"ויהי ערב" ויהי מדהיםםם, ענקקקק!!! ||| על תופעת הטבע של ה"סופרמוּן" ועל הבנאליזציה של הירח

הידיעה על תופעת ה"סופרמוּן 2013" תפסה אותי אמש בלתי מוכן מכמה סיבות. הראשונה (והמשמחת ביותר) הייתה כי ממש אתמול, כמה שעות לפני שהירח הפך ל "סופרמוּן" – הופיע "סופרמן" קטן (לא כל-כך קטן – משקלו 3,310 ק"ג!) שהצטרף למעגל כוכבי המשפחה הוותיקים – בלי דיווחים בחדשות 2 ועם סיקור תקשורתי הרבה יותר צנוע מהסיפור על הירח.

ירח ynet חן גוסלר   ויהי ערב-עטיפהסופרמוּן (צילם: חן גוסלר, ynet) ו"יהי ערב" (איור: חיים האוזמן)

אם נחזור בכל זאת לרגע לירח, מספרים שהוא נראה גדול ב-14 אחוזים(!!!) מהרגיל, ושהיה הכי קרוב שהוא יכול היה להגיע לכדור הארץ שלנו – 356,577 קילומטר לעומת 384,403 בדרך כלל! והוא גם בוהק ב-30 אחוזים יותר ממה שהוא נראה בלילות רגילים!!!!
נו, המבוגרים האלה, אם לא מספרים להם משהו עם הרבה מספרים, ורצוי גם עם אחוזים – הם נשארים תקועים ואחוזים בכורסאות הטלוויזיה שלהם.

ירח בעפולה ynet מוטי לוין   ירח בכפר סבא ynet אייל רוכסר

ירח באלבמה ynet AP   פולמון 21.03.13
ירחי ה"סופרמוּן 2013 מ-ynet: (מימין לשמאל ומלמעלה למטה) – בעפולה (צילם: מוטי לוין), בכפר-סבא (צילם: אייל רוכסר), באלבמה (צילום: AP) ומעל הפרדס (צילם בחוסר-הצלחה: המחבר)

התופעה האסטרונומית הזאת של ה"סופרמוּן" חוזרת אחת לכל כמה שנים – אלא שהשנה, שלא כמו לפני עשרים שנה, יש לנו את אינסטגרם ופייסבוק – וזה ההבדל האמיתי הגדולללל!!!
מיליוני תמונות שהועלו ברחבי העולם, המתעדות את התופעה, רק ממחישות את המצב אליו הגיעה התקשורת המודרנית הגלובלית, שאפילו מהירח התמים והרומנטי היא עושה בנאליזציה גלובלית (או גלובליזציה בנאלית).

ויהי ערב- 1ויהי ערב (המקור), כתבה: פניה ברגשטיין, איור: חיים האוזמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד

עברו הימים של "בשמי ערב צלולים / בשמי ערב כחולים / שט ירח עגול ובהיר" מ"ויהי ערב" של פניה ברגשטיין, וגם הימים של "ירח בשמיים מסית כל לב חושק / ואחר-כך מפריע זוגות מהתנשק" של חנניה רייכמן כבר חלפו, ואפילו הימים של "יא ירח, יא ירח, מה עשית, בלבלת בת ובן" של להקת הנח"ל פסו מן העולם. עכשיו זה הזמן של הירח של אינסטגרם ופייסבוק – שם כולם מעלים את אותן תמונות, עם אותן תגובות: "מדהיםםםם!!!!", "ענקקקקק!!!!" ואז יושבים ומקישים במקשי הסמארטפונים, ומחכים ללייקים וירטואליים.

ירח לא פולמון 2013    ירח מעל נתיבות 2012
ירחים מטושטשים בלי סופרמון ובלי פוקוס – מעל הפרדס ומעל נתיבות

וגם אצלנו, הידיעה המרעישה לא עברה בשקט. שוב ניסיתי לצלם את הירח (הפעם זה היה לא סתם ירח – אלא ה"סופרמוּן" עצמו!) מעל חורשת הברושים של הפרדס, ושוב לא זכרתי מה צריך לעשות עם הצמצם ואיזו חשיפה מתאימה לאירוע המסעיר (והזכרתי לעצמי, שוב, שצריך פעם לקרוא את המניואל, או לפחות את הפרק על צילומי לילה), אבל למי יש זמן וכוח למניואלים ואת מי זה מעניין כשנכד חדש מגיע לעולם, והירח מעניין אותו (בינתיים) כירח דאשתקד.

ויהי ערב-ירחים   הירח של "ויהי ערב": מחייך, מתפלא, חושש, כועס, מרחם וסולח

אז חזרתי ל"ויהי ערב" (בגירסת הספר הקשיח, הנוחה יותר לסריקה) וניסיתי לגלות מה היה קורה אם את הירח החייכן, המופתע, ההמום, הכועס, הנעלב, המשלים והמפייס – היה מחליף ה"סופרמוּן". וכמובן שראיתי שעם כל הכבוד לדיווחים בחדשות, באתרי האינטרנט ובאינסטגרם – הירח של חיים האוזמן מהספר הישן עולה על כולם. ולתופעה הזו לא צריך לחכות עשרים שנה. היא נמצאת ממש כאן על מדף ספרי הילדים (ואם תרצו אפילו באייפד, כפי שפעם כבר דיווחתי).

