והיית אך שמח (אלבום כפרי) ||| מיקבץ סיסמאות ודגלים לקראת החגים. אומרים שהיה פה שמח בשנות החמישים והשישים

ושמחת בחגך. כי תבואו אל הארץ ונטעתם. יבורך קהל החוגגים. ברוך בואכם בפאת השדה. הזורעים בדמעה. חג קציר לישובי הנגב. משה דיין שר החקלאות. ברינה יקצורו. ברוך צאתכם לשדה.
שני דגלים למחנה אחד. אסם. חבילות קש. טרקטור. במה מאולתרת. דגל אדום על צינור השקייה 3 צול. דגל הקיבוץ המאוחד. הסוסה דינקה. מגרש הכדורגל הישן. סיסמאות-חג עם אותיות מתפוחים ומכותנה. חג העומר. ט"ו בשבט חג הנטיעות. חג האסיף. והיית אך שמח
פני אדמה / באור חמה / שיבולים זקפו / ראשיהן בקמה.
בני הרים זה אל זה / ברמה ישוררו / שלום, שלום, / הידד! הידד! / אביב היום.

(כל התמונות מארכיון הכפר. לצערי לא נשמרו שמות הצלמים. לכולם – תודה. התורנים מתבקשים להתרכז מאחורי הבמה).

טו בשבט שנות החמישים

חג העומר שנות החמישים

משחקי האסיף 1962

חג העומר 1964

חג קציר לישובי הנגב 1964

חג קציר מרכזי בנגב 1964

חג העומר 1965

חג העומר 2 1965

משחקי האסיף 1968

חג העומר 1975

משחקי האסיף 1977

משחקי האסיף 2 1977

חג שמח לכל החוגגים, בשדה ובניר, בכפר ובעיר.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, קיבוץ, תמונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על והיית אך שמח (אלבום כפרי) ||| מיקבץ סיסמאות ודגלים לקראת החגים. אומרים שהיה פה שמח בשנות החמישים והשישים

  1. סמדר הגיב:

    הידד-הידד!
    שיואו, כמה פאתוס…
    היה פה באמת שמח. וגם: חקלאי. ובראשיתי. ותרבותי. ותוצרת עצמית. ומתנפנף. ומכריז. וכורז. וחורז. (ובעיקר עתיר תורנויות עריכה וחיסול).
    העניין הוא, שמרוב חיבור לאדמה, צניעות וצנע – הכל היה עשוי מחומרים מתכלים. אז פלא שזה כלה ועבר מן העולם?

    שורה תחתונה: "האמנם ייבצר לגול את ה-" (< החצי הימני של הכרזה שהיתה תלויה על הקיר המזרחי של מועדון החטיבה. החצי השמאלי נפל בשל מחסור חמור בנעצים. יתוקן בהקדם ע"י ועדת תרבות)

    • igalz הגיב:

      אבל נשארו אלפי תמונות, שיספרו את הסיפור. וחלק מהן מוצגות ועוד יוצגו כאן בבלוג, כולל הסיסמאות והדגלים שנתביישו.

  2. הבחור הזעצער הגיב:

    סיסמא אחת ולתמיד:
    "לא בסיסמאות כוחנו !!!"
    (ח.א. גבעת ברנר – במהלך ההכנות לכנס החטיבה 1967)

  3. צחי דבורי הגיב:

    שלום יגאל היקר. תחילה אומר שאני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך, אם כי לא תמיד אני מספיק לקרוא הכל, כי איך אומרים – צריך גם לעבוד לפעמים, אבל הסה"כ מאוד מרשים. ברשותך הייתי מציע לך להקדיש רשימה אחת גם לכבודם של אותם צלמי החצר שהסתובבו בינינו בשנים ההן, כמו ד' שהיה אומן עוד לפני שהמציאו את המילה הזו, או ש' שהיה מצלם רק את האשכנזים כמו שהואשם בשיחות סגורות ע"י חברי הגרעין הבבלי והיו עוד. הייתי גם מקדיש פיסקה לתופעה המוזרה שלמרות שלכולנו יש מצלמה בטלפון הנייד, עדיין מסתובבים בינינו צלמי חצר שעושים עבודה נהדרת בתיעוד כל הארועים, אפילו שהם מסתירים לכולם.
    בברכת חברים – צ'.

