מחצבי ישראל ||| על הסיכויים לגילוי מאגרי גז ונפט באדמות הכפר וקצת על חשמל ישן במחיר חדש

חיבורו ההיסטורי של צינור הגז ממאגר "תמר" שבלב-ים לישראל, והחגיגות סביב התחלת הזרמת הגז למיכלים באשדוד מחייבת אותי לגילוי סוד ידוע, שנשכח קצת במהלך החגיגות: גם אצלנו (באדמה מסביב לכפר!) יש גז! ואולי אפילו יותר ממה שחשבתם.

כשהיינו ילדים בשנות החמישים, היו מדי חודש מופיעים בשטחים שמסביב לכפר מגדלי קידוח (של חברת "מחצבי ישראל", שבינתיים נמכרה לעופר יחד עם כל המחצבים שלה) שהוקמו ברעש גדול והתקפלו אחרי כמה חודשים על מנת לעבור למקום אחר בשדה. כך נקדחו קידוחים ניסיוניים רבים באדמותינו שהביאו לתוצאות "לא מובהקות".

   
קידוחים של "מחצבי ישראל" באדמות הכפר באמצע המאה שעברה: לא קדחו מספיק עמוק

היו פעמים שהתגלו "סימני נפט" שהוגדרו כ"לא כדאיים להפקה". פעם אחת התגלה כתם נפט גדול, אבל הסתבר שזה היה כתוצאה מנזילה במיכל הנפט של ד', האחראי על האנרגיה בכפר.
כשהוקם קידוח ב-1953 הלכו כל החברים והחברות בלילות לשמור עליו (אחרי יום העבודה!) ועבור השירות הזה זכו לתמורה כספית שאיפשרה לקנות את 40 מקלטי הרדיו המשוכללים הראשונים (מתוצרת "פילקו").

   
מיכל הנפט שלידו נתגלו סימני נפט (מימין) והרדיו שנרכש ב-1953 תמורת השמירה על הקידוח (משמאל)

זכורה במיוחד הדליקה הענקית שפרצה בקידוח ההוא מצפון לכפר שקרתה, כנראה, כתוצאה מסילון של גז שיצא מהאדמה כשחיפשו נפט. כל הילדים הוסעו בעגלה וטרקטור לראות את הבעירה, ומה אומר לכם: מדורה כזאת גדולה, הבוקעת ישר מבטן האדמה, לא נראתה בנגב מאז ימי אבימלך מלך גרר ועד אבימור מלך המכוניות. מכל מקום, כל הגיאולוגים היו סבורים שיש אפשרות בהחלט מתקבלת על הדעת למציאת נפט (אולי) וגז (בוודאות רבה יותר) באדמותינו.

הדליקה הענקית שפרצה מהקידוח בשנות ה-50: בטוח שיש שם גז (או שלא…)

כבר ציינתי פעם פה שאנחנו יושבים על קניון קדמון ענק (שעומקו באיזורנו הגיע לקילומטר וחצי!) – הקניון הקבור מתקופת המיוקן לפני 16 מיליון שנים. באפיקו של הקניון הזה (שלצערי לא התפניתי עדיין לתאר אותו בכל הדרו הקדמוני) לא רחוק מהכפר נתגלו כבר מרבצי גופרית (שגם זמן הפוסט שלהם עוד יגיע, אולי אחרי החגים) שהאנגלים דווקא ידעו לנצל אותם יפה מאד, לפני 80 שנה. לא מוכרחים לשחות מאות קילומטרים בתוך הים ולהקים אסדות קידוח יקרות – מאגרי נפט וגז אדירים טמונים כאן אצלנו מתחת לאף (או שלא…).

   מימין – שרידי המבנה של מכרות הגופרית מימי האנגלים (1933-1943). משמאל – המחבר בוחן דוגמית של מחצב ליד אתר מחצבות הגופרית: סבירות גבוהה להימצאות מקורות אנרגיה באיזור (גופרית ואולי גם נפט וגז לבישול)

אם יש משהו שפרשת מאגרי הגז "תמר" ו"דלית" ו"לוויתן" – שעכשיו נובל אנרג'י ותשובה וכל עם ישראל חוגגים ומתגאים בחנוכתם – מלמדת אותנו, הרי זה המסר שאסור אף פעם להתייאש! ולפעמים פשוט צריך לחפור יותר עמוק (כמו שאני חופר לכם כאן) ואני אומר לכם בוודאות רבה שיש סיכוי של 50% שגם אצלנו אפשר למצוא גז (כלומר, או שיש או שאין!).

