מחליפים ת'משמר בארמון מלך חינה ||| גיליתי איפה זה חינה, פרטים בהמשך

הרבה שנים מתנגנות לי בראש השורות הנצחיות של א. א. מילן מהספר "פעוטים היינו" (בתרגום הראשון הקלאסי של יעקב אורלנד, ותסלחו לי על  הציטוט בכתיב מלא, שלא כמו המקור):

מחליפים ת'משמר בארמון מלך חינה –
אורי ניגש לראות איך-זה, עם רינה.
לרינה בחוּר יש, חייל בשמירה.
"חיי איש-צבא הם קשים נורא",
                                   שחה רינה.

אולי בגלל הסיומת המתוקה שתמיד התקשרה לי עם סכרין – השורות האלה קופצות לי מדי פעם לראש, בלי שום קשר לאירועים השוטפים.

ארמון מלך חינה 1

ארמון מלך חינה 2

היום כשהרשת מלאה בסיפורי-מלכוּת וב"ממים" ושאר הצחקות סביב גינוני הנהנתנות של "החצר המלכותית שלנו" – ליבי איננו נוטה להשוואות עם מלכים אחרים וגינוניהם. נכון שזה מרגיז אולי, כל סיפורי המיטות המעופפות, האיפור המוגזם, הגלידות ושאר הזוטות ה"מלכותיות", אבל איכשהו זה נראה לי קל מידי להיתפס לגינונים, ולא להתייחס כמעט למהות של השלטון הישן-חדש, שגם ה"צעירים" שבו – שמתיימרים לרשת את המלך ומלכתו – לא מביאים איתם שום בשורה חדשה, חוץ מביטחון עצמי מופרז וזחיחות-נעדרת-כל-צניעות שאולי הייתה מתבקשת מטירוני שלטון חדשים.
אז בואו נעזוב את השמלה והמיטה והגלידה ונבדוק מה לא בסדר בכיוון הניווט הכללי. והרי לפחות שניים משלישיית ההנהגה המשונה הזו, יודעים מה זה ניווט ולאן יכולה להוביל טעות אחת קטנה בניווט. "חיי איש-צבא הם קשים שחה רינה", והיא התכוונה לשומרים בארמון מלך חינה, ל"זקיף בסוכת המשמר, זה הסרג'נט בודק אם הכל מסודר". אלה הבעיות של האנגלים האלה? זה נקרא חיי איש-צבא קשים? להיות שומר בבוטקה של ארמון המלך?
וגם את המלך של א. א. מילן,"שחה-רינה" לא הייתה רוצה להחליף בשום אופן: "הם עורכים חגיגות שמה לילה ויום, לא אסכים להיות מלך אפילו במיליון", שחה-רינה, כאמור.
"הוא עסוק, הוא חותם כל מיני ניירות"… נו, זה מה שעשו מלכים מאז ומעולם, מה אתם רוצים. השאלה היא, אם כן, לא מה עושים שם בארמון אלא על איזה ניירות חותמים שם.

ותוספת משלימה, חשובה מאוד: שנים יגעתי ותהיתי: מיהי ממלכת חינה הזו של ארמון מלך חינה? ומצאתי שתי תשובות, אותן אני שמח לספק לקוראים (ותוכלו לבחור את זו המתאימה לכם).

התשובה הראשונה נמצאת במקור באנגלית (המצוי בידי, הודות לסמדר) שמדי פעם אני חוזר אליו, כשבא לי לראות למה התכוון המשורר מילן, לפני שתורגם בתרגומים המתעדכנים עם חילופי הדורות, ולפני שהונפש (שלא לפי אופיו של כריסטופר רובין ב"מעבדות דיסני" כפי שכתב יהודה אטלס).

