כוורת, מדונה ומשינה משיגים 50,000 צופים בערב אחד בהופעה בפארק הירקון. לבלוג שלי זה לקח שמונה חודשים (כמעט) תמימים. לא שאנחנו משווים: הם זה לא אנחנו.
אבל בכל אופן אתמול, כשהמונה של הצפיות הראה 49,985 כניסות לבלוג, ניסיתי לתפוס את הצופה ה-50,000 וללכוד אותו בעזרת צילום-מסך. עד שריפרשתי – פיספסתי, ויצא 50,001!
אני יודע שזהו רייטינג בינוני-מינוס, אבל הוא מספיק כדי להמריץ אותי להמשיך לכתוב, בינתיים. אני גם יודע שלא באמת 50,000 אנשים עמדו בתור בקופות והתחילו להתעניין במה שיש לי להגיד. המונה הזה משקף צפיות בפוסטים, לא מספר צופים באמפי (והוא לא כולל את הכניסות של בעל הבלוג) ועדיין זו סיבה לחגיגה קטנה.
בהזדמנות הזו אפשר גם לספר לקוראים הנאמנים (וזה בעצם פוסט המשך לסיפור על ענן התגים) על פי אילו מילות חיפוש מוזרות מגיעים לבלוג הזה (באמצעות גוגל כמובן) אנשים תמימים וישרי-דרך. כפי שהבנתם מההסבר על ענן-התגים, נושאים כמו מלחמה ושלום, ואדי וכלניות, ספרי ילדים ושעשועים, טיפוגרפיה ואותיות, ישראל ואמריקה – הם הנושאים החמים בבלוג, אבל סטטיסטיקות האתר המפורטות מלמדות אותי שבין היתר הפך הבלוג הזה למקור אינפורמציה ראשון במעלה למתעניינים בממותות ובפילים, לחובבי סביבונים ופנסי-קסם ובעיקר לשואלים בנושא בעיית הנמלים בסלון.
רשימה של מילות החיפוש: "איך מציירים את החומה הסינית", "כשמסתכלים בשמיים בלילה מה רואים"
נפלאות דרכי החיפוש (וקידום האתרים, לא פחות חשוב) של גוגל. יש כמה שאלות ומשפטי חיפוש משונים שהביאו קוראים מחפשי מידע אל הבלוג המוזר שלי, לדוגמא:
"מה יותר גדול פיל או ממותה?" (כנראה בגלל העיסוק האובססיבי שלי בוואדי פילים ובאדם הקדמון)
"למה צינורות המים בנגב מעל האדמה?" (באמת למה? אני לא אמרתי שהם מעל האדמה!)
"ילדי נורווגיה לארץ ישראל" (מה הקשר שלי לנורווגיה? אין לי מושג, אף פעם לא הייתי שם)
"האם זה נכון שציפור הדרור נעלמה בגלל התוכים?" (מה אני, צפר? אולי בזכות הפוסטים על הציפורים)
"כשמסתכלים בשמים בלילה מה רואים?" (באמת מה?)
ואחת השאלות היותר ביזאריות: "אם יש רק ביצה אחת" (בגלל הפוסט על הביצים הקשות, אולי)
פילים, ממותות, ציפורים וביצים קשות – מילות חיפוש פופולאריות ב"קווים ונקודות"
אבל הנושא המרכזי בו באה לידי ביטוי מומחיותי הרבה (כפי שהשתקפה בבלוג הזה) היה נושא הנמלים, או ליתר דיוק – "בעיית הנמלים"! זה קרה אחרי שסיפרתי לכם על תופעת הנמלים בסלון הבית. כתבתי בפוסט ההוא שאחרי ניסיונות גירוש ומאמצי הדברה ביולוגית מתוחכמת שכשלו, החלטנו ללמוד לחיות עם הנמלים בסטטוס-קוו סביר. כלומר הן חופרות מתחת לבלטות ומוציאות כל יום את פרי ניקיון הקן שלהן, ואנחנו מצידנו אוספים עם מטאטא ויעה את פרי עמלן וזורקים לפח האשפה, וכל צד מכבד את המפעל של היריב (או שותפו-לבית).
