגלה לכם (ואני גם לא בדיוק זוכר). הבאתי לכם כאן באדיבות יוטיוב פרקים נבחרים ועכשיו רוצו לראות את המקור, אפשר בטח למצוא אותו ברשת של ההווה.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.