ויהי ערב-סופרמון 1

גרסת ה"סופרמוּן" של "ויהי ערב": הרבה פחות טובה מהמקור

ויהי ערב-סופרמון 3    ויהי ערב-סופרמון 4

ויהי ערב-סופרמון 5    ויהי ערב 8

לילה טוב, יא ירח. גוּד נייט, "סופרמוּן", ובוקר טוב ישראל (ואינסטגרם!!!!).

ביבליוגרפיה:
"ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין, באתר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים של עינת אמיתי
* "הם חושבים שאנחנו רעים" – על ויהי ערב של פניה ברגשטיין – באתר "עיר האושר" של מרית בן ישראל
תחרות הפרשנויות ל"ויהי ערב" – באתר "הפנקס" – כתב עת מקוון לספרות ותרבות ילדים

מרהיב: כך נראה "סופר ירח" הלילה – באתר חדשות 2
* "סופר ירח" – הסבר על התופעה בויקיפדיה

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בית ומשפחה, בשדה ובניר, ספרי ילדים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על "ויהי ערב" ויהי מדהיםםם, ענקקקק!!! ||| על תופעת הטבע של ה"סופרמוּן" ועל הבנאליזציה של הירח

  1. סמדר הגיב:

    ראשית, מזל טוב להולדת הנכד החדש – לך ולכל המשפחה מכל הצדדים ומכל העברים! אכן, זהו מאורע חשוב ומשמח הרבה יותר מכל אירוע חדשותי אודות סופרמון/מן כזה או אחר.

    ועכשיו, נסה אולי גם תרגיל הפוך: טול את הסמיילים מלאי ההבעה של הירח שצרבת מתוך "ויהי ערב" הבלתי נשכח – ושתול אותם בתוך מגוון תמונות האינסטגרם/פייסבוק הענקקקיות-המדהימממות-המשעמממות. טול-ושתול, קופי-פייסט.
    מה יצא?
    יצא עולם הרבה פחות משעמם, לא? ואם תרצה, אפשר לראות בזה מסר מעודד-יצירתיות ונוגד-בנאליה, בנוסח "אהרון והעפרון הסגול", שהגיע למסקנה ש-"החלון שלנו נמצא תמיד מסביב לירח, בדיוק!". מה שמוביל אותי למסקנה ש-הירח שיש לכל אחד מאיתנו בחלון-בלב-ובזיכרון – הוא הרבה יותר מסתם סופרמוּן גלובאלי אחיד שיש לכוווולם, בכל רשת חברתית שהיא.
    אבל יכול להיות שאני טועה…

  2. ארנון אבני הגיב:

    מזל טוב סבא'לה תמשיך לעבוד

    • שרי אלדן) הגיב:

      נו, מה חשבת לך? גם ירח, גם ברושים וגם נכד חדש, והכל ביום אחד,ושאני אשאר כאילו כלום? ועוד כשכתוב "ויהי"…שזו מין תחבולה תנ"כית שיש בה עבר ועתיד במילה אחת. ברוש,תינוק ושמיים (שהם, כידוע, הגבול). מייד צצו ועלו בי המילים הבאות: "ושוב \ חזר לשאול אותי הברוש:\ מה גובה השמיים.\ ככל שרצה לנגוע\…קיווה למחרת. בהשכימו,..גבהו אף השמיים.\ ישב נכדי בעציץ למולו.\ ענפנף התנפץ מול ברכו.\ רכה עין נכדי בנגוע יום.\ פוקח אגרופו אצבע אצבע כריס. ראשון הולך רסיס של אור לגשש כקרן.\ אחר-כך כל הגוף נדרך.\ עור נכדי רך מגע, אך פגע בגזע -\ כהיוולד פגישה\ ברוש את בלוריתו עירבל בזקן ,ענן,\ ליטפוהו השמיים".
      המילים הללו השמורים עמנו בכוננית הספרים שלנו, נכתבו עם הולדת בתנו הבכורה.שיניתי רק לשון נקבה ללשון זכר,כדי להתאימן לבן לנכד.חווית הראשוניות עם כל לידה – דומה.
      שמחים ונרגשים אנחנו מקדישים אותן לך האבא-סבא, ל"רעייתך היקרה" האמא-סבתא, לאחות -דודה-ס. ולכל האוהבים. גם אנחנו כרוכים באהבה אתכם, (ולא רק בגלל עינייני עיצוב ספרים והענות במאור פנים כרסיסי אור).
      בשמחות ולשמחות (על אף שהשיר לקוח מהספר "לא בשמחות קלות"), — בקיצור: ברכות.

