זה לא הצבע ||| איך שגלגל הצבעים מסתובב

בזמן האחרון זה נהיה טרנדי להפוך את התמונות הדיגיטליות רוויות-הצבע לתמונות "כאילו-ישנות-כאלה", ואפילו לתמונות שחור-לבן "אמנותיות".
כמובן שהאחראי הראשי לתופעת-הצבע הוינטאג'ית-רטרואית הזו הוא אינסטגרם, שבמחי 9 פילטרים שמקלקלים את התמונה קיבל שווי שוק של מיליארד דולר ונמכר במחיר מופרז (שלא לומר מופרך) לפייסבוק. אבל זה לא הצבע – או לפחות לא רק הצבע!


חוה אלברשטיין – זה לא הצבע (מילים: אהוד מנור. לחן: נחצ'ה היימן)

גם מבלי לעשות מחקר מקיף על תנודתיות הגלים של אימוץ אופנות חדשות וחזרה לאופנות ישנות – ברור שלהיסטוריה יש מחזוריות: באופנה, במטעמים, באמנות, במוזיקה, ואפילו בפוליטיקה (שאלה בנאלית בשחור-לבן: באיזו מדינה נהוג שרוב ראשי הממשלה המפסידים בבחירות אחרי קדנציה כושלת, יוצאים לעשות לביתם, או לבתים אחרים, וחוזרים – אחרי קדנציה או שתיים בחוץ – למחזור נוסף של כישלונות, עם צבעים ישנים ופילטר מרוכך?)
ככה זה גם עם הצבע. ועם תמונות הצבע! כל פילטר נוסטלגי שווה מאות מיליונים! (למה אנחנו לא חשבנו על הרעיון הענק הזה?!).

כשהתחלתי לצלם במצלמה (זה היה מזמן) היה ברור שהכל בשחור-לבן, והיינו אפילו מפתחים (מדפיסים) בזמנו את התמונות בחדר-חושך, עם אמבטיות של דוולופר ופיקסר. כבר אז היו, כמובן, גם פילמים צבעוניים, כאלה שקיבלו עם הזמן (ולפני הזמן אפילו) גוון אדמדם שהשתלט על כל הצבעים וגרם לנו צער רב וגם קצת עוגמת נפש.

פילם שנות השבעים   פילם שנות השבעים מטופלמימין – תמונה משפחתית מנגטיב של שנות השבעים (בלי פילטר). משמאל – נסיון להחזיר צבעים בסריקה, לפני המצאת האינסטגרם

עשרות שנים מאוחר יותר, כשבאו הסורקים האופטיים, הם איפשרו לסרוק את הפילם האדמדם (שכבר נהייה אדום לגמרי!) ולנסות לשפר את הצבעוניות על ידי כל מיני טריקים של פוטושופ – ויצאו תמונות כמעט סבירות. אפשר לומר שהצבע חזר ללחיים.
ואז באה אינסטגרם והחזירה את הצבעים ארבעים שנה (לפחות) אחורה – ופתאום כולם נהיו נורא אמנותיים-כאלה, בפורטרטים שנראים קצת מטושטשים עם גוון מצועף ורומנטי של צבע מחוק. ועכשיו, כמה זה "איני" ומהמםםם, כל הנוער הצבעוני-הדיגיטלי-הסמארטפוני של ימינו, נראה לנו כמו התמונות של הסבתא (רבתא!) וזה מה-זה מגניב!!!!

כלניות 2007  כלניות אינסטגרם פילטר  כלניות אינסטגרם שחור לבןתראו איזה פילטרים מקוריים יש לי: מימין – אנפה בכלניות בלי פילטר, במרכז ומשמאל – פילטרים מדהימיםםםם שעשיתי לבד!!!!

ואני שואל: אילו לסבתא היו גלגלים (גלגלי צבעים, אני מתכוון) מה הייתם עושים?

