כל המילים השמחות ||| אוסף השנים-טובות המלא (תש"ט-תשע"ד) – חלק א'

שנה טובה תשכטחשבתי שהדבר המתאים ביותר לציון ראש השנה (תשע"ד) הבא עלינו (וגם שנה לייסוד הבלוג הזה) הוא להציג את אוסף השנים-טובות של הכפר הגנרי שלנו, מיום הקמתו ועד היום.
ציפיתי שיהיה מעניין לעקוב אחרי חילופי הסגנונות של העיצוב והטיפוגרפיה ושל האיורים והתמונות. וגם לראות את התפתחות טכניקת ההדפסה ושינויי הפורמט. הרי חלפו שישים ושבע שנים. הייתה לי הכנה שזה עתיד להיות פרויקט מורכב של חיפוש ואיסוף במקומות נשכחים ונידחים, בעליות-גג ובמרתפים ומקלטים ישנים. בקיצור הכנתי את עצמי להיכנס בנעלי חוקר-התרבות והארכיאולוג- הגרפי.

והנה ציפתה לי הפתעה נעימה: מסתבר שבארכיון הכפר המסודר רק חיכו ליוזמת תערוכת-הברכות שלי, ונמצא שם אלבום מסודר ומבואר של כל ה"שנים-טובות" מכל השנים – כל המילים השמחות! כולן צרורות בקלסר נאה שהכינו אנשי הארכיון, מהאוסף שהתחיל אותו עוד א"י, מייסדו המיתולוגי של ארכיון הכפר.

בקלסר הנאה מסודרות ב"סדר כרונולוגי", ככתוב על עטיפתו, כל הברכות – משנת תש"ט ועד השנה (תשע"ד). הכפר אמנם נוסד בתש"ז, אבל זה היה במוצאי יום כיפור וכך הפסדנו את ברכת השנה-טובה של שנה זו, ואחר-כך באה מלחמת תש"ח, ולמי היה אז ראש לברכות ראש-השנה?
אבל משנת תש"ט – כל הברכות מסודרות ומקוטלגות ומתויקות, וצ' שמנהלת את הארכיון בדור הזה, נתנה לי ברצון את הקלסר הזה וכל מה שנותר לי לעשות הוא לסרוק ולהציג אותן כתערוכה רטרוספקטיבית של "אמנות הכפר".

החלטתי כ"אוצר" התערוכה הזו להוסיף לצד כל ברכה את שם האמן, במידה שהוא ידוע לי. כידוע בכפר השוויוני שלנו – לכולם זכויות שוות, לכן ברוב המקרים לא נכתבו שמות הציירים על איגרת הברכה. ואת שמות הצלמים לא הצלחתי, עד היום, לברר (מי שיידע פרטים – מוזמן להגיב ולהוסיף). ועוד הוספתי כמה פרטים טכניים: על טכניקת ההדפסה, וכחובב-טיפוגרפיה רשמתי גם את שמות הפונטים המופיעים בעבודות.

שנה טובה בארי תשעדלמרות האיסוף הקפדני, כמה שנים נעדרות מהאוסף המקיף (ייתכן בהחלט שבאותן שנים לא הודפסה ברכה חדשה), ולעומת זאת היו כמה שנים שיצאו שתי גירסאות של ברכת שנה-טובה לבחירת הציבור! (מעשה די חריג בכפר שאיפשר בימים הראשונים בחירה של דבר אחד מכל תחום: באוכל, בתרבות, בריהוט וברכילות).
תוכלו לראות באוסף את המעבר מברכות בצבע אחד (בדרך כלל שחור, אבל לא רק) ומפורמט מאורך ומתקפל, שאיננו מצריך מעטפה – ועד לגלויות צבעוניות ומבריקות, סטנדרטיות למדי, של הוצאת "פלפוט". השתדלתי לא לרטש את הסריקות ולא להבהיר את הנייר שהצהיב עם השנים, ולא מחקתי גם את התוספות שהוסיף הארכיונאי, שהקפיד לכתוב על כל ברכה את שנת הדפסתה. וגם אם האורגינל נפגע קצת, לפחות ההיסטוריה (וגם אני) מודה לו על מעשה חשוב זה.
בשנה-טובה שמופיעה למעלה (ממש מהשנה: תשע"ד), שצוירה על-ידי שיר-לי רוני, מופיע בית הביטחון ומגדל המים של הכפר בימיו הראשונים.

