מסתבר שדגל הוא לא דבר כל כך פשוט כפי שהוא נראה, אפילו מבחינה גרפית נטו. עם כל הסמליות הטקסית והמשמעויות הלאומיות החשובות שיש לדגל המדינה, לפעמים אנחנו נוטים להתעלם (גם אני בבלוג הזה, שעוסק, לכאורה בנושאים גרפיים ויזואליים מובהקים) מהדברים האלמנטריים ביותר: איך אמור להראות דגל ישראל?
והרי בנושא זה יש חוק הדגל תש"ט-1949, שנקבע אחרי ישיבות רבות ונחקק והוחלט כיצד בדיוק צריך להראות דגל המדינה. על פי החוק הזה נקבעו בדיוק הפרופורציות והמידות של הפסים והרווחים המדוייקים ביניהם ועובי הקווים של המגן-דוד והזווית שלו. ולמרות כל זה קרו מקרים רבים בהם הסתבר שלייצר דגלים לאומיים נכונים זוהי לא תמיד משימה כל-כך פשוטה.
צורתו של דגל המדינה והיחסים בין ממדיו נקבעו ופורסמו בהצהרה רשמית של מועצת המדינה הזמנית:
הדגל – 220 סנטימטרים אורכו, 160 סנטימטרים רוחבו. הרקע – לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 סנטימטרים רוחב הפס, נטויים לכל אורכו של הדגל מצלע אל צלע. הפס העליון – במרחק 15 סנטימטרים מצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם – מגן דוד עשוי שישה פסי תכלת 5.5 סנטימטרים רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסותיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הדגל. מתוך עיתון רשמי מס' 32 מיום י' בחשוון תש"ט (12.11.48), עמ' 62 [מקור: ויקיפדיה]
הצעות לדגל ישראל 1949: על בסיס כוכבי הזהב של הרצל (מימין) והצעות מגוונות של מרדכי נמצא-בי (משמאל). מתוך "שורו הביטו וראו" של אליק מישורי
מן המפורסמות הוא שפסי הדגל מסמלים את הטלית כסמל יהודי מסורתי שליווה את העם בגולה אלפי שנים. סמל המגן-דוד, לעומת זה, היה תוספת הרבה יותר מאוחרת והיו רבים שחלקו על השימוש בו והציעו את אריה-יהודה או את שבעת הכוכבים הזהובים של הרצל כחלופה למגן-דוד. בסופם של כל הדיונים התקבל "הדגל של ההסתדרות הציונית", שהוצע לקונגרס הציוני הראשון ב-1897 על-ידי דוד וולפסון, כדגל מדינת ישראל. לא לפני שהיו גם בנושא זה ויכוחים ודיונים סוערים וגם הרבה ישיבות (כפי שמקובל בקהילות ישראל מאז ומתמיד).
"שורו הביטו וראו" ספרו של אליק מישורי (מימין) והצעת אוטה וליש לדגל ישראל מ-1949 (משמאל)
תהליך בחירת הדגל במועצה הזמנית היה מעניין ביותר ותוכלו לקרוא עליו קצת בוויקיפדיה, ומי שרוצה להתעמק יותר (זה נושא גרפי-לאומי מרתק!) כדאי שיעיין בספרו של אליק מישורי "שורו הביטו וראו" העוסק ב"איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית". הספר החשוב הזה מציג את ההצעות הנוספות שעמדו לבחירה בפני הוועדה שהתכנסה וישבה ודנה בנושא בכובד ראש. מישורי גם מספר על הדיונים שניהל משה שרת עם אנשי הוועדה, דיונים שהיו לפעמים משעשעים כשחברי הוועדה העירו הערות גרפיות מקצועיות וסמליות, כמו למשל הערתה של בבה אידלסון שטענה שהפסים בדגל ההסתדרות הציונית רחבים מדי ו"מזכירים שמלה של אישה" או י' הררי שהציע לעשות דגל "נגטיבי" – כלומר כל הכחול יופיע בלבן ולהיפך. כולם אז היו מעצבים גרפיים בפוטנציה. אידלסון גם הציעה, כנהוג במקומותינו, לדחות את ההכרעה לישיבה הבאה.
