מ"הקניון הקבור" ועד ה"גרנד קניון" ||| תולדות הקניונים בבאר-שבע ב-16 מיליון השנים האחרונות

כנראה שיש משהו מאוד מיוחד ב"קניון הקבור" (או בשמו הרשמי: קניון באר שבע-עזה). משהו שמושך אותי לספר את סיפורו המרתק שוב ושוב. עם פתיחתו של הגרנד קניון בבאר-שבע – "הקניון הגדול ביותר במזרח התיכון" – הגיע העת לספר את הסיפור המלא של הקניון הגדול מכולם!
זהו סיפור ענק ומונומנטלי, שמשום מה נדחק בחגיגות פתיחת הקניון החדש של להב ועופר אל שולי השוליים של הסיקור העיתונאי, אפילו זה האינטרנטי. בשביל זה יש לקניוני הדרום את "קווים ונקודות", כדי לחפור ולתפור לכם כאן 16 מיליון שנה של היסטוריה ופרה-היסטוריה של כדור הארץ – לפוסט אקטואלי של 1,000 מילים, 8 תמונות ושני סרטוני יוטיוב.

25_7

30_7
צילומי ה"גרנד קניון" החדש בבאר שבע, שנחנך בחודש שעבר על ידי היזמים להב ועופר
(צילום: מיכאל יעקובסון, Xnet)

על "הגרנד קניון" שחנכו בחודש שעבר ברח' טוביהו בבאר-שבע ועל הארכיטקטורה הבומבסטית שלו תוכלו לקרוא בכמה מקומות וגם לראות תמונות מעודכנות, הממחישות את גודלו העצום של המונומנט החדש שקם וצמח על חולות בירת הנגב ועל חורבות המלון הצנוע של שנות השישים – "נאות מדבר".

etapa2שיחזור הקניון הקבור בסביבות הגרנד קניון של באר שבע (הדמייה בלבד)

אבל הסיפור האמיתי, המקורי והייחודי הוא דווקא סיפורו של "הקניון הקבור" ולא של "הגרנד-קניון" החדש. במרחק של כמה רחובות ממוקד הצרכנות החדש, בין רחוב יהודה הלוי לרחוב רבי עקיבא, נמצאת עדיין מחצבה ישנה מימי התורכים ובה נחשף "חלון גיאולוגי" המספר סיפור עתיק יומין ומרתק: לפני 16 מיליון שנה (בתקופת המיוקן, אם אתם רוצים לדעת בדיוק) עבר שם קניון ענק שהשתרע ממזרח לדימונה דרך הנגב הצפוני, ועד שנשפך לים התיכון ליד עזה. באיזור באר שבע היה עומקו של הקניון כ-275 מטר ואילו באיזור השפך שלו בין סעד לבארי היה רוחבו למעלה משלושה קילומטרים(!) ועומקו קילומטר וחצי!!!

"הקניון הקבור" הזה נקבר כבר מזמן ונותרו ממנו רק ממצאים ארכיאולוגיים ופלאונטולוגיים מאיזור נחל עשן (שם נמצאה שן של כריש קדמון שאורכו 18 מטר) ומאיזור מכרות הגופרית שליד בארי – שם נמצאו מינרלים (וגם חט של פיל קדמון, מתקופה קצת יותר מאוחרת שכבר סוקרו כאן בהרחבה).

