אוהבים את המלך (הישן והחדש) ||| קווים ונקודות בפוליטיקה החדשה של מנהיגי-הפייסבוק

הכנסת החדשה (ובעיקר הממשלה החדשה) בקושי יצאו לדרך וכבר הן הביאו לשינוי אחד גדול שאפשר להבחין בו אחרי פחות ממאה ימי החסד: הדיונים, ההסברים, ההצטדקויות וההאשמות נעשים עכשיו דרך הפייסבוק.

אם בהתחלה היה מין טרנד כזה לצחוק על שר האוצר החדש (הוא תמיד יישאר "חדש" ביחס לספיר ואשכול ובייגה) שכל הזמן הוא "תקוע בפייסבוק", עכשיו כבר ברור לכולם ששם מנהלים את ענייני המדינה ואת הקשר עם הציבור. הייתה נטייה בתחילת הדרך להתבדח על חשבון הסגנון החדש הזה (ויש בהחלט על מה לצחוק), אבל בעצם זוהי כנראה, שוב, השמרנות הכללית שמייחסת חשיבות רשמית ומכובדת יותר להודעות לציבור בפורום של "מסיבת עיתונאים" (תמיד תהיתי איזו מין מסיבה זו כששר האוצר מכריז מאחורי דוכן מאולתר על גזירות-חדשות-למעמד-הביניים, או שר החוץ מדבר במסיבת עיתונאים, כשמאחוריו קיר קרטון דקורטיבי עם סמלי המשרד מודבקים ברשלנות, על הצרות-שיש-לנו-עם-העולם-שלא-מבין-אותנו, או שר הביטחון שמכריז על מלחמה-קטנה-שאולי-צפויה בוועידת הרצליה לעסקים או משהו כזה).

לפיד ועיני מסיבת עתונאים 2013מסיבת העיתונאים של לפיד ועיני, מאי 2013: שימו לב שסמל המדינה שונה קצת בצבעו ובגרפיקה שלו בשני הדוכנים, והסמל של עיני יותר קטן וגם תלוי קצת עקום (הצילום מ"וואלה")

במובן הזה הפייסבוק הוא פשוט מדיה חדשה שבה אפשר למצוא את רוב העם. באיזו כיכר אפשר היה לאסוף כל-כך הרבה אוהדים של פוליטיקאי בלי להסתכן? (ואתם זוכרים איך זה נגמר כשאספו שם מאות אלפים לפני שפייסבוק נולד).
לכן, אל תאשימו את הפייסבוק. הוא מחליף את מסיבת העיתונאים ונאומי הדוכן והעצרות בכיכר. הבעיה היא לא בפייסבוק, אלא במה ואיך שכותבים שם. כמאמר ראש הממשלה הראשון (עם עדכון קל): "לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יהיה כתוב בפייסבוק!". והוא, בזמנו, בקושי ידע להסתדר עם הרדיו.

הפייסבוק של נתניהו

אני בדרך כלל לא צרכן גדול (וגם לא קטן) של עמודי פייסבוק של סלבריטאים ושל אישים. פעם קראתי הסבר ש"אישים" אלה "אנשים שכתבו עליהם בעיתון". עכשיו זה קצת מסתבך, כי בפייסבוק כולם כותבים על כולם (עם חחחח-ופחחחח ולייק-ושֶר והגב-ומחק והפרד-ומשול). ניגשתי לחקור את הנושא ואחרי שסיננתי את כל האתרים המתחזים והמשעשעים ו"המצחיקים" – אני מציע גם למי שלא עלה על דעתו להיכנס לדפים האלה של האישים, לסקור את הטיימליין עם התמונות שהם בחרו לשים מהילדות ומהצבא ולקרוא כמה פוסטים מדגמיים שמהם ניתן לראות עד כמה הם מנסים להיות אנושיים ומשעשעים ועם זאת יפים ואמיצים. אשרי העם שאלה מנהיגי הפייסבוק שלו.

הפייסבוק של נתניהו בסין    הפייסבוק של נתניהו ושרהפוסטים ייצוגיים מהפייסבוק של נתניהו: "באתי לפתוח דלתות"

פוסט בפייסבוק של לפיד    יששש בפייסבוק של לפידפוסטים אישיים אמיתיים של יאיר לפיד בפייסבוק שלו: "היה שבוע מטורף, לא היה לי זמן לפייסבוק…" ו"ישששששששששששש!!!!!!! אליפות למכבי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

ניסיתי לצורך הפוסט הזה לקרוא את דפי הפייסבוק של ראש הממשלה ושר האוצר, שתי אושיות הפייסבוק המובילות. להפתעתי לא מצאתי הבדל סגנוני גדול ביניהם, ומכיוון שידוע ששני ה"אישים" (כתבו עליהם בעיתון) הם גם סופרים קשה לנחש מי כתב מה. ומי שאין לו סבלנות להיכנס לדפים המקוריים יוכל לקרוא למטה את דבריהם. עשיתי ניסיון לשלב בין הדברים של שני המנהיגים – נסו לזהות איפה מתחיל האחד ואיפה נכנס השני (רמז: אחד היה בסין והשני עדיין לא).

