מה הם חשבו שם? ||| איך הקימו פעם ישוב בארץ-ישראל – בשבוע שעבר, לפני 67 שנים

לפני שמונה שנים, במוצאי יום כיפור תשס"ו (2005) מלאו לכפר 59. זה לא היה מספר עגול במיוחד – לכן החגיגות היו די מינוריות: לא חנכו בכפר שום כביש או גן משחקים חדש ולא עשו שום "מבצע חברתי". סתם הלכו (או נסעו) אל "הנקודה הישנה", איפה שהכל התחיל. הנקודה ההיא שהייתה אחת מאותן 11 הנקודות ש"גאלו את הנגב מבדידותו" והפכו אותו שנה וחצי מאוחר יותר, ב-15 במאי 1948, לחלק מהמדינה.

נחביר מהאווירבית הביטחון ומגדל המים באתר בארי הישנה (נחביר). צילום (מהאוויר הקרוב): אלי גודארד ("שיבולים")

נחביר 1946כך נראה "המחנה" בנחביר ב-1946. מימין – "טנק המים" המפורסם, לפני שנבנה מגדל המים

דבר 10.1946ושם ליד בית הביטחון ומגדל המים הישנים – המבנים היחידים ששרדו אחרי שהכפר הופצץ והופגז במהלך מלחמת העצמאות ורוב המבנים שלו הפכו לעיי חורבות – שם נתנו לי באותו ערב, חגיגי אבל מינורי, את הכבוד להנחות ערב זכרונות קצר. ערב שהיו חייבים לקיים לפי כללי הטקס, רגע לפני ש"מתנפלים" על הכיבוד העשיר שהובל לשטח ברכב-התרבות ובטרקטור-של-ענף-המזון (היום גם את הטקס הקטן הזה כבר שכחו, ונותר רק הכיבוד).

6_10_1946כתבתי והקראתי אז, את מה שחשבתי על המייסדים האלה, שהיו בני עשרים כשנשלחו (או שלחו את עצמם), כחלק מהמסלול של תנועות הנוער, להקים ישוב בלב המדבר ומול האויב (שלא הפך לאוהב עד היום, לצערנו).
הם לא היו "דור הנפילים", כמו שאוהבים היום לקרוא לכל דור שעבר זמן התהילה שלו. הם היו אנשים טובים ורגילים ומצפוניים, שנקלעו מבלי שכיוונו לכך, לתקופה מיוחדת (או אולי, עם שהתכוונו – הרי הם בחרו, מרצונם החופשי, ללכת לתנועות הנוער: הצופים, הנוער העובד והחלוץ מבבל). הם זכו לחיות בתקופה הירואית, אם תרצו. לא לכל אחד יוצא במהלך ימי חייו להקים ישוב חדש ולהקים מדינה. הם זכו, ולמרות שבטוח שהיה להם קשה – הם לא קיטרו, ופשוט הקימו את מה שצריך: את מגדל המים המאולתר, את הצריפים הראשונים, את קו-המים הראשון לנגב, את הכפר ואת המדינה (וגם אותנו הם הקימו, בין היתר).
היום בחרתי להביא את הרשימה הקצרה, שכתבתי עליהם לפני שמונה שנים, והקראתי אותה באותו ערב חגיגי. עכשיו, מי שלא שמע, כי היה בדיוק ליד שולחן הכיבוד או ליד הגנרטור הנייד הרעשני, יוכל לקרוא בשקט, בזמנו החופשי, רגע לפני החג:

נחביר_1947מה הם חשבו שם בארבע וחצי בבוקר, כשיצאה השיירה מבארות יצחק לגבעה הזאת בנחביר, במוצאי כיפור תש"ז, לפני 59 שנה…
מה הם הרגישו  כשהקימו את צריפי המגורים והמטבח ואת מגדל המים ועליו מיכל של 4 קוב?…
האם חשבו על הנגב שנגאל מבדידותו, כפי שנכתב למחרת בכותרת הראשית של עיתון "דבר"?
האם ידעו שהם עושים היסטוריה?
האם היה אז ירח מלא (י"א בתשרי…)?
האם ראו מרחוק את האורות של כפר דרום ותקומה, שגם הם הוקמו באותו היום? [או שמעו על 8 נקודות נוספות שהוקמו גם הן באותו לילה של מוצאי יום כיפור תש"ז: אורים, גלאון, חצרים, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה ושובל?].
האם ספרו כוכבים, ובוריס כבר אז הראה להם את העגלה הגדולה והקסיופיאה ואת כוכב הצפון?

