הדפים והכריכות של רוב ספרי-הילדים של ילדותנו התפזרו וחוברו-להם-יחדיו, בשיטות כריכה אגרסיביות-אבל-אפקטיביות בשנות השישים והשבעים. כאלה היו האטלסים, הקלאסיקה ישראלית, הגולדן-בוּקס האמריקאיים וכיו"ב. אבל יש ספר אחד, שגם הוא הודבק ונכרך באותן שיטות ולמרות זאת הוא יוצא דופן ומתנשא מעל כולם: "ספורי התנ"ך עם תמונות בצבעים".
הספר הזה שיצא לאור ב-1956 בניו יורק בהוצאת סאן, עם איורים של נ. דיופורט (Noël Dufourt שאייר גם גירסה של מסעות גוליבר) היה ספר מפתח אצלנו בשנות החמישים והשישים וגם הרבה אחר-כך, אצל הדורות הבאים. נכון שלשון הטקסט נשמעה כבר אז קצת מיושנת (הטקסט הוא ציטוט מדויק של המקור התנ"כי), כלומר לא ככה בדיוק דיברו אצלנו בכפר ובכיתה, אבל העלילה מרתקת ביותר: סיפורים מדהימים שבדרך כלל לא נמצאים בספרי ילדים: גבר ואישה (חבר וחברה?) ערומים לגמרי (טוב נו, המאייר הסתיר את רוב המראה בפרחים צבעוניים) ולא מתביישים ("ולא יתבוששו…") נזרקים מגן עדן, כל העולם טובע במבול, הארץ עולה באש, סולמות מובילים אל השמיים, גיבורי-על מפילים עמודים וחומות ונלחמים באריות, דגי ענק בולעים אנשים, כיבושים וריגושים, חלומות ופיתרונם, ניסים ונפלאות. בקיצור, מה אומר לכם, אפילו בהוליווד לא היו ממציאים תסריטים כאלה.
משה מוציא את בני ישראל ממצרים בתנ"ך הצבעוני לילדים (שימו לב שאחרי שהים נבקע לשניים, גם הדף היה צריך תיקון במדבקה, שהצילה את הים ואת הספר משיני הזמן)
צ'רלטון הסטון כמשה בסצינה מתוך "עשרת הדברות": הושפע כנראה מהאיור של דיופורט (או להיפך, שניהם יצאו בשנת 1956)
וכשהייתי ילד והייתי מסתכל בציורים האלה לא הייתי צריך לדמיין יותר מדי – ממש כמו בהוליווד, ממשה עד צ'רלטון הסטון לא קם משה כל כך פוטוגני, שמתחיל את דרכו בתיבה בנהר, עושה קסמים למלך, חוצה ים סוער לשניים ושובר לוחות במדבר. מה הפלא שהספר המקורי זכה לפופולאריות הגדולה ביותר שספר יכול לזכות בה. בשום ספר, או סרט, לא היו הרפתקאות מסעירות כמו בספר הזה. נכון שהציורים מותאמים באמת לילדים ויש בהם נאיביות מסוימת, אבל יש בהם גם הרבה יופי. אשתדל בפוסט הזה להביא עבורכם ציורים רבים ככל שיאפשרו הסבלנות והסקאנר.
משה מכתיר את יהושוע (מימין) ודויד ויונתן, הנאהבים והנעימים, בסצינה שהקדימה את זמנה (משמאל)
בת יפתח יוצאת במחולות אצל נ. דיופורט (מימין) ואצל ג. דורה (משמאל)
אליעזר ורבקה ליד הבאר של נ. דיופורט (ימין) וליד הבאר של ג. דורה (משמאל)
בתקופה קצת יותר מאוחרת רכשנו גם את הספר של גוסטב דורה עם התחריטים של ציורי התנ"ך, ואומנם הקומפוזיציות, משחקי האור-וצל, והדמויות בכלל, נראות שם קצת יותר בוגרות, אבל כילד תמיד עדיף לראות את הציורים בגירסה הצבעונית המושכת, וניתן לראות שהמאייר דיופורט גם הוא ראה את התחריטים של דורה וקיבל השראה מסוימת ממנו, למרות שהוא בהחלט בנה סצינות משלו בכל סיפור. ראו למשל את השמלה של בת יפתח היוצאת במחולות בספר הצבעוני ואצל דורה. או ה"לוויתן" של יונה הנביא. למרות שהיה לפי הספר דג בכלל – אצל דורה וגם אצל דיופורט הוא נראה בדיוק אותו דבר.