דגל בנק הפועלים "השגוי" תלוי במרפסת שלנו, 2013 (מימין) ודגל "תקני" מתנוסס אצלנו במרפסת האחורית, על רקע שדה החמניות והפרדס
זכור המקרה ההוא מ-2008, בו הדגלים, שחולקו ברוחב לב על-ידי בנק הפועלים, יוצרו כך שהמגן-דוד עליהם היה בזווית שאינה מקבילה לפסי הדגל כמתחייב מהוראות הדגל מ-1949. ההסבר שנתן אז הבנק, שנראה קצת מתרץ ומאולץ, היה שהם לקחו את הדוגמא מדגם הדגל הארוך שהיה תלוי מאחורי בן גוריון בטקס הכרזת העצמאות. בטקס ההיסטורי ההוא ("אנו מכריזים בזאת…") באמת בסיסי המגן-דוד היו מקבילים לקרקע ולא לפסים, ואנשי יחסי הציבור של הבנק הסבירו לציבור שזאת הייתה ההשראה וככה צריך להיות דגל שנועד לתליה על מרפסות ולא מתנופף על מוט.
מצאו את ההבדלים: בן גוריון מכריז על עצמאות ישראל ב-1948 ואינו מתייחס לדגל ה"שגוי" שמאחוריו (מימין) ודגל מאורך, למכירה באתר דגלים 2013 (משמאל)
רבים עסקו בסוגיה הגרפית הזו ונדמה לי (ויתכן שאני טועה, כרגיל) שנתקבלה ההלכה שתמיד, גם בדגלים ארוכים לתליה על בניינים, המגן-דוד נשאר בזווית המקורית (ראו למשל באתר למכירת דגלים הזה לעומת הדוגמא של דגל התאורה של עזריאלי מהשנה).
דגלים לא תקניים: דגל תאורה, עזריאלי 2013 עם מגן דוד "מסובב"(מימין) ודגל ישראל שהונף באו"ם ב-1949, עם פסים ועובי מגן-דוד לא לפי התקן (מקור: ויקיפדיה)
ואחרי שקראתם והבהרתם לעצמכם את כל הפרטים על דגל המדינה, עדיין נשארה לי, כמעצב גרפי וכאיש דפוס, שאלה אחת לא לגמרי פתורה: מהם הצבעים של דגל ישראל? על הצבע הלבן לפחות יש הסכמה לאומית מלאה, אבל הכחול (צבע תכלת במקור, הזכור מהטלית, וראו הסבר מוזר קצת כיצד הפיקו בעבר את הצבע הזה מחלזונות [?]) לא הוגדר בשום מקום, בשום חוק ובשום ישיבה (למרות שגם כאן בבה אידלסון התערבה וגרסה שהוא צריך להיות צבע חזק, בגלל השמש הישראלית).
זה מפליא מאד, כי הרי אנחנו יודעים כאנשי דפוס וגרפיקה, שעל פי קטלוג פנטון הנהוג בתעשייה, יש לפחות 50 גוונים של כחול! מהו אם כן צבע הכחול-לבן (אותו תכלת-לבן במקור) התקני? האם הוא הכחול רפלקס הכהה, או כחול פנטון 300, או אולי דווקא תכלת פנטון 310? נדמה לי שנושא זה, עד כמה שזה נשמע מוזר, לא העסיק את וולפסון והרצל, ולא את ועדות הכנסת השונות לענייני סמלים, ואפילו לא את המדפיס הממשלתי או את יושבי-ראש הכנסת לדורותיהם.
שלל דגלי ישראל בגווני כחול שונים במקצת, יום העצמאות ה-65, 2013, ליד דפוס בארי
ואני שואל איך זה יכול להיות ש-65 שנה אחרי הכרזת המדינה אין הגדרה מדויקת לכחול הישראלי של צבעי ה"כחול-לבן" שלנו? מילא זה שאין לנו חוקה ואין גבולות מוסכמים, אבל זה שאפילו על גוון הכחול אין הסכמה לאומית. זה שווה הקמת ועדת משנה של הכנסת, אם לא ועדת חקירה, ושיבואו כל נציגי המפלגות וייקחו קטלוג פנטון חדש, ויבחרו כבר את הכחול הישראלי המחייב והמוסכם!