עד כאן דברי הפתיחה לתערוכה – ומכאן ניתן לשנים-טובות לדבר בעד עצמן. בשל ריבוי הברכות והשנים (הטובות) שחלפו – החלטתי, באופן די שרירותי (אבל סמלי!), לעצור בשנת תשמ"ח. שתהיה הרבה שמחה! שתהייה שנה טובה – לכל קוראי הבלוג, בכפר ובעיר.

(ההערות והביאורים המופיעים בכתב נטוי ובירוק – על אחריות המחבר בלבד). כרגיל – תוכלו להגדיל את תמונות בלחיצה כדי לראות את הפרטים.

שנה טובה בארי תשטתש"ט (1948) – הדפסת בלט | צילום: כלים חקלאיים בשדה בנגב | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): הצבי ורחל (סת"ם חלול). שימו לב למילים של פעם: "שנת חדווה ויצירה. משק בארי".

שנה טובה בארי תשיתש"י (1949) – הדפסת בלט | צילום: העמסת חבילות קש ועמדת הגנה עם מכונת-יריה | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): כתב יד וסת"ם. שימו לב לפונטים עם האותיות המורחבות בנוסח כתבי הקודש ולתוספת בפונט כתב-יד "ממלחמה לשלום".

שנה טובה בארי תשיא

מחלבת באריתשי"א (1950) – הדפסת בלט | צילום: רפת בנגב וילדים ראשונים על כדים ברפת | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): כתב יד וסת"ם.
חמשת הפעוטים מבני כיתתי – היושבים על הכדים ברפת – הפכו למותג מקומי וארצי והם מודפסים כיום על כל מוצרי המחלבה המקומית המפורסמת (פרסים בתחרות הארצית של הגבינות!) המשווקים ברחבי המדינה.

.

שנה טובה בארי תשיבתשי"ב (1951) – הדפסת בלט | צילום: תהלוכת העומר, עם חרמשים מונפים וטרקטור פרמל נושא כרזה | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): כתב יד, סת"ם ואהרוני דק. הסיסמה על הטרקטור: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" התהפכה לפעמים, והזורעים זרעו ברינה, וקצרו בדמעה (בשנות הבצורת – כשהיבולים לא עלו יפה).

שנה טובה בארי תשיגתשי"ג (1952) – הדפסת בלט | צילום: טרקטור בשדה, משפחה בנטיעות | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): כתב יד, סת"ם ואהרוני דק. אדמה לא-משוגעת: טרקטור על שרשראות חורש וזורע, ומשפחה נוטעת בט"ו בשבט.

שנה טובה בארי תשידתשט"ז (1955) – הדפסת בלט | צילום: שתיל צעיר באדמת הנגב הצחיחה | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): כתב יד ואהרוני דק. "השמעת איך בנגב, ארץ מול שמיים, מתחננת רגב רגב: הבו לנו מים" (שלונסקי).

שנה טובה בארי תשטזתשט"ז (1956) – הדפסת בלט | צילום: ילדה, רועה עם צאן, שלד של סככה וצינורות | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): רחל וסת"ם. "רון קילוח בצינור, צינורות עורקי הנגב, זה דרכו של המזמור, מן הברז אל הרגב, יעלו מימי תהום" (יחיאל מוהר). 

שנה טובה בארי תשיחתשי"ח (1957) – הדפסת בלט | איור: נוף הכפר עם יבול השדות בשק עם טלאי חינני; לילי גרוסמן (כנראה) | פונטים: כותרת בכתב מאוייר ואהרוני דק. הברכה הראשונה עם איור מחויך. הגיעו שנים טובות, כנראה.

שנה טובה בארי תשיטתשי"ט (1958) – הדפסת בלט | איור: קוצר ומאלמת אלומות; לילי גרוסמן (כנראה) | פונטים: כותרת בכתב מאוייר (הגלופה של השנה הקודמת) ואהרוני דק. שימו לב לאורך היד הימנית של הקוצר! פעם הייתה משמעות גדולה למושג "ידיים עובדות".

שנה טובה בארי תשךתש"ך (1959) – הדפסת בלט | ברכה טיפוגרפית בלבד (אולי לא היה תקציב לגלופות, או ששכחו להזמין בזמן) | פונטים: (אותיות-יד דפוס בלט): כותרת בכתב מאוייר (הגלופה מתשי"ח), הצבי. "שנת שלום, שפע ותנופת יצירה". תנופה, תנופה – אבל איפה הגלופה?