סבתא עם גלגל צבעים

אני יודע כמובן מה הייתם עושים: הייתם עושים מה שאנחנו עשינו בארבעים-ושמונה (בחמישים-ושמונה, ליתר דיוק). מה עשינו בחמישים-ושמונה, אתם שואלים? היינו לוקחים את התמונה וכותבים מאחור: "מזכרת לסבתא, אנחנו בקייטנה, אוגוסט 1958". ושמים את התמונה בתוך מעטפה (זה הדבר הזה מנייר, שדומה לאייקון של משלוח אימייל Outlook2011-SendIcon) ומדביקים עליה בול של מועדים לשמחה תשי"ח (או תשל"ח) ושולחים אותה בדואר עם סמל-הצבי-השלם, כשעוד היו לו ממש רגליים וקרניים (לפני הסיגנוּן ה"עכשווי" של סמל "דואר ישראל", זה עם הקשתות הדקורטיביות במקום רגליים, שנקבעו במתיחת הפנים של הלוגו לפני כמה שנים).

דואר לוגו ישן וחדשהצבי הישן של דואר ישראל (עם רגליים זריזות) והצבי החדש (עם קשתות דקורטיביות)

קיטנה קיץ 1960    שבועות 1957קייטנת ילדים באינסטגרם של 1960 (מימין) וטקס הבאת הביכורים בחג שבועות 1957 – בתמונת צבע נדירה! (המחבר מסתתר בשתי התמונות במקום טוב באמצע)

ואת המעטפה הייתם שולחים לסבתא (בגבעתיים או בחיפה) כדי שאחרי עוד ארבעים שנה (עד מאה ועשרים!) כשיפרקו את העיזבון – תקבלו אותה אליכם בחזרה, עם התמונות שלכם מחמישים-ושמונה.

איך שגלגל מסתובב והכל חוזר אליך. זה לא הצבע – זה אנחנו.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בית ומשפחה, גרפיקה ממוחשבת, היסטוריה, תמונות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על זה לא הצבע ||| איך שגלגל הצבעים מסתובב

  1. סמדר הגיב:

    "צבע הוא תופעה פיסיקלית מורכבת, בה משתתפים שלושה גורמים: מקור אור, אובייקט נצפה והעין האנושית"…
    כך מתחילות כל האגדות (או לפחות כך מתחילה אגדת "מבוא לצבע" מתוך "תורת הצבע" ע"פ מדריך טוטאל גרפיקס).
    ועכשיו הכנסת את התיקון הזה: "צבע הוא תופעה פיסיקלית מורכבת, בה משתתפים ארבעה גורמים: מקור אור, אובייקט נצפה, העין האנושית ו-אינסטגרם!"
    כמובן, ברור, איך אפשר בלעדיו, אם אתה לא שם אתה לא קיים, וגו'.
    OK, יעודכן לאלתר בכל הדפים הרלוונטיים, תודה.

    בהזדמנות זו אפשר גם לעדכן שוב את "הצבי דואר ישראל על במותיך חלל – איך נפלו לוגואים" עם אלי ומריאנו.

  2. צחי דבורי הגיב:

    בתמונות בהן מופיעה דמותה המופלאה של נורית אפרת – אין צורך בתיקוני צבע – הן תמיד מושלמות (החוק הזה עובד גם בתמונות שחור-לבן אגב).

  3. שרי אלדן הגיב:

