האוטו שלנו נוסע רחוק (מאוד) ||| בבוקר נוסע בערב לא שב

זהו זה, העיסקה נחתמה. אשר יוגורטי בא לנו. חלפה בדיוק שנה וחצי מאז שנשמעו הרינונים הכלכליים על מכירת תנובה – הגבינה עם "הבית הישראלי" – לתאגיד המזון הסיני "ברייטפוד" (ובעצם לממשלה הסינית, כפי שמסבירים הפרשנים הכלכליים) ואמש נחתמה העיסקה.

האוטו-שלנו

האוטו שלנו נוסע רחוק (מאוד):  לחצו על האיור להגדלה – לצפייה בסרט במסך מלא.

גם הפעם (כמו בפוסט שהתפרסם כאן בדיוק לפני שנה וחצי) אשאיר לכלכלנים (ואפילו לאנשי הביטחון) לבכות על החלב שנשפך, ואחזיר אתכם לפוסט הישן ההוא בו ציינתי את הסימליות הרבה של האירוע (עם דגש על הצד הוויזואלי, כראוי לבלוג הגרפי הזה).
עבורנו, מי שכונו בילדותם "ילדי תנובה", כל הסמלים האלה (כולל הלוגו המפורסם על כל תהפוכותיו) הם לא פחות מ"הבית הישראלי", פשוטו כמשמעו. לפרסומאים שהמציאו את "הגבינה עם הבית" – סביר להניח שזה היה פשוט סלוגן מוצלח, "רגשי" ו"מרגש" כפי שנדרש בימינו. אבל ילדי הכפר שישבו על הכדים ברפת המקומית, בכל כפרי ארצנו, ודאי בוכים היום בכי חנוק על החלב שנשפך.

ילדים על כדים

לוגו תנובה

האוטו שלנו מיליםומה שנותר לי היום (מלבד להפנות לפוסט הישן ההוא, את אלה שייבקשו הרחבה גרפית) זה לסדר "אנימציה" סימבולית של האוטו שלנו, הירוק. שהפעם הוא באמת נוסע רחוק (רחוק מאוד!).
וגם לצטט שוב מתוך "בוא אלי פרפר נחמד" של פניה ברגשטיין את השיר המפורסם ההוא (עם האיור של אילזה קנטור).
ואולי גם לנסות לתרגם את השיר הקלאסי הזה לסינית בעזרת גוגל טרנסלייט, עם כל השיבושים שסביר שקרו בדרך ל"אוטו הירוק שלנו" מהעמק והנגב – דרך תוכנת התרגום האמריקאית – ועד השפה סינית "הפשוטה" (simplified) של גוגל.

האוטו שלנו בסינית,

שלום לך תנובה. כמו שכתבתי כבר לפני שנה וחצי: מיליארד וחצי סינים לא יכולים לטעות.

משאיות תנובה בכביש

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה בשדה ובניר, ישראל, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על האוטו שלנו נוסע רחוק (מאוד) ||| בבוקר נוסע בערב לא שב

    • igalz הגיב:

      שרון, תודה על התגובה. ותודה מיוחדת על התמונות מאשקלון ופתח תקוה. זה תמיד נוגע ללב לראות את התמונות של מפעל התיעוד שלך. ואני תמיד נמשך, כמובן, בעיקר לטיפוגרפיות של השילוט והסמלים והלוגואים. כמה זה מנוגד לחוברות התדמית הסטריליות, וכמה עצוב נראה שלט דהוי ומקולף על רקע קיר סדוק וצמחיית פרא. יש הרבה יופי עצוב גם באותיות ההולכות ונמחקות – ואתה תמיד יודע לתפוס את הזווית והפריים המעניינים. תודה על ההפניה.

  1. סמדר הגיב:

    איזה גיף חביב…
    מעבר לפטריוטיות הסנטימנטלית ולחששות הביטחוניים – אני מחכה לכלכלן שיסביר לי מה ההבדל בין מכירת תנובה לסינים כעת – למכירתה לבריטים בזמנו. תכל'ס, מה בדיוק ההבדל בין אייפקס לברייטפוד?
    ההבדל היותר מהותי בעיני הוא בכלל בין מחקר סין ובין מוצרי חלב (ישראליים, בריטים, סינים, לאמשנה). או, באופן מעשי יותר: בין גבינה לבנה לגבינת שקדים טבעונית…

    • igalz הגיב:

      אין לי מושג מה ההבדל בין שליטה בריטית לשליטה סינית בתנובה ״שלנו״. אולי לאנגלים כבר היינו רגילים מאז אלנבי וכל הנציבים העליונים. לסינים עוד נתרגל. כמו כל העולם. מזל שלא מכרו אותה לאיראנים. ובעניין התזונתי – אין לי שום עמדה, מלבד הצמחונות החלקית. האם תנובה לא משווקת יותר ירקות (ירוקים!) ופירות?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s