חמישים (ויותר) גוונים של כחול בקטלוג צבעי פנטון להדפסה, 1992
אני, בתיאום עם וולפסון והרצל, מציע כחול פנטון 300, אבל מוכן להתפשר עם מפלגות הימין גם על כחול רפקלס, העיקר שתחליטו כבר ב"איזה צבע אתם רוצים את הפס כסף (ומה זה תכלת כהה?)".
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
קודם נעשה ישיבה, ונקבע איזה קטלוג פנטון: סוליד, מטאליק פאסטל..? מה קרה לך, לסגור עניין כזה לפני שנת המאה למדינה..?
אני מניחה שבבה אידלסון הציעה בזמנו כחול-הפועל (לפי "חולצה כחולה, והיא עולה / בלי שום ספק על כל העדיים / חולצה כחולה במפעלה / תמשוך ליבם של כל הפועלים").
לעומתה, רקפת רוסק-עמינח ודאי תצביע לכחול בל"ל (ליתר דיוק, 2 כחולים במחיר אחד+בונוס שמש עולה באמצע, בהתאם להוראות ספר עיצוב המותג של הבנק).
מעיון בקישורים המרתקים שצירפת, אני רואה שהאגודה לקידום והפצת התכלת (מסתבר שיש דבר כזה) מחזירה אותנו למקורות ומציעה תכלת מקורי (!) (אפשר להזמין באינטרנט) שמופק מחילזון ארגמון הקוצים (!!)
אויש, נו – ומה יעשו הטבעונים במקרה זה…? (!!!)
אני מציעה להחזיר את זה לדיון בוועדה.
ביום ד׳ ב-10:00 יתקיים הדיון על צבע הכחול של הדגל, בחדר ישיבות ״חרצית״. מוזמנים: יצרני דגלים, דגלנים, דפסים, יבואנים, מעצבי מותגים, השר לענייני התפוצות ויו״ר הוועדה לטקסים.
באמת איך לא יצא ספר מותג לדגל ישראל. הרי לכל חברת סלולר או בנק יש ספר של עשרות עמודים, ורק הדגל הלאומי נותר ללא הגדרה. חייבים לתקן את זה. אבל מי ירים את הכפפה (או את הדגל)?
בין תכלת מנחמת, לכחול כהה, כהה מידי,(והיום בכלל אפור), — הדגלים כבר אוחסנו עד לחגיגות הבאות.ונשארו רק בפוסט המעניין שלך. ואני,אני עדיין עם ציבעי האפור-תכלכל, הירוק-חאקי,הצהוב-כלס מיושב, עםירוק וצהוב של פרחי הבר וספיחי אודם כלנית = צבעי כריכת הספר:מאותו הכפר,חברים ובני משפחות מדברים על שכול בקיכוץ בארי". נשאבתי לבין הכריכה.נכנסת בכל שער,קוראת בכתוב, זוכרת את כל הדוברים בערב החשוב כל-כך ומזדהה.
כמו חצב בסתיו, כמו נחליאלי מקפץ בעיתו, כמו סופות הלס החוזרות ובאות. כמו המנחה האולטימטיבי בערבים מיוחדים (אתה),כמו השניצל בערב שבת והגולאש בשבת.כמו קישותיה-עיטוריה של זיוה וחברותיה מידי חג, כך מלווה אותנו שירת היחיד שפעמים רבות הופכת למעין תפילת היחד. או שלפחות מאפשרת מבע לאותו יחד. גם בדממה החושקת שפתיים,נשמע קולה.
