ישראל שלי חוגגת? ||| אחד במאי הראשון של המדינה (ושלי)

1_5_2014_vהיה לי כבר פוסט מוכן וגמור (בשל חשיבותו הרבה – לא אדליף לכם מה היה הנושא, צפו לפרסום בימים הקרובים) כשגיליתי עם שחר שהיום הוא האחד במאי!
פעם לא יכולת לשכוח חג שכזה. לפחות לא בכפר הציוני-סוציאליסטי ממנו נכתב הבלוג הזה. כל הקישוטים והדגלים וההפגנות (בעיר הסמוכה או היותר-רחוקה) היו מזכירים לך שהנה הגיע חג הפועלים.
היום זה נראה קצת אחרת. אמנם אתמול שמתי לב ל"פרח האחד במאי" (הוא נקרא אמריליס או היפהסטרום, ופעם אמרו לי שזה "פרח האחד במאי" כי הוא פורח בדיוק לקראת חג הפועלים באדום מהפכני. לא מצאתי לזה הרבה סימוכין ברשת – אז תקנו אותי אם אני טועה). עכשיו הוא פורח בגינה שברחבה ליד חדר-אוכל וממשיך להיות נאמן לתפקידו ולמעמד הפועלים. תוכלו לראות אותו שם (או לפחות בתמונה מהבוקר) פורח בצבע אדום לוהט, כאילו כלום לא קרה לחג הפועלים (ולמעמד הפועלים).
יש להניח שיניפו אצלנו היום איזה דגל אדום שדהה מרוב כביסות, על התורן ליד המזכירות, ואולי אפילו על מגדל המים (זה לא קרה – ואפילו דגל-אחד-במאי של ממש לא מצאו, כנראה, במחסן התרבות. לכן שמו משהו שנראה כמו "דגל הכפר", עם גדילים צהובים -זהובים בקצותיו. מה לעשות? זה מה שיש).
בארץ כולה ובתקשורת, קשה להגיד שמורגשת איזושהי אווירה של חג. דווקא דגלי המדינה (ודגלי כביש 6) מתנוססים כבר מזמן בכל גשרון וצומת. נדמה לי שעוד מלפני הפסח אפילו. לדגל האדום אין היום כבר רייטינג (חוץ מאצל אוהדי "הפועל", אבל זה סיפור אחר לגמרי שלא קשור לענייננו היום).

1_5_2014 כביש 6 דגלים

אחד במאיגם בשנה שעברה נזכרתי בחג האדום ברגע האחרון ושמתי כרזה-לא-כרזה שמשקפת את אותה אווירת שכחה מהולה בנוסטלגיה, על ימים שאולי אין כל-כך סיבה להתגעגע אליהם. השנה בחרתי לשים כאן את כרזת האחד במאי 1949, עם הפועל החסון המניף פטיש חמישה-קילו (או אולי עשרה?!) ועם הסדן והלהבות וכל מה שצריך. זה היה האחד במאי הראשון של המדינה – היא הרי נוסדה ב-14 במאי 1948, שבועיים אחרי חג הפועלים תש"ח. 1 במאי 1949 היה גם חג הפועלים הראשון שלי. הרבה לא הבנתי ממנו כי "נוסדתי" רק כמה חודשים לפני החג.

את הכרזה הזו עיצב האמן משה וורוביצ'יק רביב. כבר כמה חודשים טובים מחכה ב"שיחה ממתינה" (למעלה) הכוונה לערוך "מחקר" קצר והתחקות אחר תולדותיו של האמן והצלם החשוב הזה (שנקרא גם מוי ור Moi-Ver, והיה חלוץ עולמי בתחום צילום הפוטומונטז') לפני זמן לא קצר קיבלתי כמה איורי-אינפוגרפיקה מוקדמים שלו מקורא בעל ידע ואני עוד אחזור אליהם ואליו – זה נושא מרתק!

1_5_1949 m_raviv
כרזת אחד במאי 1949, משה וורוביצ'יק-רביב. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל

ובינתיים, שיהיה חג שמח לפועלים, להסתדרות העובדים – העבריים והלא-עבריים. (עם סיום הממשל הצבאי על ערביי ישראל ב-1966 שינתה ההסתדרות את שמה מ"ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ל"ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל", בהשמיטה את התיבה "העבריים" ועל ידי כך עיגנה את הכלליות של ההסתדרות גם לציבור הערבי. מתוך ויקיפדיה). בפייסבוק של ההסתדרות "החדשה" תוכלו לראות אוסף של מבחר כרזות האחד במאי לדורותיהן. כל הזכויות שמורות ל"מכון לבון", לפועלים ולמעצבים).
וחג שמח גם למי שאיננו פועל.
זה תמיד יפה שחוגגים משהו… לא ככה?!

