סיפורי בוֹרוֹת ||| מעשה ב"נחל אבסורד" וב"באר התלויה"

פעם סיפרתי כאן על טוסברהינדי הגיבור, הדמות המיתולוגית מספרו של שמעון צבר (ספר חובה לילדים וגם למבוגרים שרוצים להבין משהו על ארץ צ'ומבליה ועל עוד דברים חשובים. הספר ראה אור ב-1967 וניתן להשיגו במהדורה מחודשת מ-2007). בין יתר עלילותיו האבסורדיות של טוסברהינדי זה, זכור הסיפור על הבור העמוק שהשליכו אותו אליו במסגרת המבחנים לבחירת מלך חדש לצ'ומבליה. וזכור גם שהוא הצליח לצאת מהבור אחרי שניער אותו ימינה ושמאלה ו"הפיל אותו". במסגרת המבחנים האלה הוא הצליח לצאת מהבור גם אחרי שחיברו את כל בורות הממלכה, ואפילו אחרי שהביאו "בורות מחוץ לארץ" והפכו אותם לבור אחד עמוק.

     

טוסברהינדי הגיבור


דפים מתוך "טוסברהינדי הגיבור" שסיפר וצייר שמעון צבר, הוצאת עם עובד, 1967

ילקוט הכזבים 1956מעשייה דומה זכורה לקוראי "ילקוט הכזבים" של חפר ובן-אמוץ. שם היה זה סמוך הקטן שנקרא להעביר עם אביו בור מראשון-לציון לירושלים (במסגרת מכרז של עיריית ירושלים!). בעליות של באב-אל-וואד נפל הבור מהמשאית, וכשניסה סמוך הקטן לנסוע אחורה נפל המק-דיזל-25-טונה שלו לתוך הבור שנפל מהמשאית. מין סיפור אבסורדי כזה שהתאים לצ'יזבטים של הפלמ"ח.

סמוך הקטן_2  סמוך הקטן_1
הבאר והסיפור של סמוך הקטן (איור של דני קרמן מתוך "ילקוט הכזבים" במהדורה המאוירת ומוערת)

נזכרתי בסיפורים האלה בשבת, כשהלכנו לבקר את "הבאר התלויה" בחירבת גררית, הנמצאת  כמה קילומטרים מערבה מהכפר שלנו. "הבאר התלויה" היא למעשה בור מים ביזנטי (על ההבדלים בין בור לבאר ראו כאן, ולסרבני הלינקים, הנה הקיצור ב-nrg: "אז מה ההבדל בין בור לבאר? באר חייבת להיחפר במקום שבו יש אקוויפר מי תהום. אם אין שם מי תהום לא יעזור כמה עמוק נחפור – תמיד זה יהיה רק בור מים המסוגל לקבל מי גשמים, אך לא להנביע מי תהום"). השיטפונות הרבים של נחל הבשור חשפו את הבאר (הבור) מתוך הקרקע בה היא נחפרה לפני כ-1500 שנים, ועכשיו היא תלויה על בלימה בצלע הוואדי. השבוע אחרי השיטפון הגדול של אירוע הגשמים האחרון, היו עוד מים זורמים באפיק נחל הבשור וקירות נוספים של הוואדי ליד "הבאר התלויה" התמוטטו לתוך הנחל, ואולי לא רחוק היום שגם הבאר ההיסטורית תיפול לתוך הנחל ונזדקק למק-דיזל-25-טונה של סמוך הקטן כדי להרים אותה.

הבאר התלויה 2014
"הבאר (הבור) התלוי(ה)" על גדת נחל הבשור (אבסורד), צילום אייפון, 4.1.2014. (ברקע – רצועת עזה).

נחל הבשור 2014שטח אפיק נחל הבשור בשבת האחרונה, אחרי השיטפונות של דצמבר 2013. ברקע – המק-דיזל של "סמוך הקטן", או של סמוך אחר

rutil_beeri02[בסיפור צדדי ראוי להזכיר שליד "הבאר התלויה" מצויים שרידי פסיפס גררית המפורסם, ששוחזר על-ידי רשות העתיקות והועבר לאוסף הארכיאולוגי של הכפר. שרידים מהפסיפס, כולל הסככה שמגינה עליו, שבנו פעם נערי "כיתת הבר-מצווה", נסחפים גם הם לתוך הוואדי – ועוד כמה שיטפונות כנראה שיעלמו לגמרי, כדרכה הרגילה של ההיסטוריה לטשטש עקבות ולקבור פסיפסים].