הקניון הקבור ויקיפדיה
המחצבה בשכונה ד' בבאר שבע שבה נמצא "חלון" גאולוגי לקניון (צילום עומרי זילברמן, ויקיפדיה)

ואולי כדאי להתחיל את הסיפור עוד מוקדם יותר, לפני 600 מיליון שנה – אז היבשות המוכרות לנו לא נראו כמו שהן היום, אמריקה הייתה מחוברת לאפריקה וגם אירופה לא הייתה משהו לגמרי מוגדר. הדגמה של תולדות היווצרות היבשות על כדור הארץ תוכלו לראות בסרטון היוטיוב היפה הזה, כולל (בסוף הסרטון) מה יקרה ליבשות בעוד 100 מיליון שנה (אל תדאגו, לתושבי ישראל אין מה לחשוש. אבל בספרד, צרפת ואמריקה – בהחלט צריכים להכין את המזוודות ואת גלגלי ההצלה):

בתקופת "האירוע המסיני" – שפלא שהוא חלף ללא כל תשומת לב ציבורית, למרות שהוא היה מהפכני אף יותר מהקניון "שלנו" – יבשת אפריקה התחברה לאירופה באיזור גיברלטר. באירוע הזה – הקרוי על שם העיר מסינה באיטליה (שם נתגלו ממצאים גיאולוגיים המאשרים את האירועים הדרמטיים עליהם אני מספר) – אחרי שנסגר מיצר גיברלטר, התייבש הים התיכון כולו ונותרו רק כמה אגמי מלח, ואפשר היה להגיע מאיזורנו לאיטליה וספרד מבלי לעבור בסוריה ובתורכיה (רק שצריך לזכור שאז עוד לא היה מי שירצה לעבור, כי האדם, ואפילו החתול, עוד לא "הומצאו").

במסינה נמצאו ממצאים גיאולוגיים חשובים (והוקם אתר מיוחד לכבוד האירוע), ובאותו זמן אצלנו, נכנס "קניון באר שבע-עזה" לפעילות אינטנסיבית, והוא געש כנהר אדיר מימדים, עם כרישים וחיות-ים אחרות, יפות ומפחידות. ליד כפר קטן בשם בארי, באיזור בו הקניון היה בשיא רוחבו, נמצאו ממצאים מרתקים שאיש לא מדבר עליהם (חוץ מוויקיפדיה).
כדי לעשות סדר בתקופות הגיאולוגיות – שאותי לפחות, קצת בילבלו – הבאתי את האיור מוויקיפדיה, המחלק את התקופות על כדור הארץ לפי לוח הזמנים הגאולוגי, ובשביל לתמצת את הסיפור הרלוונטי – אכתוב אותו בטבלה קטנה (מי שיתעניין יותר לעומק – יכול להיכנס לקישור ולעשות לעצמו סדר בלוחות הזמנים):
היווצרות היבשות של כדור הארץ – לפני 600 מיליון שנה
תקופת הדינוזאורים – לפני 200 עד 65 מיליון שנה
היווצרות היבשות כמו שהן היום – לפני 100 מיליון שנה
האירוע המסיני והקניון הקבור – לפני 16 מיליון שנה
הופעת ההומו-סאפיינס (אנחנו) – לפני 100,000 שנה
העיר הביזנטית בבאר שבע – לפני 1,500 שנה
הקמת מכרות הגפרית בבארי – לפני 80 שנה
הקמת ה"גרנד קניון" בבאר שבע – לפני חודש

(ואם טעיתי בכמה שנים, או כמה מיליוני שנים – אני תמיד מוכן לתקן)

775px-Geologica_time_USGS_Hebrew
איור הממחיש את לוח הזמנים הגאולוגי (מתוך ויקיפדיה) .וגירסה באנגלית שם האיורים ברורים יותר!

במחצבה הישנה בשכונה ד' בבאר שבע מתוכנן כבר עשרות שנים פארק ציבורי עם "חלון גאולוגי", שאמור להמחיש את האירוע הפרה-פרהיסטורי הייחודי, עבור צאצאי ההומו-סאפיינס הדרומיים, ויש המפנטזים שגם קרובים של משפחת סאפיינס מאיזור תל-אביב והשרון, יטרחו לבוא לראות את הפרהיסטוריה בהתהוותה.