Buckingham Palace 1

Buckingham Palace 2

ובכן, שם בספר המקורי באנגלית מצאתי קודם כל את האיורים בצבע, שהסתבר לי שנצבעו על-ידי המאייר המקורי א. ה. שפארד כשכבר היה בן תשעים וידו לא הייתה יציבה לגמרי. אבל טוב היה לדעת שאף אחד לא התערב במעשה האמנות הקלאסי. ועוד מצאתי שארמון מלך חינה במקור הוא פשוט ארמון בקינגהאם! הארמון של כל מלכי אנגליה מאז המאה ה-18, זה שכל התיירים עומדים בשעריו ומחכים שיעלה המשמר עם החליפות האדומות והכובעים המוזרים האלה. ואולי הם גם מחכים לראות את החבר של שחה-רינה (שכפי שהוזכר הוא "חייל בשמירה") שהיא במקור האנגלי בכלל – אליס! וגם הסרג'נט במקור לא סתם "בודק אם הכל מסודר", אלא ממש מפשפש בגרביים (אם הבנתי נכון).
וגם אנחנו היינו שם פעם ולא הצלחנו לראות לא את המשמר ולא את מלך חינה, ואפילו לא את שחה-רינה.

ואת התשובה השנייה לשאלה מהו ארמון מלך חינה מצאתי בקלות באמצעות גוגל: "ארמון החינה" הוא מוסד מכובד וידוע, עם-כוונת-רווח (מעכ"ר), המארגן אירועים מפוארים לטקס החינה המסורתי. תוכלו בהחלט להזמין אירוע דרך האתר שלו באינטרנט. ותגידו ש"אני שלחתי אתכם", שחה-רינה.

אני מקווה שסיפקתי לכם את כל התשובות לשאלות שבכלל לא הטרידו אתכם, אבל בשביל זה אני כאן: לחפור, לסרוק ולקשקש. כפי שכתב המתרגם בהקדמה ל"פעוטים היינו":
"אם תאבו לקרוא בספר זה [או בפוסט – ק"ונ] ואם תהנו ממנו ואם תחייכו מעט-מעט מתוכו – תוך כדי קריאתכם – והיה שכרי הרבה מאד".

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, ספרי ילדים, צבא וביטחון, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על מחליפים ת'משמר בארמון מלך חינה ||| גיליתי איפה זה חינה, פרטים בהמשך

  1. סמדר הגיב:

    באמת, משהו הטריד אותי שם ברקע כל השנים הללו, ולא ידעתי מה. עכשיו שהכרת לנו מחדש את סכרינה-מקודם-אליס – הבנתי מה זה היה: "ארמון מלך חינה"!
    נובאמת. הרי גם אם תעשה ב-Google Earth זום עד לרמת הפיקסל הבודד – לא תמצא שום "ארץ חינה". אמנם הסתמן משהו לא ברור בין איי פיג'י לסמואה (חפש בגוגל "מפת חינה") אבל בהגדלה התברר שזו כנראה טעות הקלדה, או שהארץ בדיוק הלכה לשירותים כשהלוויין צילם.
    תמיד הערכתי את החירות הספרותית שנוטלים לידיהם המתרגמים הגדולים, אבל נראה לי שכאן אורלנד פשוט נסחף עם החרוז. מה היה עולה לו לרשום (לדוגמה) "מחליפים ת'משמר בארמון מלך סיאם. אורי הלך לראות איך זה עם ליאם"… רק לדמיין איזה ילדות מתוקה היתה לכולנו בארץ החינה (מאפשרות ב') – בלי כל הסכרינה המלאכותית הזו…

    • igalz הגיב:

      גם לי ארץ חינה נראתה מאולצת, אבל למתרגם רעיונות משלו. אם זה היה ליאם, הוא היה בן (נדמה לי, היום קשה לדעת) ואז זה לא היה מסתדר עם הציורים. הרי לרינה-אליס היה חבר חייל במשמר המלך.
      אולי אפשר לנסות: מחליפים ת׳משמר בארמון מלך פיזה, אורי ניגש לראות איך זה עם עליזה.

