משדרות לשדרות-רוטשילד ברכבת ||| הפריפריה מתחברת לעולם בתחנת הרכבת החדשה בשדרות

ותיקי קוראי הבלוג ודאי שמו לב למוטיב מרכזי שחוזר אצלי לא מעט: "חווית הפריפריה". הרבה מהפוסטים שכתבתי במהלך השנה-פלוס האחרונה עסקו בחוויית "הכפר הקטן" הנבדל ורחוק מן "העיר הגדולה". חוויה זו, שעיקרה עיסוק בנופים פסטורליים-חקלאיים וחיבור לטבע, אופיינית למקומות כאלה כמו "המקום" ממנו נכתב הבלוג, שאני נוהג לכנות אותו – "הכפר" או "המחנה", במטרה להפוך אותו לפחות-ספציפי ויותר גנרי.

הכפר וכדור הארץ
צילום אוויר של "הכפר" (שצילם חגי הקר במצלמה מוטסת) על רקע איור "כדור הארץ" (מתוך האטלס הישן The Golden Geography, בהוצאת סימון אנד שוסטר, ניו יורק 1952) צילומים יפהפיים נוספים של חגי – תוכלו לראות בקישור.

נוסף להיותו של "הכפר" מקום קטן (רק באופן יחסי. בין "הכפרים" הדרומיים הוא דווקא נחשב לאחד הגדולים) מצטיירת מהסיפורים עליו, לפחות מסיפורי הילדוּת שביניהם, תחושה של "נידחוּת" מסוימת. כמובן שזו לא נידחוּת במובן של חוסר-ערך ורגשי-נחיתות – אלא בעיקר ריחוק גיאוגרפי.
כתבתי כמה פעמים על כך ש"הכפר" שלנו איננו "העיר הגדולה", אבל גם שהעיר הזאת (בעיקר תל-אביב, בירת-העולם-הגדול-בעיני-עצמה) איננה מי יודע מה גדולה, לעומתן של ניו-יורק או רוסיה או סין. וגם ענקיות אלה אינן אלא נקודות קטנטנות בתוך החלל האינסופי, אם רוצים לקבל קצת פרופורציות אמיתיות.

רכבת שדרות-פריז   תחנת הרכבת בשדרותמימין – מסלול "הרכבת האוטופית" משדרות לפריז, שצוירה לפני שנה ולא התגשמה. משמאל – הדמייה של תחנת הרכבת של שדרות, כפי שהוצגה לפני שנה והופכת למציאות בימים אלה ממש

וגם על נושא הרכבת – שהיא החוט המקשר בין פריפריות למרכז, מבחינה ספרותית ומבחינה היסטורית (וגם באופן המעשי-ממשי) – כתבתי כבר לפני יותר ממאתיים פוסטים, כשגיליתי לפתע בנסיעותיי למקומות שמצפון לכפר, שפסי "רכבת הפריפריה" מתל-אביב-דרך-אשקלון-לשדרות כבר עומדים על מקומם, הגשרים כבר בנויים והנה עוד רגע הרכבת יוצאת מהתחנה (בשדרות!!!?).
תיארתי אז בפנטזיה אוטופיסטית את הרכבת משדרות לפריז. והנה אתמול גיליתי שלפחות חלק מכל זה לא היה סיפור לגמרי דמיוני – התחנה בשדרות כבר כמעט גמורה ומוכנה וממש עומדת על תילה (או יותר מדויק – חפורה במסדרון הביטחון שלה) ועוד רגע מוכנה ממש לקבל נוסעים ורכבות!

תחנת הרכבת החדשה בשדרות 8.11.2013

תחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013

בירור קצר העלה שעוד שבועות ספורים (ב-22 לדצמבר שנה זו, על-פי מקורות במשרד התחבורה ובוויקיפדיה) ייפתחו שערי התחנה ורכבת ראשונה תצא לעבר הצפון! אתם ודאי זוכרים גם את הקטר 70414 ההיסטורי ה"מתחזה", העומד ב"מתחם התחנה" בבאר-שבע. אבל הוא היה קטר תיירותי-צרכני. הוא לא באמת "מוכן לצאת לעבר הצפון" כדברי השיר. אלא רק מקשט מתחם בילויים שמסעדת "פיטפוט" במרכזו. הקטר של שדרות ייצא באמת בעוד חודש וחצי לתל-אביב, יקצר את זמן-הנסיעה ויחבר את הפריפריה למרכז, על כל המשמעויות התעסוקתיות, המסחריות, התרבותיות והתדמיתיות הקשורות בכך.

אולם תחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013    כניסה לתחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013   פסים בתחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013 צילומים מתחנת הרכבת החדשה בשדרות, 8.11.2013. הפתיחה ב-22.12.2013!!!   


Kantara_-_Tel_Aviv_Palestine_Railways_Ticketאלא שעם שיפור תשתית התחבורה הכללית בארץ (עוד לפני חנוכת קו הרכבת שדרות-תל-אביב) גם האירוע ההיסטורי הדרמטי הזה צריך לקבל קצת פרופורציות. הרי הקו החדש והמהפכני הזה הוא לא ה"אוריינט-אקספרס" מטורקיה לפריז, וגם לא מסילת הרכבת החיג'אזית, ששלוחה שלה חיברה את חיפה לדמשק בראשית המאה שעברה (מי היה מאמין?), או הרכבת המנדטורית שחיברה את חיפה ותל-אביב לקהיר בשנות ה-40 (ראו בכרטיס מוויקיפדיה למעלה)  – כולם קווי רכבות שפעלו במזרח התיכון כבר במאה שעברה, בימי הטורקים והמנדט הבריטי.

IMG_4778גם להיות פריפריה אמיתית קצת קשה בארץ הקטנה שלנו. הרי בכל מדינה עם גודל קצת יותר מרשים מישראל – "הכפר שלנו" היה מוגדר כ"פרבר של ת"א" או שייך ל"מטרופולין ראשל"צ". אני יודע  את זה מנסיעותיי, אבל ליתר ביטחון הצצתי ב-waze וגיליתי שאנחנו נמצאים בסך-הכל 87.5 ק"מ ו-59 דקות ממרכז תל-אביב (כמובן, הכל תלוי באיזו שעה, באיזה יום ובאיזו מהירות) כך שבאמת אי אפשר להגיד שאנחנו פריפריה אמיתית על כל המשתמע מזה.

צילמתי סדרת צילומים חגיגית והיסטורית (וקצת מטושטשת, לצערי) בתוך התחנה החדשה של שדרות – השעונים הגדולים כבר מותקנים ומכוונים, וגם לוחות זמני יציאת הרכבות. הפסים כבר מזמן במקומם וגם הרציפים, הקופות ושערי מעבר הנוסעים (כולל המדרגות הנעות!), דוכן הכרטיסים וכמובן השילוט – הכל כבר נמצא במקומו, מוכן לחנוכת התחנה. ואפילו מגרשי החנייה עם עצי הדקל קשורי-הצמרת (כנהוג במקומותינו) כבר נטועים. כל מה שחסר הוא טאצ' אחרון ועוד ניגוב עם המטאטא וכמובן – טקס חנוכת התחנה שוודאי יתקיים בנוכחות ראש העיר (החדש!), שר התחבורה (החזק!!), ראש הממשלה (הישן!!!) ואולי גם נשיא המדינה (הנצחי!!!!1) ונשיא ארה"ב (הנבוך?).

