הכפר הגלובלי ||| על אטלסים מצוירים מאמריקה ומהנגב המערבי

אטלס מצויר הוא כלי נהדר להביא לילדים את חדוות הידע הגיאוגרפי, לעורר סקרנות וליצור התעניינות בתרבויות שונות ובנפלאות הנופים של כדור הארץ.
זאת הסיבה שאצלנו על המדפים יש מהדורות רבות של אטלסים כאלה. יש את אטלס כדור הארץ ויש את אטלס החלל החיצון (הכי-צון! כמו שאומר הנכד) ואטלס הדינוזאורים והאטלס לתולדות העולם ועוד אחרים, מהדורות צבעוניות מאוירות ביד אמן, שכל תכליתן היא להנחיל לדור הצעיר את חדוות ההיכרות עם עולמנו וגילוי ארצות רחוקות.

The Golden Geography Cover    אטלסים לילדים

האטלס החביב עלי מכולם הוא האטלס הישן The Golden Geography, בהוצאת סיימון אנד שוסטר ניו יורק, מהדורת 1952. הוא שייך לפריטים שחשבתי שכבר איבדתי והנה מצאתי אותם באחד ממסעותי הגיאוגרפיים לחקר עליית הגג בתחילת המאה ה-21.
בזמנו, כילד במאה הקודמת, הייתי נוהג לצלול לתוך הנהרות שבאטלס ולסייר בין היבשות, וכך למדתי להשיט עצים בנהר המיסיסיפי, להיזהר מסופות טורנדו והוריקנים ולבנות איגלו בקוטב הצפוני.

The Golden Geography_Asia

The Golden Geography_America

The Golden Geography_Australiaדפים מהאטלס הגיאוגרפי המקורי מ-1952: יבשות אסיה, צפון אמריקה ואוסטרליה

ולא פלא שפעם, בחגיגות הארבעים לכפר שלנו, החלטנו להוציא אטלס כזה גם לכפר הגלובלי שלנו.
כמובן שלמרות שיש לנו מפעל דפוס מודרני, לא עמדו לרשותנו כל המשאבים של האמריקאים לייצור אטלס צבעוני מלא. וגם, עם כל הכבוד ל"אתרי תיירות בארי", אין לנו כל כך הרבה אתרים תיירותיים שיכולים לאכלס ספר שלם.

אטלס בארי כפרי

כפולת העמודים מתוך המקומון "כאן" 1986 ובה תיאור מלא של האתרים הגיאוגרפיים של הכפר
פירוט כל אתר והסבר מפורט עליו – תוכלו לראות בתמונות נפרדות למטה

על כן הסתפקנו בעיצוב כפולת עמודים ובה כינסנו את האתרים המרכזיים בכפר ובסביבותיו.
חדי העין מבין הקוראים ודאי הבחינו שאחת האמירות החוזרות בבלוג הזה היא שאפשר למצוא עניין בכל מקום, בכל נוף, בכל פרח (כלנית או חרצית) ובכל חיה (דובים, זאבים אבל גם נמלים). מהסיבה הזאת ריכזנו עבור הקוראים של האטלס המקומי את אוצרות הטבע והאתרים המרכזיים, נכון לשנת הוצאת האטלס הכפרי –  1986. שנת חגיגות הארבעים ל"מחנה".
היום, בסיוע הבלוג הזה, אנחנו חושפים את האטלס לציבור הרחב – בישראל, באירופה וגם באמריקה ואפילו באוסטרליה!

אטלס בארי מגדלים   אטלס בארי נהרות

ודאי שמתם לב שמבחינתנו אין הבדל גדול בין הפגודות הענקיות של סין ומגדל המים (25 רגל גובהו) שלנו. בין האיגלו האסקימוסי ומכון החליבה (Milk Institute) שלנו, ושעיקולי נהר המיסיסיפי לא שונים בהרבה מערוצי ואדי פילים שרבות כבר סופר עליו כאן וגם כאן!

אטלס בארי הרים ואגמים

הכיתובים המבארים את הנופים בשולי הציורים הוצגו באנגלית (בעזרת תרגום מתאים של יודעי השפה על בוריה), גם כדי ללכת בדרכם של האטלסים הגלובליים וגם בקריצה שובבנית להוצאות הספרים בעולם הגדול, שחשבנו שירצו להוציא לאור גם את האטלס שלנו, אולי אפילו במהדורה צבעונית.

אטלס בארי שערים   אתרי תיירות 11.2012

זה לא קרה. אף הוצאת ספרים לא גילתה את הפוטנציאל העצום הטמון במהדורה הכפרית שלנו. לכן פתחנו בלוג, ועכשיו – אף אחד לא יכול לעצור אותנו מלהביא את סיפורם של אתרי הכפר אל כל בית בישראל (ובעולם הגדול כולו).

אטלס בארי מכון החליבה

תוכלו לקרוא (באנגלית!) את הסיפור כולו – אם תגדילו את האיורים הקטנים. ובעולם המקוון של ימינו, אנחנו כבר לא צריכים שום הוצאת ספרים, אנחנו המו"לים של עצמנו. נאחל לכם קריאה נעימה במסע-העולמי-הכפרי שלנו.