כמה יועצי נמלים (וכולם הם באופן זה או אחר יועצים לסוגיות כאלה) הציען לנו הצעות מגוונות נוספות, כמו לשים להן קינמון או ציפורן בפתח היציאה שלהן. התורה שבעל-פה קובעת שהן לא סובלות את הריח (אני יכול להבין אותן), ואז הן יחזרו כלעומת שבאו ויותר לא יופיעו בין חריצי הבלטות. זה עזר לחצי יום, עד שהן התרגלו לריח ובחודשים האחרונים הן התחילו לבקש את הקינמון ואנחנו סירבנו לתת להן והמשכנו לחיות בדו-קיום כפוי.
נחזור לנושא המרכזי – מילות החיפוש: מאז פרסום הפוסט על הנמלים, ובסיוע גוגל-הכל-יכול, הפכתי למומחה-נמלים-מתחת-לבלטות ממדרגה ראשונה. עשרות אנשים תמימים וישרי-דרך, המתחבטים בסוגיית נמלי-הבית, מגיעים אל הבלוג המופרך שלי בניסיונם הנואש למצוא פתרון ל"מכת הנמלים". אנשים שואלים את גוגל שאלות כמו "מה עושים עם נמלים מתחת לבלטות?", "למה יש נמלים בסלון?" ו"איך נפטרים מהנמלה?" ומגיעים, בלי שהתכוונו לבלוג שלי.
תנסו לכתוב בגוגל "נמלים בסלון" או "נמלים מתחת לבלטות" ותראו לאן תגיעו.
עכשיו כשהפכתי ליועץ נמלים בכיר, הבנתי שמוטלת עלי אחריות לנסות לתת מענה לשאלות הקשות, והנה במוצאי יום העצמאות ה-65 למדינת היהודים והנמלים עלה במוחי רעיון חדשני (שאולי אפשר יהיה לפתח ממנו סטארט-אפ, או לפחות אפליקציה!). את הפיילוט לרעיון המהפכני כבר ביצעתי ומיד אפרט אותו ואולי אף ארשום אותו כפטנט רשום.
טכנולוגיות מתקדמות למאבק בנמלים פולשות בסלון: מומלץ בחום על ידי יועץ הנמלים הבכיר
ובכן, הרעיון המהפכני צץ במוחי כשנתקלתי בסליל המסקינג-טייפ המשמש בעיתות שלום להדבקת חפצים שבורים או ספרים קרועים. את נייר הדבק הזה הדבקתי שתי-וערב, על אתרי הביקורים של הנמלים. והתוצאה, בינתיים, מדהימה! אף נמלה לא חדרה למרחב שלנו, מעבר לקווי ההדבקה! אמנם אחרי כמה ימים – אחרי שהנמלים הסתגלו למציאות האזורית החדשה – הן מצאו פירצה נוספת בחריצי הבלטות שמתחת למקרר, אבל אין לנו שום בעייה לאטום גם שם עם סליל ההדבקה (וכבר קנינו 3 סלילים נוספים!). אנחנו שוקדים על פיתוח סרטי הדבקה אופנתיים המתאימים לכל סוגי המרצפות: טראצו, גרניט-פורצלן ואפילו שיש.
עבודת נמלים חדשה מתחת למקרר, עם סימני טכנלוגיות אטימה קודמות מפלסטלינה
זהו אם כן פתרון פשוט, ואולי אפילו פשטני, אבל בינתיים הוא עובד.
ולעניין מילות החיפוש, המקרה שלי מוכיח שעם כל הכבוד לאלגוריתם המתוחכם של גוגל ולמאגר הסטטיסטיקות של וורדפרס, לא תוכלו תמיד לסמוך על חוכמת הרשת המתמטית. יותר טוב שתשאלו את סבתא. היא יודעת כמה דברים שגוגל עוד לא שמע עליהם.
