למול הענק ||| על סלק ענק מהטור השביעי של אלתרמן שגדל ב"משק בארי"

אם הפוסט הקודם עסק בצנונית ובגזר ספרותיים וסקר פרשת פלגיאט שהייתה מוכרת לרוב הציבור – הפעם יש לנו גילוי ספרותי בקנה מידה עוד יותר גדול! כמה גדול? 21.5 קילוגרם בדיוק! זה סיפור על סלק ענק, על משורר גדול (וגם, קצת, על ילד אחד קטן).

נתן אלתרמןנתן אלתרמן, המשורר והמחזאי שיש המגדירים אותו כגדול משוררי העת החדשה של ישראל, כתב בין היתר גם את "הטור השביעי" בעיתון "דבר".
"'הטור השביעי' של נתן אלתרמן, מדור שבועי פובליציסטי-מחורז, היה אחד מאבני היסוד של שנות המאבק להקמת המדינה ובדור הראשון של מדינת ישראל.
הטור הופיע במשך יותר מעשרים וארבע שנים – מ-5 בפברואר 1943, באותו מקום בעיתון יום שישי של "דבר", עיתון הסתדרות העובדים ובימים ההם כלי הביטוי הנפוץ והמשפיע ביותר בארץ: בעמוד 2, בטור השביעי, הקיצוני משמאל, ומכאן שמו. (מאוקטובר 1943 עבר העיתון, מטעמי חיסכון ל-8 טורים, ולאחר מספר שנים אף ל-9 טורים, אולם השם המקורי, "הטור השביעי", נשאר כל השנים)…
טוריו של אלתרמן זכו להצלחה רבה ואלפי קוראים המתינו להם מדי יום שישי בבוקר. הם אף היו נושא מרכזי לשיחות סוף השבוע, ואמנים ושחקנים נהגו להקריאם במסיבות ובהופעות. לא מעטים מהשירים הפכו לנכסי צאן ברזל של האתוס הציוני והישראלי, כגון "מגש הכסף" ו"נאום תשובה לרב חובלים איטלקי לאחר ליל הורדה".
(דברים שכתב מרדכי נאור, מתוך האתר "נתן אלתרמן")

בטור השביעי "היה אלתרמן לוקח מקרה שקרה באותו שבוע והופך אותו לאמירה כללית ורחבה יותר", כפי שכתב דוד גוטרזון, עורך האתר "נתן אלתרמן" במכתב לארכיון בארי (למה הוא כתב את המכתב – יסתבר מייד).

רצה הגורל ובאפריל 1951 נחה עינו החדה של המשורר על ידיעה שולית בעיתון חקלאי כלשהו אודות סלק ענק שנתגלה בשדה המספוא של "משק בארי" (כך קראו אז לכפר שלנו).
פרשנים מקומיים לענייני חקלאות עתיקה מדגישים שמדובר היה על שטחי מספוא לבהמות (פרות, בדרך כלל) והסלק הזה היה, כמובן סלק בהמות, לא הסלק הסגול-האדמדם שאתם קונים בסופר (או לוקחים במרכולית) ועושים ממנו מרק או סלט או תבשילים אחרים. אבל זה לא משנה – הסלק באמת היה ענק, 21.5 קילוגרם זה הרבה מאד גם לסלק בהמות.

זה צילום השיר ששלח לארכיון בארי דוד גוטרזון, עורך "אתר אלתרמן" שביקש מצ' מנהלת הארכיון לחפש את תמונת הסלק הענק בין עשרות אלפי התמונות שבארכיון:

הסלק הענק אלתרמן 1 1951

הסלק הענק אלתרמן 2 1951

הסלק הענק אלתרמן 3 1951

בתחילת השיר "למול הענק" שפורסם ב"טור השביעי" ב-26.4.1951 מבקש המשורר מהקורא שלא יזלזל בנושא קל-ערך (אם כי כבד-משקל) זה: "אל תאמר, סלק זה מענין אותי, אחא / בדיוק כמו סלק דאשתקד…"

בהמשך, אלתרמן מייחס לגילוי הסלק הענק משמעויות פוליטיות נרחבות (כפי שכתב גוטרזון): "קריצה, הערות על הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי ואפילו [בבית האחרון] אמירה שמזכירה היום את מנחם בגין כשדיבר על 'בריכות השחייה של הקיבוצניקים המיליונרים'".

ואתם ודאי שואלים: איפה פה הסקופ? היכן התגלית המחקרית הגדולה שהבטחת? הרי על הטורים של אלתרמן שמעתם או קראתם לא מעט, ומי שהוא חובב-אלתרמן-מושבע יכול גם להצטרף לדף הפייסבוק ולאתר שהקים ומנהל גוטרזון ולהתעדכן, על בסיס יומי כמעט, בנושאי תרבות ומורשת המשורר. ובכן הגילוי החדש הוא שאחרי שנים רבות של חיפושים אחר תיעוד ויזואלי של הסלק משירו של אלתרמן – נמצאה בדרך מקרה על-ידי צ' הארכיונאית של בארי, באלבומיה של ח', מראשונות הבחורות מההכשרה הוותיקה "במעלה" תמונה של הסלק הענק!
זוהי תגלית היסטורית כבדת-משקל (במימדים של 21.5 קילוגרם), ואי-אפשר לזלזל בה בשום אופן.

