כלים נאים ומשונים ||| מכלי-הזין של הלבריטר ועד המזלג-השוודי שלי

לפני כמה חודשים פרסמתי את הפוסט על חיות-ההכלאה המוזרות, כולל הספר "בלבולת של חיות". בפוסט ההוא הבאתי גם הצעות להכלאת חיות שצויירו בעקבות הופעת היעז באותם הימים: פרנבת, עזאב, נחשמל ועוד.

מייד אחרי הפרסום הביא לי י', איש ארכיון המפעל שיודע משהו על ספרים, לעיון את ספרו של קורט הלבריטר "מִשְׁוַרְצָאבָק עַד צְבָתָנָק – מאגר כלי הזין של הלבריטר".
קורט הלבריטר היה מאייר וקריקטוריסט גרמני (1924-1978). לצערי לא מצאתי פרטים בוויקיפדיה העברית או האנגלית, רק בגרמנית. בספר הזה מרבה המאייר השובב לעסוק בחיבורים והכלאות בלתי אפשריים של חיות, אנשים וכלים.

הלבריטר עטיפה   מכפראש עד רגלצבע

הספר "מכפראש עד רגלצבע", העוסק בהכלאה ובחיבור של חיות משונות, היה בין הלהיטים אצלנו ומשום מה הוא נכנס לקטגוריית "הספרים שנעלמו בעליית-הגג" – שבוודאי עוד יימצאו באחד הסדרים שאולי נערוך, אי-פעם, אחרי (או לפני) החגים. אבל הפעם אנחנו עוסקים בכלים, לא בבעלי-חיים.

הלבריטר 1

הספר של הלבריטר מוקדש כולו לכלי-נשק, והתרגום של אהרון בר בגירסה מ-1978, עושה שימוש  מתחכם בסלנג הישראלי ומנצל את כפל המשמעות של המילה "כלי-זין" בעברית בתרגום הדפים היותר גסים שבספר. מכיוון שהבלוג הזה נועד גם לילדים קטנים בחרתי דווקא עמודים פחות גסים, וממספר הדוגמאות שאביא תוכלו לראות שהלבריטר זה צפה כבר בשנות ה-70 (או אפילו לפני כן) את הקמת חומת-המגן ואת ההתבצרות וה"התקפדות" שלנו (ואולי של כל המין האנושי). בדוגמאות שהבאתי תוכלו לראות גם את ראשיתו של חיל האוויר (בעזרת עפיפונים אנושיים מוטסים), את ראשית השריון, בעזרת חיל צבים ממוגן ומזוין, ואפילו את ראשיתו של הקומנדו הימי – בדמות ברווזי-קומנדו המגיעים עד ליעד המבוצר מוסווים ומגעגעים בנחמדות ו"רואים לאויב את הלבן שבעיניים" בעודם נושאים סכין בין השיניים, מתחת לפני המים.

הלבריטר 8

הלבריטר 5

הלבריטר 3

הלבריטר 4

הלבריטר 6

ואולי בהשראת כליו של הלבריטר (אף כי נדמה לי שהאיורים שלי נעשו בקורס קדם-בצלאלי בראשית שנות ה-70, עוד לפני הדפסת המהדורה העברית של הלבריטר) גם אני עסקתי בעיצוב כלים מוזרים.
צרפתי לפוסט שלושה כלים (לא כלי נשק, אמנם) שנעשו כתרגיל שכותרתו "פיתוח ואיור של כלים-בלתי-שימושיים".

מספריים לא דוקרות   מזלג שוודי

אני משוכנע שה"מספריים-שאינן-יכולת-לפצוע" שאין בהן שום סיכון (אף כי אינן יכולות לגזור, אבל זה לא מה שחשוב כיום) וה"קומקום-שאיננו-יכול להתמלא", ובעיקר – "המזלג-השוודי" שניתן להתאימו לפתח לועו של הסועד ולגודל פיסות המזון – הם כלים שבהחלט אפשר למסור אותם לייצור המוני ולהביא תועלת לא מעטה למין האנושי (או לפחות לגרום פחות נזק מכלים אחרים, בעיקר כלי-זין).
נסו בעצמכם ותגידו לי מה דעתכם.

קומקום לא שימושי

ותודה לי' שהשאיל לי את הלבריטר, מייד אני מחזיר (אחרי שסרקתי את מה שהייתי צריך).

ולכל הילדים (וההורים) – שיהיה חופש נעים. אם תרצו אוכל להשאיל לכם את המספריים שלי לקיטנה.

____

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בעלי חיים, ספרי ילדים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על כלים נאים ומשונים ||| מכלי-הזין של הלבריטר ועד המזלג-השוודי שלי

  1. ארנון אבני הגיב:

    המזלג הזה ראוי לעיון נוסף. אולי בכל זאת…

  2. איזה יופי.
    העיסוק בכלים "נאים ומשונים" מחבר שני תחומים מרכזיים בעולם "החשיבה היצירתית הפרקטית" – הראשון עוסק בחיבורים "בלתי אפשריים" והשני בהמצאות "בלתי שימושיות". מסתבר, כי דווקא הויתור על הצורך "להיות פרקטי" (ובגרסה הקיצונית – הדרישה להיות בלתי פרקטי בעליל) מאפשר להעלות רעיונות יצירתיים, שדרכם ניתן להגיע לרעיונות והמצאות חדשניות ומבריקות (מה דעתכם, למשל, על חיבור של טלפון, נגן מוסיקה ומצלמה, שמופעלים כולם ע"י מסך מגע אחד?).
    היפנים, שהיו פעם אלופי ההמצאות בעולם, פיתחו גישה הנקראת שינדוגו (Shindogu) שזה בדיוק המוטיב המרכזי שלה – "המצאות בלתי שימושיות". הסבר קצר + סרטונים + מצעד של 10 ההמצאות המוזרות ביותר תמצאו כאן: http://tinyurl.com/o4e7cor.

    • igalz הגיב:

      עידן, תודה על הרחבת היריעה המחכימה. בקשר לחיבור של הטלפון והנגן והמצלמה וכו׳ – העניין עם ה״המצאות״ של ג׳ובס, לפי הבנתי – היא לא עצם ההמצאה אלא העקשנות ללכת בדרכו גם כשכולם אמרו לו – אודי (או סטיב), זה לא יגדל!

  3. סמדר הגיב:

    על זה נאמר: כלים נאים ובלתי שימושיים – מרחיבים דעתו של אדם…

  4. אתה מוזמן להכנס לחנויות של "הכל בדולר" או הסטוקים למיניהם, ולגלות שכל כלכלת היצוא של סין מבוססת היום על כלים לא שימושיים.

    • igalz הגיב:

      לא הייתי מזמן ב״הכל בדולר״ – אבל כמה שידוע לי הסינים מייצרים הכל!!! ממסמר ועד טיל גרעיני. הכל אפשר לקנות אצלם, אבל מזלג שוודי – זה רק אצלי (ובשוודיה)!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s