ניגשתי לארכיון שבחדרי והוצאתי את חוברות הזכרון לחברים. ניגשתי לכוננית הספרים ומצאתי ספרי שירה. בעיקר אחד: צבע כריכתו זורם בין צהוב לימוני לירוק של ליבלוב.ושמו של הספר מופיע באותיות ירוקות עזות.כאילו התאדו המים מהירקות המרחפת שבתחתית הכריכה:"דממה דקה ודוקרת".עיצוב האותיות "נקי",לא מצועצע,דומם. אבל — קו ה-ק של המילה "דקה",פורץ כחרב חדה "דוקרת",ומפלח את מחצית דף הכריכה חוצה את הצוהב ונעצר רק בירוק.
אנדד כתב. אבל אתה,יגאל,עיצבת. אמרת, כפי שאתה אומר תמיד,שאינך מבין. אבל הבנת.ועוד איך הבנת. הדממה שעיצבת דקה,חודרת ודוקרת. כאילו כבר אז (וזה היה מזמן.מאד מזמן),קראת את הספר "מאותו הכפר", שגם אותו,כמובן,עיצבת (עם אורית),וכאילו כבר אז השתתפת בערב המרגש והחשוב של ערב הזכרון, שאחד המוטיבים המרכזים שחזרו ועלו בדברי ה"ילדים" היה הדממה שאפפה אותם.=השקט המכאיב.
מבעד לדמעה עצורה אני מרגישה צורך עז להעלות ולו מספר שורות מתוך מסכת ארוכה מאד של שירים.(ארוכה מידי:כאורך שורת המצבות בבית הקברות שלנו.שלהנופלים במדים ושל המתים האחרים,הנמצאים בנוכחות של האין), בחיבוק אוהב לתמר ועמוסי לזיווה,לאורי עברי ולכל "ילדי" המשפחות שגדלו לדממה,לשקט, כביכול. לשקט המדומה.ולהורים.
לזכר עזרא גדלין . "כי בשמיים לא הבדילו בין האור לבין החושך….פרות מתכוצות בכתם שחור ובכתם לובן. על פני המיגדלים שהוארו באש, מרחפת צעקה כחושך".
לזכר אברימי "כאן הנמוכים נמוכים יותר". (וסליחה.אבל אני הייתי זו שבלשה ומצאה בדרכים מאד נפתלות על אודותיו.
ואני היא זו שערכה את ערב השלושים לזכרו ).
לזכר גידי צרניק . "אנחנו היודעים את הכואב שבחייך, נוותר נעולים לומר את מותך. בסדקים הנוראים הגורל הרע שותל את מכאוביו" .
לזכר דובי עופר,אורי ח.י,איילעברי ."אין כיפור ליום הזה… כנפי ילדי אשר קרבו לאש שאחרים דימו אותה לאור.והם ילדי השבת ההיא יושבים במסיבה ואנחנו הצל על פניהם".
לזכר צור מאיר ."קשי הגברים צור שתיקתם.את בכיים מפוררים. אתן בכינה בנות האדמה הזו.בכינה נערות הנוף הזה- לחן אשר נבל…בכינה לשלכת שקדמה לאביב.
ולסיום: יגאל,תודה על הטרמפ שטפסתי על הפוסט שלך. בכל זאת "תפסתי"מקום כבר בפוסט שהקדשת למלחמה האיומה ההיא. פשוט חווית הספר והערב בערה בי. ועוד סיום קטנטן מאותו משורר המלווה את חחינו :
"רואה כל זאת. וידיים לא שוקטות בתחום אשר נסגר עליך, והופך מ ק ו ם מ ו ל ב י ת ק ב ר ו ת ק ט ן".
"לו ניתנה מילה לכסות על הרעד, המכסה על הבכי, התלוי כטל על פניה מעל לאבן. נושאת את שמו.חורשה כלטיפה של רחמים.צפורים נרעשות.קולן הנוטף על אוזני, כרמקול לשתיקה".
שרי תודה לך.
הטרמפ שתפסת על הפוסט של הדגל מובן לי בהחלט הרי הדגל הכחול לבן קשור ליום העצמאות וזה מחובר חזק ליום שלפניו יום הזכרון. אז זה ממש רפלקס מותנה…
והיה ויגאל יכתוב על תרבות ספרי הזכרון שלנו, אולי יהיה לי האומץ לכתוב את שאמתי לך אתמול ליד השולחן בחדר האוכל.
