"אנחנו" ו"הם" ||| שחור-לבן, יהודים-ערבים, דתיים-חילוניים, מזרחי-אשכנזי, איחוד-מאוחד, שמאל-ימין, הפועל-מכבי

דיכוטומיה היא מילה שלא השתמשתי בה מעולם. החלוקה הבינארית של העולם או החברה בין "מזרח" ל"מערב" או "שחור" ו"לבן", או "אנחנו" ו"אתם" – מעולם לא הייתה חביבה עלי. נכון שהיום אפשר לומר שיש אפילו הקצנה בחלוקה הזו. העולם כולו נחלק ל"עולם ראשון" ו"עולם שלישי". "העולם השני" – פתאום נזכרתי בנשכחות – היה הקומוניזם שהסתיים, לכאורה, עם התפרקות ברית-המועצות, אבל עדיין ניתן למצוא אותו (באדום!) במפות שמחלקות את העולם לגושים. וכמובן שהעולם "שלנו" נחלק גם לטובים (שזה "אנחנו" כמובן) ורעים (שזה "הם").

Cold_War_alliances_mid-1975חלוקת העולמות: העולם הראשון (בכחול), העולם השני (אדום) והעולם השלישי (ירוק), על פי ויקיפדיה.
ישראל היא נקודה כחולה בתוך המדבר הירוק של העולם השלישי (בתקופת המלחמה הקרה)

מורי ואחמדינגדה"הם" הזה הוא תמצית כל רע, כמו שאמרה אחותי חריפת הביטוי: "הם  זה כל מי שהוא לא אני" (או "אנחנו" לצורך העניין). כנראה שהנושא הזה העסיק אותי הרבה לפני שהעולם התחלק סופית (בעזרת המימשל הקודם בארה"ב והממשלה הנוכחית שלנו) ל"טובים" ו"רעים". עובדה שכבר בשנות ה-80 עסקנו בנושא בכמה כרזות שלמרבה הצער (או המזל) לא הגיעו לידי הדפסה, אולי בגלל ש"הם" לא הבינו "אותנו".
(בתמונה מימין למעלה: נשיא מיקרונזיה מאני מורי – "טוב" ונשיא אירן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד – "רע").

כרזה אחת ישנה שלנו, שמצאתי שקף שלה במגירת "היסודות והכלונסאות" הנשכחת, עוסקת בדיכוטומיה הקיבוצית "איחוד/מאוחד" שבשנות ה-50 פילגה ישובים, קרעה משפחות וגרמה צער וסבל עמוקים לאלפי אנשים, שרק בשל התיוג שבחרו (או שבחרו עבורם) השתייכו ל"איחוד" או ל"מאוחד". היום זה נראה פתטי ומוזר, אבל אז היו אלפי אנשים שהאמינו שיש הבדל עצום בין שתי התנועות הקיבוציות, עד כדי כך שמשפחות התפרקו כתוצאה מהפילוג (אפשר להיזכר בנועה בת 17, לדוגמה). הכרזה "רחוב גיבורי ישראל (איחוד) / רחוב גיבורי ישראל (מאוחד)" עוסקת בחלוקה השרירותית-בדיעבד שהפרידה בין שתי התנועות (חלוקה שבמבט היסטורי נראית די מופרכת). ושימו לב ל"פירמידה ההפוכה של בורוכוב" שהתהפכה לכיוון ה"נכון" (לפחות בזווית המוצגת כאן).

פוסטר רחוב גיבורי ישראל 600


רחוב גיבורי ישראל (איחוד) ורחוב גיבורי ישראל (מאוחד), כרזה משנות ה-80. ניתן להגדיל בלחיצה ולראות את כל ההבדלים הקטנים הסמויים מן העין (למשל בדמות הליצן)

הפועל_מכבי

הגנת הפועלחלוקה נוספת, מופרכת לא פחות אבל בהחלט הכרחית, קיימת עד היום, וכל שבת משמיעה את קולה ביציעי המגרשים – החלוקה בין "הפועל" ל"מכבי" (בית"ר זה סיפור נפרד, מאגדה אחרת). בנושא הזה עסק הפוסטר, שנותר בגדר סקיצה ולא הבשיל לכדי כרזה מודפסת, "הפועל-מכבי". זהו פוסטר דו-כיווני שניסה לרצות את שני המחנות: אוהדי הפועל יחזיקו אותו כשהסמל שלהם למעלה ויצעקו "אדום עולה!!!" ואוהדי מכבי יוכלו להפוך אותו ב-180° ויזעקו "קדימה מכבי!!!!" (ומי שרוצה להרחיב את השכלתו בנושא חשוב זה, לפחות מהזווית של אוהדי הפועל, יכול להציץ במילון בלומפילד השלם). את נושא היפוך הראש, עם הפיכת הפוסטר פתרנו בצורה גרפית בעזרת מיקום "החבילה" המפורסמת שיש לכל שחקן (ועליה הוא מגן בשתי ידיים בעת בעיטת עונשין של ריפעת טורק [הפועל] או אבי נימני [מכבי]). דמות השחקנים הבסיסית צוירה בהשראת סמל הפועל הציוני-סוציאליסטי המפורסם, כמובן.

