קצת פרופורציות ||| עוד על דגל ישראל – והפעם על יחסי האורך והרוחב

לפני שנה בדיוק, לקראת יום העצמאות ה-65 לישראל, כתבתי כאן פוסט על דגל המדינה. הבאתי סיפורי "מעשיות" ופרטים גרפיים רבים מפה ומשם, על הדרך בה נתקבלה ההחלטה על צורת דגל המדינה ועל ההצעות השונות שלא נתקבלו. סיימתי את הפוסט בתהייה מהו – על פי החלטת מועצת המדינה הזמנית בנושא "חוק הדגל התש"ט-1948" – הצבע הכחול של הדגל הלאומי? איזה פנטון יש לדגל הכחול-לבן? מאז לא נתקבלו תשובות מוסמכות מהמוסדות הרשמיים ומוועדת הכנסת המופקדת על קטלוג הצבעים הלאומי, והעניין, כדרכם של רוב "העניינים" וההחלטות אצלנו – נזנח.

הפרסום של מועצת המדינה הזמנית בנושא דגל מדינת ישראל ומידותיו (אלכסנדר מישורי, קתדרה, 1991)

השנה החלטתי לקראת יום העצמאות להרחיב את הנושא ולדון בפרופורציות של הדגל, כלומר ביחסי הרוחב והאורך שלו שגם הם נקבעו בהחלטה ההיסטורית ההיא מ-1948. מסתבר שכבר אז נקבעו לדגל, בנוסף לצורה ולצבעים, גם מידות: 160 ס"מ על 220 ס"מ (כמעט כמידות מיטת-סופר-קינגסייז, שניתן להשיג בחנויות השינה המובחרות. מעניין אם יש קשר?). את התחקיר שיברר "למה דווקא מידות אלה?" אשמור לשנה הבאה (אם אמשיך לכתוב כאן ואם מישהו ימשיך לקרוא). אני יכול רק לשער שגם המידות האלה, כנהוג אצלנו, מבוססות על מסורת ישראל: 160 סנטימטר, על שום 12 שבטי ישראל להכפיל ב-13 המידות מההגדה-של-פסח (ועוד שליש בשביל המע"מ) = 160. ו-220 הוא מספר חברי הכנסת (120) בתוספת ל-100 (אחוזי נוכחות בדיוני המליאה) שווה יחד בדיוק 220!

   

אלה היו סתם התפלפלויות חשבוניות, אבל מה שחשוב הוא שכבר אז נקבעו הפרופורציות של הדגל – יחסי האורך/רוחב של 8:11. עכשיו כשהגעתי למספר המפתח המיוחד הזה, יצאתי – כדרכם של יהודים וישראלים לאורך הדורות – לחפש ולראות איך זה אצל הגויים האחרים. לא הייתי צריך לחפש יותר מדי שכן הוצאת "מפה" שהוציאה לאור הרבה אטלסים ואלבומים מאלפים ומחכימים, הדפיסה ב-1999 את "ספר הדגלים השלם" בעריכת יחיעם פדן. ספר זה הוא אוצר של מידע מפורט ומאיר עיניים, בו מופיעים – אחרי הקדמה כללית בנושא חשיבותם ודרכם ההיסטורית של הדגלים – כל דגלי המדינות, מסודרים לפי הא"ב, כשלצדם גם הפרופורציות של כל דגל. וביחסי האורך-והרוחב האלה טמונות הפתעות רבות, כאלה שבדרך כלל לא נוהגים להתייחס אליהן כשמציגים דגלים, אפילו לא באטלסים הלימודיים (שהיום כבר לא כל-כך נפוצים).

ראשית צריך להבין שאין שום אחידות ביחסי הדגלים של המדינות השונות. בעוד שמדינות רבות בחרו פרופורציות סטנדרטיות עם הגיון מתמטי ויחסי אורך-רוחב של 2:3 או 1:2, או אפילו 4:5 – ישראל (כמה לא מפתיע) נמנית עם המדינות שבמיעוט, שיש להן פרופורציות מיוחדות גם בדגל. יש שתי מדינות, שכולם מכירים, שדגליהן ריבועיים לחלוטין ביחס של 1:1 – שוויץ והוותיקן. ויש כמובן את נפאל עם דגל-המשולשים שלה שכל ילד חובב-דגלים מזהה מרחוק. אבל יש גם מספר מדינות מקוריות כמונו, למשל ברזיל עם יחסי ה-7:10 (המעידים כמובן על ההתקפה המצוינת של נבחרת הכדורגל שלה). וגם איסלנד עם 18:25, זימבבווה עם 13:25 ודנמרק עם 28:37, והמיוחדת מכולן ג'יבוטי עם יחסים מדויקים של 21:38.

 
ואחרי ש"חקרתי" את כל יחסי-הדגלים נשארתי עם השאלה המתבקשת: מי המדינה היחידה בעולם שהפרופורציות של הדגל שלה הן בדיוק כמו אלה שלנו? חשבתי שאולי אם אמצא אחת כזאת זו תהיה המדינה-התאומה שלנו? כי הרי הדגל – עליו נשבענו כבר בטירונות על פסגת המצדה – הוא תמצית מזוקקת של ההוויה וההכרה הלאומית של כל מדינה. ובכן, לא אמתח אתכם יותר מדי (במילא רובכם כבר הצצתם למטה וראיתם את הפתרון) – המדינה התאומה שלנו היא נורבגיה!

  

כמה צפוי וכמה מתאים! הרי נורבגיה זו היא ממש "ישראל של סקנדינביה". מדינה שממש כמונו שוכנת לאורך חוף ים גדול וארוך (אמנם להם יש גם את הפיורדים המפורסמים, אבל לנו יש את מפרץ חיפה ואת עכו!). ואמנם הם מחרחרי-שלום (כולם זוכרים את "פושעי אוסלו") ואנחנו קצת פחות אובססיביים בנושא. אבל לא צריך הרבה דמיון כדי להכיר בכך שלא במקרה הדגלים של שתי המדינות התאומות זהים לחלוטין בפרופורציות שלהם – בדיוק 8:11 לשתיהן!
ישראל היא הרי נורבגיה של המזרח התיכון, עם קור-הרוח הסקנדינבי המפורסם שלנו ועם מדיניות הרווחה המפותחת. ואם רק היו נותנים לנו לעשות ניסיון קצר (של מאה שנים נניח) של חילופי אוכלוסין: הם – כאן, ואנחנו – שם, מייד הייתם רואים שגם אנחנו היינו נעשים רודפי-שלום. עם שכנים כמו שוודיה ופינלנד (וגם רוסיה קצת) לא הייתה לנו בעיה (נניח), ונראה את הנורבגים רודפי השלום האלה מסתדרים קצת בשכונה שלנו, אפילו עם פרופורציות של 8:11.
אנחנו בטוח נסתדר עם הפיורדים ועם הפינים והשוודים. או שאולי אלה הנחות נמהרות מדי, והרעיון הקודם שלי להשיט את המדינה, כמו שהיא, אל צפון הים התיכון מול הריביירה הצרפתית, היה כבר סביר וקל יותר לביצוע. אני רק מעלה לסדר היום הצעות היפותטיות. תחליטו אתם, אחרי שגיליתי לכם עד כמה אנחנו "נורבגיים" במהותנו ובדגלנו.

_______
לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.