מקרה קיצון ||| על מילות-מפתח שעושות היסטוריה

הסופה האחרונה הביאה למעלה מחמישים סנטימטר של שלגים על ירושלים. מאות עצים קרסו, רבבות בתים נותקו מזרם החשמל, אלפי מכוניות נתקעו בדרכים והרבה דיבורים וצילומים זרמו בתקשורת וברשתות החברתיות. אבל היא תיזכר בסוף בעיקר עקב המצאת הביטוי: "מקרה קיצון"קורה בהיסטוריה הישראלית לא פעם שאירוע משמעותי שנופל עלינו בלי הכנה, זוכה באופן מקרי לביטוי שעד האירוע לא הכרנו (או שהכרנו אבל לא השתמשנו בו, או שפשוט הוא עוד לא היה קיים), כך גם במקרה הזה – מקרה הקיצון!

מקרה קיצוןi

התקשורת יש לה מין כשרון כזה להמציא ולשכפל ביטויים ולהפוך אותם לנכסי-צאן-ברזל (ביטוי שכמעט יצא מהאופנה). מספיק שאחד ממגישי החדשות ושואלי "השאלות הקשות" או אחד ממשיבי "התשובות המתחמקות" משתמש בביטוי פעם אחת – ומשם המילה כבר משתכפלת מעצמה, מגיש-החדשות השני כבר משתמש בה כמובנת-מאליה ודוברי המימשל השונים ממשיכים לגלגל אותה הלאה, וכך היא כבר משתרשת אצלנו לתמיד. כך היה עם "המחדל" לפני ארבעים שנה אחרי יום כיפור, כך עם "המהפך" של חיים יבין ובגין ב-1977 וכך עוד קודם עם "הפרשה" (המכונה גם "עסק-ביש", ביטוי שהיום "לא היה עולה על הדעת") של בן-גוריון ולבון משנות החמישים. וכך עם ה"מקרה קיצון" של חורף 2013.

לפעמים אלה מילים קיימות שמקבלות משמעות חדשה ספציפית (למשל: "פרשה"), ולפעמים זו צורת הטיה מעניינת ומיוחדת שמתחבבת על הציבור ומשתכפלת בקלות ("מחדל", "מהפך", "קיצון").
למה הביטוי "מקרה קיצון" עדיף על סתם "מקרה קיצוני" כפי שהיה מקובל בעת אירועים קודמים? ראשית כדי לייחד אותו ולהפוך אותו ליותר ממוקד, ושנית – אין לי הסברים טובים, וזה גם לא תפקידי להסביר, זו האקדמיה ללשון עברית אחראית, או חברת החשמל, או המשטרה, או הצבא, או המשרד-להגנת-העורף, או המשרד-לביטחון-פנים, או העירייה או התקשורת.
או אולי זו בכלל אחריות של "גופי ההצלה". עוד ביטוי שלא ממש הכרנו, לא ידעתי שיש כל-כך הרבה "גופי-הצלה" שלכל אחד מהם יש ראשי-תיבות משלו, ושכולם מכירים אותם חוץ ממני. למשל "כב"א"? כשברהנו טגנייה מחדשות ערוץ 2 שלף את הר"ת מהשרוול חשבתי שהוא מתכוון לקב"א מלשכת הגיוס, עד שהבנתי שגם מכבי-האש ("לוחמי-האש" מהאירוע הקודם) זכו לראשי תיבות כמו שיש למד"א, זק"א וצה"ל מזמן. ויו"ר חברת החשמל (חח"י), נדמה לי כבר מציע לכנות את אנשיו – "לוחמי השלג". לוחמים זו תמיד מילה טובה אצלנו.