תיאור נוסף פולקלוריסטי-אתנוגרפי על הכפר התעשייתי "הגלובלי" תוכלו לקרוא אם תלחצו על האיור הזה המתאר את אנשי הכפר התעשייתי שבנגב המערבי במזרח אסיה ובאגן הים התיכון.

vol 14

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, היסטוריה, טבע ונוף, מפות, ספרי ילדים, תמונות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על הכפר הגלובלי ||| על אטלסים מצוירים מאמריקה ומהנגב המערבי

  1. סמדר הגיב:

    ואכן היתה לי קריאה נעימה ומסע עולמי מהנה עד בלי די.
    אתרי תיירות בארי מעולם לא נראו אטרקטיביים יותר. ומדובר כאן ב"אתרי תיירות" במובן הרחב ביותר של המושג, מה שמאפשר לתת חשיבות מקסימלית לא רק לכלניות הבנאליות כמקובל, אלא גם לאתרים הצנועים והיותר נשכחים בכפר (כגון החשיבות הבולטת של דגל המזריע המונף גבוה-גבוה מעל לאינסטיטוט של החליבה). פנורמה מקיפה זו, שצוירה במכחול-על יודע-כל כנהוג בז'אנר, מצליחה לתאר במבט מלא הערכה את כלללללל האתרים בכפר, ללא מחויבות יתרה לפרופורציות אמיתיות ולמידתיות מגבילה (למשל, השטח המרשים שתופסת מלכודת הזבובים משמאל, ביחס לבריכות השיקוע ולאתרי תברואה וחקלאות משגשגים אחרים באזור).

    אני מוצאת שלפורמט המיושן-לכאורה של כפולת עמודים שנפרשת כולה מול עיניך בבת אחת – יש עדיין יתרון על כל ההיפרלינקיאדה ההיפראקטיבית שרווחת כיום, 27 שנה אחרי: במבט אחד אתה מקבל מראה כללי + פרטים-מתוך של כל שכיות החמדה, ויכול להחליט מיד לאן אתה רוצה ללכת. ככה נמנעים פיתויי-סרק על הדרך ויש פחות סיכון ליפול לתוך חורים כחולים (שנהוגים כיום, בכנסיות-השכל-של-דת-המידע), בורות-סוד של קישורים ללא תחתית, שאמנם אינם מאבדים אף טיפה, אבל אתה מאבד בהם בנקל את עצמך.
    לשם שינוי, כיף לנחות שוב נחיתה רכה על אי אנלוגי שחור-לבן ויציב, שממוקם אי-שם בלב האוקיאנוס השקט-רוגע, לטייל בניחותא לאורך התוואי המתפתל של ואדי-פילים, ואז לפוש קמעה בטן-גב בשמש תוך שכשוך מפעם לפעם בבריכה הרדודה-צהובה של הקטנים…

    אהבתי. ("אהבתי את ה'יומון', גם את 'תוספתן' הכול-יכול. אבל את 'כאן' – אהבתי יותר מכול!")

  2. igalz הגיב:

    לפי הרייטינג הנמוך של הפוסט הזה וכמות התגובות – כנראה שאטלסים כבר לא עושים לנו את זה.
    הרי יש את גוגל-מפ וגוגל-סטריט וגוגל-וויו וגוגל-טרנדס וגוגל-מה-לא? הם לא משאירים לאטלס שום סיכוי.

  3. שרי הגיב:

    בלי קשד לאטלסים אם הם עושים לנו או לא ולמידה שהם עושים לנו או לא, העיקר – שאתה עושה לנו את זה.
    (זה ברור מספיק,צחי?)

  4. ארנון אבני הגיב:

    שמחתי לגלות שאני חי כל כך קרוב למרכב העולם. אמנם פעם חשבתי שנירים הוא המרכז עד שגיליתי כמה תמימה הייתה המחשבה הזו, והנה חוויה מתקנת: אם לא מרכז לפחות על יד.

    • igalz הגיב:

      לא טעית! יהיה יפה אם כל אחד יראה את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וכאילו הוא גר במרכז העולם (וגם במרכב…) לא על יד, בהחלט במרכז!
      כבר פעם כתבתי כאן בנושא זה פוסט שלם (לינק).

  5. מיכאל הגיב:

    זה רק אני, או שהעיצוב של הבריכה השפיע מאוד מאוד (עד כדי העתקה) על העיצוב של האיפד?
    #רקאומר

    • igalz הגיב:

      קשה לי להאמין שהמעצבים של ג'ובס היו צריכים את הבריכה שלנו כהשראה. ואם כן, למה לא שמו באייפד את חמשת אדני הזינוק ואת המקפצה הגדולה. או שאולי יש לחכות לאייפד 5?!

      • מיכאל הגיב:

        ומהיא שורת האפליציות בחלקו התחתון של המסך, אם לא שורת אדני זינוק אל עבר חוויות ווירטואליות?

    • igalz הגיב:

      אהה, זה האייקונים של האפליקציות. לא הבנתי.
      כנראה סטיב לקח את הרעיון מהבריכה שלנו כשהיה מתנדב אצלנו בשנות השבעים (או שהוא לא היה?).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s