    הוי,יגאל,יגאל. גם הפוסט האחרון : "זה לא הצבע", הוא יופי של פוסט. בהתחלה חשבתי שהכוונה לצבע כפשוטו :צבע במשמעות צבע ,(כמו גפן במשמעות גפן).אבל אז נזכרתי שאתה לא רק כותב יפה וחכם,אלא שפעמים רבות הצבע משמש אותך לא רק כפשוטו אלא גם כמבטא ומסמל. כמו למשל בפוסט המבריק: עט להצביע (פוסט 33), שבו עפרון מפלגת העבודה חציו כחול וחציו, זה המזדקר כלפי מעלה כמתריס — אדום, ממש אדום. וכלי הבתיבה של המפלגות הערביות הוא בצבעי הדגל של אש"פ. ואם בפוסט זה צבעי כלי הכתיבה (וכמובן.פרטים נוספים מבריקים בשוני שבכלי הכתיבה) מבטאים ישירות, פחות או יותר,את שרצית להביע, הרי שבפוסט המוקדש ליום העצמאות:"כחול ולבן זה צבע שלי" — מהו הכחול שלנו (פוסט 157),הישירות בין הנושא והצבע ישירה עד כדי זהות מוחלטת ופשוטה. מיד מבינים על מה הפוסט. (אפילו אני הבנתי מיד).
    ובכן,כאמור, בהתחלה חשבתי שהצבע הוא סתם צבע. ושגלגל הצבעים,כלשונך, סתם מסתובב לו ,(נאיבית שכמותי).אבל התעשתתי ותפסתי אותך. הפעם אתה לא סתם חכם. הפעם אתה מתחכם. וכל סיפורי הצבעים והצילומים הישנים והמיתחדשים אינם אלא סיפורי כיסוי לסיפור האמיתי של היום ולצבעו האמיתי (או שחשבנו שהוא אמיתי).פשוט בדית לך ספור מטאפרי המבוסס על ריאליה אמיתית.מכיוון שאחת ממידותיך הטובות היא נעימות ופקחות לא רצית להשית על הציבור גזרות שאינו יכול לעמוד בהן. ולכן במקום לומר בפשטות: חברים נכון שהיום ה – 30 לאפריל,אבל לא פחות מכך היום ערב ה – 1 במאי. ופעם,פעם.כן פעם בימי היה היה היה הערב הזה עוטה חג . האדום "השתלט על כל הצבעים", כמו שה"חולצה הכחולה עלתה על כל העדיים".וחשיבותו של האדום באותם ימים רחוקים היתה כל- כך גדולה, עד שאחד מוותיקינו שכשלא היה מזכיר הכפר או אחד מבכירי המפעל (בעצם מהראשונים אם לא הראשון שראה את פוטנציאל ההשתכרות שבו), אלא היה מרכז ועדת תרבות ו"סתם"מזורעי הכפר העמיד בדיוק בערב זה,כלומר ערב ה – 1 במאי, סמובר ענקי באמצע שולחן ארוך – ארוך על מפה לבנה ענקית.והרבה לעשות והכין בורשט = חמיצה אדומה אדומה כדי להרבית את האדום אדום הזה. וקבוצת ילדים ואמותיהם או אבותיהם עוטים בגדי חג -חולצות לבנות,עומדים על במה קטנה ומעוטרת .וילד שואל אביו לפשר הפרחים הרבים,ואביו עונה. ובת שואלת אמה לפשר הדגלים הרבים,ואמה עונה.וכך שנה שנה.עד שגדלו הילדים והפכו להיות בעצמם הורים.ועלו שוב לבמה,עתה עם ילדיהם שלהם =נכדי הכפר הזה.שלשלת הדורות נמשכת הילדים של אז כבר הפכו לסבים וסבתות. ומלבד בפוסטים שלך (למשל:"נשבענו לדגל – היינו העתיד",פוסט 88,או"ושמחת בחגך",פוסט 139, או"ספירת העומר פוסט 150),אין רואים כבר את הדגל האדום.
    וכמו שהטבת לכתוב:"זה לא הצבע – זה אנחנו".
    עכשו כבר אחרי 2 בלילה זאת אומרת שעכשו זה כבר כאילו מחר.זאת אומרת שעכשו כבר ממש ה 1 במאי.
    תהייה רשימת- תגובה זו מוקדשת לאברהם האן,לברנדי,ליואב ולתמר (שבוודאי היתה חוזרת ומסבירה שראשיתו של החג באמריקה ואין לקושרה לאכזבה מברית המועצות…),כולם יקירי החג שהתמידו איש בשעתו לכתוב מידי שנה בשנה רשימה ליומון. איך אתה תמיד צודק : "זה לא הצבע — זה אנחנו" !

    • igalz הגיב:

      לשרי, תודה רבה על המחמאות והניתוחים הספרותיים המעמיקים.
      כבר ראיתי שהרבה פעמים הניתוח הספרותי מוצא ביצירות (במקרה הזה – "יצירות") הרבה מעבר ל"כוונת המשורר". לא חשבתי כל-כך עמוק כפי שתיארת, אבל יפה שפירשת לא "כפשוטו", למרות שאני לא הגעתי כל-כך עמוק. ואם נחזור לענייני צבעים: על האדום של אחד במאי – ראי בפוסט ("כרזה") של היום, ולגבי הכחול – "מה שיותר כחול יותר עמוק". ואידך זיל גמור, או משהו כזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s