הפייסבוק של ראש הממשלהראש הממשלה מסביר לסינים בתנועות ידיים את הסיפור של "שקע ותקע"  (מהפייסבוק של נתניהו)

הפייסבוק של לפיד

ואלה דברי מנהיגינו, משולבים בקולאז' מרהיב שהתאפשר בעזרת פייסבוק ומיקרוסופט:

"הגעתי לסין כדי לפתוח את השוק הסיני למדינת ישראל. זה אפשרי ואני אשקיע בזה מאמץ גדול מאוד. כן. זה קשה. ידענו שיהיה קשה, אבל זה לא אותו דבר כשזה באמת מגיע. זה קשה, ואנשים כועסים, אבל זה בדיוק הפירוש של לקיחת אחריות: לעשות את מה שקשה, בידיעה ברורה שיכעסו עליך. זה חשוב לעתידה של מדינת ישראל, זה חשוב לכלכלה ולחברה שלנו, וזה חשוב לביטחון שלנו. לא שאני מתלונן חלילה. לציבור קשה יותר, אבל לא צריך לתת לכעס לעוור אותנו אל מול האמת: האפשרות האחרת היתה קריסה של המשק, לא פחות.
אני מאמין שעסקים עושים כשזה טוב לשני הצדדים. לו חשבתי שפתיחת השוק הסיני לישראל חשובה רק למדינת ישראל, לא הייתי מגיע לסין. אם היינו יושבים בחיבוק ידיים, הבור התקציבי היה גדל וגדל, החובות היו מתנפחים, השירותים החברתיים היו מתמוטטים. בכל פעם שאתם רואים בטלוויזיה ככרות אפופות עשן של מדינה שהתפוררה, תדעו שמאחוריהן עמדו פוליטיקאים בזבזניים שלא עמדו בלחצים. זה לא הולך לקרות במשמרת שלי. בדרך הזו, לפחות זה יהיה קצר. תוך שנתיים המדינה כבר תיראה אחרת לגמרי. אני חושב שזה חשוב לכלכלה של סין שזועקת לטכנולוגיה, לחדשנות, למזון, מים, תרופות ותקשורת. בכל התחומים הללו יש לישראל המון מה להציע.
ולפעמים קשה זה גם צודק. בפעם הראשונה מזה שנים מעמד הביניים הישראלי אינו היחיד שמשלם את המחיר. הפעם הלכנו גם למקומות שבהם איש לא העז לגעת: למס החברות, למוצרי היוקרה, לחוק עידוד השקעות הון, לסקטורים ומגזרים שעד היום היו חסינים פוליטית. מה שחסר זה החיבור בין "השקע" ו"התקע" ואנו ננסה לתת אותו בביקור הזה. אם ניצור שותפות בין כושר ההמצאה הישראלי לכושר הייצור הסיני – נשיג שילוב מנצח. אנחנו צריכים גם להיות מסוגלים להרים עיניים לרגע מעל מה שפורסם היום, ולראות את התוכנית כולה. נכון שמעמד הביניים נפגע בטווח הקצר, אבל הקיצוץ הזה הוא רק חלק מתוכנית כוללת שתקטין את יוקר המחיה, תוסיף מקומות עבודה, תוזיל את הדיור, את המים, תביא לשיוויון בנטל ותשפר את חייו של האדם העובד.
בתקופות קשות תמיד יש שתי אלטרנטיבות: להחליט שאתה לבד, או לצאת מהן ביחד. אנחנו נצא מזה ביחד – "השקע" ו"התקע" – וטוב יותר מאיך שנכנסנו."

וכדי שנדע את הפרופורציות: 87,674 אוהדים יש לשלי יחימוביץ', 209,214 "לייקים" ליאיר לפיד, 434,881 "אוהבים" את בנימין נתניהו ול"קווים ונקודות" בסך הכל 121 חברים. כך שאין לי הרבה מה להתפאר, אבל בכל אופן החלטתי לכתוב לכם פוסט אישי רשמי ומכובד. אולי בעקבות זה יהיו לי עוד 2-3 אוהבים. גם זה משהו.