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איורים, היסטוריה, חגים ומועדים, ישראל, פוסטרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על ישראל שלי חוגגת? ||| אחד במאי הראשון של המדינה (ושלי)

  1. סמדר הגיב:

    עולם ישן עדי יסוד החרמנו, לא כלום אתמול – היום הכל!
    בהתחלה די התפלצתי לראות את דגל-הסאטן-הפסבדו-אדום-המוזהב-בקצוות, שמתנוסס בראש התורן על תקן הדגל-האדום-אדום-מדם-פועלי-כל-העולם, באחד במאי 2014. זה נראה לי מעשה שלא יעשה, משהו בין חפיפניקיות-לא-נסלחת לזילות-הדגל של ממש.
    אבל אז חשבתי שראוי להיות יותר מאוחדים ופחות ביקורתיים, לפחות היום, לפחות בבלוג שלך, ומיד הפכתי כיוון והחלטתי לראות בכך מעשה רב תושיה וגבורה, בערך כמו הנפת דגל הדיו המאולתר באום-רשרש ע"י ברן.
    לא ככה…?!

  2. igalz הגיב:

    חס וחלילה שלא ישתמע שיש ביקורת על מעמד "מניפי הדגלים". לפחות הם הניפו משהו. הביקורת, אם השתמעה, היא עלינו שאולי "שכחנו מה זה להיות פועלים". חג שמח לכל העמלים בשדה ובסדנאות ובקיוביקל!

  3. נמרוד הגיב:

    ואם כבר יש דגל אדום- אז במבט מקרוב רואים שהוא שלל מדרום אדום – וכן גם שבתון כבר אין מזמן

    • igalz הגיב:

      אצלנו זה לא מ"דרום-אדום" – זה דגל "הכפר" שהוצא מהמחסנים ונתלה, אולי בלי קשר לאחד במאי.

  4. חג שמח! אני דאגתי היום ללבוש אדום, וכך הייתי לרוזה האדומה!

  5. כמה עדכונים בנוגע לאחד במאי:
    ראשית, ביום חמישי אחרי הצהריים עברה מתחת לביתי תהלוכת האחד במאי. כפי הנראה, אחת מכמה שצעדו בתל אביב במקביל ואולי התחברו איפשהו. התהלוכה הייתה חגיגית אם כי לא גדולה מאוד. בתחילת התהלוכה צעדו בשני טורים בני נוער מהתנועה הקומוניסטית, שלבשו חולצות לבנות, מטפחות אדומות וכומתות אדומות עם כוכב צהוב, ותופפו בתופים גדולים שהיו תלויים בצווארם. בין הטורים צעדו גם שניים עם חצוצרות. משמח!
    שנית, בערב קראתי בספרו של שמעון בלס "חורף אחרון" שמתואר בו האחד במאי בפריס. מסתבר ששם יש גם מנהג של פרחי אחד במאי, אלא שמדובר בפרח אחר לגמרי הנקרא מוגט או Lily of the valley. מחיפוש קצר ולא מחייב בגוגל מסתמן שמדובר בפרח לבן, שמקור המנהג הוא בחלוקת הפרח בחצר המלוכה במאות קודמות לרגל האביב באחד במאי, והמנהג נוכס לחג הפועלים ומותר למכור בחג את הפרח ללא מסים.

    • igalz הגיב:

      תודה לך, רוזה האדומה, על הדיווח מהשטח. שובי אלינו גם בדיווחים מיום העצמאות. ולגבי הפרח הצרפתי הלבן – מוזר מאוד שהצרפתים בחרו לאחד במאי פרח לבן. כנראה שהאדום היה תפוס ליום הבסטיליה או משהו דומה.

    • sari eldan הגיב:

      ואם כבר מוזכר ה-1 במאי בפריס, סיפר לי חבר אחד [שמאז איסורו של ה"גשש בלש" (המסתתר כראוי לבלש מבלי להותיר סימני זהותו), על שימוש מוגבר מידי לדעתו בשמו של אותו חבר, אני נורא מפחדת וממש נזהרת], שמאחר והיה בשנת 1946 באירופה (משום שהיה שליח התנועה בארגון "הבריחה" לאחר מלחמת-העולם ה-2), טרח לחגוג את ה-1 במאי בתהלוכה בפריס. להפתעתו האומנים = ציירי פריס צעדו שכם אל שכם עם ארגון פועלי הצבע, כלומר עם הצבעים. ללמדנו גם האומנות מלאכה היא. ועבודה היא עבודה וצבע הוא צבע. ואדום בכ"ז נשאר אדום…גם אם הווריד משהו עוד יוכל ויאדם. אולי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s