לא נורא! פרקי קריאה לחובבי-קישון ||| לכבוד שבוע הספר: ציטוט קטן של הומוריסטן גדול

שבוע הספר זה עתה נפתח והבלוג שלי – שמנסה לשלב כל השנה בין ספרים ואותיות, נופים וסימני דרך, זוטות וזוטי-זוטות – לא יכול שלא לנהוג כמו כולם: כלומר לנסות למצוא זווית אישית כלשהי בעולם הספרים הרחב, עולם ההולך ונעלם לתוך מסכי הטאבלטים ודוכני ה"ארבע-במאה" ו"עשרה-שקלים-בשל-פגמי-ייצור-קלים" (אם היו נותנים הכל בתשעים אחוז הנחה "בגלל פגמים קלים בייצור" – אפשר היה לקנות את הכל ואת כולנו בכמעט-חינם, הרי למי אין פגמים בייצור).

החלטתי ללכת בדרך הסינון הנפוצה היום: לבחור ספר אחד מהמבחר הישן, ורצוי הישן ביותר אצלי – ספרים שנמצאים אצלי יותר מיובל שנים. התנאי שהצבתי לעצמי: שיהיו ספרים עבריים מקוריים, וכאלה שאני זוכר (בערך) מה כתוב בהם. ורצוי שיהיו בתחום ההומור ושלא יהיו ספרי-ילדים (אלה זוכים אצלי לאזכורים בכל ימות השנה).

במיונים הראשונים עלו שלושה ספרים מועמדים שהגיעו לגמר הנוסטלגי-הומוריסטי. זה רק גמר מקרי ומאולץ – אני מרגיע את כל הספרים האחרים המבקשים להיכנס גם הם ל"תחרות הספרים של קווים ונקודות 2013". ואלה השלושה: "ילקוט הכזבים" (של חפר ודב"א, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1956 – נדפס בדפוס בארי!) עם "סמוך הגדול ו"אבו-ליש" וכל החבר'ה מהפלמ"ח, "פתגמים ומכתמים – מן הים הכללי וטיפה משלי" (של חנניה רייכמן, הוצאת יוסף שרברק, 1955) עם "בין אמר ובין עשה – ת"ק פרסה על ת"ק פרסה", ו"לא נורא" (של אפרים קישון, הוצאת נ. טברסקי, 1958).

ילקוט הכזבים 1956 פתגמים ומכתמים רייכמן לא נוראשלושת ספרי ההומור העבריים שהגיעו לגמר הגדול של "שבוע הספר של קווים ונקודות 2013"

לא אלאה אתכם בתהליך הבחירה (ואופן ביצועה השרירותי יובהר לכם אם תקראו את הציטוט מהספר הנבחר שאביא בסוף הפוסט) – הפור נפל על קישון! פעם כבר ציינתי שהספרים שלו היו אצלי אבות-מזון בתור ילד, עוד לפני שהגיע מזון לכפר (כלומר היה "חדר אוכל", אבל מי דיבר על מזון וענף המזון?!).

בהערה של ביקורת עצמית אומר שחלק ממשחקי המילים בבלוג הזה – שרובם, אולי, כבר אנכרוניסטיים לעומת סגנון הכתיבה העכשווי, התמציתי ורווי סימני הקריאה ומלא האייקונים-המחייכים-והבוכים – הוא השפעה קישונית מובהקת. אבל את המקורות לסגנון של אמן ההומור ההונגרי-ישראלי-עולמי, ניתן להבין, שכן הוא הגיע לארץ כ"פרנץ קישהונט", כפי שכתב פעם, ללא שידע מילה בעברית, והפך תוך שנים ספורות להומוריסטן המוביל בישראל (ואחר-כך גם ידוע ומוערך בכל העולם), ומשחקי הלשון (המקוריים והמשעשעים) שלו נבעו גם מחדוות גילוי השפה, וגם מראייה קצת מרוחקת שלה עם זווית אירופאית, שאיפשרה גילוי וגילגול של משחקי-לשון (שבזמנו הרשימו גם אותי עד מאוד).

