תכירו את סבתא-רבתא-רבתא-רבתא שלנו ||| תוספת גנאולוגית לשיחזור המדויק של אם-כל-היונקים

כבר מזמן שמתם לב שיש לי חולשה מסוימת לתיעוד כרונולגי וגנאולוגי של משפחת סאפיינס. בכל פעם שמתגלה קרוב נוסף של השושלת שלנו אני מקפיד לעדכן את קוראי הבלוג הנאמנים, על מנת שלא יווצר מצב שלטקס הבר-מצווה הקרוב בעוד יומיים (עם מפקד האש המסורתי בוואדי) לא יוזמנו קרובים חשובים, אפילו אם יחס הקירבה שלהם רחוק למדי.
כך קרה עם חווה המיטוכונדרית, עם משפחת סאפיינס מחולון ועם החבר'ה מוואדי פילים – שעל כולם סיפרתי לכם כבר סיפורי-מעשיות, שחלקם נסמכים על מדע פופולרי מקובל וחלקם הן בדיות גרפיות דמיוניות (שיש להן בסיס כלשהו של ממצאים ארכיאולוגיים ופלאונטולוגיים).

     סבתא פרידה החולדה (מימין – בציור של קארל בל) וקרובים הרבה יותר רחוקים שנעלמו כשסבתא נולדה (משמאל – צילום של המחבר בקניון בראשון-לציון)

רק השבוע נודע לי דרך מוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות על "החולדה החסרה" – מין יונק קדום שמדענים מסכימים שהיא אם-כל-היונקים! שחיה לפני כ-65 מיליון שנה, בדיוק בתקופה שהדינוזאורים פינו לה את שטח כדור-הארץ בעקבות האירוע של פגיעת האסטרואיד הגדול בכדור הארץ (אירוע שסיקרתי בעקיפין בין סיפורי האסטרואידים שהבלוג הזה משופע בהם).

עכשיו, ראיתי את האיור היפה ב"ידיעות" (וגם ב"הארץ") של הסבתא הקדומה שלנו שנקראה Protungulatum Donnae  וצוירה במכחול אמן על-ידי קארל בל, על בסיס מחקריהם של עשרות מדענים חוקרי-הומנידים (שאלה הם הסבא-סבתא שלנו-ממש, מלפני משהו כמו 2.5 מיליון שנים). כידוע אבותינו הקרובים-קרובים ממשפחת סאפיינס חיו באפריקה לפני כ-200,000 שנה והחלק המשפחתי הקרוב, זה ש"עלה" לארץ-ישראל, הוא מלפני כ-100,000 שנה בסך הכל. ממש משפחה של חלוצים מודרניים!

עץ החיים על פי תורת האבולוציה: מסתבר שהקנגורו, הסנאי, הפינגווין ואפילו זבוב-הבית, הפטריה והכלנית – כולם שייכים למשפחה שלנו!

חשבתי שבבלוג הזה, שעיקר עיסוקו הוא התחום הוויזואלי, היה מתאים לבנות אילן-יוחסין, בנוסח חוברות השורשים של הבר-מצווה, שיתחיל מסבתא-החולדה ויסתיים בילדי כיתת הבר-מצווה של השנה (כזכור, אצלנו חוגגים לכל הילדים, בנים ובנות, בר-מצווה משותפת, כראוי לאגודת-פועלים-להתיישבות-שיתופית).

בהתחלה, רציתי להכניס את הפרטים של כל הקרובים האלה לתוך תוכנת אילנות היוחסין החביבה והמצוינת (והישראלית!) MyHeritage, וליצור מין דף שורשים עם אילן יוחסין ארוך-ארוך מסבתא החולדה פרוטונגולאטום-דונאה, שנקרא לה בקיצור "סבתא פרידה", דרך כל היונקים שאחריה ועד בני-הדודים הניאנדרטלים, וההומו-ארקטוס והומו-הידלברגנסיס ועד משפחת סאפיינס. אבל חששתי קצת להכניס את כל הנתונים הגנאולוגיים האלה לתוך התוכנה, שמא מנהלי האתר יעלו על ה"טריק" שלי וישללו לי את הרישיון לערוך אילנות יוחסין נוספים (וגם, בינינו, יותר קל לייצר אילן סכמתי מופרך כזה באינדזיין ופוטושופ).