אחרי שתחליטו על הצבע יש למישהו עצה על הדרך איפה לשים את הדגל ככה שבשנה הבאה גם נמצא אותו?
ומה העונש על מי שעובר על חוק הדגל ומדפיס אותו בפרופורציות הלא נכונות נניח? שלילת האזרחות? עיכוב יציאה מהארץ?
המדפיס הוא סיני בכלל, כך שהוא פטור מעונש ואזרחותו הסינית מובטחת לתמיד.
אמא, כתבת נפלא.
מכיוון שהאינטרנט הוא בין לאומי ובודאי קוראים את יגאל גם א/נשים מחוץ לבארי, אז למענןם ולמען ההיסטוריה, אבהיר, שאמא- שרי אלדן, ציטטה את שיריו הרגישים והיפים של אבא, אנדד אלדן, שבכישרון, רגישות והקשבה עמוקה, כתב את החיים, הלידה היצירה החולי הגסיסה והמוות, האישי והחברתי בקיבוץ בארי מזה כחמישים ושתיים שנים.
וגם אני כמוך כואבת את המחיקה של השירים של אבא מתוך הספר שמכיל כה הרבה כאב של כה הרבה א/נשים, כאב שחלקו דובר וניכתב וכאבים שעדיין שתוקים או מרגישים מושתקים, אולי כי עדיין כנראה בלתי ניתן להשמיע אותם, אולי כי כנראה יש את אלו שמתקשים עדיין להאזין ולשמוע ולהכיל באמת.
ואני אצטט מתוך השיר של אבא אנדד אלדן על גיורא שורק :
"נאנח בשכבו שם מרוטש. נוכחנו
כי איננו שומעים מתי היאוש שולט".
עמ. 56 דממה דקה דוקרת. אנדד אלדן.
אני מאד אוהבת את השירים של אבא. בציטטה הזו אני אוהבת את זה שהכותב- אבא- לוקח גם על עצמו באופן אישי יחד עם כלל החברה את האחריות למצבי עיוורון מול מצוקה, ואת יכולת הנגיעה העמוקה בלב כאב החידלון.
זה בעיני אחד המוקדים החשובים לחשבון נפש אישי וחברתי. ובלי לחשוף פרטים של אנשים, את יודעת אמא כמה אני רגישה לזה, להקשיב באמת למי שבמצוקה, כמה שאפשר, להקשיב ולהושיט יד ברגע האמת.
אני מצטער לקלקל את החגיגה, אך צבע דגל ישראל הוגדר במסמך מיום 18.1.1950 בכותרת: "סיכום מישיבת ועדת המשנה לקביעת טיב הכחול של דגל המדינה".
ההחלטה במסמך המקורי היא: Indanthren Calidon או בקיצור GCDN.
והנה קישור: http://www.imj.org.il/exhibitions/2008/blueonwhite/item2.asp?itemNum=142
תודה, אייל על התוספת החשובה. עדיין התקשיתי למצוא את הצבע שסומן במסמך ההיסטורי. נראה לי שהצבע שהוגדר שם – Indanthren Calidon הוא צבע מקטלוג של הדפסה על בד. זה שווה המשך תחקיר. ראיתי שיש ברשת עוד התייחסויות לתמיהה שהבאתי. שם מדברים גם על הגדרות צבע יותר מוכרות כמו צבעי פנטון. אולי עוד אפרסם פוסט המשך עם בירורים נוספים. בכל מקרה זה היה יכול להיות הרבה יותר ברור אם מישהו היה מוציא מסמך הגדרות קצת יותר מפורט, ומעודכן יותר מהמסמך מ-1950 שקישרת אליו.
בשמחה.
אני בטוח שעם מחקר קטן, ניתן למצוא את הצבע שהוגדר. מה שחשוב הוא, שיש החלטה רשמית של מדינת ישראל בנושא גון הצבע הכחול.