מתוך ספריו הרבים של קישון המוקדם – בחרתי את "לא נורא". אולי בגלל שהוא הראשון שהיה לי, ואולי בגלל העל-זמניות של רוב ההומורסקות בספר הזה, שלא היו פוליטיות ברובן. קישון עסק שם בתופעות תרבותיות ישראליות שדיברו אלי כבר כילד בן עשר (וכנראה לעוד מיליונים רבים, רובם לא ילדים, בעולם כולו).

בתוך הספר הקלאסי הזה מצאתי בקלות שלוש הומורסקות ששתיים מהן זכרתי ממש טוב: הראשונה היא צבינג'י עושה פיפי (עמוד 42), סיפור על כלבלב מאומץ ואופן הקניית הרגלי הניקיון שאפרים התנסה בהם (בעזרת גברת פשוטמן). הרשימה השנייה היא אקטואלית לגמרי, למרות שחלפו 55 שנה מכתיבתה: "לשר אוצרי שלום רב" (עמוד 13) – על שר האוצר ומר כלניות החייט (חייט-הטרף בתיאורו של קישון). לרשימה זו משמעות רבה דווקא בימינו כשלשר האוצר הנוכחי – שעדיין לא נולד כשהיא נכתבה – יש קירבה תרבותית ושורשים משותפים עם ההומור הקישוני ההונגרי.

קישון ושחמט     מאוזן ומאונך איור דוש
קישון פותר בעייה בשחמט (מהאתר Chess News) והתשבץ שקישון פתר בכוח הזרוע (איור של דוש)

אבל החלטתי היום לעזוב את האקטואליה ובחרתי את הרשימה שזכרתי הכי טוב. "מאוזן ומאונך" (עמוד 67) מספרת איך קישון האירופאי, יורד אל הים, אל הנוער המקומי וכשהנוער נטפל לעיתון עם התשבץ שמכסה את עיניו מהשמש הישראלית הקופחת, הוא מוכיח לנוער את עליונות הידע והתרבות האירופאית בשיטת פתרון תשבצים ישראלית הנעזרת בכוח הזרוע, עם הרבה תושיה ומקוריות, ובעיקר נחישות שאימץ במולדתו החדשה.
תקראו בעצמכם (אם במקרה פספסתם את זה ב-1958) ותראו איך כל מה שצריך כדי שהנוער יידע להעריך אתכם – היא קצת תעוזה ואמונה עצמית בדרככם.

מאוזן ומאונך67

מאוזן ומאונך68

מאוזן ומאונך69

מאוזן ומאונך70

ולכל אוהבי הספרים וגם לחובבי התשבצים – חג שמח!

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים, שעשועים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על לא נורא! פרקי קריאה לחובבי-קישון ||| לכבוד שבוע הספר: ציטוט קטן של הומוריסטן גדול

  1. סמדר הגיב:

    אין כמו קישון הישן והטוב, להעניק לך כמה רגעים של "הפוגת עצבים מוחלטת", שנחוצה כל כך בימים טרופים אלה ואחרים…

    • igalz הגיב:

      הוא באמת היה גדול, אם 55 שנה אחרי עוד אפשר לצחוק ולהנהן למקרא דבריו.
      וקישון ודאי היה אומר שהימים הם תמיד טרופים.

  2. צחי דבורי הגיב:

    קישון זה השלמה ארצי של ההונגרים

    • igalz הגיב:

      צ', אני משוכנע שלא הגעת אפילו להגדרה הראשונה בתשבץ של קישון, אבל תמיד אפשר לדחוף את "שלמה ארצי" (שאולי הוא "השלום-חנוך" של ידיעות אחרונות). כולם מהמחזור שלי (חוץ מקישון).

