ביקורו ההיסטורי של הנשיא אובמה בישראל – ויותר מכך הסיקור המפורט שלו – מחייבים אותנו גם בבלוג זה לעסוק בנושא החשוב.
כהרגלנו, למרות ש"אי אפשר לעשות צחוק מכל דבר", לא תמצאו בפוסט היום תיאורים מפורטים של סידורי הביטחון ומסלולי הנסיעה וסדר הכיבודים. אני רוצה לקוות שכלי תקשורת אחרים לא יזניחו את התיאורים החשובים ושתוכלו להתעדכן בפרטי התפריט של הארוחה הנשיאותית ובדברי הנימוס של הנכבדים שזכו לעמוד לצד המסלול האדום, ובעוד נושאים הרי גורל הקשורים במהלך הביקור.
ביקור נשיא ארה"ב בוואלה: אובמה החמיא ליאיר נתניהו: "אתה חכם וחתיך"
אנחנו החלטנו – לאחר התייעצות יסודית עם גורמי הערכה ומומחים מדיניים וטקסיים – לסקר בהזדמנות זו את שורת הביקורים המלכותיים ההיסטוריים בארץ-ישראל ואת גולות הכותרת של הביקורים האלה.
רוב המידע שיתואר כאן מצוי ברשת וזמין לכל דורש, אך נדמה לנו שעקב מהדורות החדשות והאולפנים הפתוחים לא התפניתם לחפש אותו. את השירות הזה תוכלו לקבל כאן ובקיצור המתחייב, שישאיר לכם זמן גם להתעדכן בגורלו של העץ שנטע הנשיא האמריקאי בבית הנשיא הישראלי ובשאר האירועים החשובים כולל הנאומים ההיסטוריים ("טוב להיות שוב כאן בארץ", אמר אובמה בעברית והתלוצץ עם מארחיו).
הנשיאים אובמה ופרס נוטעים עץ בבית הנשיא, שעל פי הדיווחים ייעקר ויישלח לבדיקה ביטחונית (וואלה)
את סיקור האירועים ההיסטוריים נתחיל מההווה אל העבר הרחוק, כדי לא להגיע מהר מדי למלון המלך דוד בירושלים ולהיתקע בפקקים של הביקור הנוכחי.
מכיוון שהביקורים במאה ה-20 עדיין צרובים בזיכרון (או באיזה הרדיסק צדדי) לא נפרט את פרטי הביקורים של הנשיא קלינטון, המלך חוסיין והנסיך צ'ארלס ונדלג ישר ל-1896. אז היה זה קיסר גרמניה וילהלם השני שביקר בארץ-ישראל במהלך מסע שנמשך חודש וחצי וכלל את קונסטנטינופול, חיפה, יפו, ירושלים וביירות. היו הרבה סיבות פוליטיות לביקור (כמו לכל ביקורי המלכים והנשיאים) אבל מה שחשוב הוא שבמהלך הביקור פגש הקיסר את הרצל. הרקע שהביא לביקור היה דומה לסיבות שהביאו את אובמה לכאן (לדעת פרשנים): המהפכה התעשייתית גרמה למשבר כלכלי מסוים בקיסרות גרמניה ולכן פנה הקיסר לטפל בענייני החוץ.
ביקורו של וילהלם השני בירושלים ותמונת הקיסר בלבוש רשמי (התמונות מוויקיפדיה)
ואל תחשבו שההכנות המפורטות לביקורו של הקיסר נפלו מההכנות של ימינו. לקראת האירוע הובאו מרכבות וסוסים חדשים מקושטא, נמתח קו טלגרף חדש מירושלים ליריחו, ואפילו הוקם קו טלגרף מיוחד לאוהלו של הקיסר ברחוב הנביאים.
בחיפה נבנה לכבודו מזח מיוחד על ידי הטמפלרים נתיניו של הקיסר, ואף הותקנו בו מדרגות המתאימות למגבלותיו הרפואיות של הקיסר (שסבל כידוע מבעיות במרפק) ואילו הדרך בין חיפה ליפו הוכשרה למעבר מרכבות סוסים.