הדג של יונה ונואל דיופורט (מימין) והלוויתן של גוסטב דורה (משמאל)
סיפורי התנ"ך הצבעוניים בספר הנהדר הזה קולעים לדעת גדולים (כלומר קטנים) ויכולים לעשות לסיפורי התנ"ך מה שעשרות שעות בכיתה החילונית בשיעורי התנ"ך לא עשו – להפוך אותם לפופולאריים יותר מישו (ואפילו יותר מהארי פוטר!). הספר הזה, עם הציורים הצבעוניים האלה, כבר זכה לאיזכורים בפוסטים קצת יותר מוצלחים ממה שאוכל לכתוב בבלוג הקטן שלי. לא אוסיף הרבה פרשנויות ומילים מיותרות – אתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
תחילה ראו כמה כפולות עמודים מסיפורים מרכזיים בתנ"ך. למשל מגדל בבל, או דויד וגולית – ככה בדיוק אני זוכר אותם: גולית הענק, גדול פי שלוש מדויד הקטן, חמוש בשריון כבד ומנצנץ, אבל נראה בסך-הכל בחור די סימפטי. ואילו דויד הקטן עם הרוגטקה שלו מזכיר לי (מה אפשר לעשות) מפירי-סדר אחרים המאיימים עלינו היום באבן ובקלע. וגם הכפולות של חלום יעקב, ביקור מלכת שבא ועליית אליהו הנביא עם מרכבתו בסערה השמימה – כולן צרובות בזיכרון של מי שגדל על הדימויים האלה בילדותו.
יש מי שרואה את שמשון הגיבור – כגיבור העיקרי של ספר זה, ואומנם הוא זוכה לציורים רבים יותר מרוב הגיבורים האחרים (אולי חוץ ממשה), אבל אני מבטיח לכם ששמשון הוא לא הגיבור היחידי בספר הזה. גם אדם וחוה, קין והבל, דויד ויונתן, אליעזר ורבקה, יוסף ואחיו ואפילו דניאל והאריות שלו מופיעים בספר.
אני מקווה שמי שיתרשם מהתמונות הרבות שהבאתי כאן, יוריד (כמוני) את העותק שלו מעליית הגג, ומי שאין לו עותק שיפנה לחנויות הספרים הישנים. קראתי ברשת שאחרי בקשות רבות של קוראים יצאה מהדורה מחודשת לא מזמן (לפי הסיפור, הגירסה המחודשת יצאה בהוצאת "עופרים", אני לא הצלחתי למצוא באתר שלהם את הספר לפי העטיפה שאני מכיר – אבל אולי אתם תצליחו). נסו להשיג ספר כזה, אם לא אזלו כל העותקים. ואם לא תשיגו – בוודאי תצא בקרוב מהדורה אלקטרונית לאייפד. הסיפורים האלה, עם הציורים האלה, אמורים להתאים לכל דור ולכל טכנולוגיה ותסלחו לי על הקלישאה: כל המרבה לספר ביציאת מצרים (גם אם זה צ'רלטון הסטון או ספר אמריקאי צבעוני מ-1956) וביציאות ובכניסות אחרות מהתנ"ך – הרי זה משובח!
__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.
קווים ונקודות 
קשה לי לתאר איזה יחס היה לי אל התנ"ך ללא הספר הזה. אוצר דימויים שלם לקחתי משם. מזל שאיזה סבתא הביאה את זה. לא בטוח שהורי האטאיסטיים היו טורחים וקנים אותו.
גם עבורי הפוסט הזה הוא עיון מחודש באחד הספרים הכי משפיעים שהפך את התנ"ך למשהו מוחשי, תודה ששמרת עבורנו את הספר.
וכאן ברוסיה (יש כאמור עוקבים בכל העולם) פגשתי אתמול באישה אמריקאית שהתנך שלה הינו בצבע ורוד , גירסה לנשים. הספר כולל את הברית החדשה והוא מסופר באנגלית מדוברת כך שהכל יהיה מובן וברור. מאחר והמהדורה היא לנשים, בסוף הספר מצויינים כל הקטעים הרלוונטים/המעניינים במיוחד נשים: עקרות,חמלה, ילדים…
לבעל יש ספר בצבע אחר, גברי , ושם הנוסח זהה לחלוטין, רק המפתח של הארועים המעניינים בסוף הספר שונה: מלחמה, ציד, וכ"ו.