נחזור ל"סיפורי האבסורד" של הבורות הנופלים. הבור הביזנטי ממחיש את העובדה שגם דברים שלכאורה הם בעומק האדמה ומעצם מהותם הם סמויים מן העין, כמו בורות-מים – יכולים, בעזרת השינויים האקלימיים הבלתי-פוסקים להחשף לעיני כל. ושהסיפורים של טוסברהינדי וסמוך הקטן, אבסורדיים ככל שנראו למחברים ולקוראים, הם לא כל-כך אבסורדיים. אולי "אין הבור מתמלא מחוליתו", ו"בור סוּד איננו מאבד טיפה" אבל בהחלט אפשר להפיל בורות, ואולי גם להוביל אותם על גבי מק-דיזל-25-טונה.

כשאני חושב על זה באופן לשוני, יתכן ששמו העברי של נחל הבשור נגזר מהשם הביזנטי הישן  "נחל אבסורד", והבור שלנו אולי שייך לסדרת הבורות של טוסברהינדי וסמוך-הקטן. כדאי לרשות העתיקות או לקרן הקיימת, לקחת את נחל הבשור – המנקז את מימי השיטפונות הגדולים בכל רחבי הנגב והערבה וזורם אצלנו באפיק רחב עד שהוא חוצה את הגבול ונשפך לים התיכון בחוף עזה – ו"למתג" אותו כ"נחל אבסורד".

בנחל הבשורוכך נוכל להביא לאזורנו רבבות מטיילים, שכבר באים ממילא בגלל שבילי האופניים המצוינים שסללו כאן. ומטיילים רבים נוספים – גם כאלה המגיעים ללא אופניים, ובאים לפסטיבל הכלניות בפברואר – יגיעו במשך כל ימות השנה כדי לראות את האבסורד של נחל הבשור. המסלול יכלול את מכרות הגופרית (שם יוכלו הילדים הגדולים לייצר גפרורים אישיים מהגופרית שעדיין קיימת בערוצי הוואדי) ואחר כך הם ילכו לצפות ב"בור של טוסברהינדי" (כך נקרא לבאר התלויה, או אולי "הבור של סמוך הקטן").
אנחנו צופים הצלחה גדולה ל"תיירות האבסורד" הזאת, כי העולם, שהוא אבסורדי ממהותו, משווע לאבסורדים ויזואליים ומוחשיים. כאלה שאפשר לראות ולמשש. במשרד התיירות כבר שוקלים את הנושא – ואנחנו מקווים שיבוא יום וגם האבסורד הגדול מכולם של שתי קבוצות מאותו המין הביולוגי (ומאותו האב ההיסטורי!) – "הומו פלסטינאוס" ו"הומו ישראלוס" – הרבות כבר למעלה ממאה שנה על אותה כברת ארץ ועל אותו הוואדי האבסורדי, יגיעו לעמק השווה (או לערוץ ההידברות). וכך, סירות הנייר שהשיטו הנכדים בשבת באפיק הזורם של נחל הבשור, והפליגו במים הזורמים בדרך לשפך הבשור בעזה – יעבירו את מסר השלום והפיוס (אם כי רצוי שגם ג'ון קרי יהיה באזור, על כל צרה שלא תבוא, וסמכו עלינו ועל סמוך הקטן, שהצרה אכן תבוא).
אבל אולי, למרות כל הקשיים, יביאו סירות-הנייר ששלחנו מערבה במימי הנחל את מסר הפיוס. וגר זאב עם כבש, ופיל עם חמור ירבץ. אפשר גם על גדות הנחל שלנו – נחל הבשור (הוא ואדי אבסורד).

הבאר התלויה של טוסברהינדיהדמיית הבור של טוסברהינדי באתר "הבאר התלויה" בחורבת גררית על גדות נחל הבשור (הצעה בלבד)

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, בשדה ובניר, טבע ונוף, ספרי ילדים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סיפורי בוֹרוֹת ||| מעשה ב"נחל אבסורד" וב"באר התלויה"

  1. סמדר הגיב:

    קק"ל (ומשרד החוץ!) צריכים לטפח ולהעסיק במשרה מלאה אנשי חזון כמוך…
    כן, אף פעם אסור להתייאש מלקוות, אלא שיותר סביר שבטרם ייתגשם חזון אחרית הימים היפה הזה שלך – ניפול כולנו לתוך בור גדול, שיתמוטט בשיטפון הבא לתוך נחל אבסורד, ויחד עם צי סירות-השלום-מנייר של הנכדים – נישטף בזרם, ונלך… לעזה(זל).
    ואז – לא יעזור לנו טוסברהינדי הגיבור, גם לא סמוך הקטן, ואפילו לא ג'ון קרי.
    אשמח להתבדות כמובן, ולאכול את כובעי בשידור חי.