הפועל-מכבי     מכבי-הפועל

ולאוהדי בית"ר הצועקים "יאללה, בית"ר, יאללה!!!!!" הכינונו פוסטר מיוחד, כדי שלא ירגישו מקופחים, שמנציח את הבעיטה המפורסמת של "הסמל של בית"ר", "הנער מממילא" אורי מלמיליאן, שהכניע את בז'רנו מהפועל בבעיטת בננה (הסבר מדעי מפורט בקישור) מדהימה ב-1983 (בערך).

ביתר
בעיטת הבננה המפורסמת של מלמיליאן (מי שירצה לראות את פרטי הבעיטה יכול ללחוץ להגדלה)

ולסיכום כל הסמטוכה הדיכוטומית הזו – זה לא יעזור לנו, העולם תמיד יתחלק ל"הם" ו"אנחנו", ל"טובים" ול"רעים" ל"איחוד" ול"מאוחד" ל"מכבי" ו"הפועל", אחרת איך נעביר את חיינו המשעממים. עד שיבוא משיח בסוף כל הימים, קדוש וצדיק ואוהב-כל-אדם, שונא מחלוקות ומכיל את כולם, ויהפוך את כולנו לחבורת הומו-סאפינס חכמים ונבונים, עליזים ומאושרים, שבעים ומרוצים. מין הומו-סאפיינס 2.0. תודו שזה רעיון לסטארט-אפ, או לפחות מפלגה, או מינימום קבוצה בפייסבוק.
והרי ידוע שתמיד יש מי שמרוויח מהנצחת הדיכוטומיה הזו ("הם" כמובן). אולי בעתיד כשיגור זאב עם כבש, נמר עם גדי ירבץ, ומאוחד יתאחד עם איחוד, ועבודה תתחבר עם ליכוד – יגיע הקץ לסבלותינו כזאבים, כבשים, נמרים, גדיים וחברי איחוד ומאוחד.
ועד אז, יש עוד הרבה מה לעשות. למשל להצביע בבחירות הקרובות לעיריות, לפלוני (מאוחד-עבודה) או אלמוני (איחוד-ליכוד).

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גלויות, יסודות וכלונסאות, ישראל, מפות, פוליטיקה, פוסטרים, קיבוץ, תרשימים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על "אנחנו" ו"הם" ||| שחור-לבן, יהודים-ערבים, דתיים-חילוניים, מזרחי-אשכנזי, איחוד-מאוחד, שמאל-ימין, הפועל-מכבי

  1. נמרוד חפץ הגיב:

    פתיחה נחמדה לשבוע חדש- על פילוג משפחות אני יכול להעיד ממבט אישי, וזו גם אחת הסיבות שהורי ירדו לנגב מעין חרוד שמול הגלבוע- שגם הסתיר את האופק לדבי בת העמק שרצתה לעבור למרחבי הנגב שרואים הרחק הרחק. יש לי דודות גם באיחוד וגם במאוחד, סיפורים על אז ושנות הילדות שמעולם לא הבנתי אותם. ועוד פעם תודה להורים שירדו דרומה לכבוש את הנגב

  2. סמדר הגיב:

    עד אחרית הימים הזו שתיארת כאן – יש עוד בהחלט הרבה מה לעשות, והדבר הראשון והדחוף שצריך "לעשות", הוא: ש-ה"י (הראשון) וי"ז (האחד) – יימצאו את המוטיבציה והפנאי ויחזרו ליסודותיהם ולכלונסאותיהם, ויפה שעה אחת קודם. כי כמה אנחנו יכולים בלי שיש מי שמתבוננים עבורנו בעולמנו זה הדיסהרמוני וחסר היין-יאנג, ואגב כך משאירים אחריהם פלט גרפי, כגון דוגמאות מרנינות אלה ששלית ממגירת ה"To do" הישנה-מתפקעת, שיכולות להכניס מעט צבע וחיים לימינו הבינארו-דיכוטומיים, השחורים-לבנים-ובעיקר-אפורים…
    ונא ראו בזה דירבון מעודד לעשייה, גם אם קצר-רוח במקצת (טוב, אנחנו לא נעשים צעירים מיום ליום, כך שתתחשבו)

    • igalz הגיב:

      לא צריך לעשות דברים חדשים. יש עוד הרבה סקיצות לאוורר. אולי מחר נעלה עוד כמה מהן ונראה אם יש להן עדיין טעם וריח. אני אישית (אולי בגלל הקשר האישי ל"יצירה" החשובה) אוהב את השרטוט המדויק של רצפות חדר האוכל ברמת-הכובש++ ובכפר-בלום++. יש בהן "איכות ארכיטקטונית פשוטה אבל נעימה לכף הרגל" (אפשר לראות בסוף המדור בפרק הסקיצות "על חיי השיתוף").

  3. ארנון אבני הגיב:

    ואם כבר הגענו לאנחנו והם סימן שאנחנו מתקרבים לליבת הישראליות. הגיעה העת לדבר על 'העוול המכונן'. זה שנמצא בכל ביוגרפיה או ראיון עם מי שעוד עתיד גדול לפניו (או מאחוריו) בארצנו השלווה/שסועה. אותו עוול שבלעדיו היה בעליו גוליבר בארץ הקודש: כשנולדתי הרופא אמר שאני לא אחיה יותר מחודש… המורה שלי בתיכון זרקה עלי גיר ואמרה שלא ייצא ממני כלום… בצבא הסמל תקע אותי בשמירה בפסח… ותראו מה יצא – התגברתי על כולם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s