הבעיה היחידה שכדי ליצור אטרקציה תיירותית משמעותית צריך הרבה כסף, וכל וועדות ההיגוי וישיבות צוותי העירייה לא השיגו שום תוצאות, בזמן שיזמים זריזים (שלא מכנסים כמעט ועדות וישיבות) הקימו בפחות משלוש שנים את ה"גרנד קניון" – מונומנט שכבר מושך אליו, חודש לאחר חנוכתו, 30,000 מבקרים מדי יום.
ואילו ראש העיר הצעיר והאנרגטי, היה טורח לשלב את "הגרנד קניון" של להב עם "הקניון הקבור" מ"האירוע המסיני" יתכן שהמיזם התרבותי החשוב הזה כבר היה קורם עור וגידים. אני משוכנע שהאטרקציה שתוצג בפארק המחצבה ובמכרות הגפרית בבארי, ובכל התחנות בדרך, תמשוך אליה רבבות מבקרים – בתנאי שתהיה בה המחשה מרשימה של הסיפור הפרהיסטורי המרתק, עם כרישים וממותות ואנשים קדמונים (שידוע שהיו כאן לפי השרידים שנמצאו, אם כי זה היה כבר הרבה אחרי האירוע המסיני הגדול).
כל זה בתנאי שנפתח בכל אתר גם סניף של ארומה וקפה-קפה (מה שלא מצאנו, בינתיים בביקור הבכורה שלנו בגרנד-קניון החדש).

800px-Europasaurus_holgeri_Scene_2   גרנד קניון בבאר שבע 5.2.013
איורי דינוזאורים (ויקיפדיה) וצילום אייפון עדכני מימיו הראשונים של הגרנד קניון בבאר שבע (מאי 2013)

ניסיתי לחפש ברשת תמונות הדמייה של "הקניון הקבור" ולא מצאתי הדמייה ממש מרשימה, לכן אצרף תמונה של הדינוזאורים (שנכחדו, כפי שכבר הבנתם, 50 מיליון שנה לפני אירועי הקניונים שלנו) שהאיורים שלהם חביבים כל-כך על נכדי בן הארבע (וחצי!). אני משוכנע שאם נדע לבנות את ה"גרנד-קניון-הקבור" עם המחשה של הרצף ההיסטורי – מהדינוזאורים של עידן המזוזואיקון  ועד הפילים הקדמונים (שחיו כאן עד לפני כמאה-אלף שנים) ומראשוני ההומו-סאפיינסים (מאותו מחזור של הפילים) ועד תושבי צפון הנגב הביזנטים, הממלוכים, הערבים, התורכים והחלוצים העבריים – נוכל ליצור אטרקציה שלא תיפול במאום מ"הקניון הגדול ביותר במזרח התיכון", ואם צריך לשים שם גם כמה חנויות של פוקס וגולף ו-GAP וזארה – לא נראה לי שתהיה בעיה.

מפת הקניונים בבאר שבעמפת הקניונים המרכזיים בבאר שבע: מימין – קניון הנגב, למעלה – הקניון הקבור, משמאל – הגרנד קניון החדש (באדיבות  google earth)

עוד לא דיברתי עם כל ראשי הערים והמועצות והכפרים הנוגעים בדבר – אבל נדמה לי שהתנאי לשיחזור הקניון ההיסטורי במהירות, הוא לא לחכות ל"אירוע מסיני" חדש ולתזוזת יבשת אפריקה או לכינוס הוועדה המחוזית לתיכנון ובינוי, אלא פשוט לדלג על הוועדות ולתת ליזם נמרץ ואסרטיבי את המפתחות.
אין טעם לחכות יותר – הדינוזאורים, הכרישים ותושבי הנגב מחכים כבר 65 או לפחות 16 מיליון שנה!

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, טבע ונוף, מדע וטכנולוגיה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

13 תגובות על מ"הקניון הקבור" ועד ה"גרנד קניון" ||| תולדות הקניונים בבאר-שבע ב-16 מיליון השנים האחרונות

  1. אביבית הגיב:

    אולי התשובה להצעה שלך נמצאת בפתיחת פארק המדע החודש בב"ש. פרויקט מונומנטלי בפני עצמו בעלות של 160 מליון דולר.