    • igalz הגיב:

      ארנון, תודה על הברכות. לאיזו עבודה אתה מתכוון? בבלוג, בדפוס או בנכדים? (שזו לא עבודה אלא הנאה בלבד)

  3. נו, מזל טוב. כמה נכדים זה יוצא ביחד?

    • igalz הגיב:

      נו, רוזה, (הבנתי את המחווה של מילת הזירוז: נו…)
      ביחד במשפחה – זה יוצא חמישה (3+2),
      ביחד בכפר – זה יוצא משהו כמו 1,084 (כל אחד נכד של מישהו)
      וביחד בכדור הארץ (משפחת סאפיינס המורחבת) – 7,093,986,620 נכון לרגע כתיבת התגובה (ומתעדכן כל הזמן).

  4. שרי אלדן) הגיב:

    על צידו השני של הירח
    לולא חינניותו של הפוסט הייתי כותבת:על צידו האפל של הירח.אבל כדי לא להעיב על הנהרה העולה ממנו,אני מסתפקת בכותרת: צידו השני…לעינת אמיתי ונפלאותיה התוודעתי דרכך,ומאחר והכרנו היטב את האומנית אילזה קנטור-דאוס ואת בעלה הקומפוזיטור רב הפעלים (שעברו בשנות ה-50 מגבת לחפצי-בה עם שתי בנותיהן תרזה ותמר),חזרתי בערב לפוסט והתמקדתי בביביליוגרפיה שצרפת: "ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין,באתר של עינת.ובמקום הזוהר שהיה בי לאורך היום, חשכו עיני.כפשוטו של הביטוי.
    היינו מיודדים ומבאי ביתם של אילזה ודאוס. חדר עמוס ביצירות וביצירתיות. אך היה בו יותר מרק דוק של עצב. וגם שמץ של נרגנות. כבושה אצל אילזה,ולעיתים מתפרצת אצל דאוס. דובר שם רבות על אי-הכרה ביצירה, ביחידיות היוצר. הייתי אז צעירה מאד, בתקופת "רסיסי האור" שלי, ולא הבנתי את הצד הכואב שבהם.
    כשקראתי את דברי עינת, הבנתי. ועוד איך הבנתי: מסתבר שאילזה לא היתה רק חברתה הקרובה של פניה, אלא היתה זו שאיירה מספריה כולל את "ויהי ערב". אבל בהוצאת הספרים עבד אחד חיים האוזמן, שמעליו לא היה איש שיבקר,יחווה דעה או שתהייה לו מלה לגביו.והוא זה שדחה את איוריה-ציוריה של אילזה מבלי שיידע איש — לא את אילזה שטרחה ויצרה לפי בקשתה של פניה חברתה ולא את פניה מחברת הספר. וכ"במקום"הכניס את איורי עצמו,כאילו היה ברוך גמילי על קיר בשער-הגיא.פניה שכבר היתה חולה מאד ראתה את הנעשה רק רק לאחר צאת הספר לאור. פניה מתה זמן קצר אח"כ ואילו אילזה כבשה צערה ואיתה דאוס.
    60 שנה לא נודע הדבר. בבלוג של עינת (אם אני לא מתבלבלת מרוב קישורי המחשב),ישנו קטע וידאו, וגע ללב בו מספרת הבת תרזה את הספור, בעוד הבת השניה תמר מעלה מהאוב את כל שירי "ויהי ערב" בכתב ידה האורגינלי של פניה,שיר שיר ואיור-ציור של אילזה המצורף אליו.כולם מופיעים באתר שכיוונת אליו.
    שנים,עשרות שנים של השכחה של סילוק מהתודעה,של הבניית ספור-ציור אחר, כשהיוצרת עדיין בחיים ו-שקט,רק לאחר עשרות שנים גואל עוזי שביט (איש צדיק ורודף טוב),את החומר הנכון מהבושה.
    והבנתי.ועוד איך הבנתי. את דרך האגו המעוות של היורשים לא להם,את המסלקים במסתורים, אפילו ללא קרב גלוי,את רודפי הכבוד על חשבון אחרים.וכן הבנתי את העצב בפניה של אילזה ואת כעסו של דאוס כשניסו "לגעת לו" ביצירות שלו, גם אנשים שהיו "מאותו הכפר".
    אני רואה ברשימה זו מחוות הערכה לעינת אמיתי ומחוות אהבה לתרזה ולתמר (בנותיהן של אילזה ודאוס).
    ואצלנו בבארי קיימת מעין מצבה מוסיקלית לדאוס: השירים "אישי אשר נטע אילן" ו"עתיק מאתנו העץ על פיריו" מתוך טכס האסיף,וכן השיר "עומר ראשית תבואתנו" מתוך טכס העומר, הם חלק מפרי יצירתו.

  5. igalz הגיב:

    שרי, תודה על התוספת עם ההיסטוריה הספרותית המעניינת.
    ואם באמצעותי הגעת לבלוג הנהדר של עינת – דייני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.