מסתבר שקיצוצים בתקציב ותוכניות חסכון כלכליות שחותכות בבשר החי – בטענה שאחרי ביצוען יש עתיד כלכלי חדש, טוב יותר – הן לא דבר חדש.
הנה כשעשיתי סדר בארכיון (קצת מוגזם לקרוא כך לקופסת פילם ישנה של אגפא עם 67 גיליונות) של העיתון המקומי "כאן", לכד את תשומת לבי גיליון 63 של ה"ביטאון". דווקא משום חריגות הפורמט שלו. כל יתר הגיליונות (מלבד גיליון נוסף, 66, שנקרא 0.066, עקב המעבר לשקל חדש) היו בפורמט טבלואידי של עמוד אחד דו-צדדי, ואילו גיליונות-הקיצוץ האלה הודפסו (כביטוי לנושא החיסכון שבו הם עסקו) בפורמט של A4 בערך.
"כאן" 63 ו"כאן" 0.066: גיליונות מקוצצים של עיתון מקומי מאוד משנות השמונים
בגיליון 63 מצאתי שכבר ב-1985 עסקתי בנושא הכאוב והחשוב של תוכניות קיצוצים ושינויים בתקציב. מסתבר ששר האוצר הנוכחי לא המציא את הנושא, ובכל דור ודור קם עלינו מקצץ חדש, שיודע לגזור גזירות ש"הציבור איננו יכול לעמוד בהם", והציבור, למרות-הכל ובסופו-של-דבר – עומד (פחות או יותר) וממשיך הלאה, עד הגזירות הבאות. כי מה כבר ציבור יכול לעשות.
אחרי עיון מדוקדק וקריאה חוזרת נדמה לי שהרשימה "בחזרה ליסודות", שפורסמה לפני 27.5 שנים בעיתון המקומי של הכפר, נותרה אקטואלית כמו שהיא: המצב נשאר אותו מצב, הקיצוצים אותם קיצוצים והעם (ובמקרה שלנו – בני הכפר) אותו עם. רק מעדני החלב הנזכרים בפוסט הישן (שאז עוד קראו לו "רשימה" או "כתבה") השתנו: מקרמלי, פרילי ויוגלי – למילקי, יופלה ומולר. אפילו הקוטג' המפורסם כל-כך נשאר אותו קוטג' (רק יקר ב-4,000%).
ודווקא הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים של מנדלייב, שעליה מבוססת ה"כתבה" – נותרה יציבה ובלתי מעורערת (ובהזדמנות גם מצאתי, כמקובל היום, גם טבלה אינטראקטיבית ואפילו עוד טבלה יפה יותר, ועוד אחת (של אורט!) שיסייעו למי שירצה לשפר את ציוניו בכימיה, לקרוא את תעודת הזהות של כל יסוד). ועוד נושא שאולי השתנה היא חשיבותו של החלב כמרכיב תזונתי מרכזי (וגם אחוזי השומן בגבינה שעלו במשך השנים, כך נדמה לי) אבל על נושאים שכאלה – תמצאו, בוודאי, הסברים במקומות אחרים.
וזו הרשימה מדצמבר 1985, כלשונה וללא תיקונים:
בחזרה ליסודות
הקיצוצים והחיסכון שנכפו עלינו (מרצון) ערב חנוכה תשמ"ו – יש בהם, כמו כל דבר בעצם, גם יתרונות ומעלות שבסערת הזמנים לא זכו עדיין לפירוט ולשבחים הראויים להם.
חסכנות מהסוג הזה טיבה שהיא עוסקת, כלשון הקלישאה הבנאלית ב"הורדת השומנים ובויתור על מוצרי מותרות". אבל אם נעמיק ונחקור, נראה שבעצם זוהי פשוט – חזרה ליסודות.
מה יותר בריא מאשר לשתות חלב. פשוט חלב טרי ולבן ויסודי. במקום כל מיני מוצרים מתוקים ודביקים באריזות בזבזניות: קרמלי, פרילי, יוגלי, דוגלי, שמנת מתוקה וחמוצה ומלוחה. וכל מיני גבינות באחוזים עולים ויורדים (12%, 9%, 5%, קוטג' וכיו"ב) – הרי פשוט ובריא יותר, כפי שיודע כל תינוק, לשתות חלב 100%.
ומקרה המים והסודה אף חריף (ואם תרצו גם תוסס) יותר. הרי כל הֶלֶך במדבר יאמר לך שאין כמו מים צוננים ומרעננים להרוות נפשו של הצמא. והנה אנחנו, עם השנים, השתעממנו מעט מיסוד כל-כך אלמנטרי זה, והכנסנו בהם, במים, גזים רעילים (CO2) ומיני מיצים ממותקים (MIZ12) ועוד כל מיני שטויות. ועתה לא נותר לנו אלה לבצע פעולת צמצום מתמטית פשוטה:
ואם נמשיך רק צעד אחד מדוגמא כימית אלמנטרית זו, נראה שהחזרה ליסודות מובילה אותנו מעצמה אל הפתרון הפשוט כל-כך: למה שנשלים עם המים (H2O), יהיו טובים וצוננים ככל שיהיו. הן גם המים הם עדיין תערובת או תרכובת כימית בסך-הכל, ולכלל יסוד לא הגיעו. מעתה כדאי שנשאף לפרק אותם ליסודותיהם: מימן (H) וחמצן (O), ואז תושלם הדרך ליסודות.