בירושלים נפרץ פתח מיוחד בחומה ליד שער יפו למעבר מרכבת הקיסר והורחבו דרכים תוך הריסת בתים (נשמע מוכר?) כדי לאפשר את מעבר הכרכרה המלכותית. הרחובות נוקו מאשפה שחיכתה עשרות שנים ואפילו בכיפת הסלע נפתחו פתחי תאורה מיוחדים. גם מערכת הביוב בעיר שופצה, אחרי מאות שנים של קיפאון ונאסר על כלבים נובחים להסתובב ברחובות העיר (במקורותי לא צוין מה היה דינם של כלבים שאינם נובחים).
כרוזים לכבוד הקיסרים האורחים: מימין – לכבוד ווילהעלעם (1898) ומשמאל לכבוד פראנץ יאזעף (1868)
מחנה האוהלים של הקיסר וילהלם השני בביקורו בירושלים ב-1898 (מתוך ויקיפדיה)
ההכנות היו כל כך מדוקדקות, כך שנשאיר לכם את יתר הפירוט לקריאה מורחבת אחרי שייגמר הביקור הנשיאותי הנוכחי. רק אציין עוד את תמונת פגישתו ההיסטורית של הרצל עם הקיסר שהתקיימה במקווה ישראל ושאותה ניסה לצלם דוד וולפסון. סיפור הרכבת התמונה בפוטומונטז', אחרי שהצילום עצמו פוספס מרוב התרגשות, ודאי נלמד על ידי לשכת הפרסום הממשלתית לקראת הביקורים המלכותיים שבאו אחרי וילהלם השני. תהליך בניית התמונה שהתפקששה בפוטומונטז' (ללא פוטושופ) מתואר בפירוט כאן (ויקיפדיה).
תמונת הפגישה היסטורית של וילהלם השני עם הרצל במקווה ישראל ב-28 באוקטובר 1898:
לפני הטיפול (מימין) ואחרי (משמאל)
ב-1888 ביקר אותנו גם סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים, וכשנתקל בצפיפות הגדולה החליט לבנות את חצר סרגיי במגרש הרוסים. אבל סרגיי זה לא היה אהוד במיוחד על היהודים בארצו וסופו שנרצח במהפכת 1905 על ידי משורר מתנקש.
פרידריך השלישי קיסר גרמניה ופרנץ יוזף קיסר אוסטריה-הונגריה: גם הם ביקרו בירושלים
ב-1869 ביקר גם פרידריך השלישי קיסר גרמניה (שכנראה בא עם הקיסר פרנץ יוזף מאוסטריה) לרגל חנוכת תעלת סואץ. הוא קיבל מהסולטן העותמאני אבדיל אזיז שטח להקמת כנסיית הגואל, שלימים נחנכה על ידי בנו וילהלם השני (שביקורו כבר פורט בהרחבה). הקיסר פרנץ יוזף גם חנך, במהלך הביקור, את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.
ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך בירושלים במאה העשירית לפנה"ס. ביקור שהיה מוצלח במיוחד! (מקור: ויקיפדיה)
בשל קוצר היריעה וריבוי הביקורים נחזור אחורה עד למאה העשירית לפנה"ס – אז ביקרה אותנו בירושלים מלכת שבא (ששלטה על ממלכה קדומה באתיופיה ותימן) היא באה לירושלים כדי לפגוש את שלמה המלך שהשמועות על חוכמתו הרבה הגיעו עד לאפריקה. היא חדה לו חידות על פי כללי הטקס, ולשמועות על סיפור רומנטי בין שני המלכים יש הרבה גירסאות. אבל מקובל לחשוב (כך סבורים הפרשנים) שכתוצאה מהמפגש הזה נולד מנליק, לימים מלך אתיופיה.
כך שניתן להבין מכך שלביקורים מלכותיים יש, לפעמים, תוצאות מפתיעות לטובה.
וכדי לשים דברים בפרופורציות מקומיות, כמקובל בבלוג הזה, נציין בקצרה גם את הביקורים הממלכתיים שנערכו אצלנו בכפר.
