לפעמים קשה להאמין שהאדם המודרני היה יכול להסתדר בלי מכשירים שהומצאו רק לפני שנים בודדות: הסמארטפון, הטאבלט, המצלמה הדיגיטלית או הסמארט-טי וי (מה זה?). או למשל כל תוכנות ועזרי הניווט, כמו ג'י פי אס, google maps ובעיקר waze (הישראלית, איזו גאווה!),שנדמה שהיו כאן תמיד.
האפליקציה של waze: בעוד… 200… מטר…. היצמד למסלול… הימני… שוטר לפניך!
כשאדם צריך לנסוע לאיזה מקום, הוא פשוט מקליד את שם הישוב והרחוב בסמארטפון ונוסע לפי ההוראות המדויקות, עם ההיגוי הממוחשב המוזר קצת: "בעוד… 1000 מטר… היצמד למסלול… הימני… בעוד 200 מטר פנה… ימינה… שוטר לפניך…" אוּפס, שכחת לפנות, "מחשב מסלול מחדש…".
אני אישית עוד לא הצלחתי להתחבר ממש לטכנולוגיה, או יותר נכון – לתת בה אמון מלא, ומתוך חשדנות של אנשים שחיפשו את דרכם עוד לפני שנולדו ממציאי תוכנת הניווט המתוחכמת, אני תמיד לוקח איתי לנסיעה גם את "אטלס הזהב של מפה", לומד את הציר לפני הנסיעה, כמו שנהגנו בניווטים בבה"ד 1, וכך כשהחבר'ה מ-waze אומרים לי לפנות ימינה – אני פונה (לפי המפה) שמאלה – וכמעט תמיד מגיע למקום הנכון! (בעיקר אם ידעתי מראש איפה הוא נמצא).
google maps (מימין) ו-google glasses (משמאל): העתיד כבר כאן. אבל האם הם יודעים איך מגיעים למושב פורת?
אבל דור העתיד (או בעצם זה כבר דור ההווה) אין לו שום בעיות לבטוח בטכנולוגיה החדשה, ולא רחוק היום שבעזרת המכונית-ללא-נהג-של-גוגל ובתוספת למשקפיים של גוגל, כל זה יהיה מיותר: פשוט ניכנס לאוטו שינווט את עצמו ואותנו למחוז חפצנו, מבלי שניגע בהגה אפילו, ונגיע שמחים ובטוחים כשהמשקפיים-של-גוגל עוד יאפשרו לנו לקבל בדרך הסברים מפורטים על הדברים שאנחנו רואים דרך שמשת המכונית.
שלא לדבר על Google Street View שזה בכלל דבר מדהים: אתה הולך ברחוב עם סמארטפון ורואה במסך בדיוק את מה שיש ברחוב (כפי שצולם על ידי מצלמות גוגל לפני שנתיים). פשוט מדהים, במקום להסתכל על הרחוב – אתה פשוט מסתכל בסמארטפון!
אטלס "כל ישובי ישראל" על פי סדר הא"ב (עטיפה והקדמה): "נחפש, איפוא, למשל את "נועם".
אבל מה היה פעם, נגיד ב-1957? איך בן אדם מן הישוב, שחיפש את הישוב "פורת" למשל, היה יכול למצוא אותו, בלי להשקיע שעות בחיפושים? טוב שאתם שואלים! בדיוק בשביל זה המציאו אטלסים מיוחדים כמו "אטלס א"ב – כל ישובי ישראל". זהו ספר מ-1957 בעריכת והוצאת ד"ר י. שפירא. האטלס הזה עוצב במיוחד כדי למצוא את מושב "פורת" בקלות רבה (ככתוב בהקדמת המחבר). אבל אצלנו במשפחה – שלא הייתה מי יודע מה ניידת וחוקרת ארצות – הוא שימש בעיקר לפתרון תשבצים, והרעיון לרכוש אותו הגיע מהסבא והסבתא שאהבו תשבצים יותר מנסיעות.
וכך זה עבד, אם למשל הייתה לך הגדרה בתשבץ: 15 מאוזן – קיבוץ בנגב המערבי שהוקם במסגרת 11 הנקודות מתחיל ב-ב'. היית מדפדף לעמוד של האות ב' ורואה שבכל הנגב המערבי יש רק חמישה ישובים שמתחילים ב-ב' ורק אחד מהם הוא קיבוץ (על סמך ידע אישי). זאת אומרת שהתשובה היא "בארי"! כל כך פשוט.