שנה טובה בארי תשכא 2תשכ"א 1 (1960) – הדפסת בלט | איור: מגדל מים בתים ושיבולים; לילי גרוסמן (?) | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): הצבי. איור בסגנון התקופה, עם כל הסמליות: מגדל עם חנוכיה, צריפים (שבדיים?), רגבי-אדמה, מים ושיבולת בגובה המגדל.

שנה טובה בארי תשכאתשכ"א 2 (1960) – הדפסת בלט | צילום: ילדה בשדה שיבולים; לילי גרוסמן (כנראה) | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): הצבי. "ילדתי שלי, אל תלכי לבדך, אל תלכי לבדך, בשדה המוזהב" (מאיר אריאל)

שנה טובה בארי תשכב   גג חדר אוכל 2013
תשכ"ב (1961) – הדפסת בלט | צילום: צריף חדר-אוכל החדש (באותה תקופה) | פונטים (אותיות-יד דפוס בלט): הצבי. השבוע החליפו את גג האסבסט (מתשכ"ב) בגג אדום, בריא יותר. חדר-אוכל (הישן) לבש חג.

שנה טובה בארי תשכגתשכ"ג (1962) – הדפסת בלט | איור: ילד בונה את השנה מקוביות; אודי בר-סיני | פונטים: מצויירים. לראשונה הדפסה בשלושה צבעים: אפור, שחור ואדום!

שנה טובה בארי תשכדתשכ"ד (1963) – הדפסת בלט | איור: ילד בונה שנה נוספת מקוביות; אודי בר-סיני | פונטים: מצויירים. לרגל ההצלחה – חוזרים על אותו איור, עם שינוי של אות אחת (צריך להחליף רק גלופה אחת!). 

שנה טובה בארי תשכהתשכ"ה (1964) – הדפסת בלט | איור: מחול הפירות והירקות; יצחק פסקל (אולפן) חבר של יעקב ברקאי | פונטים: דוד, מרים. הדפסת פרוצס ראשונה בארבעה צבעים! (עדיין בהדפסת בלט עם ארבע גלופות).

שנה טובה בארי תשכותשכ"ו (1965) – הדפסת בלט | איור: מכסחת דשא בצורת האותיות; אודי בר-סיני | פונטים: מצויירים ביד. האיור המעניין מכל הברכות. שימו לב איך כיסוח הדשא של השנים שעברו – מוביל לשנה החדשה: תשכ"ו.

שנה טובה בארי תשכזתשכ"ז (1966) – הדפסת בלט | טיפוגרפיה בלבד | פונטים: הצבי חלול ומרים. בגלל חגיגות ה-20 של הכפר לא נשאר תקציב לשנה טובה עם גלופות. הכסף הלך לחוברת תמונות עם שער צבעוני בפורמט של ספר-כיס.

שנה טובה בארי תשכח 1תשכ"ח 1 (1967) – הדפסת בלט | איור: יונה-עם-עלה-של-זית וכובע-פלדה; יגאל זורע | פונטים: מצויירים ביד. מייד אחרי מלחמת ששת הימים – תקווה ל"שלום וביטחון", שלא ממש התממשו עד היום.

שנה טובה בארי תשכח 2תשכ"ח 2 (1967) – הדפסת בלט | איור: גוזלים בכובע פלדה; אודי בר-סיני | פונטים: מצויירים ביד (אותה גלופה). וריאציה נוספת על הכובע פלדה, הפעם עם גוזלים אופטימיים. אולי מחר. לו יהי.

שנה טובה בארי תשכטתשכ"ט (1968) – הדפסת בלט | איור: שלום על ישראל ועל עזה; אודי בר-סיני | פונטים: ספרדי (לטרסט?), מרובע (דרוגולין) – לינוטייפ. שנת שלום, עם מגדל-הכפר-הישראלי ומסגד בעזה. אופטימיות שכזו.

שנה טובה בארי תשלתש"ל (1969) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: מגדל המים עם ערוגות ורדים | פונטים: בגב הגלויה בלבד.
גלויה ראשונה בהפקת חוץ – בפלפוט יודעים לעשות גלויות ויודעים להדפיס באופסט עם למינציה מבריקה.

שנה טובה בארי תשלאתשל"א (1970) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: בריכת השחיה וברקע הבתים הכוללים בבית-הספר המקומי | פונטים: בגב הגלויה בלבד. אולי מגלויה זו שאב מנחם בגין את ההשמצה המפורסמת על "המיליונרים המשתכשכים בבריכת השחיה". הוא רק שכח שכמה קילומטר מבריכת-המיליונרים יושב האויב, וב"מוצב הבריכה" הוצב התותח שנועד למנוע את חדירת האויב במלחמת ששת הימים.