ביקור גולדה בכפר ב-1972 על במת בית העם החשופה
ב-1972 (שנה לפני המלחמה שאיש לא צפה) ביקרה ראש הממשלה גולדה מאיר בכפר ונתקבלה בפרחים על ידי ילדי הכפר. קבלת הפנים נערכה על הבמה החשופה של בית העם, שרק יסודותיו נבנו בעת ההיא מחוסר תקציב. ב-1977 ביקר ראש הממשלה יצחק רבין בוועידת הקיבוץ המאוחד ונאם על אותה במה, תחת הסיסמא: "מאמץ מאוחד עקשני וער", דבר שלא סייע לו לסיים את כהונתו הראשונה במועד המתוכנן.
ובעת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו, ב-1996, גם הוא ביקר ואף נאם באמפי הפתוח שליד ואדי פילים בפני קהל גדול של בני המועצה לכבוד אירועי היובל לעליית 11 הנקודות בנגב. מאירוע זה זכורה אמירתו של ראש הממשלה, שנכנסה כבר לפנתיאון הכפר: "אפשר להוריד כאן את הז'קט, אברהם?" ויש אומרים שהוא אפילו הוריד אותו, ממש כפי שעשה אתמול בעת קבלת הפנים לנשיא אובמה בנתב"ג.
אובמה ונתניהו מורידים ז'קט בנתב"ג: מעניין מה היה אומר על זה בן גוריון (התמונה מוואלה)
ועוד ביקור, משני אולי בחשיבותו, היה ביקורו של עמיר פרץ, אז יושב ראש מפלגת העבודה, במפעל הדפוס המקומי ב-2006. פגישה שתיזכר בעיקר בשל התמונה ההיסטורית עם צ', יקיר הבלוג ועם ג' כפילו המשופם של היושב-ראש דאז והשר להגנת הסביבה בממשלה הנוכחית (שגם הוא זכה ללחוץ את ידו של הנשיא אובמה ולהחליף איתו מילה, ליד סוללה של כיפת מגן שהוא היה מחסידיה הבולטים).
אכן ההיסטוריה חוזרת: ממלכת שבא, פרנץ יוזף, וילהלם השני ועד ברק אובמה – אין מלך חשוב שלא כיבד אותנו בביקור. ואת השאלה: "מה יצא לנו מכל זה?" נשאיר לפרשנים הממלאים לכם כל דקה בספקולציות וסיפורי רקע.
ולנשיא האמריקאי נאמר: ברוך הבא, ושלום על ישראל.
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
למען הדיוק – ביבי אמר: בודא, אפשר להוריד את השכפ"ץ? היה זה רגע מרגש עד דמעות.
יפה שחברים מגיבים. ויפה עוד יותר שהם מתקנים את הציטוטים למען ההיסטוריה.
והשאלה הנשאלת: מה לחש עמיר פרץ באוזנו של צ' כשלחץ את ידו בחום רב ובחיוך משופם?
תודה על השירות של "תקצירי סיקורים עד הבית – בחינם"! איפה חותמים על המנוי? אה, כבר חתמתי. טוב, אז איפה מאריכים את התוקף?
דווקא בגלל ש"רוב המידע שמתואר כאן מצוי ברשת וזמין לכל דורש", ולעומת זאת את 24 שעות היממה איש עדיין לא טרח להאריך – נדרשת פעולת איסוף מידע בררנית וחשיפה מבוקרת לחומרים אקטואליים ממכרים. וכאן נכנסת בול איפה שצריך.
כי עובדה מצערת היא שעד עכשיו לא הטרחתי את זכרוני בכל האח"מים היפים והאמיצים הללו (פראנץ יוזף הראשון, וליהלם השני, פרידריך השלישי, וכמובן צ' האחד והיחיד), ומלכות המדבר מן העבר (מלכת שבא האתיופית הראשונה, גולדה ה…גולדה), ובביקוריהם בארץ הקודש.
והנה – חסכת לי את הצורך ללמוד היסטוריה, לקרוא ספרים, לעיין בעיתונים, להקשיב לרדיו, לראות בטלוויזיה, לגלוש בוויקיפדיה, לשאול את גוגל…
ובין השאר יש גם בונוס נוסף לשירות השימושי החשוב שלך: זה הולך בלי מקבצי פרסומות! אח, איזה שקטטטטט מבורך.
איפה ישנם עוד אמצעי תקשורת כמו הבלוג הזה. תודה.