הסלק הענק בארי 1951תמונת "הסלק הענק משירו של אלתרמן", בארי 1951 (מאלבומי "במעלה" של ח' ומארכיון בארי)

התמונה שנמצאה באלבומי ח' מ"במעלה" אמנם לא במיוחד חדה והשנים הרבות שעברו הצהיבו אותה, אבל בהחלט ניתן לראות בה, אם מסתכלים בעיון (כראוי לנושא החשוב) בחור צעיר וחסון, עמוסי שמו, כשעליו נשענים שני סלקים ענקיים (שדווקא בהם קשה קצת להבחין) ועל ידו עומדת בת ההכשרה אסתרק'ה אוחזת סלק נוסף ומטפלת בשלושה ילדים קטנים: שתי בנות ובן אחד בהיר שיער וסקרן.

זוהי ללא ספק תמונת הסלק הענק שהפעים את אלתרמן, אם כי קשה להחליט מי משלושת הסלקים שבתמונה הוא הענק האמיתי. והילד הזה (ודאי כבר ניחשתם) יכול מאד להיות שהוא אני! (ואולי לא)
התאריך הוא תחילת 1951, ושתי הבנות הן (כנראה) מ' וא', בנות "הקבוצה" שלי (או שאני מדמיין), וזה בהחלט יכול להצביע על כך שהילד הזה הוא אני (אם כי "יכול בהחלט להיות שאני טועה", ראו עצתו הקבועה והמחוכמת של צ')?

אולי תגידו שאני נדחף לקשור לעצמי כתרים ספרותיים-חקלאיים, היסטוריים-רטרואקטיביים – אבל זה לא משנה הרבה: הסלק הוא, בכל מקרה, הסלק עליו כתב אלתרמן. וזה מה שחשוב!

כך נפתרה עוד תעלומה שהעסיקה את חוקרי הספרות העברית החדשה במשך עשרות שנים.
ונסיים בבית השני משירו של אלתרמן:

כן, סוגיות לנו יש גם מבלי זה הנטע
ועוסקים אנו רק בשאלות לענין…
אך נודה: לא כולן משיגות משקל נטו
של עשרים ואחד קילוגרם. לא כולן.

(תודה לחנהלה מ"במעלה" בעלת האלבום, לצפי מארכיון בארי ולדוד גוטרזון, מייסד ומנהל אתר אלתרמן על התרומה לפוסט זה)

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, ספרים, עיתונות, פוליטיקה, קיבוץ, תמונות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על למול הענק ||| על סלק ענק מהטור השביעי של אלתרמן שגדל ב"משק בארי"

  1. David הגיב:

    גאווה ישראלית! הייתי עושה מהסלק הזה יופי של בורשט

    מאוד נהנתי לקרוא. תודה

    • igalz הגיב:

      תודה, דוד.
      שמח שנהנית. נדמה לי שמהסלק מהסוג הזה היו עושים בורשט רק עבור פרות, אבל תמיד אפשר לנסות חידושים קולינריים.

  2. סמדר הגיב:

    לעניין הפוסט על הסלק הגמלוני… משובב ומשיב נפש!
    [יש ימים שבהם פוסט אסקפיסטי בתוך בלוג אסקפיסטי – הוא נחוץ במיוחד. וכבר נוכחנו בפלא הזה, ש"המחבר" יודע להתאים את הפוסט היומי למציאות, אפילו בטרם התרחשותה. זה בדיוק הזמן לבחור "נושא כה פושר ושקט" (כדברי המשורר), כקונטרה ל"סוגיות" ול"שאלות לענין" שמסביב, שהרי גם כיום "לא חסרות ודאי בעיות-על-הפרק". (שם. ושם)]
    שוב הוכח שתמונה אחת שווה אלף טורים (שביעיים), וטור אחד שווה אלף פוסטים, ופוסט חקלאי-ספרותי-לוקאל-היסטורי אחד שווה אלף בלוגים אקטואלים, ו…

    ואם יורשה לי לחוות דעה: ברורררר שהילד ההוא הוא אתה. גם מתאים בגיל, גם במראה, וגם בפוזיציית המתבונן-מהצד-בסקרנות-ובמעורבות-שקטה, מהרהר איך ראוי לתעד את האירוע החשוב והמגה-מגה הזה, בעוד 62 שנה! וברור גם שהזווית האישית היא זו שעושה את הסיפור כאן, כי גם המחבר, ממש כמו המשורר, יודע "לקחת מקרה שקרה באותו שבוע ולהפוך אותו לאמירה כללית ורחבה יותר".

    • igalz הגיב:

      דוד גוטרזון מ"אתר אלתרמן" מעדכן שכבר הגיע אל התמונה הזו דרך חנהל'ה. כך שהסקופ איננו כל כך גדול. אבל הקוראים הרבים אולי עוד לא ראו אותה. והילד שבתמונה? על כך עוד יערכו סימפוזיונים. אני לא טוען לבלעדיות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s