ואם הייתה לך הגדרה: 3 מאונך – מושבה ותיקה מתחילה באות ו'. היית פותח את עמוד ה'-ו' ורואה מיד שאין אף מושבה כזו ושכנראה טעית בתשובה של 1 מאוזן.
בקיצור – ספר מועיל ומומלץ ביותר, מזל שהוא נשמר אצלנו 56 שנים ושמצאתי אותו בארגז בעליית הגג. עכשיו לא צריך יותר את waze ולא את גוגל-מפס, ואפילו לא את אטלס הזהב של "מפה".
ורק נוסיף מידע עבור ועדת השמות לישובים (אפילו שכבר כמעט לא מקימים ישובים בימינו, חוץ ממאחזים בלתי חוקיים) שבאות מ' יש כבר צפיפות לא קטנה, בעיקר באיזור המרכז. האות כ' צפופה בכל הארץ, עם עומס גדול בגליל ובשרון (אולי בגלל הקידומת "כפר") ואילו דווקא האות ת' (כולל תל-אביב, תרשיחא ותקומה) מפוזרת יפה מאוד, אבל יש עוד לא מעט מקום לישובים נוספים, בעיקר בנגב ובגליל. בפ' יש רק 17 ישובים (כולל מושב פטיש ומושב פורת!) וב-ל' רק 9 (כולל לטרון שהיא לא ממש ישוב בימינו).
אני ממליץ מאוד על האטלס מ-1957 לכל מי שנוסע בחול המועד לטיולים בארצנו. אם אתם לא רוצים להיתקע בפקקים אל תצטופפו איפה שכולם – באותיות בג"ד כפ"ת, סעו לאותיות ה' ו-ט'.
אנחנו מאחלים לכם נסיעה נעימה בין כל ישובי האלף-בית של ישראל, וליתר ביטחון תפתחו גם את ה-waze (ואולי גם את האטלס של מפה). חג שמח ודרך צלחה.
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
רגע-רגע-רגע – מסתתר כאן סקופ אדיר: מדבריך אני למדה שגורמים במשפחתך יכולים לטעון לתואר "ממציאי הוירטואליה" ובכך להימנות עם גדולי עולם ושועיו! בעצם, רק מחמת חינוכם הטוב וצניעותם המופלגת הם לא טענו לכתר ולא ביקשו להם כיבודים או דרשו תמלוגים שהגיעו להם בדין, מתוקף זכויותיהם שלא נרשמו אצל רשם הפטנטים!
כי הנה מסתבר פה, שכבר לפני חמישים-שישים שנה בבית סבא-סבתא המציאו דרך לתייר ולסייר בכל הארץ ללא מגע רגל אדם בשביל ישראל, או גלגל אוטומוביל בכביש 6. את כל הישובים הם פקדו כל אחד בתורו ולפי תחילית שמו, בעזרת אטלס א"ב הוותיק שגאלת משממונו והצגת כאן לפנינו, ובהתחשב בתכתיבי ההגדרות שמסביב, במאוזן ובמאונך. וכך הם הפגינו כבר אז ידע מופלג בידיעת הארץ, ללא כל צורך בסיור ותיור פיזיים באתרים השונים, כולל בנקודות חן חשובות כגון מושב פורת העלום, או אפילו קיבוץ ב' שבנגב הצפוני, שם היו להם קרובים לא-וירטואליים מדרגה ראשונה. ואיפה גוגל סטריט וייוּ היו אז, איפה?! אפילו לא בטיטולים.
ואת כל הדרך הרבה הזו הם עשו אז בלי לזוז כפסע ממטבחם הצנוע שבשכונת בורוכוב, בתנאי מזג אוויר קבועים ורוגעים של אור נאון קריר בערב אביב חמים, בקבוק בירה נשר שחורה על שעוונית שולחן האוכל המשובצת, כשברקע ריחות פריחת עץ הלימון שנכנסו מן "החצר" אל המטבח, כשהסבתא טיגנה קציצות ופתחה את החלון לאוורור…
ואם אין זו דרך ראויה לתור את ארצנו – אינני יודעת דרך ראויה מהי. האייקונים הילדותיים והחייכניים של ווייז יכולים ללמוד מהם דבר או שניים, וכנראה באמת למדו.
חדש מפני ישן תוציאו! סע וטייל במרחבי ישראל. הוירטואליים.
במחשבה שנייה – כנראה שהספר החשוב הזה של מפת ישובי הא"ב עבר אלי בירושה מהסבתא ח' והסבא א', פותרי התשבצים והשבצ-נא המתמידים. ואולי גם אהבת הטיולים הוירטואליים (בנוסף לטיולים פחות וירטואליים, לוואדי ולשדות).