    • igalz הגיב:

      אסור לאבד את הפסימיות. הטיול בנחל דווקא הביא אותי להרהורים אופטימיים.
      על מי נשאר לנו לסמוך, אם לא על סמוך הקטן וטוסברהינדי הגיבור?

  2. יובל בר הגיב:

    שכחת לציין שטוסברהינדי החליף על כס המלוכה את המלך מדהל הראשון, חוץ מזה יש לי את הספר כי הוא היה נכס צאן פלדה אצלנו ובאיזה שלב טוסברה הפך לתוםברהינדי הגיבורה לכבוד הבת שלי. ספר חובה בכל בית עם או בלי בורות בחצר. ובכל מקרה סיפורי בורות =
    הנאה צרופה כמו תמיד

    • igalz הגיב:

      תודה יובל, על הרחבת היריעה.
      כמובן שלא שכחתי את המלך מדהל הראשון הזקן. פשוט חשבתי שהוא יהיה מלך אחד יותר מדי עבור הקוראים שלא ידעו את טוסברהינדי (מסכנים, אבל הם יכולים להתעדכן אצל תוםברהינדי וגם בצומת-סטימצקי) ואת סמוך הגדול (שניהם אגב מהפלמ"ח).

  3. שרי אלדן הגיב:

    וי,וי. שאני אפסיד יומיים של בלוגיך, ובמקומם לבלות ימי אצל דר' טיכו (= שייקה אופיר – מקרה עין).
    עוד מימי "מקרה קיצון" של הגשמים והשלג אני גוררת איתי ל"תגובה" שלהם יש שלג וקור ולנו יש מישב חמים ומחמם לב. ולמה "מישב"? — ראשי תבות: המ' עפ"י תבנית המילים הנפוחות שהבאת בבלוג ההוא. הי' עפ"י האות הראשונה של המלה יופי, הש' -האות הראשונה של המלה של, והב' -ראשיתה של המלה בלוג או בלוגר. יוצא שלנו יש יופי של בלוג, או יופי של בלוגר.
    גם יופי של שמלת-כוכבים יש לנו. יפה וזוהרת משמלת השבת של חנהלה'.(אפשר לקבל אחת במתנה,אם נצליח לעשות דיאטה?).
    והבלוג האחרון -בור בור ודורשיו.מאז ימי הברלה' לא דוברר כדבר הזה. מי שאמר :"בור כרה ויפול בו", לא קרא את המישב שלנו. כתוב.כתוב.כתוב ולא רק צייר ואייר.

  4. Haim Raanan הגיב:

    אין לי מלים חכמות לתגובה, מלבד זאת, שאני נהנה לקרוא את סיפוריך ומתפעל כל פעם מחדש על יצירתיות המשבה.

  5. נמרוד חפץ הגיב:

    מחכים ומקסים גם יחד. "בורות תלויים" בנחל פטיש שמתחבר לגרר, ליד אופקים [היום בונים שם גשר לרכבת המפורסמת…] משני צידי הכביש רואים כאלה.
    "מק דיזל" בשטפון של תחילת/אמצע שנות השישים, נכנס לגרר "מק דיזל" עם טנקר חלב ריק בדרך לרפתות באזור הפרסה [שעוד לא נקראה כך], הנהג חולץ וה"מק דיזל" נגרר עם הזרם כאשר הטנקר משמש כבלון שגורר את הסוס ולא להפך. המזל שהסוס נתקע בין "סלעי" כורכר ולא המשיך לרצועת עזה שאז הייתה בידי מצרים. צריך לחפש תמונות מאותו אירוע,

  6. שרי אלדן הגיב:

    נו,מה לעשות ? דברי הבלוג ודברי מגיביו ממשיכים לחלחל בי. ותגובת סמדר: "סביר שניפול כולנו לתוך בור גדול, שיתמוטט בשיטפון הבא" ו"נישטף בזרם"…,העלתה בי שיר ישן, כפסיפס קדום שחזר והתגלה לאחר הגשם :
    זורם אל המפל בשלווה,/ שבירתו בצעקת המים,/ המצוק מצטדק בלחשי נטפיו,/ האור בעשב מבטיח/ את בוא הזרם השלו הבא/ והשניים הנוהרים מעל/ ראשו כקליפת השמיים,/ גם הם ישברו ביום אחד/ של זרימתנו.
    אנחנו גוהרים מעל למצוק.
    המראות חוששים לזרום, לשוא שלוותם לוחשת. (אנדד אלדן, מספרו "לבדו בזרם הכבד").
    ובחזרה לבלוג — הלואי ואותם שניים "מאותו מין ביאולוגי ואב היסטורי יגיעו לעמק השווה (או לערוץ ההידברות)",ויחסכו את הנפילה החוזרת "מעל למצוק".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s