מישלג 2013 ירושליםבקיצור, מה היה לנו כאן? הייתה "פרשה" של "מקרה קיצון" שבגלל "מחדל" גדול אולי עוד תביא ל"מהפך", אם לא בגורמי "המימשל" השונים, לפחות בהתייחסות שלנו למזג-האוויר (מז"א?).
אז בפעם הבאה כשיגידו לכם שצפויה סערת-שלגים (סע"ש?), כדי שלא נחזור על המחדל ונגיע ל"מקרה-קיצון", הכנתי לכם מילה ארוזה ומוכנה שתחכה במחסני הימ"ח של התקשורת – מישלג!
כשדני רופ יגיד שהסערה מתקרבת, תחבשו את הכובע-גרב או צמר (כוב"ג או כוב"צ), תשבו יפה אל מול האח ותיאנחו: היו זמנים, כמו ב"מקרה הקיצון" הקודם, שידענו איך לנהוג. אבל עכשיו זה בכלל מישלג חדש לגמרי.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה היסטוריה, ישראל, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על מקרה קיצון ||| על מילות-מפתח שעושות היסטוריה

    • igalz הגיב:

      שלוגית זה טוב מאוד, אבל היא כבר תפוסה כפי שהבנתי עבור שלולית של שלג. אנחנו מדברים על ״מישלג״ או ״משלג״ במשקל מדרג או מקבץ – שמשמעותו ״מקרה שלג קיצון שלא ניתן היה לחזות אותו מראש״. נקווה שהחידוש הלשוני יתקבל כבר באירוע הקיצון הבא.

      • animo12 הגיב:

        נכון . היא נתפסה. הבאתי לידיעה למקרה שלא שזפה עינך. מאחלת הצלחה ל"מישלג".

  1. אותי תמיד הטרידה השאלה מתי הפכו המחבלים והרוצחים למפגעים ומרצחים. באופן כללי ההצמדות לביטוי החל מרגע מסוים בלי הפסקה בתקשורת היא תמיד מביכה, (ע"ע "הזמר המפורסם") וכשהביטויים האלה זולגים לעמך ואפשר לשמוע איזה פלבאי עילג ברחוב מספר על כך ש"נשמע פיצוץ עז ועלה עשן סמיך", זה כבר ממש מבזה.

    • igalz הגיב:

      רוזה, אני מציע לך לא לזלזל בפלבאים. יתכן שמהם תצא תורה. לפעמים זה באמת ״פיצוץ עז״ מה שהם שומעים. לעומתם, השדרנים הממהרים לאמץ כל ביטוי כמקרה קיצון (וגם מקרים אחרים) ראויים לכל צחוק ומיצחק.

  2. סמדר הגיב:

    "מקרה קיצון" הוא "תרחיש קיצון" שהתממש.
    ומשלג – זה מעולה. נשתמש בזה במשלג הבא, הכן את שקופית הרקע.
    (בוא נזרום רגע עם הכיוון שסימנת: אם "משלג קיצון" הוא מקרה קיצון מסוג שלג, אז פה בדרום התרחש "מגשם קיצון" מסוג גשם, שהניב 220 מ"מ במקרה קיצון אחד! אבל אני עוד זוכרת שבקיץ היה פה "משמש קיצון" מסוג שמש, או "מיחם קיצון" מסוג חמסין… וכו')

  3. Raviv Gadish הגיב:

    ויש "קרח שחור" באנגלית נקרא black ice שהוא למעשה קרח שקוף חלק ומפתיע שגורם לירושלמים להחליק ללא שליטה ובאנגליה הוא תופעה מוכרת ולנו עדין אין לתופעה שם בעיברית

  4. נמרוד הגיב:

    ולי זה הזכיר מושג מימים אפלים …מישלנגה
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15596

  5. ארנון אבני הגיב:

    מקרה קיצון הוא ביטוי שנולד לדעתי בחיל האויר. בכלל צהל הוא אחד היצרנים הגדולים של מילים ויש להודות שבעידן שלנו שכל אחד מנסה לאמץ כשלי לשון אמריקאים ("פעם שאתה עושה"…"לוקח את הזריקה", בכדורסל) כדי לרמז על עבר אמריקאי כביכול, טוב שמוסד גדול וחזק כזה מאלץ אותנו לפעמים לשבור שיניים עם "מכפתיים" במקום פלייר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s