צבע הכסף ||| לנוי והידור צבעי טמבור, תראו מה שצבע יכול לעשות

זהו זה. עוד חברה מיסודות הבניין של ארץ-ישראל נמכרת לעשירים מאסיה. אחרי האוטו של תנובה שנסע רחוק עד לסין, הולכת גם טמבור, "חברת הצבעים הכמעט-לאומית" (מקבוצת עזריאלי) לסינגפור.
הכל כלכלה והכל כסף, אבל השאלה הגששית תלויה עדיין באוויר: "באיזה צבע אתה רוצה את הפס-כסף שלך?". אנחנו רצינו אותו הרבה זמן, מאז 1936, בצבעי טמבור. לפי כל ההסברים הכלכליים העולם היום הוא שטוח וגלובלי, ולכן כמו שלא בוכים על חלב שנשפך – לא צריך לבכות גם על צבע שנשפך. צריך רק לנגב בזהירות עם טרפנטין ולשמוח שהחברות העשירות האלה מסין וסינגפור יודעות להעריך את המזון הבריא של תנובה ואת קשת הצבעים הישראלית העשירה. קראתי באיזה פרסום שחברת הצבעים הישראלית יכולה לייצר כל גוון של צבע, אם יש לזה הצדקה כלכלית. כנראה שלכחול-לבן כבר אין הרבה ביקוש.

    
לנוי והידור צבעי טמבור: כרזה של טמבור (מתוך אתר נוסטלגיה און ליין שם תוכלו לשמוע גם את הג'ינגל) ומודעה של פרסום טל-אריאלי (מתוך אתר סמליל)

את הבלוג הזה מעניינת בעיקר הזווית הגרפית הוויזואלית הצרה (ורצוי גם הנוסטלגית הישנה), אז יצאתי לחפש את הלוגו הישן (הקודם) של טמבור. זה שזכרתי מנעורי, לא זה עם הילד המתופף ההיסטורי-ממש. בינתיים לא מצאתי אז הלכתי עוד קצת אחורה, אל הפוסטר ואל הסיסמא (לפני שקראו לה סלוגן) הבלתי נשכחת: "לנוי והידור צבעי טמבור". לפני מספר שנים היא הפכה ל"תראו מה שצבע יכול לעשות" ביחד עם מיתוג ש"החזיר אותה לשורשים". תמיד הרי זה מתחיל עם חזרה לשורשים, ומגיע לשורשים שמעמיקים כל-כך עד שהם מגיעים לקצה השני (או הראשון) של העולם. הפעם זה עד לסינגפור.

 המיתוג המעודכן של טמבור ופונט טמבור הנוכחי (מתוך האתר של Y&R Israel)

נדמה לי שפעם היה פונט מיוחד שהתבסס על הלוגו הישן (ואני לא מתכוון לפונט הנוכחי המודרני של רוזנברג המופיע כאן למעלה). כשאמצא את הלוגו והפונט הישן – אעדכן. מסתבר שלמרות גוגל – זה לא תמיד פשוט.

   
צבעים עם לוגו ופונט ישנים (מימין) וחדשים (משמאל) – נמצאו במחסן החדש

אחרי החיפושים המאומצים בגוגל שלא הניבו שום לוגו ושום פונט, מצאתי את הצבעים עם הלוגו הישן דווקא במחסן החדש שלי. ומסתבר שהצבעים האלה, שהיו שייכים לסבא-אריה, נשמרו שם היטב על-ידי אשתי היקרה שלא זורקת כמעט כלום. וכך יצא שתיעוד העיצוב הישראלי הרוויח. הנה זהו בדיוק הלוגו שחיפשתי, עם הפונט המיוחד (הקודם) של טמבור, שנדמה לי שעיצב אשר אורון (אבל יכול להיות שאני טועה במקרה הזה, כמו ברבים אחרים). סביר להניח שניתן עדיין להשתמש בצבעים הישנים של טמבור (אולי אפילו בצבע הזהב!), כפי שיודע כל סינגפורי היום: צבעי טמבור – לנוי והידור!
לימים עברה גם טמבור מיתוג ומתיחת פנים והלוגו הישן (זה המופיע על צילום הקופסאות מימין) נזנח לטובת המיתוג, כמסופר בחוברת שאפשר לקרוא כאן. הנה ציטוט קטן למי שלא אוהב קישורים: "ראשית, רוענן הלוגו. טמבור ה’ישנה’ הייתה חברה באוריינטציה תעשייתית, שהשתמשה בלוגו שמרני. טמבור החדשה משתמשת בלוגו שלה כדי להראות שהיא מתמחה בעולם הצבע, ושהיא יודעת מה צבע יכול לעשות: אין צבע מקודש בלוגו, והשימוש בצבעוניות ובכמות הלוגואים, מאפשר למותג להשתמש בו במגוון אפשרויות והזדמנויות. לאחר מכן, נבנה פונט שלם שהתבסס על עיצוב 5 האותיות המרכיבות את לוגו טמבור, ומאותו רגע, המותג דיבר עם הצרכן רק ב’טמבורית’".

במגזין היפה והצבעוני שפירסמה טמבור מציעים שלל שבלונות עם ציורים מספרי ילדים קלאסיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד: פלוטו ופרפר נחמד ודירה להשכיר (היחיד שעוד לא כתבתי עליו) מעניין אם גם השבלונות האלה יימכרו לחברה האסיאתית. לדעתי פלוטו יכול ללכת חזק מאוד במזרח-אסיה. ופתאום עלתה לי תיאוריית קונספירציה מסוימת: אולי החבר'ה העשירים מאסיה, שכידוע היום מדפיסים גם את כל ספרי הילדים הקלאסיים, הבינו את כוחם של המותגים האלה ועכשיו הם רוכשים אותם אחד אחרי השני. אם כך, אני מציע להם להיכנס ל"מדף הילדים" שלי (בשורת התפריטים למעלה) ולחפש אם יש עוד חברה או מותג ישראלי העומד על המדף ומתאים לשידרוג בינלאומי. אולי השפן הקטן או עליקמא, או אפילו שמוליקיפוד?

התמונות מתוך מגזין טמבור 2011

לנוי והידור צבעי טמבור. זה טיבם של צבעים, בעיקר אם הם כחול-לבן. בסוף הם דוהים, בעיקר בשמש ישראלית כל-כך חזקה. ואז צריך לחדש את הצבע. שלום לך טמבור, להתראות בסינגפור.

_______

לנוחיות הקוראים: ניתן למצוא את רשימת כל הפוסטים הקודמים בתפריטים למעלה, עם כל כותרות העמודים וגם את "שיחה ממתינה", ובה נושאים לפוסטים עתידיים, תוכלו למצוא שם.

 קישור לדף הפייסבוק של הבלוג – המעוניינים יכולים להיכנס כאן.