שנה טובה בארי תשלבתשל"ב (1971) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: מגלשת הטיל במגרש המשחקים | פונטים: בגב הגלויה בלבד. מי עוד זוכר את הטיל המפורסם שדורות של ילדים התגלשו עליו ולפעמים גם קרעו את המכנסיים.

שנה טובה בארי תשלדתשל"ד (1973) – הדפסת אופסט בשני צבעים | איור: נוף בכפר; יגאל זורע | פונטים: ספרדי (לטרסט) ודוד (לינוטייפ). חוזרים לשני צבעים בלבד. איור המבוסס על גיליונות הרסטרים של לטרסט – טכנולוגיה חדשנית!

שנה טובה בארי תשלהתשל"ה (1974) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: מגרש המשחקים הישן עם כל המתקנים הנפלאים שלו. | פונטים: בגב הגלויה בלבד. מי עוד זוכר את הנדנדה העגולה והמגלשות עם הכדור הכחול. אומרים שהיה פה שמח בשנות השבעים. 

שנה טובה בארי תשלזתשל"ז (1976) – הדפסת אופסט | איור: שלושה דורות בכפר; יגאל זורע | פונטים: פרנק-ריהל. איור צבעוני בהפרדת צבעים ידנית. שימו לב לשיער הירוק של בעלי-השפמים, ולעמידתה המוזרה של לובשת הסרפן הכחול מימין.

שנה טובה בארי תשלחתשל"ח (1977) – הדפסת אופסט, הפרדת צבעים ידנית | איור: חיות הכפר; יגאל זורע | פונטים: פרנק-ריהל.
ימים טובים: חיות מחייכות בכפר (כולל החתול), היום הפרות ברפת בגבולות, והחתולים מחייכים פחות.

שנה טובה בארי תשלטתשל"ט (1978) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: מגדל המים ובית העם | פונטים: בגב הגלויה בלבד.
משום מה סמל חגיגות השלושים נשאר על בית-העם (לפחות בתמונה) שנתיים אחרי החגיגות.

שנה טובה בארי תשמתש"ם (1979) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: ילדים על הדשא הגדול | פונטים: בגב הגלויה בלבד.
נסו לזהות את הילדים. כולם היום הורים לילדים, בערך בגילאים של הילדים האלה שעל הדשא.

שנה טובה בארי תשמאתשמ"א (1980) – הדפסת אופסט הפרדת צבעים ידנית | איור: פרפרים בכפר; יגאל זורע | פונטים: בגב הגלויה בלבד. מגדל, פרפרים וקשת בענן – סמלים גנריים לכפר גנרי עם מאייר גנרי.

שנה טובה בארי תשמבתשמ"ב (1981) – הדפסת אופסט (פלפוט) | צילום: בניית כיכר הגרנוליט ליד חדר-אוכל החדש | פונטים: בגב הגלויה בלבד. חדר-האוכל החדש יצוק הבטון טרם סיום בנייתו. מימין – חדר-אוכל הישן עומד מבויש.

שנה טובה בארי תשמזתשמ"ז (1986) – הדפסת אופסט (צבע אחד) | איור: מטפלת עם ילדים בכפר; צחי יצחקי (כיתת "זית") | פונטים: מצויירים ביד. דור העתיד של המאיירים מפגין איכות חדשה בעודנו נער (היום באוסלו).

שנה טובה בארי תשמחתשמ"ח (1987) הדפסת אופסט | איור: מראה כפרי; גבי צ'ריקובר קווה | פונטים: חיים שמן.
איור מודרניסטי המשווה לכפר הסגפני מראה אמנותי. אפילו השמיים נראים פתאום אמנותיים יותר.

עד כאן ביקור בתערוכה הווירטואלית המשקפת כמה דורות של מתיישבים, צלמים, מאיירים, דפסים ושולחי-ברכות. שתבוא שנה טובה, עם כל המילים השמחות שבכל השנים הטובות, מכל השנים: שנת חדווה ויצירה, שלום בר-קיימא, עליה והתיישבות גדולה, שנת בניין וביצור הספר, שנת שלום, שפע ותנופת יצירה, שנת שלום ויבולי ברכה, שנה טובה ומבורכת, שנת שפע יבולים וקליטה, שנת שלום ובטחון ובקיצור שנה טובה.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, גלויות, היסטוריה, קיבוץ, תמונות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על כל המילים השמחות ||| אוסף השנים-טובות המלא (תש"ט-תשע"ד) – חלק א'

