מי שנולד בין השדות וגר מול שדה שמחליף את גידוליו מדי עונה: משדה חיטה למקשת אבטיחים, מערוגות של אפונה וגזר לשדה חמניות – שלא יתפלא אם יקום בלילה עקוץ יתושים. אבל מי שנולד בין השדות גם יודע ששבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו אינם פירסום צבעוני של הקרן-קיימת או פלקט של משרד החקלאות, או סדרת בולים של השירות הבולאי. שבעת המינים הם פשוט סביבת חייו המיידית והקרובה – מילדות לבגרות ומבגרות לבַשלות (שלא לומר זיקנה).
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ בסדרת בולי "שבעת המינים", מועדים לשמחה תשי"ט ותש"ך בעיצובו של צבי נרקיס (מקור: ויקיפדיה)
במת שבעת המינים שנתברך בהם כפרנו, חג שבועות במאה שעברה
שבעת המינים – ולפחות עוד שבעים מינים נוספים – הם לילדי-השדה סביבת החיים כשם שמגדלי עזריאלי, דיזנגוף סנטר ונתיבי איילון הם הסביבה הביתית של התל-אביבים.
נראה שמיותר לחזור היום על סגולותיו של כל מין מהמינים התנ"כיים, לכן נביא היום (באדיבות גוגל-מפ) את מפת המינים שלנו. זוהי מפה עקרונית ומושגית. אל תתפסו אותנו בקואורדינאטות המדויקות של לווין הצילום. הבאנו אותה רק כדי שתבינו שהחיטה והשעורה והגפן והתאנה והרימון והזית והתמר – הם ממש כאן! הכל ברדיוס של לא יותר משניים וחצי קילומטר.
וגם מי שנגזר עליו (או בחר מרצונו החופשי) לא להיות כל חייו עובד-אדמה, אלא מעצב גרפי במפעל תעשייתי גדול, ושנשם יותר אדי עופרת ואוויר חדרים ממוזגים מאשר את אוויר השדות וריח פירות השמוטי והמוסקט והסנטה-רוזה, יודע לא רק את זאת שארצנו התברכה ב"שבעה מינים" – אלא גם איפה אפשר למצוא כל מין (גם בלי Waze וגוגל-מפ).
זוהי, אם כן, מפת שבעת המינים שלנו, שהבאנו באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת ובעזרת שלושה דורות (אולי ארבעה כבר) של חקלאים ששקדו על הפרחת השממה בדרום, פשוטו כמשמעו.
שבעת המינים שנתברכו בהם ארצנו וכפרנו (על פי גוגל-מפ וזכרונות המחבר, שכבר איננו ממש עובד-אדמה, לצערו ולשמחת האדמה)
שדה החמניות בחלקה הנשקפת מחלון המרפסת שלנו, מאחוריו הפומליות של הפרדס. פוסט מיוחד מובטח עם פריחתן ה"ואן-גוכית" של החמניות, בעוד כמה שבועות (בחזית – "העץ הפצוע", קורבן פעולות האיבה מ"סבב נובמבר 2012", שמתאושש לאט-לאט)
וכקינוח לא-בהכרח-רציני, כראוי לבלוג הזה שלא מקדש תמיד את המחקר המעמיק, מוצעים כאן שבעה מינים אלטרנטיביים. כשם שיש כיום אופציה "אלטרנטיבית" כמעט לכל דבר: לנישואין ולמשפחה, לזיכרון ולטיפול רפואי (ואולי גם תימצא בקרוב ה"הנהגה האלטרנטיבית" לזו הנוכחית ששבעת המינים שלה הם במקומות אחרים לגמרי).
ואלה שבעת המינים המעודכנים לשבועות תשע"ג 2013 שנתברכה בהם ארצנו: "ארץ פומלית ואפונה, וצנונית ותפוח-אדמה-אביב ולימון, ארץ שמן-חוחובה וגזר (אורגני)".
מפת שטחי החקלאות של הכפר, ללא פירוט מיקומם של "שבעת המינים החדשים" (מסיבות ביטחוניות)
חלקת חיטה (משבעת המינים המסורתיים) וחוחובה (משבעת המינים "החדשים") ליד בתי הכפר, 2013
חג שבועות שמח, עם כל המינים, ישנים וחדשים, אלה התנ"כיים וגם אלה של חקלאות הכפר תשע"ג (2013).
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
אהבתי עד מאוד! – חנה
מקסים ומשובב נפש, "סביבת חיינו המיידית והקרובה" הזו. התמונה האחרונה היפהפיה, זו של שדה החיטה הנושק לחלקת החוחובה המשיקה לקיבוץ שבנגב – היא ההמחשה הויזואלית הכי טובה למה שאמרת כאן.
מסתבר שההומו סאפיינס אינו שוקט על שמריו וממשיך להתפתח ולפתח אלטרנטיבות לכל מה שהוגש לו מלכתחילה כמתנה מהטבע/מהאל. ויתרה מזו – גם לכל דבר שהוא עצמו פיתח והכליא מקודם, אף אם אין הכרח ממשי ודחוף להחליפו. ועוד ידו נטויה, לפתח גם אלטרנטיבות לאלטרנטיבות של האלטרנטיבות וגו'.
אם נמשיך את קו המחשבה שלך, אז הכי טוב יוצא כאשר לא מחליפים את הישן – במקרה זה, את שבעת המינים המסורתיים שהתברכה בהם ארצנו (שכפי שהדגשת – אנחנו זכינו להסתופף איש תחת גפנם ותחת תאנתם, ליטראלי) – אלא משלימים אותו.
כי כמו שכיום מדייקים וקוראים לרפואה אלטרנטיבית "רפואה משלימה" (שהרי אין תחליף להישגיה וליתרונותיה של הרפואה הקונבנציונאלית, אך פה ושם יש בהחלט מקום להשלימה) – כך אפשר להכריז מדי כמה שנים על מקבץ חדש של "שבעת המינים המשלימים", כגון אלה המקומיים שהצעת כאן כאלטרנטיבה.
ובימינו, כש"מקומי" נחשב הכפר הגלובלי כולו, אפשר להוסיף אליהם כבר עכשיו שבעה משלימים נוספים ממשתלת ולך, זרים מועילים שעשו עליה ומכבר התאזרחו בארצנו – כגון: גרגר פנמה, שעועית הגלידה, גויאבה תותית, פיטאיה דרקון, שזיף פיסרדי, מורינגה אוליפרה ושמן המפ (ועוד).
אני רק לא יודעת איך השמות הארוכים שלהם יסתדרו בריקוד שבעת המינים הקצר, ההוא עם הבנות בשמלות לבנות שסלים בידיהן… יצטרכו כנראה ליצור גם ריקוד אלטרנטיבי/משלים.
מאז ומתמיד אהבתי את "כאן" ואת הכאן. שוב סיפתח נהדר לחג. בין פריחות "ואן גוכיות" ופוריות "גוגנית",מבצבצים – עולים – מניבים, הפוסטים המהממים (וסמדר היתה מנסחת זאת טוב ממני: המה מממים…).שלך.
ורק אוסיף: " ברוכות הידיים, ברוכים הטל והמטר,/ ברוכה האדמה./ ברוך העמל בורא פרי הגפן,/ ברוך בורא פרי האילן".
וככול שניתן: "לחיים,שיראו שלום: לחיים./ לשנה הבאה יבולים כפליים".