    • igalz הגיב:

      הדולרים לא חשובים. השאלה אם הקהל הדרומי יבוא בהמוניו, גם בלי חנויות של זארה ופוקס.

  2. צחי דבורי הגיב:

    ברשותך, בחום הזה – אני מעדיף את הקניון החדש, אבל אלחם על זכותך ללכת עם רמי חרובי לקניון הקבור. שוב – לא קראתי הכל, אבל נראה פוסט מצויין, אמליץ עליו לחבריי!

    • שרי אלדן) הגיב:

      ואני,אני קראתי הכל. ואפילו נהניתי. גם מהפוסט שלך, גם מצחי שמלפני וגם (כתמיד),מסמדר שאחרי (איזו שפה נהדרת יש לה,איזה שימוש משגע בשפה על כל רובדיה ואיזו תפיסת-עולם יפה, מעניינת ושורשית).ואני – דייני ב"דיינו".
      ולא רק כל זאת,אלא שאני ממש מאושרת ודי לי באושרי זה,עד כדי כך מאושרת, שאינני מחכה לאישור "הרשויות" לשתי תגובותי (מלפני יומיים), שלא היו אלא ניסוי כלים למחשב החדש – הסורר שלי. ומאחר וכך אני מצפה מהקפטן של הספינה המפוארת למחוק את נסיונות הסרק שלי,והרי כתבתי שם שאלו רק נסיונות מבחן. אבל מאחר שניסיתי ונוכחתי שהן מסוגלות לעבור בשלום את המרחב הוירטואלי,כבר לא היתה לי דרך נסיגה.אז אנא ממך,קרא לנער הסיפון הנכון למלא אר הוראותיך,וצווה עליו לנקות את שאריות הניסיון הבסך-הכל טכני שלי. ותודה מצופה נירגשת בחתירת הספינה שלך,

      • igalz הגיב:

        את הנסיונות שלך לא רואה הקהל הרחב, אבל את התגובה המאושרת הזו כולם רואים.

    • igalz הגיב:

      צחי, לא ציפיתי שתקרא פוסט כל כך ארוך, אבל ״יפה שחברים מגיבים״. באמת נראה לי שהגרנד קניון יעניין אותך יותר, אבל תזכור שבינתיים אין שם הרבה מסעדות שיקסמו לך, המיזוג דווקא בסדר.

  3. סמדר הגיב:

    "שיפוצים בקניון: הקניון יהיה סגור בחודש יולי לרגל שיפוצים. חברים מוזמנים לבוא לקנות, להצטייד ולהיערך בהתאם."
    לא אתפלא אם בתום השיפוצים התמימים-לכאורה הנ"ל שדווחו אתמול בעיתונות המקומית – נגלה בהמשך שממש כאן, מתחת לאף של חדרוכל – קם לנו מעפר מחדש הקניון הקבור המפורסם מהאירוע המסיני הידוע, שתיארת לעיל באופן כה מרתק. האטרקציה התיירותית-מסחרית מן הסתם תמומן מתקציב השקעות רווחה 2013, שנדון בישיבות רבות, ועליו החלטנו כנראה כולנו, או שנחליט היום. ענקים כזארה-GAP-פוקס-גולף-וטל-מונסון כבר מזמן שם, וקהל המבקרים והקונים הנאמן והנלהב מורכב בעצמו מדינוזאורים מקומיים ודמויות פרה-היסטוריות, שחיות כאן כבר 16 מיליון שנה ומעלה, מאז עלינו להתיישבות על אדמות הקניון הקבור, במוצאי יום כיפור תש"ז.
    אני מניחה שתוכל בהמשך להוסיף לרשימת "אבני הדרך" גם את השורה: הקמת הקניון הקבור המשוחזר על חורבות קניון ענף הבגד – בעוד חודש וחצי.
    החברים מוזמנים לקנות, להצטייד, ואז להמשיך לזלול ולסבוא במתחם ח"א הסמוך.