  1. שרי אלדן הגיב:

    נשאר רק לומר רפדוני בתפוחים, כי הצפיחית בדבש כבר הוגשה פה.
    1. יפה האיזכור והפירגון של כל מעצבי השנים-טובות.
    2. ראוי לציון שאודי ב.ס. (מגלויית תשל"ג-1962),הוא הראשון למאיירי הדור השני שהתחיל את פעילותו העיצובית בעודו נער בביה"ס.
    3. מרתק.
    4.שגיעה: תשל"ד – זה 1973,ולא כפי שנכתב בטעות,(אלא אם אני טועה). אבל אתה צודק. קשה לכתוב 1973 כשעולה בזכרון היום ה-10 לראש השנה 73=יום כיפור 73 שכבר נאמר עליו: "אין כיפור ליום הזה",(א.א. בשיר שהוקדש לאורי ח.י. לאייל עברי ולדובי עופר). מוטב להתבונן בשמש ((על אף שקרניה שחורות כמנבאות את שחור הימים הקרבים ובאים), ובקשת הצבעונית: תשמ"א-1980, שבכ"ז מבטיחה טוב.
    יהיה טוב? נקווה לקשת תמידית. לפחות הבטחה לעלה של זית כבמקור היונה שלך ולגוזלי היונה בכובע הפלדה ההפוך של אודי. התפוח בדבש כבר מוכן.

    כ

  2. סמדר הגיב:

    איזו רטרוספקטיבה מושקעת… וכמה כשרונות מקומיים – מרשים!

    נראה לי שרטרו הולך טוב במיוחד השנה. פתאום כולם חוזרים בהם מהאובר-דיגיטציה של חיינו, ומתגעגעים בכל מקום (לא רק כאן) לכל מה שמריח קצת אנלוגי.
    תראה למשל את הפרסומת האקטואלית של פריגת: סבתוּש מקבלת ברכת sms ממאמיל'ה שלה, ובשוך ההתרגשות היא פונה מיד לתלות אותה, יחד עם אמצעי הפלט שלה, באמצעות מגנט על המקרר… (אופס, נפל). סבתוש עושה זאת מתוך הרגל מותנה ששרד מן העבר (של שליחת/קבלת שנוטובות מודפסות בדואר הצבי), אבל מאמיל'ה-שלי הרכה בשנים מוזמנת "לשלוח שנהטובה שאפשר לתלות על המקרר" – דרך הפייסבוק, כמובן, כמין רעיון חדשני-רטרואי שכזה. רק "לחצו לייק ונתחיל", אנחנו (הם) כבר נדפיס לכם את זה ישירות למקרר.
    בדוגמה זו, חיינו-הממהרים הדיגיטליים משתפים פעולה עם חיינו-העוברים-לאט האנלוגיים, תוך יצירת גשר מתוחכם מעל פער הדורות, ברוח קירוב-הלבבות-שלפני-החגים. ואכן, נראה שסבתוּש, בתוּש ונכדתוּש כולן הצליחו ליישר קו וטכנולוגיה, לכבוד ראש-השנתוּש. [לאוטופיה רעיונית – הקש 1. לפנטזיה שיווקית – 2. להזדמנות עסקית – 3…]

    מחכה לחלק ב' של מסעותיך אחורה בזמן, בין שכיות החמדה של ארכיון הכפר. שנה טובה כבר אמרתי לכם?

    • igalz הגיב:

      רוב השנוטובות שעדיין לא פורסמו הן גלויות צבעוניות של הכפר בביצוע "פלפוט". אבל הבטחות צריך לקיים – לכן אביא גם אותן בפרוס עלינו איזשהו חול-המועד או (חול אחר). הרי יש גם בתמונות האלה תיעוד ויזואלי חשוב!

  3. מי זאת הלילי גרוסמן הזאת? יופי של איורים היו לה!

    • igalz הגיב:

      לילי גרוסמן הייתה המורה לאמנות ומלאכה הראשונה בכפר, בשנות ה-50. היא לימדה אותנו איך להחזיק מכחול ועפרון, היא ציירה את כל הפלקטים והקישוטים של כל החגים, ואפילו עשתה ויטראז'ים נהדרים לחנוכה שהיו מודבקים על החלונות בחדר-אוכל הישן! אם אמצא בארכיון עבודות נוספות שלה – אביא אותן. מגיע לה הרבה כבוד!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s