בכל הספר אין אפילו איור אחד.
עמוס
בזאת אני מעניקה לך את התואר השווה מכולם: "מחזיר אהבות קודמות"!
כי איך ומתי מתאהב/ת ילד/ה חילוני/ת בספר-הספרים?
זה לא קורה בכיתה ג' (ד'?) במסע לקבלת ספר התורה הראשון, שכל אמא רקמה לו כיסוי יפהפה כמיטב יכולתה, מסע שמסתיים בטקס חגיגי וסימבולי על קבר בן-גוריון.
זה לא קורה בתיכון, כשמקבלים את התנ"ך בכריכה שחורה שעליה אותיות זהב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם", עם ציטוט מעודד כלשהו בעמוד הראשון מאת המורה לתנ"ך, המחנכת, ומנהלת בי"ס.
זה בטח לא קורה בהכנה לבגרויות, עם תנ"ך קסוטו-או-לא-זוכרת-כבר-מי, המבואר אך משמים.
ועם כל הכבוד-ויש-כבוד – זה גם לא קורה בצבא, בטקס ההשבעה בטירונות, כשמקבלים את תנ"ך הרבנות הצבאית הראשית הקומפקטי בכריכת פלסטיק שחורה עם תבליט סמל צה"ל, עם הקדשה אישית ופטריוטית מסגל ג'2.
וזה לא קורה על מסך הכסף, עם משה החתיך בדמות צ'רלטון הסטון, או נסיך מצרים המצוייר והמדובב ע"י מיטב כוכבי הוליווד.
וגם לא אחר כך, כשקוראים את מאיר שלו מבראשית, או את יוכי ברנדס ממלכים ג' ועד ת' והלאה.
ואפילו לא באינטרנט, גם אם נכנס באופן יומיומי לתנ"ך המנוקד הכל כך שימושי של מכון ממרא.
זה קורה הרבהההה לפני זה. זה קדום וראשוני וצרוב ובסיסי – כראוי לספר הספרים, תנ"ך התנ"כים, השראת ההשראות, יסוד היסודות:
זה קורה, זה קרה (ועכשיו זה יקרה שוב, כי שמת את זה באינטרנט) – כשנחשפים ל"סיפורי התנ"ך עם תמונות בצבעים", הנדון לעיל.
כי אהבה ראשונה מתרחשת בגיל אפס וקצת. ומאז היא שמורה שם בפנוכו, כל השאר זה תזכורות מאוחרות יותר לתמונות מעצבות התודעה הללו.
אז תודה על נכס צאן ברזל הכי-הכי, שהוצאת מקבר עליית הגג והישמשת שוב למעננו – והנה הוא ממש כמו חדש מהאריזה. ומהילדות.
ידופדף וירופרש עוד רבות ותכופות, כפי שדופדף בעבר הרחוק, ואף יותר.
למה, לכל הרוחות, יש רק כוכב אחד ל"אהבתי"? מוכנה לוותר על הראשוניות של "להיות הראשון שאוהב את זה", אבל רוצה אפשרות פשוטה להקליק על יותר מכוכב אחד. אחרת איך תדעו, אתם שם, שזה יותר, הרבה יותר מסתם אהבה התלויה בדבר. (וה"דבר" הוא כל הבלוג הפוסט הזה ומגיביו).
"אהבתי" וגם אוהבת. ועוד איך "אהבתי" ואוהבת.
תודה!
שלום, אני מחפשת תמונה של קורח ועדתו יורדים חיים שאולה. זכור לי מספר שהיה לי בילדות. תודה!
רותם שלום,
צילמתי לך את קורח מהספר ושלחתי לך. מקווה שהתכוונת לעמוד הזה.
זהירות, תמונות קשות.
איך ניתן להשיג את הספר הזה??? היה לנו אותו בילדותי אך לא מצאנו בבית הורי…
נועה שלום, זה באמת ספר שמעורר נשכחות למי שהכיר אותו בילדותו. אולי תנסי ב״חנות הספרים של איתמר״. הוא יודע הכל על ספרים ישנים.
https://www.facebook.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98-291860017586003
איך אפשר להשיג את הספר עבור נכדתי
מירי, לצערי רוב חנויות הספרים הישנים נסגרות בימינו. לפחות נשאר מה שאנשים שמו ברשת.