וכמו במקרה של הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שחזה את המאגרים הגדולים שהתגלו, אבל מסיבות פורמליסטיות ופיננסיות לא זכה לגזור קופון שמן מתגליותיו וממצאיו – למרות שהמאגר "תמר" נקרא על שם נכדתו – אני ממהר לציין כאן (שיהיה כתוב בגוגל!) שבמאגר "גיא" (ראשי התיבות של שמות ילדי) וגם במאגר "יעען" (ראשי התיבות של שמות נכדי) יש גז, והרבה! אתם לא חייבים להאמין לי, לא חייבים לקדוח, ולא מוכרחים לשלם לי תמלוגים – רק תרשמו שאמרתי לכם!

   אתר נהריים, חלק מהסכרים שבנה סבא-אליהו, בשליחותו של רוטנברג (מימין) ומעבר הגבול לירדן לביקור באתר תחנת הכוח (משמאל)

והנה מודיע לי פייסבוק שהשבוע מלאו 90 שנה לחברת החשמל (הצוקרברג הזה הוא ציוני של ממש, למרות הכחשותיו) והחלטתי שאם במקורות אנרגיה אנחנו עוסקים, זו הזדמנות טובה להזכיר שוב את סבא שלי מנהריים-גבעתיים, שהיה בקבוצת הבנייה שבנתה את תחנת הכוח של רוטנברג, "הזקן מנהריים", מייסד חברת החשמל בשנות ה-20 של המאה ה-20. ואמנם כשביקרנו בראשית החורף הזה ב"אתר גשר הישנה" צפינו בסרטון של חברת החשמל שמנחה אותו ירון לונדון (הוא מגיע לכל מקום הלונדון הזה) וחיפשנו את תחנת-הכוח-של-סבא-אליהו ושל רוטנברג, ואמרו לנו שהיא נמצאת בשטח ירדן בכלל אבל יש ביקורים עם אוטובוס מיוחד שיוצא מאשדות יעקב, וכמובן שהחמצנו את ההסעה האחרונה בחמש דקות.

   תצפית באתר גשר הישנה על נהריים ועל שטח ממלכת ירדן

   מסעדת רוטנברג באתר גשר הישנה (מימין) ורוטנברג עצמו משקיף על הסועדים במסעדת השף (משמאל)

אז צילמנו את מה שאפשר לצלם בלי לעבור את הגבול לירדן, וזאת ההזדמנות להעלות כמה תמונות מאתר נהריים ומאתר גשר הישנה, וגם להמליץ לחובבי היסטוריה ארץ-ישראלית לבקר במקום (יש שם גם מסעדת שף מיוחדת בשם "רוטנברג") וגם להודות לחברת החשמל ביום חגה ולשר האוצר החדש, שבדיוק לכבוד הגז החדש וחגיגות ה-90 מעלים את מחירי החשמל (מסיבות כלכליות נכונות, כך מסבירים לנו).
ואולי, לכבוד החגיגות של חברת החשמל, זו ההזדמנות להעלות סוף סוף את הפוסטר "מונופול" שהדפסנו בסדרה "יסודות וכלונסאות", והוא מתאר, דרך משחק הילדים הפופולרי, את כל הארץ שלנו, על עריה ומפעליה, כפי שנראתה ב-1985 (אני מתנצל על איכות הצילום הנמוכה – לא רכשתי עדיין ציוד צילום וקידוח מתאים. תוכלו ללחוץ להגדלה – אם תרצו לראות את פרטי הארץ, כפי שהייתה).

חג שמח, חברת החשמל! אנחנו אוהבים את החשמל שלכם מאד, ותמיד זוכרים: "יותר חשמל פחות עמל!" חסוך כדי שלא יחסר!

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.