קוריוז קטן הקשור לטיפוגרף גדול ||| על פונט כתב-יד שנוצר בזכות מגן-דוד-אדום

הערת פתיחה: פוסט טיפוגרפי זה מבוסס על סיפור אמיתי, אף על פי שבבלוג הזה מתערבבים לפעמים הדמיון והמציאות, ולעתים קשה לקורא להבין מה אמת היסטורית ומהי בדייה והגזמה "ספרותית".

פעם, לפני הרבה שנים – לפני שהמציאו את המחשב האישי ואת המקינטוש ואת תוכנות הפונטוגרפר והפונט-לאבּ – התבקשתי במסגרת עבודתי לכתוב בכתב-יד מכתב "כמו-אישי" עבור פרוספקט של הגרלת מגן-דוד-אדום שהודפס אצלנו.

לקחתי את הרפידוגרף (לקוראים הצעירים אסביר שהיה זה מין עט לגרפיקאים ושרטטים המצייר קווים בעובי מוגדר: 0.1, 0.3, 0.6 מ"מ, למשל – לפני שהמחשב השתלט על חיינו ואיפשר לייצר באופן דיגיטלי כל קו שהוא, דק או עבה, או מקווקו או מזוגזג), ובכן לקחתי את הרפידוגרף הזה וכתבתי את המכתב בכתב-יד מסוגנן שסיגלתי לעצמי בעת שנהגתי לצייר מודעות שונות לוועדת התרבות המקומית (או מודעות על איבוד חתולים ובובות-בד תוצרת-יד).

  מודעות בכתב יד: עוברים ללינה משפחתית, פינגווין שהלך לאיבוד ופרוספקט הגרלת מד"א 1981

לא ייחסתי חשיבות יתרה למלאכה הסטנדרטית הזו – והפרוספקט ההוא בוודאי שלא ייזכר כיצירה גרפית חשובה במיוחד בתוך מכלול "יצירותיי" האחרות, שהיו בעיקר עיצוב של שיקים וטפסים שונים, וגם כמה פוסטרים וגלויות עם זווית אישית (שחלקן כבר הוצגו כאן בבלוג).

הטקסט בפרוספקט הגרלת מד"א 1981, שהנרי פרידלנדר תיאר אותו כ"כתב מצוין בצורותיו"

אבל הפתעה גדולה ציפתה לי כשזמן מה אחרי הפצת הפרוספקט לקראת ההגרלה של שנת 1981 הגיע בדואר למשרדי הדפוס מכתב מיוחד ששימח אותי עד מאוד ומילא אותי בגאווה. היה זה מכתב, מודפס במכונת כתיבה, מאחד מבכירי הטיפוגרפים ומורי הדפוס והעיצוב בישראל – הנרי פרידלנדר.

פרידלנדר הוא המעצב שיצר את הפונט הקלאסי "הדסה" ועוד פונטים חשובים נוספים (למשל הפונטים למכונת הכתיבה של IBM "אביב", "שלום" ו"הדר"). וכך כתב אחד מבכירי מעצבי האות העברית על פונט כתב-היד המקרי שלי (כפי שתוכלו לקרוא גם במכתב המקורי המצורף): "[הפונט] כתוב בכתב רהוט, מצוין בצורותיו וגם ברור וטבעי". פרידלנדר גם ביקש "פוטוקופיה" שכמובן מיהרתי לשלוח לו בגאווה ובשמחה.

מכתב אמיתי מהטיפוגרף הבכיר הנרי פרידלנדר בקשר לכתב-היד, 16.9.1981

קיבלתי את המחמאה הזו בהתרגשות לא קטנה, אבל גם בפרופורציה המתאימה. עובדה שלא ניסיתי עד היום להפוך את הפונט הידני לפונט מחשב. אני מודע לכך שהפונט שיצרתי אז, איננו מגובש מספיק ויש לעבוד עליו עוד הרבה עד שניתן יהיה להופכו לפונט מן המניין. למשל גירסת ה-פ' הסופית – איננה סופית, והיא משבשת את רצף הקריאה ולכן אצטרך להחליפה ב-פ' סופית מודרנית יותר. מה שקרה גם בכתב היד הרגיל שלי (וזו שאלה מעניינת בפני עצמה: עד מתי רשאי אדם לעצב את כתב-ידו ולשנות בצורה קיצונית אותיות מן הכתב הזה שהתגבש בשנות היותו תלמיד?).