    • igalz הגיב:

      צ׳ ידידי, בראשית מכתבי אשאל לשלומך. מה שלומך? לגבי הצלמים, באמת נושא חשוב שיטופל בהקדם. לגבי הצילום הסלקטיבי, אתה מצטרף לגל ההסתה בלתי-מבוסס ובלתי ראוי. לגבי צלמי החצר – טוב שיש מי שמתעד הכל, למען הבלוגרים בעוד חמישים שנה. צילומי הסמארטפונים יחלפו עם הרוח והפייסבוק.

  4. שרי הגיב:

    הי,סמדר.למה ככה?למה "הכל היה" וכלה מן העולם? תסתכלי על עצמכם,או מדויק יותר,קראי את דבריכם.הזו כליה,זו?
    ה"ייבצר" מכם ומכשרונכם דבר?
    גם חומר מתכלה (כהורינו וככולנו), הוא לאו דוקא זבל. פעמים רבות הוא דשן.ודשן טוב ומטיב.
    וחוץ מזה"מרוב חיבור לאדמה",יצא שאינכם גרגרי לס מאבקי (מלשון אבק) חלונות,אלא התנובה המניבה.,

    ,

    • igalz הגיב:

      קולה מלא הסתכלות!

    • סמדר הגיב:

      למה? ככה:
      מה שהיה וכלה הוא (פְּשָׁט):
      1. דגלים מסוגים שונים, בעיקר דגל הפועלים האדום ודגל הקבה"מ.
      2. סיסמאות כתובות באותיות של קידוש לבנה בכתב קליגרפי.
      3. שיבולים, כותנה, תפוחים וחבילות קש, כאלמנטים המשמשים לקישוט ולתפאורה.
      4. טקסים חקלאיים ראשוניים, חדורי אמונה וערכים ונטולי ציניות או זיוף.
      מה שנשאר הוא:
      כל השאר, שזה המוןןןןןןןןןן! ואת המילה "זבל" את הבאת, לא אני.
      אה כן, ויש לי גם ערימת קומפוסט (ביתית-פרטית, לא רק הציבורית ליד הכלביה), כך שאני יודעת איך הופכים חומר אורגני לדשן מיטיב, וגם איך הופכים תרבות וחינוך לתנובה מניבה (או תגובה מגיבה, מה'שתגידי).
      ותודה על תגובתך.

  5. שרי הגיב:

    נו. מה יהיה אתך?
    איך בא לי להניב.אבל אז מה נעשה עם צחי? (זה סתם בצחוק.נם הוא חמוד).

  6. שרי הגיב:

    הי, סמדר.רק עכשו,שזה כבר חמישה ימים מאז הגבת על התגובה שלי,ראיתי את דבריך.אם לא הסברתי את עצמי מספיק טוב,אז הנה הבהרה: האמת היא שאני חושבת בדיוק כמוך .הצורה שבה הגבתי היתה הדרך שלי לומר לך יישר כוח על כל שאת כותבת ומפרסמת ומצלמת.ועוד אמת לאמיתה:כל שכתבתי ליגאל בקטעי ה"דיינו",—-"הכל עליך",כמאמר הילדים,בתקופתי.אני מודעת למידת הצניעות גם שלך גם של יגאל וזמן רב שאני מחפסת את הדרך לומר זאת בלי להביך אותכם.ניתן היה למצוא יותר מרמז אחד באותה רשימת"דיינו" שלי,למה שאני חושבת גם עליך (וגם דרך אגב, על תפיסת העולם שלכם). מאחר ואני מכירה בנטיתי להאריך (צחי יאמר ודאי "לחפור"), אני גוזרת על עצמי לקצר (על אף שנורא מעניין לי לעצמי כל שיש לי לומר עליכם). בקיצור: אתם המניבים, אתם המגיבים, אתם ה מ ג נ י ב י ם ! תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s