או שאולי, נתקעו להם קוצים בגרבי הצמר, והשינל גירד להם בגב, והסטן נתקע להם בצלעות, והם חשבו למה לנו את כל זה?
האם שרה זלודין (רייך) בישלה את המרק הראשון, או אולי יונה עברי (וקסלר) שהייתה אקונומית. או שבשבוע הראשון אכלו בעיקר קש?
האם אהרון ידלין (שהיה מזכיר) נשא נאום פוליטי, וארקה הפסיק אותו באמצע…
ומי נהג במשאית הראשונה? מוטקה מזרחי (מנור) או אולי מנדוש או דן אבנד?
האם הזמינו למסיבה, שהתקיימה למחרת המבצע, את כל החבר'ה מהפלמ"ח וגם את הבמב"חים?…
ומי היה שומר בזמן המסיבה? אולי איז'ב או דוד איזביצ'ר?
ומי גר בצריף הראשון בחדר השני, והאם היה ביטחון בבית הביטחון?
ואיפה היתד הראשונה שתקעו באדמות נחביר, ומי תקע אותה???

נחביר 1947

את כל אלה למזלנו, כן תוכלו לדעת –
כי רבים מאלה שהתחילו את ההיסטוריה של בארי נמצאים כאן איתנו, ועוד זוכרים הכל, כאילו זה היה אתמול. ואם רק תשאלו אותם, אפילו "מה השעה?", הם מיד יהיו מוכנים לספר: על נחביר ועל גדרה ובנימינה ואפילו על סדום ועמורה…
על כך – כמו שאומרים "על שהביאונו עד הלום" – אנחנו מודים ומוקירים אותם גם היום.

בשם כל הדורות: הראשון והשני, השלישי והרביעי
תודה לכל המייסדים.

(נכתב על ידי בעל הבלוג ב-2005. ומי שיירצה להרחיב את ידיעותיו על "הימים ההיסטוריים" ההם, לפני 67 שנים – יכול לעיין בקובץ הסיפורונים שכתבה רינה ה', אחת מארבע החברות שהיו בקבוצה הנבחרת ההיא שעלתה להתיישבות במוצאי כיפור תש"ז 6.10.1946 והפכה את הנגב לחלק ממדינת ישראל)

משאית משורינת נחביר

חלוצים בנחביר

משאית בחביר  מחלקת הפלמח

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, צבא וביטחון, קיבוץ, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על מה הם חשבו שם? ||| איך הקימו פעם ישוב בארץ-ישראל – בשבוע שעבר, לפני 67 שנים

  1. שרי אלדן הגיב:

    אכן, ספור שהיה במציאות.לא אגדה רעי, לא אגדה.גם שמעתי אז,גם קראתי היום.
    במשך 8 השנים שחלפו מאז הנחייתך ב-2005, התמעטו הרבים שהתחילו את ההסטוריה של בארי. וגם זכרונות הנשארים הולכים ומתמעטים.אךעדיין זוכרים הכל בניהם וממשיכיהם. ועל כך כל הכבוד.כבוד החשוב יותר מהכיבוד.(וד"א האם אין לפעמים יחס הפוך בין גודש הכיבוד לגודל הכבוד?).
    מצטרפת לתודה ולהוקרה ומצרפת כמה שורות מדפדפת שירים שהודפסה בדפוס בשנת 1996 לכבוד 50 שנה לעליה.
    (ביוזמת רבקהלה מנור ובהפקת מעיינה) : "…המדבר אשר פגשנו בני תשחורת\ כמוהו כמונו שונינו מעט.\ הוא הוריק מאד\ אנחנו האפרנו…" האנחנו האפרנו – דרך החיים ההכרחית. הפיכת אפרוריות מרחבי הלס לישוב ירוק,פורה והומה חיים וחיונית – בחירת האדם,במקרה זה החברים הוותיקים וממשיכיהם. באמת מגיעה התודה וההקרה.

  2. נ׳ הגיב:

    טוב שהמדבר הוריק ולא לבששמלת בטון ומלט. לחיי המנחים ובהזכרונות!

  3. סמדר הגיב:

    הסיפור האנושי הוא המרכיב המקרב, שעושה מחתיכת היסטוריה כללית – פיסת חיים ספציפית, שניתן להתחבר אליה.
    עכשיו, בזכות הנגשתך, קראתי שוב גם את ה"סיפורונים" של רינה ה'. היה מעניין ומרגש ומומלץ לכל מאן דבעי.

    • אורי הגיב:

      בזכותכם קראתי את רינה. שוב. מעניין כבראשונה!
      ודרך אגב – מזה שנתיים ש״נמחק״ חג העליה מהיומן הקיבוצי שלנו. מקרה, או סתם חוסר רצון / יכולת?

  4. יובל בר הגיב:

    ללא ספק הפלא השמיני של העולם! איך ממדבר של 1946 מגיעים לדשאים שאני ראיתי ב- 1973 כשהגעתי.
    לפעמים אני תוהה אם מישהו מהם ראה את הדשאים האלו בעיני רוחו אז בנחביר. האם הוא ראה בריכה ומפעל שמייצר תיחכום ותפוחי אדמה וגזר ושבילי אופניים שיעברו ממש ליד הצריפים שרק נבנו? אנחנו נולדנו לירוק ורק מנסים לשמר אותו או להפכו לירוק יותר (תרתי משמע) אבל להפוך את המדבר לירוק, זה כבר עניין לצדיקים. ביחד וכל אחד לחוד גם אם לא חשבו שהם כאלו. אנחנו חלק מההיסטוריה- הם יצרו אותה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s