  4. igalz הגיב:

    חשוב לזכור שהדינוזאורים נכחדו לפני 65 מיליון שנה, לא 16 מיליון של הקניון שלנו. זה לא הבדל גדול, אבל אם "חברים" יחפשו שם ברונטוזאורוס ולא בגד-ים אופנתי – הם לא ימצאו.

  5. אמיר אישהר הגיב:

    יגאל שלום
    קודם כל שאפו על הבלוג המושקע והמקיף
    לצערי גיליתי אותו רק עכשיו
    לשמחתי מדפדוף חפוז נראה שיש המון דברים מרתקים לשקוע בהם
    שנית, בקשה לי שאינה קשורה לפוסט של הקניונים
    חברה טובה מדרום אפריקה שגרה באוסטרליה ובעצם התחברנו כשהתנדבה בקיבוץ בו "שירתתי" במסגרת הנח"ל לפני עשרים ומשהו שנים הראתה לי גלויה שהיא שומרת מאותה תקופה וביקשה לי שאצוד לה את הגלויות האחיות של אותה גלויה
    מסתבר שמדובר בפריט מתוך הפוסטר של מישל קישקה על הקיבוץ. היא מאוד אוהבת את מה שמצויר שם, כיוון שזה במיוחד מזכיר לה את התקופה בה היא שהתה בקיבוץ
    בנסיבות מצערות הושחתו שאר הארבע גלויות שהיו לה מאותה סידרה והיא מאוד עצובה בגין כך
    מחיפוש שעשיתי ברשת לא מצאתי לא את הפוסטר הנ"ל ולא גלויות רלוונטיות ותהיתי אם אתה יודע אם יש עדיין אפשרות להשיג את הפריטים האלה {נדמה לי שבזמנו פלפוט היו המוציאים לאור של זה]
    זה ישמח אותה מאוד מאוד אם יש עדיין דרך למצוא את זה
    תודה רבה
    שבת חלום ומגוחך
    אמיר

    • igalz הגיב:

      שלום אמיר, תודה על דבריך. בקשר לגלויות או פוסטרים של מישל קישקה – יש לו בלוג קבוע ופופולארי עם אפשרות לתגובות ולקשר.
      http://he.kichka.com/
      תוכל לשאול אותו אם והיכן ניתן להשיג את הגלויות על הקיבוץ. (ואגב, הוא אדם נחמד מאוד, חוץ מזה שהוא אמן-איור נהדר).

  6. ארנון אבני הגיב:

    כן, גם אני מצטרף למחמאות של קודמי אמיר, עבודה רצינית השקעת פה והפעם נכנסתי לכל הקישורים. על הקניון הקבור כאן בסביבה אני יודע מאחד המאמרים של דן גזית בככה זה אבל מעבר לקשר המלבב לגרנד קניון,
    (לטעמי יש משהו מאוד פרובינצאלי בקשר בין קניון בעברית לקניון באנגלית ועוד יותר כאשר מעבירים בהבל פה את הגראנד קניון מאמריקה לנגב בהקשר של מכירת מותגים – מוטב היה שיקראו לזה בראנד קניון)

    • igalz הגיב:

      ארנון, תודה על המחמאות. את הסיפור של "הקניון הקבור" שמעתי לראשונה מידידנו רמי ח' לפני שנים. לטעמי, אחרי שעיינתי בחומרים המועטים עליו ברשת – לא השכילו לספר את סיפורו מספיק. ועניין הגרנד קניון – סתם קפץ לי כאסוציאציה כשהלכתי לראות מה מוכרים שם, בשונה מקניונים אחרים, ועל מה כל הרעש.

  7. אמיר אישהר הגיב:

    תודה רבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s