וזהו הפוסט שלי, ממלא-מקום-סגן-שר-החוץ (והפנים) הזמני של "ממלכת קווים ונקודות":

הפייסבוק של קווים ונקודות

חברי הפייסבוק היקרים,
זה לא קל לכתוב פוסט כמעט כל יום. לפעמים נדמה לי שנגמרו כל הנושאים שרציתי לדבר עליהם. אבל אני יודע מה מצפים ממני, אני יודע לעמוד בלחצים. אני לא אפסיק לכתוב, לא במשמרת שלי.
רגע, הפסקה מהבלוגוספירה הזו, יששששששששששששש!!! הפועל חיפה נשארה בליגה!!!
נכון שמעמד הביניים, התל-אביבים והפתח-תקוואים, לא קורא אותנו בבלוג, אבל אנחנו נמשיך לכתוב עבור כל המגזרים. בשביל זה נסעתי לאפריקה ולאמריקה ואני מתכוון להגיע גם לסין. נפגשתי עם עשרות מקוראי הבלוג, ואני מתכוון שגם בסין יקראו את דברינו, למרות שהם לא מבינים עברית.
מה שחסר זה החיבור בין "השקע" ו"התקע". רק אני לא זוכר מי נמצא אצל מי (מחר אשאל בחשמליה) ויחד עם מעמד הביניים והסינים (שכבר גמרו לבנות לנו את הממ"דים הנדרשים לסבב הבא) נשיג שילוב מנצח. למרות הניצחון – אנחנו גם מאמינים בשלום. שלום יציב ותיאורטי, אבל אל תדאגו – זה לא יקרה, לא במשמרת שלי. ולא בפייסבוק שלי.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, פוליטיקה, צבא וביטחון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אוהבים את המלך (הישן והחדש) ||| קווים ונקודות בפוליטיקה החדשה של מנהיגי-הפייסבוק

  1. סמדר הגיב:

    אדם בפייסבוק – זה כבר לא חדשות. אדם התנתק מפייסבוק – זה חדשות! (במיוחד אם הוא נשך כלב מיד אחרי התנתקותו מהחבל…)

    ש: מתי יודעים שמהפכה הושלמה, ואפשר כבר לעבור למהפכה הבאה?
    ת: כשכווווווולם הצטרפו למהפכה ונעשו מהפכנים על בסיס קבוע.
    היום כולם כבר בפייסבוק: מנהיגים ושרים, סלבס-אישים ועַמְּךָ-טוקבקיסטים, מגישי חדשות (שמתבטאים בכלל במדיה אחרת, בטלוויזיה, אך בזמן שהם בתוכה – כל מה שהם עושים זה לגלוש בפייסבוק ולשדר לנו מה "חדש" שם), וגם בן שיחך במציאות (שבעודו משוחח איתך לכאורה – מתעדכן בפייסבוק מדי רגע, כדי לא לפספס את הלייק שלך, שהוא הרבה יותר מעניין מלהסתכל לך בעיניים, בעת שאתה אומר לו פנים-אל-פנים שאתה אוהב אותו…)

    שורה תחתונה: "בתקופות קשות תמיד יש שתי אלטרנטיבות"… אפשר מצידי לעבור לניו-ניו-מדיה*. לנאום בכיכר העיר, זו אפשרות אחת, אך אכן יש בה סיכון. אולי חוגי בית…?

    *לא כולל בלוג זה, ובתנאי שהפוסטים שלך ימשיכו להאיר את בקריי. LIKE!

    • igalz הגיב:

      השילוב של קריאה בפייסבוק מהטאבלט, תוך כדי שידור הוא באמת תופעה שלא נחקרה מספיק.
      המחקר ייקרא: ״חילופי המדיות בתקשורת: דחייה, מיזוג, שילוב ודחיקה״ או משהו דומה.

  2. אביבית הגיב:

    השילוב בין השניים היה שירה צרופה. בבלוג הבא אני מציעה לשלב בין הפוליטיקאים לחמורים. ( אני מקווה שהחמורים לא יכעסו)

  3. ארנון אבני הגיב:

    מוצלח במיוחד (מדהים יש רק בפייסבוק). שים לב שכאשר הפוליטיקאים מתוודים על חטאיהם ומספרים על מה כועסים עליהם – זה בדרך כלל על קיום הבטחות ובדרך כלל הפופולריות שבניהן. למשל על ביבי כועסים כשהוא רוצה לפתוח את סין ליצוא ישראלי. ברור, אלא על מה יכעסו, על שהוא לא מפסיק לשקר בעניין תהליך השלום?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s