הנרקיסים בדרך ||| הספר על הטיפוגרפיה והאמנות של צבי נרקיס יראה אור בעזרתכם

הידיעה על צאתו לאור של "הספר של צבי נרקיס" בעריכתו של יהודה חפשי, עברה בשיתופי פייסבוק בדף של כל מי שנושא האות העברית קרוב לליבו. ולמרות שזה כבר לא בגדר חדשות חמות, גם הבלוג הזה – שחלק ניכר מעיסוקו בשנה וחצי לקיומו היה בנושאי הטיפוגרפיה העברית – ממליץ לכל מי שהאות העברית יקרה לו להשתתף בפרויקט "מימון המון" הזה של אתר headstart שיצא עכשיו לדרך. נכון להעלאת השורות האלה לבלוג (בפונט אריאל, לצערי – ולא בנרקיס תם)  גויסו בערך 40% מהכספים הדרושים להפקת הספר המיוחד הזה, ונותרו עוד 86 ימים לסיום הפרויקט.

  

וכך נכתב באתר גיוס המימון להוצאת הספר:
"הספר בוחן את עבודתו של צבי נרקיס בעיצוב הגופנים שהפכו לחלק מהקאנון העיצובי במהלך העשורים האחרונים, ביניהם נרקיס בלוק, נרקיס קלאסי, נרקיסים, נרקיס תם, נרקיס חדש ועוד. כולם מבטאים את תחיית האות העברית ברוח חזונו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה. הפרקים המחקריים מתמקדים ברקע האידאולוגי והטכנולוגי שעמדו בבסיס גיבוש צורת האותיות שעיצב נרקיס, והשפעתן על העיצוב הגרפי בישראל. פרקים אלה יעסקו בהרחבה גם בחלקו של הידע המעשי והתיאורטי הרב שהיה בידי נרקיס בקליגרפיה עברית ובהיסטוריה של התרבות היהודית, כבסיס לעיצוב הגופנים שיצר."

סקיצות של עיצוב ספרות לפונט נרקיס לינוטייפ (מארכיונו של צבי נרקיס) שהופיעו באתר headstart

חומרים רבים בנושא טיפוגרפיה שמצאתי בארכיון המפעל שאני עובד בו, דפוס בארי – העברתי לבלוג של ירונימוס "הלשכה הטיפוגרפית" שעוסק במפעל חשוב של שימור והצגת כל החומרים שפורסמו בעבר על האות העברית. בין היתר תוכלו לקרוא שם את רשימתו של צבי נרקיס על פיתוח האות "נרקיס חדש".

יהודה חפשי נהג להיפגש עם צבי נרקיס (בתמונה מימין) אחת לשבוע במשך שנה, וערך תיעוד מצולם של הארכיון העשיר והמקיף שהוא יצר. עכשיו הוא מבקש להציג לציבור את האוצרות האמנותיים והטיפוגרפיים. צבי נרקיס, כמו גם אשר אורון, שייך למעצבים שעיקר פועלם היה במחצית השנייה של המאה העשרים. המעצבים הראשונים בדור הזה היו טוביה אהרוני, צבי האוזמן, איתמר דוד והנרי פרידלנדר ועוד, שהיו ממשיכיהם של חלוצי עיצוב האות העברית המתחדשת בתחילת המאה. רפאל פרנק (שעיצב את הגופנים פרנק-ריהל ומרים בראשית המאה) הוא אולי המוכר והראשון שבחלוצי העיצוב האלה.
בין המעצבים של דורו וגם בדור שאחריו, נרקיס הוא קרוב לוודאי בכיר מעצבי האותיות העבריות. הספר שעורך יהודה חפשי יביא את החומרים הרבים מארכיונו ויציג את דרכי עבודתו (שכמובן, הייתה בשלב שעוד לא היו מחשבים בעולם). ספר שהוא חשוב מאין כמותו.

בחרתי לצרף לפוסט הזה שני דפים מהפרק על האות העברית שהופיע ב"ספר הדפוס" שיצא לאור ב-1992 בהוצאת האיגוד הארצי של עובדי הדפוס ורשת עמל. את הפרק הזה כתב וערך צבי נרקיס. מתוך הדוגמאות הרבות של האות העברית המופיעות בפרק (ומתוך הפונטים הרבים שעיצב נרקיס), בחרתי להציג את התמונה של נרקיס בלוק. זהו אחד הפונטים הסן-סריפיים (נטולי התגים) הראשונים בעברית. פונט שנוסף למדף האותיות המצומצם למדי בעת שהגירסה הראשונה שלו יצאה לשוק ב-1958, בשלהי תקופת העופרת של דפוס הבלט. הפונט הפשוט והיפה הזה התקבל במהירות והיה גורם מרכזי בעיצובים של שנות ה-60 וה-70. אחר כך פחת קצת השימוש בו. אבל בשנים האחרונות הוא שב לאופנה (תתפלאו, אבל יש דבר כזה אופנה של פונטים) כנראה על מנת להישאר כאן לנצח (כמאמר הפסוק "אות היא לעולם", שמות ל"א, י"ז). בזכות ריבוי המשקלים של נרקיס בלוק וה"אובייקטיביות" המאוזנת של האות הזו – היא מתאימה כמעט לכל שימוש. ואכן רבים עושים בה שימוש בעיצוב ספרים, כרזות ופרסומים אחרים (למשל בכרזה למען צדק חברתי, ממש מהיום, המופיעה למטה).

 
מימין: נרקיס בלוק בשבעה משקלים (מתוך הפרק על הטיפוגרפיה העברית ב"ספר הדפוס", 1992)
משמאל: שימוש אקטואלי בנרקיס בלוק בחדשות ערוץ 10 ובמודעה למען צדק חברתי

     

צבי נרקיס עיצב עוד גופנים עבריים רבים נוספים, שכולם מופיעים במניפת הפונטים המפרסמת את הספר החדש, שייראה אור בעזרתכם. הוא עיצב גם כמה מבולי המדינה היפים, מטבעות ושטרות ואין ספק שאוצר אמנותי של ממש צפוי להופיע בספר החדש.
אני יודע שהשפעת הבלוג הזה היא מצומצמת, ובכל זאת אני מוסיף גם את קולי: "לכו להצביע!" בעזרת פרויקט גיוס-ההמון הזה יראה אור ספר שהוא נכס חשוב ביותר של האות העברית בעבר, בהווה ובעתיד.
שבת שלום ופסח שמח עם אוצר האות העברית של נרקיס.

(חובבי הקישורים ודאי שמו לב שהכנסתי את הקישור לאתר הגיוס כמה פעמים – שאף אחד לא יוכל לפספס. גם אם זה לא מתאים לכם – יש שם אינפורמציה מעניינת).

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.