  3. שרי אלדן הגיב:

    זו בכלל לא חוכמה וגם לא כוחות.היתחלתי בכתיבת התגובה שלי מיד אחרי הדברים הנכונים כל-כך של סמדר. אבל ה"דבורים" האלו תמיד ניתקעים.היתחלתי לפני צחי ד. אבל הוא צעיר וזריז שפניו לעתיד המזדרז. ואני,אני בסך הכל פנסיונרית שמנסה להאחז בשולי אדרת העתיד. ובגלל העתיד המנצנץ יש לי מחשב חדש ומבריק. אלא שכישוריו המהירים של המחשב החדש שלי לא תואמים את כישורי האיטיים.ולא רק זאת אלא שמרוב שהתלהבתי היתלהבות מוגזמת מהמחשב המבריק החדש עלה לו (למחשב),השתן לראש,החליט על עצמאות רובוטית חסרת סדר,, והיקפיץ את עצמו כאילו היה תגובה לפוסט מלפני יומיים,ל- 4 לחודש,במקום להישאר במקום הראוי לו ה-6 לחודש.והתוצאה מצחיקה במידת מה. כי התכוונתי לתגובה לפוסט של היום. מסקנה אפשרית:לא תמיד טוב להעדיף חדש על פני ישן, מה
    גם שיש אומרים שאתה מיושן).וגם אם מיתייחסים בהומור להומור ולהומוריסטים אולי לא כדאי לקחת הימור מיותר.ולמה אני מטריחה בכל זאת, כי התיחסתי איך שהוא לביחירות של היום,אז נא להעביר, אם אפשר, את ההקפצה לשלשום, למקומם הנכון של מילותי להיום.. אז אנא ממך ,יגאל – רב החובל של ספינתך, עשה סדר בבלגן שיצרתי ושים מילים במקומם הראוי. תודה. ולצ.ד.ברכות.

  4. בעקבות השיטה שהמציא, כפי הנראה הומצא תשבץ ההיגיון: הגדרות חסרות משמעות, ופתרונות אקראיים.

  5. igalz הגיב:

    רוזה, רואים שאת לא מחובבי-תשבצי-ההיגיון. אם היית כזאת הייתי אומר כך:
    מאוזן 12: "זאת שאיננה ישנה, היא כבשה שבתוכה כישלון (5,4)"
    והפתרון הדחוק "ההיגיוני": "הערה שנונה".
    והנה ההסבר בכוח הזרוע כפי שלמדתי מקישון:
    הערה (זאת שאיננה ישנה) היא ש ה (כבשה) שבתוכה חבוי "נון" (נכשל)?
    כך, בדרך מפותלת ובכוח הזרוע, מחברים הגדרות לתשבצי היגיון על פי שיטת קישון (5,4,2,2). לא נורא.

  6. st הגיב:

    אוי, שלושה ספרי ילדות אהובים וחרושים…

    • igalz הגיב:

      מסתבר שהייתה לנו ילדות דומה, למרות שאנחנו לא מאותו הכפר.

      • st הגיב:

        וכנראה לא היו מספיק ספרים בכפר, אז קראנו את אותם ספרים שוב ושוב…

      • st הגיב:

        בספר "מזל עורב" של אמיר גוטפרוינד (עוד אחד עם מוח ייחודי) יש קטע חמוד בעניני תשבצים (סוף עמ' 189 תחילת עמ' 190), נסו ותהנו,
        אני נהניתי.

  7. ארנון אבני הגיב:

    שכחת לציין: קישון דנן, רק הגיע לארץ עם עברית משובשת, וכבר התקבל לעבודה ע"י עזריאל קרליבך שנתן לו טור בעיתון מעריב(?) הנפוץ בעיתוני ישראל. משם עשה חייל כתב טורים וספרים ולא החסיר פרס אחד משלל פרסי הספרות והכבוד שחילקה הממלכה, כולל פרס ישראל שקיבל במעמד מיוחד – היחיד מחתני הפרס שלא חי בארץ.
    למרות כל אלה, נהנה קישון כל ימיו מתואר שאותו אהב מכל: 'מקופח של כבוד לכל ימי חייו'. זה הפרס שהיה מוענק לאנשי רוח מהצד הימני של המפה הפוליטית. ללא קשר להצלחותיהם בתחום עיסוקם (אפילו נעמי שמר חביבת הקהל בת קיבוץ כשרה וכלת פרס ישראל זכתה ליהנות מהתואר הנכבד).

  8. עמוס הגיב:

    ורק לידיעה באשר ללימוד העברית של קישון – ההתחלה היתה בקיבוץ כפר החורש , בעת ובמהלך עבודתו במאפיה , סידור שלא החזיק זמן רב כנראה …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s