האתר שהבאת הוא בהחלט אחד האתרים המעניינים באינטרנט בנושא דגלים, אך רחוק מלהיות בר-סמכא רשמי. כך לדוגמה, הם מציגים את נס נשיא המדינה ( http://www.crwflags.com/fotw/flags/il%5Epresi.html ) עם מסגרת לבנה ומנורת שבעת קנים בצבע לבן, בעוד שבפועל המנורה כסופה כמו גם המסגרת סביב (ראה כאן http://president.gov.il/Presidency_In_Israel/Pages/SymbolsofIsrael.aspx#GovXParagraphTitle2 ) ואני יכול להמשיך..
יגאל שלום,
אולי תוכל לפתור לנו חידה:
בחוג הדגל והסמל כתוב כי עובי הפס של המגן דוד הוא 5.5 ס"מ (כפי שהראית בתרשים שלך), אולם, מהו גדלו של המגן דוד כולו?
האם בעצם ניתן להסיק מעובי הפס את גודל מגן הדוד, בגלל פרופורציות?
ניסיתי לשרטט אך לא הצלחתי להגיע לתשובה. אולי אתה תוכל לפתור את החידה?
שלום אייל,
פתרון לחידה מצאתי באתר FOTW – Flags of the World שכבר הזכרתי כאן. גם לי הייתה הפתעה לראות את המגן-דוד שעל דגל ישראל מחולק למשולשים שווי צלעות. ומהחלוקה מסתבר שגובה המגן-דוד התיקני 5.5 ס"מ (שהוא גובה המשולש הבודד של גריד המגן-דוד) 12X פעמים = 66 ס"מ בדיוק. מצורף האיור המעניין מאתר FOTW. חיזקתי קצת את גריד המשולשים. ושוב תודה על ההעמקה, אולי עוד אעשה מזה פוסט-המשך כדי שהחומרים האלה יהיו זמינים לא רק בתגובות.
/******
דגל ישראל
izhar@azati.co.il
2021-11-08
(ssms-ללא שליטה בצבע ב)
אין משמעות לכל הספרות אחרי הנקודה העשרונית, ניתן לעגל לשתים שלוש ספרות
הכל בארץ בערך
******/
SELECT geometry::STGeomFromText(
'MULTIPOLYGON (((138.5788383248865 96.5 0, 129.05255888325766 80 0, 138.57883832488645 63.5 0, 119.52627944162882 63.5 0, 110 47 0,
100.47372055837114 63.5 0, 81.42116167511351 63.5 0, 90.94744111674234 80 0, 81.421161675113524 96.5 0, 100.47372055837114 96.5 0,
110 113 0, 119.52627944162882 96.5 0, 138.5788383248865 96.5 0),
(97.298294077828217 91 0, 90.94744111674234 91 0, 94.122867597285278 85.5 0, 97.298294077828217 91 0),
(110 58 0, 113.1754264805429 63.5 0, 106.82457351945702 63.5 0, 110 58 0),
(94.12286759728525 74.5 0, 90.947441116742326 69 0, 97.298294077828189 69 0, 94.12286759728525 74.5 0),
(129.05255888325769 91 0, 122.70170592217171 91 0, 125.87713240271471 85.5 0, 129.05255888325769 91 0),
(122.70170592217175 69 0, 129.05255888325763 69 0, 125.87713240271472 74.572 0, 122.70170592217175 69 0),
(103.64914703891409 69 0, 116.35085296108586 69 0, 122.70170592217178 80 0, 116.35085296108589 91 0, 103.64914703891407 91 0,
97.298294077828217 80 0, 103.64914703891409 69 0),
(113.17542648054295 96.572 0, 110 102 0, 106.82457351945702 96.572 0, 113.17542648054295 96.572 0)),
((0 15 0, 0 40 0, 220 40 0, 220 15 0, 0 15 0)),
((0 120 0, 0 145 0, 220 145 0, 220 120 0, 0 120 0)))'
,0)
UNION ALL
SELECT geometry::EnvelopeAggregate( pnt ).STExteriorRing()
FROM (VALUES
( geometry::Point( 0, 0, 0 ) )
,( geometry::Point( 220, 160, 0 ) )
) AS T( pnt )