  2. נו באמת, כבר מהציור אפשר לזהות את באקינגהם!
    ועכשיו לשאלה מעניינת באמת: מתי הפסיקו לתרגם ולשנות שמות של אנשים בתרגומים לעברית של ספרי ילדים? והאם פעם נראה על המדפים את הספר "לוטכן הכפולה?" (פויה)

    • igalz הגיב:

      עכשיו זה לא קונץ. אבל כש״פעוטים היינו״ לא הכרנו אף ארמון. ולא ידענו כלום לא על לונדון ולא על חינה.

  3. ולפי זה: http://blog.ravmilim.co.il/2013/05/28/names-united/ (סוף פסקה שישית) ארץ חינה היא בכלל סין!

    • igalz הגיב:

      רוזה, ראשית הייתי ממנה אותך לשרת התרבות של הבלוג, כהוקרה על כל התוספות וההשלמות שלך. גם לי תמיד נראה שחינה מקורה ב-China, כפי שמבאר רוביק רוזנטל. אבל למה להרחיק לשם אם הארמון הוא אנגלי לחלוטין? תמיהה גדולה, קודם קובעים שאליס היא רינה ואז מחפשים לה ממלכה מתחרזת. נפלאות דרכי המתרגם.

  4. שרי אלדן הגיב:

    תוך קריאת דברי רוזה, (שהם תמיד תוספת מרציפנית עבורי), נזכרתי ביצירה מתורגמת אחרת: "רם ויעל", שאינם אלא "רומיאו ויוליה" של שקספיר — באחד מתירגומיו הראשונים לעברית. ודרך אגב, אולי,דוקא, אורלנד,מנוחתו עדן, הוא ש"היה הראשון" לזהות את תקציב התיספורת של בית המלוכה, ירום הודו, שלנו. וזו היתה דרכו הממזרית,משהו, לרמוז שהגברת הראשונה לא רק תשים בפוך עיניה, אלא תוסיף גם ,כלומר נערותיה תשמנה לה מסכת חינה, לשיפור שערותיה.אבל,כמובן, שהעיקר הן בעיות הניווט, כפי שתארת.על אף שעינייני תרגום הם מרתקים כשלעצמם.

    • igalz הגיב:

      רוזה האלמונית היא דמות ספרותית מדומיינת בפני עצמה. יגיע היום ונדע עליה את מלוא הפרטים, כולל מאיזו ממלכה היא הגיעה: חינה, סין, אנגליה או ארץ המרציפן. על פי פרשנים, מרציפן היא ארצם של קהילת אנשי מרצ ביפן, וחכמים כבר אמרו: ״רוזה מרציפן אוהבת מקס״ ולא פירשו במה דברים אמורים.

      • נו, זו כמובן טעות ששולמית לפיד הצליחה לבלבל את כולם איתה. רוזה מרציפן לא אוהבת את מקס, שהוא רק נער צעיר, אלא את אביו המאמץ יוקוס הקוסם שאיתו היא עובדת בקרקס. רוזה היא כידוע, אחת משלוש אחיות המרציפן שמקפצות על הטרמפולינה.

      • igalz הגיב:

        גברת מרציפן, עכשיו סיבכת אותנו לגמרי! גם מלך חינה הוא בכלל בסין, גם רוזה מרציפן בכלל לא אוהבת את מקס. והכל שוב באשמת משפחת לפיד לדורותיה. מה עושים איתם ועם השיבושים שלהם?! ואיפה הטרמפולינה הזאת וכל הקרקס הזה?

  5. אמיר אישהר הגיב:

    יש חינא
    בצפון מערב כרתים. ויש שם מבנים שיכולים להיות ארמונים {בשביל החרוז} מתקופה ששלטו שם הוניציאנים

    • igalz הגיב:

      אמיר, אני שמח שסוף-סוף הושב לחינה (או חינא) כבודה, כדברי א.א. מילן בתרגום אורלנד: ״מחליפים ת׳משמר בארמון מלך חינה״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.