פרסום ראשון: דוגמאות כתב היד, כפי שנסרקו מהפרוספקט הישן והוכנו כפונט-זמני-בפיתוח, 2013

פ' סופית לא סופית (מימין) והצעה לפ' סופית יותר-סופית (משמאל)

מאז הסיפור על הכתב הזה ועל המכתב של פרידלנדר, זרמו בייטים רבים על מסכי המחשב ופונטים רבים של כתב-יד – מכל הסוגים והצורות – עוצבו, יוצרו ונמכרו על-ידי כל החברות המתמחות בעיצוב ושיווק של פונטים עבריים. רבים מהפונטים האלה (שרק דוגמית קטנה מהם הבאתי כאן) טובים בהרבה מפונט כתב-היד שלי, חייבים להודות ביושר.

ובכל זאת ניסיתי עכשיו לסרוק ולהעביר את הפונט לתוכנת עיצוב הפונטים, ולייצר פונט כתב-יד חדש-ישן שיצטרף לשורת כתבי-היד ויעמוד לבחירת הציבור. ואולי פעם גם אסיים את המלאכה הזו, שלא ממש התפניתי אליה, כי אני עסוק בענייני היומיום (וגם כותב כל מיני פוסטים מוזרים בבלוג המפוזר שלי, בנושאים הנעים בין טיפוגרפיה לגיאוגרפיה, בין ספרים-לילדים לשלטים-למבוגרים ובין הומו-סאפיינס להומו-אפליקציוּס). והאות העברית – אף שהיא עניינה אותי מאז שלמדתי צורת אלף מהי – עומדת קצת נשכחת ומבוישת, לצד הדרכים הרבות המסתעפות מזרם המחשבות שלי (ומדרך המלך השולית של הקווים והנקודות שאין לה שום מפת-דרכים מסודרת).

דוגמאות של חלק ממבחר הפונטים בסגנון כתב-יד: חברת "מסטרפונט" (למעלה) ו"פונטביט" (למטה)

ומה בנוגע להנרי? ובכן את הסיפור ההירואי של יצירת האות הקלאסית "הדסה" תוכלו לקרוא בקובץ מתוך החוברת "אות היא לעולם" שמצאתי בבלוג "הלשכה לטיפוגרפיה עברית" (העשיר בתוכן מקצועי מעניין ביותר). עורך וכותב את הבלוג מעצב צעיר בשם ירונימוס מקסימוס (שם עט). לחובבי האות העברית – כדאי לצלול לתוך המאמר של פרידלנדר "איך יצרתי את האות הדסה"  ש"גזרתי" אותו עבורכם מתוך החוברת השלמה, ולקרוא שם סיפור מרתק על החיפושים אחרי אות עברית מודרנית, תוך כדי מתן כבוד למסורת הכתב העברי – הספרדי והאשכנזי – לאורך כל הדורות, וכל זאת על רקע אירועי המלחמה הגדולה באירופה באמצע המאה שעברה. ולסקרנים טיפוגרפיים מומלץ לצלול לתוך החוברת כולה ולקרוא שם עוד מאמרים מרתקים.

זהו, הרשיתי לעצמי טפיחה קטנה על הכנף (ועל השכם), בזכותו של מאסטר טיפוגרפי ומחנך ותיק ומוערך. אני מקווה שלא הגזמתי, אבל לא יכולתי להתאפק. ואם אסיים פעם את המלאכה ואמסור את פונט כתב-היד הזה להפצה, אולי אוסיף לצידו הערה: "בהמלצת ה.פ." או "באישור המד"צ" (מורה הדרך הצנוע). ובינתיים – אחזור לעצב מסמכים דיגיטליים ולכתוב פוסטים מפוזרים ומגוונים המופצים ברשת לכל עבר (כמו זרעים של סביונים בתום פריחתם, אחרי שעשו עליהם פוּוּוּוּוּ).
ותמיד אזכור ש: "אות היא לעולם", ככותרת החוברת ההיא (שאיבדתי פעם וטרם מצאתי אותה) המתייחסת לביטוי מן המקורות: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם…" (שמות ל"א, ט"ז-י"ז). וגם אם את השבת איננו שומרים לפי כל המצוות, הרי לפחות את האות העברית נמשיך לשמור ולשמר ולכבד ולתעד.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.