בזמנו כשפייסבוק הוסיפו את הטיימליין שלהם, ניסיתי להכניס לשם את תיעוד כל המשפחה – ממשפחת הומו-סאפיינס הראשונה מאפריקה ועד ימינו – וגיליתי שהם קבעו את ההיסטוריה כך שהטיימליין יכול לקבל אירועים ותמונות רק משנת 1000 לספירה. כך שאפילו דוד המלך (קרוב-ממשי) וישו (קרוב-רחוק) לא היו יכולים להיכנס אצל החבר'ה של צוקרברג, חסרי מעוף היסטורי שכמותם.

כנראה שהנושא הזה של תיעוד הקרובים שלנו – הרחוקים מיליוני שנות אבולוציה מאיתנו – מסעיר את כולם. ב"הארץ" עוסקים השבוע ברעיונות ה"אל-הכחדה" – כלומר שיחזור ושימור של מינים בסכנה וגם של מינים שכבר נכחדו. הכתבה עוסקת גם בניסיונות השחזור של הממותות המפורסמות שנמצאו קפואות בסיביר עם אוצר דנ"א בעל פוטנציאל שימוש ממשי. ומתוארת שם האפשרות (הפנטסטית, או המפחידה?!) של החזרה לחיים של בני-דודים קרובים ממש – הניאנדרטליים שחיו באירופה, דווקא (לא כמונו שמוצאנו, כידוע, מאפריקה! כן, כן, גם של הרוסים, הפולנים והיקים שבינינו).

יש הגורסים שחיפושי הקרובים האלה, בעוד רבים מהמינים הקיימים כיום על כדור הארץ נמצאים בסכנת הכחדה (כולל חלק גדול מאוכלוסיית המין האנושי שהוא ממש משפחה-קרובה) היא פריווילגיה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו, כזו העונה על צרכינו בפנטזיה-ספילברגית-הוליוודית נוסח פארק היורה, יותר מצורך של הטבע. ואחרים (כמוני, למשל, אף על פי שאין לי שום הבנה מדעית בנושא) חושבים שעם קצת רצון והתחשבות בזולת, נוכל למצוא מקום על כדור הארץ, או לפחות במערכת השמש שלנו, לכו-ו-ו-ו-ל-ם: לחולדות ולממותות, לדודנים הניאנדרטליים, ובוודאי למשפחת סאפיינס מחולון (ומאפריקה).

בסוף ציירתי, כפי שכבר ראיתם את אילן היוחסין העקרוני בלבד. עיינו בו בביקורתיות מסוימת. לא בטוח שדייקתי בפרטים המשפחתיים והמדעיים, למרות שהשתדלתי להכניס את רוב הפרטים הידועים לי על המשפחה. אבל אתם יודעים איך זה בסיפורי שורשים – תמיד נמצא, אחרי הדפסת התרשים, איזה דוד של רב-סבא שעקבותיו אבדו, או איזה אחיין של סבתא שנסע לאמריקה או לארגנטינה ופרטיו לא נודעו. תוכלו לעדכן אותי ולקראת הבר-מצווה הבאה נדפיס מהדורה יותר מדויקת.

ולילדי כיתת "נענע" (עידכון 2021: כיתת ״מורן״) החוגגים השבוע – דעו מאין באתם, ובעיקר היזהרו באומגה ובגשר החבלים, עוד עתיד גדול מחכה לכם, וד"ש מסבתא החולדה, היא מסרה שהיא מרגישה קצת לא טוב ולא תוכל להגיע הפעם. הבטיחה שאולי היא תבוא כבר לחתונה, אחרי שתנוח קצת.

__________
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, בדפי הארכיון, הכוללים כל אחד 200 רשומות.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס.