לא הספקנו לומר שלום.
לא הספקנו לתת לו את הפרס שכל-כך הגיע לו (והוא לא ביקש אותו בכלל).
לא הספקתי לכתוב כמה אהבתי את שיריו, אבל בכל בוקר, כבר שנים, אני פותח את היום עם אוסף שירי ארץ-ישראל שלו המתנגן מהמחשב ברקע. אל תתבייש, היה עצוב. התשמע קולי. הן אפשר. אמא אדמה. עין גדי. לילה לילה. יצאנו אט. הוא לא ידע את שמה. חופים הם לפעמים געגועים. ועוד. ועוד.
ועוד הרבה.
"הוא ואנחנו כבר לא נשנה את העולם", כפי שכתבה כל-כך יפה יעל גבירץ על דש הספר האלבומי הנהדר "זו אותה האהבה", שערך עלי מוהר, עוד גיבור-תרבות ישראלי צנוע שהלך לעולמו הרבה לפני זמנו.
כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים
הימים הארוכים העצובים
שוב אשכב לבד בוהה בעננים
בואו חזרה ימים טובים.
שמענו, דמענו, היינו עצובים. וגם צחקנו. יותר מכל המצחיקנים כולם שכל-כך התאמצו להצחיק.
אריק היה רק אחד. אל תתבייש, היה עצוב.
יכול להיות שזה נגמר.
________
על פי עטיפת התקליט "ארץ ישראל הישנה והטובה, חלק ג'". עיצוב: טרטקובר (ציור העטיפה: קטע ממשחק "טיול בארץ" בהוצאת בנימין ברלוי, חלוץ תעשית המשחקים בארץ-ישראל)
_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.
קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.
קווים ונקודות 
מבעד לדוק רך של כמו דמעה —תודה.
ולא אוסיף מלה, חלילה מלקלקל את שלך.
יפה כתבת. אכן זו אותה האהבה לכל מה שאריק היה עבורנו. האחד והיחיד.
את ההופע ב"אמבטיה" של המועצה האזורית,"עטור מצחך זהב שחור" שדפנה ארמוני בתור זמרת ליווי מתחילה [כמו עוד הרבה אמנים שאריק הגדול גידל והצמיח לידו.. לא אשכח , יהי זכרו ברוך
על לכתו של אריק איינשטיין, הבלוג של יובל אראל. http://wp.me/p11t7S-4qJ
הגעגוע הוא למה שהיה או יכול היה להיות. אריק כבר מזמן אינו פסקול חיינו. במקומו יש חריקות מוזרות של של מערכת מקולקלת עד היסוד. מי שראה את ביבי מספיד ואותו ואוהב אותו יכול היה אולי לקשר את המופע הזה עם חזרתה של חבורת מונטי פייטון, לא עם מותו של אריק. אני כנראה כבר קצת זקן. אני רוצה להישאר עם אריק אבל אני יודע שביבי ומי שהביא אותו – כאן כדי להישאר, עם כל החבורה (והאישה) המפחידה שלו עם אייל גולן כפסקול חדש. ואל תגידו מה הקשר. אלה שני הפכים שאינם יכולים לחיות באותה מדינה כאשר האחד מנצח השני מפסיד. הפסדנו.
ארנון, אל תהיה כזה תבוסתן. כדורגל משחקים תשעים דקות. הכדור הוא עגול, וזה לא נגמר – עד שזה נגמר. עוד לא הפסדנו. בינתיים אנחנו משחקים על תיקו. לדרבי חוקים משלו. קדימה הפועל!