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
מה "זה הרבה או מעט"? – זה המוןןןןן! ברכות ואיחולים, צהלולים וגזגזים על ראשך! יישר כוחך זה והושעת את בני ישראל.
50,001 צופים זה יותר משני מנדטים בכנסת (סתכל בסטט' של גוגל, סעיף "כמה שווה מנדט" – זה אני חיפשתי, אבל זה היה רק הרגע, אז איך זה כבר נכנס לרשימה שצילמת מקודם???). 50,001 – זה גם הרבה יותר מסתם הופעה של כוורת בפארק, אל זה כבר התרגלנו, הרי הם מופיעים כל עשור או מה, ובעזרת השם ימשיכו כך עוד הרבה עשורים – אז זה כבר לא מאוד מרשים…
אבל יש לי שאלה של מאזינה מודאגת מהדרום – לאנטומולוג-נמלוג המומחה, האורח שלנו באולפן:
מדוע ואיך זה שזנחת את אסטרטגיית הדו-קיום-בשלום עם הנמלים, הנאבקות איתנו על אותה כברת ארץ טראצו חולית משמימה? ככה מכבדים את מפעלו של היריב? אה טו ברוטוס?! גם אתה? לא, זה נראה לי כמו עוד טעות של איזה אלגוריתם רשתי פסאודו-חכם…
כי מה – אחרי שהלעטת אותן בחל"כ של קינמון ובגז רעיל של אדי ציפורן אורגנית, אתה בא להן בנשק יום הדין – מאסקינגטייפ? מאסקינגטייפ זה הכי 1991! כבר עברנו את זה, עם מסכה וברדס וסמרטוט ספוג בסודה לשתייה מתחת לדלת החדר האטום – ומה קרה?
כלום. הן עדיין כאן (הנמלים. לא סדאם חוסיין). וגם אנחנו. ואפילו בשאר אל אסד, אבל זה זמני.
אני בעד שתמשיך לנצל את שני המנדטים המרשימים שלך לקידום השלום האזורי ושלום-הבית הרצפתי, למען קיום מזרח תיכון חדש לנכדינו ולנינינו, כדי שהם יוכלו לראות את ההופעה של כוורת בשקט ובבטחון גם בשנת….
גם זה סוג של דו-קיום. הנמלים מתחת לבלטות ואנחנו מעל. אנחנו לא מתערבים להן בנעשה בעולם התחתון שלהן, למרות שאנחנו משלמים עליו מס, והן לא.
בקשר למאסקינגטייפ, איך שכחתי את סאדאם ומלחמת המפרץ שלו, ועוד כתבתי ש״הוא משמש בעיתות שלום להדבקה״. הרי כבר אז הוא היה נשק-הגנה מס׳ 1 שלנו!
חמישים אחוז מהמנדטים שלי – הם בזכות הנמלים, והשאר: פילים, דובים, חמורים ושאר ירקות (בעיקר גזר!)
אבקש לייצר גם בגווני אבן קיסר
אין בעיה, יוכנס לתוכנית העבודה. אתם מייצרים גם בלטות, או רק משטחים למטבח?
עזבנו את הריצוף אבל עוד נחזור בגדוווווווול. צפה להפתעות!!! הנמלים לא בוחלות גם במשטחי אבן קיסר. יש להם טעם טוב כמו למאות אלפי הלקוחות שלנו וגם בנסדאק אוהבים את המניה.
סוף סוף אפשר לדעת כמה עצלים הולכים אל הנמלה.
זו הנמלה שהולכת אל העצלים, ועוד מביאה את כל החברות שלה.
לא ברור לי איך שוטפים את הרצפה עם הרצועות האלה.
אמרתי שזה רק פיילוט. אנחנו עובדים על זה, חכי לתוצאות בקרוב.