מעבר בתחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013    פסי תחנת הרכבת בשדרות 8.11.2013

ואני כל-כך רציתי שבהזדמנות זו ישוחזר גם קו ה"אוריינט אקספרס" המורחב משדרות לאיסטנבול ולפריז (הקו המקורי פעל בין השנים 1883 עד 1977, ממש אתמול…), כפי שדמיינתי אותו בפוסט ההוא לפני שנה. כל-כך רציתי שהחיבור של שדרות למרכז יסמל גם את החיבור של ישראל לעולם, כפי שהיה בימי הטורקים והאנגלים, כשמנהרת הרכבת בראש הנקרה חיברה את ארץ-ישראל הקטנה עם אסיה הקטנה (דרך לבנון וסוריה), המסילה הזו פעלה בין 1942 ל-1948 עד שנאטמה אחרי המלחמה. ומשם רציתי שנעבור דרך המנהרה החדשה שחנך ארדואן לפני שבועיים מתחת לבוספורוס – אל העולם כולו!!!

סופיאן אבו זאידה בגבים 8.11.2013ואם כבר יש רכבת לשדרות, אולי אפשר יהיה להוסיף עוד תחנה גם בעזה? אני זוכר שבילדותנו כשהיינו מטיילים בחורף ב"וואדי חביות" היינו רואים את עמוד העשן הגבוה המיתמר ממערב, מכיוון רצועת עזה, והסבירו לנו שזאת "הרכבת של עזה", לא פיצוץ של מנהרת-נפץ של החמאס, או פיצוץ מבוקר של אמל"ח שעושים כוחותינו. אבל בשביל פנטזיות כאלה צריך מעוף וחזון גדולים יותר מהחיבור – המרשים והנחוץ בפני עצמו – של שדרות לשדרות-רוטשילד. ולפי מה שהבנו אתמול מד"ר סופיאן אבו-זיידה (שהיה שר בממשלת הרשות הפלסטינית) בהרצאה בגבים (בתמונה מימין) – רגע לפני שביקרנו בתחנת הרכבת החדשה – על התרשמותו ממצב ה"דיונים" ה"מדיניים" (עם אותם המנהיגים שינאמו בחנוכת התחנה בשדרות) – "המצב הזה לא יכול להימשך!".
האמנם?

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, פוליטיקה, שילוט, תחבורה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על משדרות לשדרות-רוטשילד ברכבת ||| הפריפריה מתחברת לעולם בתחנת הרכבת החדשה בשדרות

  1. סמדר הגיב:

    "גם להיות פריפריה אמיתית קצת קשה בארץ הקטנה שלנו", אולי כי "בהגדרה הבינלאומית רכבת פרוורית יכולה להגיע עד טווח של 150 ק"מ מהעיר הגדולה. על פי הגדרה זו, כל קווי הרכבת במדינת ישראל הם פרווריים" (רכבת פרוורית, ויקיפדיה העברית)
    להיות (או לא להיות) 'פריפריה' – זה state of mind, יותר מכל דבר מדיד אחר…
    ♫ בתוך תוכי קודח, אני יוצא לעיר, עולה על הרכבת – רכבת לילה לקהיר! אוהו, אוהו, אוהו, הו (גילה גילה גוג'ה בודי)

    • igalz הגיב:

      לא יצא לי לנסוע אף פעם ברכבת לילה לקהיר, אבל ברכבת מאל-עריש דרך עזה ללוד – יצא לי בהחלט (בנסיבות ביטחוניות ב-1974).

  2. נמרוד הגיב:

    האורות דולקים כבר שבועיים בערך, מלמעלה הכל נראה כאתר בנייה, ונחזור ל"שיר השלום" של הכפר שלנו, ברכבת ניסע ונטפס למרומי פרמידה, ….לו יהי .

  3. נמרוד הגיב:

    2 הבתים שמדברים על רכבת מחאן יונס לקהיר
    "דרומה ניסע בקרונוע כחול
    מדבר ענקי מסביב ים של חול
    נטפס זהירים למרומי פירמידה
    נצעק אז לחברה תזוזו הצידה.

    נשב על הקיר ולמטה נגלוש
    כשרק נעמוד יסתחרר קצת הראש
    לרכבת נחזור ונגיד לקונדוקטור
    רוצים כבר הביתה כל זמן שיש אור"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s