ולא תהיה זו הפרזה מצדנו אם במקום תערובות אחרות שאנחנו עדיין צורכים (ריבות, ממרח שוקולד, סחוג וחרדל) נחזור ממחר לשאר יסודות-הטבע המצויים עמנו בשפע וערכם הבריאותי אינו מוטל בספק: ברזל וסידן (בבניין), גופרית (במכרות הגופרית), יוד וכלור (במרפאה ובכלבו) ואולי אפילו מגנזיום ואורניום מועשר. ויפה שעה אחת קודם.
דימיטרי מנדלייב והטבלה המחזורית של היסודות שהוא גילה בנוסח התרגום האנגלי מ-1891 (ויקיפדיה)
הטבלה המחזורית בנוסח צבעוני בן זמננו (מאתר המרכז למחקר ופיתוח ע"ש מושינסקי)
הטבלה המחזורית של יסודות הפונטים בלועזית (עם כל הפונטים היסודיים, כולל הלווטיקה ופוטורה) בעיצוב המעצב האמריקאי Cam Wilde : אולי מישהו יכין לנו טבלה כזו גם בעברית.
זהו, זה היה סיפור ישן עם מוסר השכל אוניברסלי ועל-זמני. בואו נחזור ליסודות – ותראו שעוד שנתיים יהיה פה הרבה יותר טוב. הטבלה לא משקרת, גם אם היא מחזורית.
שבת שלום לכל הקוראים וגם לכל היסודות (וגם לתרכובות).
____
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
חזור ליסודות, חזור לשורשים נשמה, לך לבית הכנסת תשמע דברים של טעם ותגלה שעול מצוות הוא החופש האמתי.
אבל אני דיברתי על ברזל וסידן בכלל…
על העיתון המקומי "כאן" ושאר עיתונות מקומית.
בתור אחת שעדיין זוכרת, ושלאחרונה נעשתה רגישה לזכויות יוצרים ובעיקר למה שנקרא "תרומתם לחברה":
א. לעיתון המקומי "כאן" ולעוד כמה עיתונים ב"כפר" שלך,היה אבא (נכון יותר כמה אבות), מי הוא?
ב. חוכמות ותובנות זה תמיד יפה ומעניין. (בינינו – קיצוץ בגודל הנייר הוא,אמנם, חוכמה, אבל חוכמה פשוטה למדי).
המיוחד ב"כאן" של ה"כאן על פני האדמה" הזאת, הוא הצרוף של חוכמת הכתוב וחוכמת העיצוב. וודאי מסתתר בקופסת הארכיון שלך החשמלאי על עמוד החשמל הגבוה גבוה לאורך כל העמוד (לא העמוד המקוצץ ל-A4),והאיש עם השפם הגדול גדול המצולם פעם ועוד פעם ועוד (אם לא החלפתי עם תמונה אחרת),ועוד כיוצא בכך הברקות עיצוביות. אנא,תן פוסט גם על דרכי העיצוב של האחראי (שוב – מי הוא) על כל אלו.
ובקשר ליסודות היסודיים של חיינו: רעיון נהדר.קרא לו "תנו ליחיות בארץ הזאת". ואם אפשר עם אוויר נקי.מלוא ריאותינו עושר של חמצן = O.Q. ! O ?
אולי פעם נמצא כאן מקום גם לתיעוד העיתון הנשכח "כאן". שכבודו, בכל זאת, במקומו מונח (וגם במקומות נוספים, שעוד לא הגיעה שעתם).
רלוונטי וקולע, כאילו נכתב היום, נחמד להיזכר.
בפרספקטיבה של הזמן שעבר, ניתן לומר בפכחון ובצער שלמרות האופטימיות והכיוון הנכון לחיסכון שהיטבת לסמן כבר אז – לא באמת נעשה פה "הרבה יותר טוב" אחרי שנתיים או 27.5 שנים של הליכה באותו כיוון. למעשה, התפיסה החיובית-חסכונית של "חזרה ליסודות" התממשה באופן הפוך בתכלית, במהלך עשרות שנות יישום האידיאולוגיה: כיום ידוע שככל שאתה חותר לפשטות בתהליכים ושואף לעשות שימוש ביסודות הבסיסיים ביותר של החומר – מחיר התוצר המוגמר דווקא מאמיר ועולה! מישהו (שהוא לא אני-ואתה-נשנה-את-העולם) גוזר קופון שמן מכל יסוד שקיים בטבע (ולא רק גז, אציל יותר או פחות).
דוגמאות נוספות מעולם הגסטרונומיה שהתחלת בו: החל בקמח מלא, שהוא "יסודי" יותר מעצם היותו פחות-מעובד מקמח לבן – שמחירו דווקא יקר יותר מהקמח הלבן-החסר, הרחוק יותר מיסודותיו.
וכלה בדוגמאות יותר מתוחכמות, המציגות שימוש בטבלה המחזורית גופא, כפלטת צבעים שבידי שפים יצירתיים מאסכולת הבישול המולקולרי: שם ככל שהמנה יותר "מולקולרית" – מחירה שואף יותר לשמיים, ומרחיק אותה בכך מקיבתו של הסועד החסכן המצוי, התקוע לצערו באדמה (שמחצביה התדלדלו).
וחבל. כי מה הועילו חכמים בתקנתם?
מדברייך ונבואותייך אני מבין שבקרוב אנחנו צפויים לקנות בסופר (או בכלבו) בקבוקי חמצן מועשר ממותגים, של שוופס או מי-עדן. או אולי חברה חדשה ומבטיחה בשם "חם-צן" עם לוגו ופרסומות, וסרט תדמית משפחתי וכל השאר, והכל במחיר שווה לכל נפש.